דיון סיפורו של ניק

  • הוסף לסימניות
  • #1
תודות ל @אריאלל34 , שכתב באשכולו:
ברגע של שיעמום הבטתי בארון בספרים והתחלתי ליצור משפטים. שמות מוזרים יש היום.
(כל שמות הספרים אמיתיים לחלוטין...)
חשבתי לעצמי: "טוב, אם כבר בשעמום עסקינן, שיהיה.."
(סתם ניסיתי להרכיב סיפורון משמות הניקים.. חלום ישן.. אגב, ניסו פעם לעשות את זה כאן: https://www.prog.co.il/threads/אני-לא-בקהילת-כותבים-אבל-יש-לי-משימה-מעניינת-בשבילכם.602839/, אך זה לא יצא אל הפועל)

יום אחד קמתי והחלטתי, זהו היום אני מוצא את הכישרון החבוי בי, זה שתמיד האמנתי שיש בי למרות שבפועל זה לא היה נראה שהוא קיים. היום זה יקרה.
בסריקה מהירה בחדר הבחנתי ב @גיטרה אקוסטית התלויה על הקיר מיד אחרי שנקנתה, צעקות מהשכנים הבהירו לי שזה לא הכישרון, ולפי מבט חטוף ב @שעון הבנתי גם למה..
משם המשכתי למטבח, 'להכין @מטעמים זה קטן עלי', כך @חשבתי לעצמי.. ניגשתי לספרייה הביתית, שלפתי @ספר קריאה 'זה לא מה שאני מחפש.. חבל, דווקא זה @ספר מעניין ', הרהרתי לעצמי, כעבור רגע או שניים וספר המתכונים היה בידי. התלבטתי האם להכין @עוגה או @עוגיות או רק @עוגייה בודדה.. לבסוף החלטתי ללכת על @בריא ולאפות @לחם מלא . העמדתי לי @שעון חול, והתחלתי בהכנה. כעבור חצי שעה, כשהגיעו @מכבאי אש למה שנותר מה @מטבח , נפל לי ה @אסימון שלהיות @שף אני כבר @לא יהיה..
את הדבר הבא @לא בא לי שתדעו , אבל אם אתם @מתעניינים כל כך, מי אני שאשתוק?
ניסיתי @להתעמק ב @מחשבה וב @מחשבים אחר @רעיון טוב . קראתי מכריכה לכריכה ב @דפי זהב , חיפשתי ב @קטגוריה ו @עוד אחת. ו @עוד אחת.... ולא מצאתי @כלום . השעה התאחרה, ה @שמש כבר יקדה בעוז, ה @עולם התעורר ל @יום חדש , ואילו אני @עוד אחד , @סתם איש אחד , ממש @יהודי פשוט של אלוקים - @מנסה את מזלי להביא טרף ל @ביתי.
צעדתי סתם חך ב @רחוב חמש , דורך על @פחית קולה שהייתה זרוקה שם, מבלי משים אני נתקל ב @בלוק, ולידו @אדריכל שדיבר עם @אדריכלית בעתיד בעז"ה אודות ה @בנין עדי עד שהם מתכננים לבנות. ממש @שמחתי לנוכח ה @השגחה פרטית המופלאה ש @כאילו חיכתה רק @לי. האדריכל טען שהוא צריך לבדוק ב @אדריכליה אם ניתן בכלל לקבל אותי, מה שאומר בעברית מצויה - @לא יכול !
אפשרויות נוספות שנכשלו:
@רואה חשבון , @מלצר, @רובוט, @אבימי, @נגן חזק, @חפרפרת, @אנונוימי - ו @אנונימי המקורי , @שומר הסף ו @שומר מסך , @עצמות ומהות , @כנר ו @אורגניסט אלוף - ואם זה לא אז לפחות @אורגניסט מתחיל , @עיתונאי, @חייזר, @משורר לעטים - אך זה נכשל בשל @קיצו של עט , @חזן דגול , @בעל טוב וגם @בעל מוסר ואולי @בעל שם טוב.. אפילו ניסיתי להיות @הכלבויניק אבל הוא הגיש כתב טביעה.. אה, תביעה.., @פוליטקאי , @נשיא המדינה, @ראש הממשלה של ביבי וגם @ראש לשועלים..

@די כבר , @די די די , נמאס לי לחפש עבודה, (כלומר הייתי ממשיך לכתוב לכם שמות ניקים אבל יש גבול לשעמום ואני לא רוצה להסתבך איתם..), לאחר חיפוש ארוך מצאתי @נחלה פגשתי ב @מנוחה ושמחה - מצאתי ב @מחשבים ורשתות אתר נחמד, מצאתי את פרוג! נרשמתי לאתר, והייתי @משתמש חדש אנונימי , בעצם @משתמש די חדש , אולי אפילו @משתמש המיליון , הייתי @משתמש בפרוג .
ומאז הגבתי ל @כולם , נתתי לייקים בלי סוף (בינתיים קיבלתי רק @7שבע7 בלבד), ומאז כולם חיו ב @אושר עד @עצם @היום הזה.

@סוף

@סליחה אם פגעתי/שיגעתי/עצבנתי @מישהו לא ידוע @מישהו אחד ויחיד מישהו ממש אבל ממש @מישהו מיוחד מאד - על ידי ה @טקסט הנכתב..

(ואם אפשר לא מצאתי משתמש בשם לייק (בלי לפגוע ב @לייקית ) - אז תלחצו בכפתור כאן בצד שמאל עד שיתנדב @אחד בשביל כולם!! - שיירשם בשם הזה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ניסיתי למצוא @משתמשים22 אבל לא רציתי @22
רציתי כמה בודדים, או אפילו רק אחד @יחיד ומיוחד
בקיצור רשמתי אותיות ב- @חיפוש... וקפצה עלי @חיפושית אדומה זה היה @פחד לא @נורמלית
אבל @פחד זה - זכר ואוףףף אין משתמש כזה @מה הקשר שקפץ לי @זכריה התימני אני חיפשתי בכלל זכר.
@אהבתיה את יצירתך וקראתיה @ישר והפוך וזה היה @מעניין ומקורי
@תודה רבה! היה לי @כיף של חויה ו @אני אני אני אני אני לא אשם שכתוב חויה בלי @שני ו האחרון יצא גדולללל :ROFLMAO:
זה @פשוט @כיף ו @מםמ @כ. @רר' ו @כמובן ש- @מטרת העל! שעל כן אני @כותב השורות הללו היא לפרגן לך
אבל ב- @סוף @יצא לאור ה- @אמת לאמיתה -
שאני @פשוט מאוד @חיקי תי אותך...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
@יוסף יצחק פ. הדבר הכי חשוב זה @חינוך ברמה.
חבל שלא ניסית להיות @מורה בישראל @מורה בכיתה מקדמת @מורה בפתח תקווה @מורה בגולה @מורה בנשמה @מורה כמו כולם @מורה לחיים @מורה לחנ"מ @מורה למוזיקה @מורה למתמטיקה @מורה לצילום משהו בתחום ה @תלמידים ...
אולי תפקיד @חינוכי אחר ב @תלמוד תורה היכל משה או @תלמוד תורה המרכזי ואם אתה חסיד יש משרה פנויה ב @תלמוד תורה פני מנחם ...
אולי אתה מחפש משהו אחר? יש גם אפשרות להיות @מלמד דרדקי או להיות @המלמד בה"א הידיעה או סתם אחד מן ה @מלמדים?
משרה אחת כבר נתפסה על ידי @המלמד מבני ברק....
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ניסיתי למצוא @משתמשים22 אבל לא רציתי @22
רציתי כמה בודדים, או אפילו רק אחד @יחיד ומיוחד
בקיצור רשמתי אותיות ב- @חיפוש... וקפצה עלי @חיפושית אדומה זה היה @פחד לא @נורמלית
אבל @פחד זה - זכר ואוףףף אין משתמש כזה @מה הקשר שקפץ לי @זכריה התימני אני חיפשתי בכלל זכר.
@אהבתיה את יצירתך וקראתיה @ישר והפוך וזה היה @מעניין ומקורי
@תודה רבה! היה לי @כיף של חויה ו @אני אני אני אני אני לא אשם שכתוב חויה בלי @שני ו האחרון יצא גדולללל :ROFLMAO:
זה @פשוט @כיף ו @מםמ @כ. @רר' ו @כמובן ש- @מטרת העל! שעל כן אני @כותב השורות הללו היא לפרגן לך
אבל ב- @סוף @יצא לאור ה- @אמת לאמיתה -
שאני @פשוט מאוד @חיקי תי אותך...
@חזק וברוך! , @חזק מאד @חזק!!!
cover-image
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
@יוסף יצחק פ. הדבר הכי חשוב זה @חינוך ברמה.
חבל שלא ניסית להיות @מורה בישראל @מורה בכיתה מקדמת @מורה בפתח תקווה @מורה בגולה @מורה בנשמה @מורה כמו כולם @מורה לחיים @מורה לחנ"מ @מורה למוזיקה @מורה למתמטיקה @מורה לצילום משהו בתחום ה @תלמידים ...
אולי תפקיד @חינוכי אחר ב @תלמוד תורה היכל משה או @תלמוד תורה המרכזי ואם אתה חסיד יש משרה פנויה ב @תלמוד תורה פני מנחם ...
אולי אתה מחפש משהו אחר? יש גם אפשרות להיות @מלמד דרדקי או להיות @המלמד בה"א הידיעה או סתם אחד מן ה @מלמדים?
משרה אחת כבר נתפסה על ידי @המלמד מבני ברק....
עוד @מלמד בני ברקי.. כותב הודעות במקום לתכנן את השיעור למחר..
(סתם, חזק!! אני לא רוצה להסתבך עם קהל נזעם של מתוייגים.. - אז קבל את התנצלותי ב @כנות )
 
  • הוסף לסימניות
  • #8

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שמעתי פעם כלל מאדם חכם, אך כנראה נטול ניסיון: "העבודה הכי טובה היא לעשות מה שאתה אוהב ולקבל על זה כסף". מכיוון שכסף רב אין לי, ועבודות רבות היו לי, גמרתי אומר בנפשי לקיים את העצה – הלכה למעשה.
חיפשתי את שאהבה נפשי; יגעתי ויגעתי, אך לא מצאתי. רשמתי לי את כל תחביביהם של בני האנוש ויצאתי לדרך. גמרתי בדעתי שתיכף ומיד אמצא לי תחביב נחמד, ואז אצחק לי כל הדרך אל הבנק.
ראשית כל פניתי לתחביב הנפוץ אצל היצורים האנושיים, הלוא הוא המוזיקה. מסתבר שהגערות שספגתי מאז ילדותי, כל אימת שחרצתי לשוני, הגיעו לי בצדק; וכנראה שטרם נולד האובייקט שיוזיל מהונו כדי ליהנות מגרוני.
הבנתי, אך לא ויתרתי. בהיגיון פשוט חישבתי שמאחורי כל זמר גדול עומד מלחין זייפן, וכך מצאתי את עצמי ישוב למרגלות פסנתר רחוב, מתאמץ לשדך תווים ליצירה. מפה לשם, אחרי מספר ניסיונות שכולם נגמרו בזמזום אותו להיט חתונות שכוח, הסקתי שגם זו לא אופציה.
לא נשברתי, ומיד פניתי ליעד הבא: נטלתי מקלדת ומסך והחילותי לכתוב שירים. הבית הראשון כבר עמד על תלו, אך ההמשך בושש מלבוא. במקום לנפק את ה"עוד יותר טוב" הבא, השתעשתי לי במשחקי מילים ומלחמות תחביר. אין צורך לציין שגם מזה התייאשתי.
חוץ ממוזיקה ישנם עוד תחומים בעולם, הרהרתי ביני לבין עצמי, והחלטתי לנסות לצייר. עם צבע ומכחול, שרבטתי קווים על הנייר, אך לנגד עיניי קיפצו אותיות כבמחול שדים; במקום יצירת אמנות, ראיתי לנגד עיניי רסיסי אותיות שניסו לחבור למילים. ניחמתי את היקום על החמצת פיקאסו המודרני, ופניתי לי לתחום הבא.
השגתי ספר מתכונים בלוי ומטונף, סידרתי על השיש ערימת מצרכים רלוונטיים ויצאתי לדרך. מה אומר לכם? ארוחה לא יצאה משם, אבל עלילה הייתה ועוד איך! גיבור הסיפור היה המטבח ששרד את התופת, והנידון למוות היה עבדכם הנאמן והמותש.
כאן כבר עצרתי לחשוב. לא ייתכן שלא קיימים עוד תחביבים וכישרונות! "תתייגע עוד מעט ותיכף תגיע אל המנוחה" עודדתי את עצמי הנוגה.
לפתע הכתה בי התובנה כברק: תכתוב! הלוא מימים ימימה העט הוא ידידי הקרוב והמילים קולחות ממני בשטף. שירבטתי לי מספר מאמרים ומעשיות והצגתי לכל ידיד ומכר. כולם גמרו את ההלל וחלקם ממש התלהבו. "איזו כתיבה מתוקה!" ציינו הקוראים, ואני, עולץ ומפזז, כבר משנן לעצמי את המימרות בגנות הקמצנות ונודר להפריש חומש מכל המיליונים שתיכף יזרמו אליי.
מבוקר עד ליל אני מקליד במרץ, החל ממאמרים על פרשת השבוע דרך טורי עומק בהגות והשקפה, וכלה בפוסטים על אקטואליה ופוליטיקה. מפעם לפעם אני מלקט חומרים משובחים ומדוור לכל פינה ומדור, די בכל אתר ועיתון. להוותי, תגובה אחת אפילו לא נקשה על דלת ביתי, למעט חבר אומלל שפתח עסק מקרטע כלשהו ונאלץ לספוג ממני עשרות מאמרים שיווקיים (בחינם, כמובן).
"אתה מוכשר ברמות, תענוג לקרוא את יצירותיך, אך אני לא זקוק לשירות כזה", הגיב לי כל מי שנחשף.
לעצמי הבינותי כלל חדש:
אם לא תעבוד - לא תוכל להאכיל את הילדים. ולכן ויתרתי על החלום. אך את כבודה של הספרות אני דורש: למה לא נמצא האדם שיתגמל כראוי אמן מילים? הרי ישנם כל כך הרבה תחביבים שמפרנסים, מה שונה כתיבה חדה ונושכת משיר קצבי או מנה טעימה?

