נכתב ע"י judi2525;1080372:
מעניין מה היו אומרים של המשפט 'הגאוני' הזה מהנדסי S500 החדשה?
ספק אם הם היו מבינים...
לעניינינו, ניסית פעם לאכול עם מזלג משוכלל?
כזה שמתקפל לגודל של אבן-של-חמש-אבנים, בעל שלושה אורכים שונים, 12 מצבי צבירה, טפטים מתחלפים ותאורת לד קדמית ואחורית...
לענ"ד - היית חוזר להשתמש במזלג רגיל מנירוסטה.
את ההנחה הזאת אומר מישהו שלא ניסה את המזלג המשוכלל, אלא מבין בהיגיון שזאת תהייה התוצאה.
מה שכן ניסיתי זה סטנדרים.
עולם הסטנדרים מתחלק לכמה סוגים עיקריים:
הסוג העתיק והכבד - עם תא קטן, עשוי מעץ מלא. (הסוג המועדף עלי)
יתרונות - מלא חן, תא אחסון נוח. חסרונות - כבד.
סטנדר צר מעץ.
יתרונות - הכי קל. חסרונות - מדי קל, בדרך כלל מתפרק מהר, מועד לנפילות.
סטנדר ישיבתי סטנדרטי - עשוי מברזל יצוק, עם משטח עץ בתוך מסגרת ממתכת.
יתרונות - הכי נוח, מתאים מבחינה ארגונומית לרוב הלומדים, קל מספיק לנדנוד. חסרונות - נראה מאוד פשוט.
סטנדר מאלומיניום - דומה לסטנדר הישיבתי, אך קל ממנו (לטעמי מדי קל - אולי מתאים לאנשים קשישים).
מתכוונן - רגלים ממתכת, עם מדף מתכוונן.
יתרונות - ללומדים מסויימים זה מתאים יותר, נשים קונות אותו יותר. חסרונות - מנגנון שביר (הופך למדף ספרים במהירות רבה..), כבד יחסית, אין צורך ברוב המצבים שלו (במצב מאוזן עדיף לשבת ליד שולחן, שם לפחות אפשר להניח את כוס התה מבלי לחשוש שתשפך), מאוד קשה לנדנד אותו (משהו במבנה של הרגלים..), העובדה שניתן לשטח אותו, הופכת אותו במהירות למדף לגיטימי בבית.
חשוב לשים לב לפס הברזל שניתן להניח עליו את הרגלים, הוא צריך להיות ממוקם במקום הנכון, יש מקומות שממקמים אותו גבוה מדי, וזו צרה צרורה לגבוהים...