כללי סוגי לקוחות שונים, והדרך הטובה לעבוד איתם. תהנו.

[ayala]

בעקרון יש 12 סוגים, וכן מובאים 3 בינתיים. נראה אם זה מעניין אתכם ואז נביא את השאר (לא קל לי לתרגם...) תהנו!

<link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CAyala%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:ApplyBreakingRules/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> </w:Compatibility> <w:BrowserLevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman";} </style> <![endif]-->

יש סוגים רבים של לקוחות, ויש סיכוי גבוה שבסופו של דבר יצא לכם להכיר את כולם. אז בואו נבחן את חלק מהטיפוסים האופייניים. שימו לב אם אתם מזהים חלק מהלקוחות שלכם בתוך הרשימה!<o></o>​

<o>
</o>​

סוג לקוח #1<o></o>​

הלקוח הפרימיטיבי

<link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CAyala%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:ApplyBreakingRules/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> </w:Compatibility> <w:BrowserLevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman";} </style> <![endif]-->

איך לזהות אותו?<o></o>​

נראה מבולבל כאשר דנים איתו לגבי משהו שקשור לטכנולוגיה גבוהה, מעדיף להתקשר במקום להתכתב באימיילים, רוצה שישלחו לו הכל בפקס. הלקוח מהסוג הפרימיטיבי צריך שיעברו איתו על כל החומר פעמיים עד שהוא מבין, אבל בסופו של דבר יקשיב לעיצות שלך בשמחה.<o></o>​

<o>
</o>​

היתרונות:<o></o>​

הלקוח הפרימיטיבי יסתמך על החכמה הנשגבת שלך בלבד בכל הדברים שקשורים לטכנולוגיה גבוהה, ויחזק את האגו שלך עם ההערכה שלו לחכמה ולעיצות שלך.<o></o>​

​

החסרונות:<o></o>​

צריך להתעסק עם הלקוח הפרימיטיבי די הרבה- להסביר לו איך לפתוח ולכתוב אימיילים, איך לפתוח קבצי פי די אף וכו'. תתמחר בהתאם (דמי נודניקיות ). הם יכולים להיות ממש מעצבנים כשהם מנסים 'להסתדר בכוחות עצמם'. הרעיון של הלקוח הפרימיטיבי לגבי איך שאתר אינטרנט צריך לעבוד הוא בדר"כ מעורר רחמים.<o></o>​

<o>
</o>​

איך לעבוד עם סוג לקוח זה:​

עם הלקוח הפרימיטיבי צריך להתעסק הרבה. תדאג לכך שכל דבר טכני לגבי העבודה יהיה מוגש ללקוח בכתב, כדי שיוכל לקרוא את החומר עוד ועוד להנאתו. כדאי פשוט לקבל את העובדה שלא תוכל להשתמש ברוב הטכנולוגיה שעושה את החיים שלנו הרבה יותר קלים בימינו (אימיילים, ניהול-פרויקטים-אונליין וכו) ובמקום זה צריך להעריך את הזמן שיקח לשיחות טלפונים (במקום אימיילים), פקסים, ופגישות פנים מול פנים.​

מאד קל להקניט את הלקוח הפרימיטיבי שלך בלי כוונה. מובן שזה יכול להרוס את מערכת היחסים שלך עם הלקוח או אפילו לפגוע ברגשותיו. תדאג לכך שאתה מאזן את מערכת היחסים ע"י שתשאל אותו שאלות שדורשות את הידע המקצועי שלו- בתחום העיסוק שלו. כך הוא יוכל להמשיך להרגיש טוב לגבי עצמו, וזה גם יעצור אותו מלהרגיש את הצורך להיות בקיאים בתחום ההתמחות שלך – מה שיכול לבזבז הרבה זמן יקר.<o></o>​

<o>בסופו של דבר כדאי לדאוג לכך שהלקוח הפרימטיבי ידע איך להשתמש במוצר הסופי שיצרת עבורו!</o>​

<link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CAyala%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:ApplyBreakingRules/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> </w:Compatibility> <w:BrowserLevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman";} </style> <![endif]-->

<o>
</o>​

סוג לקוח #2<o></o>​

הלקוח האדיש
<link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CAyala%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:ApplyBreakingRules/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> </w:Compatibility> <w:BrowserLevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman";} </style> <![endif]-->

<o>
</o>​

איך לזהות אותו?​

הלקוח האדיש הוא "יצור מוזר" – בזמן שלרוב הלקוחות כבר אין סבלנות לראות איך העבודה מתקדמת ולהיות מעורבים בה, הלקוח האדיש פשוט רוצה שהדברים יהיו מוכנים וגמורים, עם כמה שפחות מאמץ מצידו. תוכל להבחין בלקוח אדיש מהפגישה הראשונה כשתתחיל לשאול אותו שאלות לגבי העסק שלו ותתקל בתגובות מינימליות. הלקוח האדיש בקושי יתן מידע חיוני או חומרים לגבי העבודה, ובדר"כ יבקש ממך להשלים גם מטלות מעבר לתחום ההתמחות שלך (הקלדה למשל) כי 'אין לו זמן'.<o></o>​

<o>
</o>​

היתרונות:<o></o>​

הלקוח האדיש יתן לך הרבה מרחב לעצב כפי אוות נפשך, בעיקר בגלל שאין לו שום רצון להיות מעורב. התעקשות שלו ש'אתה תטפל בהכל' יכולה להעצים את המיומנות שלך ואת היכולת שלך להאציל סמכויות לגורמים אחרים. תוכל גם לצבור ניסיון בגלל ההתמודדות שלך עם חוסר בחומרים או אינפורמציה שהיית אמור באופן טבעי לקבל מהלקוח ולא קיבלת.<o></o>​

<o>
</o>​

החסרונות:<o></o>​

הלקוח האדיש יבקש ממך לדאוג להכל, החל מקופירייטינג (בזמן שאתה מעצב אתרים) ועד לעיצוב פליירים (בזמן שאתה קופירייטר). באופן מצער, לקוח כזה לא יבין שעבודה נוספת שכזו כרוכה בתשלום נוסף. הלקוח האדיש לפעמים כל כך דבוק בחוסר הרצון שלו בלרצות משהו ספציפי (כלומר- כל כך לא אכפת להם מה תעצב ואיך), וזה מה שהופך אותם ללקוחות שלפעמים מאד קשה להתמודד איתם.