צדק מי שאמר שהעבודה הכי טובה היא מה שאוהבים; הוא פשוט שכח לציין שצריך גם מישהו שיסכים לשלם על זה...
קראתי את החלק הראשון של דופליקטים ונורא התאכזבתי.
עלילה מלאת חורים וסתירות.
אשמח אם מישהו יוכל ליישב את כל האיבעיות דלהלן, או להוסיף תמיהות על הסיפור.
הבהרה קטנה: כ"כ התאכזבתי (אחרי כל הטררם על הספר) שלא קראתי את חלק ב, וייתכן שחלק מהשאלות מתורצות שם. ועדיין אני מרשה לעצמי לעורר את השאלה:
א. אם אינני טועה זירו בועט איזשהו דופליקט מצוק והוא מת. היכן הסקנדר בועת האוצרים שמחוייב להציל אותו???

ב. יש למסדר כל מיני דוקלרים ואוצרים בלתי נראים שמגיעים ממקום למקום בין-רגע. למה אף אחד מהם לא יכל להגיע לזירו ולראות אותו (או לחסל - אבל זה כבר עניין אחר), וצריך שמישהו ינקסם למוח של דני (דבר שלא הצליח, כידוע, כי הוא היה סקנדר)?? למה לא פשוט 'להתעתק' לשם (או מה שלא יהיה הפועל של י. ספיר) ולראות????

ג. קייזר לא רוצה לתת לדני את המיקום של הכדור, כדי שזירו לא יחדור לו למוח (ככה כתוב) וישאב משם את המידע. איך בדיוק???

ד. ולמה בסוף הוא נותן לו את המידע???? מה עם כל הפוזה של "שבועת היורומנטום, אתה יודע"...? איפה זה נעלם??

ה. בסוף הספר, בשורה האחרונה (אאל"ט) כתוב שזירו כבר נגע פעם בכדור הטונגו!!!! אז למה הוא לא דופליקט?? ואם תרצה לומר, שהוא נגע בו פעם שניה ויצא מהמסדר, הרי שכתוב שם מפורשות שזו הפעם השניה!! אפילו נכתב ש"בפעם הראשונה הוא היה חסר את המידע מה קורה למי שנוגע בכדור". מידע? הוא הרי הפך לדופליקט! מה היה חסר בדיוק?



