עזרה סייעות עירייה, האם באמת ראיתן את העלאה בשכר?

  • הוסף לסימניות
  • #21
יש לציין שסייעות עירייה מקבלות כבר מהחודש הרביעי את התוספת המדוברת (כמובן שהכל ביחס לאחוזי משרה)
והתוספת היא לפי פעימות ומה1 לספטמבר יש עוד תוספת של 600 ש''ח לחודש מענק התמדה למי שתגיע כל יום
ויש לציין שההסכם החדש חל במלואו גם על המוסדות החרדיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
  • הוסף לסימניות
  • #25
מעניין כמובן רק במידה ושייך לאשכול זה
גננת משלימה
איך אמור להיות התנאי תשלום שלה:
כמו גננת רגילה?
או כמו סייעת?
או בכלל כמו סייעת שניה?
או שזה תפקיד שעדיין לא מצאו לו את התנאים?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מה קורה בירושלים עם כל סיעות עמותת לביא שמלמדות הוראה מתקנת בבתי הספר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
הנה פירסום רשמי מאתר ההסתדרות:
נוסף על כך, הוחרגו מהסכם המסגרת כ-50 אלף תומכות חינוכיות (סייעות) ברשויות המקומיות, שבשבועות הקרובים צפוי להיחתם להן הסכם רפורמה מיטיב ונפרד, שמגלם תוספות של כ-20%-30% לשכרן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מכירות בתי ספר בירושלים שהעבודה בתור סייעת אצלם זה דרך העירייה ישירות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
לא נכון
השנה עבדתי בבית ספר חרדי בית יעקב וזה לא כלול בהסכם
אם עבדת דרך העירייה זה אמור להיות כלול.
כמובןן יש כל מיני עמותות שמקבלות את התקציב והן מחלקות אותו כרצונון והתלוש הוא דרכן שאז זה שונה.
כתבתי כך כי בדר"כ בתי יעקב של החינוך העצמאי לא מתעסקים עם זה והסייעת מועסקת תחת עירייה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מישהי יודעת גננת שעובדת דרך העיריה(תלוש של העיריה) האם זכאית ג"כ לכל התופינים המתוארים לעיל??
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מישהי יודעת גננת שעובדת דרך העיריה(תלוש של העיריה) האם זכאית ג"כ לכל התופינים המתוארים לעיל??
גננת או סיעת?
ההסכם לא חל על מורות וגננות, להם עשו הסכם נפרד בתחילת שנה (אבל רק אם הם באופק)
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לכולם 😊

אשמח לעצתכם בנושא. הבת שלי ילידת חשוון, ומישהי הציעה לי להשאיר אותה עוד שנה בגן פרטי לפני המעבר לגן עירייה בשנה הבאה.
כי לפי החוק החדש, שנה נוספת לפני כיתה א’ אפשרית רק עכשיו, לפני גיל 3. ולדעתה זה עדיף לא להיכנס קטנה מידי לכיתה א'.

פרטים על הילדה:
בת שנתיים ו‑2 חודשים
עדיין יונקת, ויש לה אח קטן שנולד לאחרונה (רצינו שתסתגל לאט לאט קודם אליו ואז למסגרת)
רק עכשיו הכנסנו אותה למעון (באמצע השנה), עד כה הייתה בבית
ומאוד קשה לה עם המעון, במיוחד שרגילה כל היום לאמא להנקה וכו'

השאלות שלי:
1. מי מכם עשה שנה נוספת בגן לילד שלו? האם באמת כדאי?
2. גנים פרטיים באזור פרדס כץ – קריית הרצוג: מה העלויות שלהם?
3. מתי נפתחת ונסגרת ההרשמה לגן פרטי + לגן עירייה?
4. אם נרשמים לגן עירייה – האם אפשר לבטל בסוף אם התחרטנו ורוצים גן פרטי?
5. האם יש איש מקצוע שיכול לראות את הילדה ולהעריך התאמה למסגרת?
6. אם נירשם לגן עירייה רק בגיל 4 - זה לא פספוס?
7. אם כן מחליטים להשאיר שנה - האופצייה היחידה היא רק גן פרטי? או שיש אפשרויות אחרות? כמו מטפלת שלוקחת ילדים הביתה? או שחייב מוסד מוכר?

כל עצה תתקבל בברכה!
תודה רבה
בחצי השנה האחרונה כתבתי תוכנה שמפיקה את זמני היום על פי מודול חישובי שנקראת NOAA.
מתוך כך, חקרתי את נושא החישובים של הזמנים ובחנתי לוחות שונים.
לאחר בדיקות והשוואות רבות בין לוחות שונים — “חזון שמים”, “עיתים לבינה”, “לוח ירושלים”, וגם חישובי NOAA ו-VSOP — הגעתי למסקנה חד-משמעית:
אין דבר כזה “זמנים מדויקים”.
כל לוח טוען שהחישוב שלו המדויק ביותר, אך בפועל קיימים ביניהם הבדלים של דקות שלמות — וכל אחד מהם “צודק” על פי ההנחות שעליהן הוא מבוסס.
אבל האמת הפשוטה היא שאין שום דרך לדעת בוודאות מתי באמת מתרחשים הזמנים האלו במציאות.
הלוחות אינם אלא אינדיקציה משוערת, המבוססת על נוסחאות מתמטיות ותנאים תאורטיים — ולא על מדידה ממשית של תופעה פיזית.

למה אי-אפשר לדעת בדיוק?
1. שבירה אטמוספרית משתנה מדי יום לפי טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר.
2. גובה המקום והנוף הסובב משפיעים על השקיעה והזריחה עד דקה-שתיים.
3. הגדרות שונות – האם מחשבים לפי מרכז השמש או שפתה, לפי גובה ‎-0.833°‎ או אחר – יוצרות הבדלים ניכרים.
4. אין “מד” טבעי שאפשר להצמיד לאופק ולומר “כאן בדיוק השקיעה”.


גם אם המחשב משתמש במודל מדעי מדויק כמו NOAA או VSOP87 – מדובר רק בהערכה גיאומטרית, לא בתוצאה מדודה מהשטח.

ומה לגבי “חזון שמים” ודומיו?
גם “חזון שמים” אינו אלא מודל חישובי – משוכלל מאוד, מותאם להנחות הלכתיות, אך עדיין מודל בלבד.
אין שום הוכחה אמפירית שהחישוב הזה מדויק יותר ממודל אחר; לכל היותר ניתן לומר שהוא עקבִי ומתבסס על שיטה מסוימת.

המסקנה:
הלוחות אינם “מציאות” אלא אינדיקציה.
הם כלי עזר חשוב – אך אין להסתמך עליהם בצמצום ובדקדוק של שניות.
ההבדלים בין לוח ללוח משקפים הנחות שונות, לא “טעויות”.

לכן נכון לומר:
אין זמני היום מוחלטים – רק חישובים משוערים.
והשכל הישר הוא להשתמש בלוחות כהכוונה כללית, לא כמכשיר מדידה מדויק.

לשם דיון:
מה דעתכם?
האם אפשר בכלל לדבר על “דיוק מוחלט” בזמני היום, או שכל לוח הוא בסך הכול אינדיקציה נוחה?
האם לדעתכם יש דרך מעשית לבדוק את הזמנים בפועל, למשל באמצעות תצפיות מצולמות או מדידות אור?
אשמח לשמוע דעות, מקורות וניסיון מהשטח.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה