בנוסח ההצעה שלוין מתכוון להעלות בממשלה נכתב: “הממשלה מחליטה להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה עו”ד גלי בהרב-מיארה, נוכח התנהלותה הבלתי הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל”.
שר המשפטים מאשים את היועצת המשפטית כי “בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול”.
בין הטענות שמעלה לוין כנימוקים להדחה: זיהום הייעוץ המשפטי בשיקולים פוליטיים, סיכול מדיניות ממשלתית, סיכול חקיקה ממשלתית, סיכול מינויים בשירות המדינה, הפרת חובת אמון כמייצגת המדינה בערכאות ושימוש לרעה בסמכות תביעה באמצעות מדיניות אכיפה בררנית ופוליטית.
“אופן בחירת היועץ המשפטי לממשלה, סמכויותיו ומעמדו כפי שהם קיימים בישראל, מהווים חריג לנהוג בעולם הדמוקרטי. באף אחת מהדמוקרטיות המערביות לא מתקיים הסדר דומה לזה הנהוג בישראל לפיו מצד אחד משרת היועץ המשפטי לממשלה אינה משרת אמון, אלא ירושה של ממשלה לממשלה, ומצד שני מוענקות ליועץ סמכויות ומעמד החורגים בהרבה מגדר ייעוץ, ואשר הפכו עם השנים את היועץ לבעל עוצמה והשפעה על עבודת הממשלה, באופן שאין לו אח ורע בעולם”.
לדבריו, “בהרב-מיארה יצרה בישראל ‘דמוקרטיית גיזְלּות’. בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול. את השרץ שחפצה ביִקָרֹו – טיהרה, ואת הכָשֵר שלא לרּוחה – טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודֹוגמטית של ‘שלטון החוק”.
הוא טען כי תחת הנהגתה, “הפך מוסד היועץ המשפטי לממשלה לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית ממש. היועצת פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר. היא השתמשה בשסע הפוליטי בישראל כקרדום לחפור בו שתי מערכות דין אחת לתומכי הממשלה והשנייה למתנגדיה. בתולדות מדינת ישראל, דבר לא תרם יותר לליבוי מדנים בין המחנות מאשר מדיניות אפליה נלוזה זו, מטעם מי שאמורה לשמש מופת של צדק ושוויון”.
“כובע היועצת איננו כובע קסמים. מי אשר חובשתו, לא הופכת באחת לנטולת פניות וחסרת משוא פנים. דרוש בתפקיד זה יותר מאשר קורטוב של שאר רוח ויושרה אישית. על היועצת לנתק עצמה מעמדותיה האישיות, ולא להשתמש לרעה בסמכויותיה ככלי לקידום תפיסותיה הפוליטיות. כובע היועצת איננו כתר הממלכה”.
“הלורד אקטון אמר כי כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית בצורה מוחלטת. היועצת ניכסה לעצמה כוח כמעט בלתי מוגבל, חסר רסן, ועשתה בו שימוש פוליטי גס ומכוער בתחפושת מיתממת של מקצועיות ואובייקטיביות. בכך השחיתה את מידותיו של מוסד היועמ"ש לבלי היכר, וכהונתה תיזכר ככתם בדברי הימים על מוסד זה. תהליך שיקומו ובנייתו מחדש לא יוכל להחל אלא לאחר סיום כהונתה של היועצת הנוכחית”.
לאור זאת, מוצע לממשלה להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה עו”ד גלי בהרב-מיארה, נוכח התנהלותה הבלתי הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל. התשתית העובדתית בבסיס הצעת אי האמון תצוין להלן בקצירת האומר, והיא עוברת כחוט השני בארבעת רבדי תפקידה של היועצת”.
הנושאים החמים
Reactions: שמואלזון1 //