איך לעבוד עם לקוח מסוג זה:<o></o>​

הכי טוב כבר מהתחלת תהליך העבודה להתחיל עם הרגלי עבודה טובים עם הלקוח האדיש. פרילאנסר חייב להיות שתלטן ועקשן עם לקוח אדיש, אז תתחיל להתרגל להתקשר אליו ולשלוח לו אימיילים באופן תדיר. יחס ידידותי ומתובל בהומור יכול לעזור מאד לדחוף את הלקוח לאורך הדרך. הלקוח האדיש בדר"כ לא ינסה להתחצף ולהיות לא נעים, רוב הזמן הוא פשוט מאד לחוץ וזועק לעזרה. אם תוכל להיות ישיר איתו שהעבודה הנוספת הזו שאתה עושה עבורו תהיה כרוכה בתשלום נוסף, אז או שתקח לו יותר כסף על העבודה הזו ותבצע אותה לבד אם אתה יכול, או שתשתמש בזה כהזדמנות לעשות אאוטסורסינג -להעביר חלק מהמטלות לגורמים חיצוניים.(למשל אם אתה מעצב אתרים והוא צריך גם קופירייטינג- אז אם אתה עושה גם קופירייטינג אז תשעה את עבורו ותבקש על כך תשלום נוסף, ואם אתה לא עושה את זה אז תשלח את העבודה לקופירייטר ותדרוש עבור זה את התשלום המתאים מהלקוח.)


<link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CAyala%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:ApplyBreakingRules/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> </w:Compatibility> <w:BrowserLevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman";} </style> <![endif]-->

סוג לקוח #3<o></o>​

הלקוח שיודע-מה-הוא-רוצה
<link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CAyala%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:ApplyBreakingRules/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> </w:Compatibility> <w:BrowserLevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman";} </style> <![endif]-->

<o>
</o>​

איך לזהות אותו:<o></o>​

הלקוח שיודע-מה-הוא-רוצה הוא אמן מתוסכל, ברגע שהוא נכנס לחדר הוא יתחיל לספר לך על המיומנויות שלו כאמן, צייר, צלם או סופר. ללקוח שיודע-מה-הוא-רוצה יש כבר רעיון מוגדר מאד לגבי מה הוא בדיוק רוצה ובדר"כ אין לו עניין כלל לשמוע את העיצות שלך.<o></o>​

<o>
</o>​

היתרונות:<o></o>​

אם אתה מרוצה לעשות בדיוק מה שמבקשים ממך לא משנה מבלי להתחשב במה שאתה חושב על זה, אז הלקוח שיודע-מה-הוא-רוצה הוא תגמול טוב עבורך.באופן כללי כמעט תמיד יש בלבול מסוים לגבי מה שהלקוח רוצה לראות בסופו של דבר מהעבודה, ולקוח מסוג זה יכול להפוך את העבודות האלה לקלות, משום שברור לכולם מה הוא בדיוק רוצה.

<o></o>​

החסרונות:<o></o>​

אם אתה מרגיש שיש לך אחריות מוסרית להדגיש ללקוח את הפגמים שיש לגבי מה שהוא רוצה, זה בהחלט יגרום לעימות. הלקוח הזה מאמין בכל ליבו שהוא יכול לעשות את העבודה הרבה יותר טוב ממך ושאין לך שום מיומנות מיוחדת שתוכל לעזור לו בכדי לייעל את עבודתו.<o></o>​

הדבר המוזר שיכול לקרות בעבודה עם לקוח זה, הוא שלפעמים כאשר אתה לגמרי נותן ללקוח להחליט לבד מה שהוא רוצה, פתאום הלקוח מתחיל להאשים אותך שאתה עוזב אותו לעשות את כל העבודה לבד, או שאתה לא עושה את העבודה שלך. זה יכול אפילו להשפיע על כך שהוא יעצור את נתינת התשלום על העבודה. וכמובן שזה מרתיח מאד.
<o>
</o>​

איך לעבוד עם לקוח מסוג זה:<o></o>​

הדבר הכי טוב הוא פשוט לזרום עם לקוח כזה. אם תנסה להלחם איתו, אתה בדר"כ תפסיד, והעבודה נהיית בסוף הרבה יותר מסובכת וקשה ממה שהיא היתה צריכה להיות מלכתחילה. אם הלקוח שלך יודע בדיוק מה הוא רוצה פשוט תן לו להחליט ותבצע את העבודה בצורה שהוא רוצה אותה.
בדר"כ זה יהיה רעיון טוב להגיד לו בבירור שאתה מבין שיש לו רעיון מאד ברור ומוגדר לגבי מה שהוא רוצה, ושאתה מוכן לעשות הכל כפי שירצה, אבל שאם הוא יעדיף, אתה תהיה מוכן ומזומן לבצע את העבודה גם מבלי ההנחיות הצמודות שלו.<o>
</o>​

 

[Shia]

ענק!
מה המקור? אפשר לינק?

 

[ayala]

בוודאי, הנה זה באנגלית
תמיד יש את אלה שרוצים תרגום, ולכן העליתי

 

[photosbyrik]

ממש חמוד!