שיתוף - לביקורת סיוע לעצמאים קטנים - מצמיח קרן.

  • הוסף לסימניות
  • #1
הם ישבו על הכיסאות בחוץ, השקט ישב ביניהם וגרם להם לאי נעימות, מחכים שיקראו בשמם מן החדר.

בשביל יוסף זו לא הפעם הראשונה שהוא מרגיש חסר סיפוק, למרות שהוצע לו לעבוד במשק בית, זה לא בשבילו.

ישראל לעומתו כן עובד בעבודות מזדמנות אבל קצה נפשו בכך שבאירועים חברתיים כשהוא נשאל מה הוא עושה בימים אלה הוא מסמיק.

זאת שנכנסה כרגע, אחת בשם שרית, נראה שיש לה בעיות קשות יותר, היא עובדת כל היום אבל התקציב לא מספק אותה לחיי השופינג והחברה שלה.

הניכור והמתח מפשירים מעט, בכל זאת כולם חולקים את אותה הבעיה, וזו רשומה באותיות גדולות על הדלת בחוץ.

"תגיד", שאל לפתע יוסף, "אולי אני פשוט אשב בבית ואלמד קצת".

"מה זה קשור?", נפגע ישראל, "אני לומד בבוקר ואני חושב שראוי שאעשה משהו עם עצמי בצהרים".

קולות רמים נשמעים מתוך החדר, שניהם נעים באי נוחות, "אולי זה לא היה רעיון טוב לבוא לכאן", כך יוסף ונשאר לשבת.

דלת החדר נפתחת, שרית יוצאת בפנים נפולות, "מה קרה?" שאלו העיניים של שניהם.

"אין סיכוי", דמעה שרית, "אבא ואימא אמרו שהם לא לשכת התעסוקה ולא לשכת הסעד ושאנחנו מספיק בוגרים כדי ליהנות השנה מהחופש גם בלי אטרקציות".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הסיפור ברור לגמרי, אפילו לרש"י אין מה לפרש, שכן רבנו שיילה תלמיד חכם גדול הוא ומגיע לו שאפוים רבים ודירה בגבעת זאב.
עריכה: לקחו לי כמה דקות לקרוא את הספרים ואז ערכתי.
עריכה שלישית: עכשיו אני מבין מי הביא את לייקה לחלל.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
איך כל הקורונה הם לא ניסו לקבל את המענקים? למה חיכו עד החופש?
לא חשבתי על זה!
כנראה בגלל שהמשפט- 'אבל כל החברים שלי עושים כך' קצת בעייתי כשכל החברים שלהם על הקו אצלינו בסלון בכל בוקר וברגע אני יכול לעשות משאל כיתתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה