שיתוף - לביקורת סוף העולם בא

[פניני ריין]

לפני נצח בערך הגיע אחי הנחמד לבקר.
תחב את אפו לתיקיית הסיפורים שלי (בלי רשות כמובן)
ובגלל שאין שם הרבה סיפורים גמורים (מה עושים עם זה??)
פתח התחלונת נחמדה ומבטיחה, תוך כדי שאני עומדת מאחוריו ונושכת אצבעות במתח,
וכשסיים החמיא כמובן על הכתיבה, אבל איך אפשר בלי עקיצה.
"את בקטע אפוקליפטי אני רואה"
האמת-לא ידעתי מה זה, אבל תהיו בטוחים שלא נתתי לו לעזוב לפני הסבר מפורט. בעיה שלו שהתחיל עם מילים מפוצצות בלועזית.
ובכלל, הוא היה צריך לדעת מהתחלה עם מי הוא בחר להתעסק.
למרבה הצער, לא זוכרת את ההסבר המדויק, רק שהז'אנר האפוקליפטי עוסק בסיפורי סוף-העולם-מגיע. הצילו!!!
הסיפור ההוא ספציפית נגנז עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, גם בגלל שזמנו חלף, וגם בגלל הביקורת שקיבלתי;(

אבל לכל תכלה ראיתי קץ, והיום פתחתי את התיקיה ההיא, קראתי את ההתחלה, ואמרתי לנפשי:
רגע, מי בעצם אמר שלכתוב על קץ העולם זה כל כך רדוד ופוליטי ומפחידנות חסרת טעם?
וגם אם כן, מי שבחר לקרוא סיפור שהכותרת שלו היא 'סוף העולם בא', זו די בעיה שלו.

אז אזהרת קריאה:
אני מנסה כאן את כוחי לראשונה בסיפורי סוף-העולם. מתחילה בקטנה, עם סיפור קצר יחסית, שעדיין לא מנבא את סופו של העולם כולו, אלא...
[המשפט נקטע באמצע בטעות. למי שחשב אחרת]

אה, ועוד משהו, בהתחשב בניסיון קודם:
לא מבטיחה לגמור.

 

[פניני ריין]

שלושה קילומטרים ממשלחת הסיוע הכל שומם.
שישים קילומטרים משם, אין אפילו מי שיאמר 'שממה'.
כלום.
מכשיר הקשר שנתן לי סקוט מאותת על אין קליטה, ונכבה בבת אחת. ובזאת ניתק הקשר האחרון שלי עם האנושות.

אולי שועלים מסתובבים פה ושם, אולי סופרים שבאים לקבל השראה לעולם אפוקליפטי. אולי חייזרים מהעולם החיצון שמשום מה, על אף כל העדויות לקיומם, לא נראו מעולם באזור מיושב.
עכשיו, כמה מקסים, יש להם עוד טריטוריה לא מיושבת לחגוג בה.
לפחות למין אחד בעולם הבאתי שלווה. ושלום. וחירות.

 

[אתיס]

כתוב טוב ולא שגרתי
מחכה להמשך

 

[סבתא חביבה]

שלושה קילומטרים ממשלחת הסיוע הכל שומם.
שישים קילומטרים משם, אין אפילו מי שיאמר 'שממה'.
כלום.
מכשיר הקשר שנתן לי סקוט מאותת על אין קליטה, ונכבה בבת אחת. ובזאת ניתק הקשר האחרון שלי עם האנושות.

אולי שועלים מסתובבים פה ושם, אולי סופרים שבאים לקבל השראה לעולם אפוקליפטי. אולי חייזרים מהעולם החיצון שמשום מה, על אף כל העדויות לקיומם, לא נראו מעולם באזור מיושב.
עכשיו, כמה מקסים, יש להם עוד טריטוריה לא מיושבת לחגוג בה.
לפחות למין אחד בעולם הבאתי שלווה. ושלום. וחירות.

התחלה מעניינת מאד! אבל זו טעימה קצרה מידי. בקושי התחלתי להכנס לאוירה, בום נגמר.
מחכה להמשך!