אם למישהו יש עוד כאלה, או תשובות, אשמח מאוד!!
קול שרשראות המתכת המקרקשות הדהד בחלל המסדרון הארוך. מנורות פלורסנט ישנות האירו חלקים ממנו, והבלטות הישנות האפרוריות ניסו לשקוע עוד כמה סנטימטרים אל תוך הקרקע. החשוד הובל במהירות, שני שוטרים אחזו בו משני צדיו. ידיו היו אזוקות אל מאחורי גבו, ומדי הכלא גירדו לו בגב.

הוא הוכנס אל תא החקירות, השוטר הימני הפעיל עליו לחץ באזור הצוואר והוא מיהר להתיישב, מחניק נאקה חרישית. השוטר השמאלי מיהר לשחרר את ידיו ולאזוק אותן מחדש אל הבליטה המתכתית שבמרכז השולחן הכבד. כעת הוא היה מאובטח. שני השוטרים טפחו על כפות ידיהם, משל הוא היה עשוי אבק כך שנגיעה בו מצריכה ניקיון יסודי. הוא בן אדם בדיוק כמוהם. אז מה אם יש לו דרכים שונות לשלוף כסף מהבנק? למה הכל חייב להיות דרך הכספומט? למה הוא צריך לשנן סיסמאות מסובכות אם ניתן לשבת לשיחה ידידותית עם פקידת בנק מבוהלת וצייתנית ולצאת עם תיק גב שחור עמוס בשטרות?!

השוטרים גם שאלו למה המפגשים התכופים שלהם, איתו, חייבים תמיד להתבצע במסגרת המשטרתית? הוא באמת נהנה לדבר איתם על פוליטיקה במהלך נסיעה סתמית לתחנת המשטרה הקרובה?

אולי הפעם הם יזכו לשמוע את התשובות האמיתיות. המפקד הורה להם לצאת עם תשובות מהחדר החשוך.

"אז מה, ירון?", פתח השמאלי.
"י-רון", הוא מיהר לתקן, "במלרע לא במלעיל".
"י-רון, בסדר", השוטר גלגל עיניים, "מה הפעם?".
"שום דבר, תגידו לי אתם".
"הנה, אבי, הוא מתחיל עם הקונצים שלו...", אמר השוטר עם הקנקן הצרפתי החום. על דש בגדו הופיע שמו בתוך תג ממותג – בן ציון ביטון.

"תשמע, חבוב", אבי התיישב על השולחן והביט במבט מתנשא על העצור, "יש שתי דרכים לעשות את זה...".
"אני מכיר אתכם ואת השיטות שלכם, נראה לכם שדדתי אתמול?".
השוטרים הביטו זה על זה במבטים לא מובנים, "הממ... כן, אתה שדדת את אתמול, זה כתוב בדו"ח".
"לא חכמולוגים", הוא צעק עליהם, "זה רק ביטוי!". הם עדיין עמדו מופתעים. "הנה. דוגמא. נראה לכם שאני כל כך פתי לחשוב שהמראה על הקיר מראה רגילה? אני יודע שהיא שקופה ושאתם מצלמים אותי מאחוריה...".

הם הביטו על המראה, הביטו עליו, הביטו שוב על המראה ושוב עליו. "אבי, לך תוריד את המראה". אבי הוריד את המראה וחשף מאחוריה קיר לבן שראה ימים טובים יותר. "למה אתה חושב שנצלם אותך מאחורי מראה?", בן ציון שאל בנינוחות, "יש מעליך מצלמת אבטחה...". י-רון הביט מעליו וראה שהצדק עם השוטרים.
"אוף", רטן לעצמו במחשבתו, "הם כבר התחילו עם הטריקים שלהם".

"תראה י-רון", בן ציון התיישב על אחד משני הכיסאות שמולו, "אני אהיה, מה שנקרא, השוטר הטוב, המתחשב, הנחמד, ה...", הוא חיפש דימויים נוספים, "אני אהיה השוטר הטוב".
קול סטירת לחי מצלצלת ואחריה צפצוף באוזנו של ירון נשמע, ככל נראה, בצידו השמאלי, ולאחריו צעקה, "ואני אהיה השוטר הרע".
"אגב, אתה יכול לקרוא לי בנצי".

"אני שומר על זכות השתיקה", ירון החליט לדבוק בקו ההגנה שהציב לו עורך דינו, "אני דורש שיחה לעורך דין שלי".
"עורך דין? שלך?", אבי התקצף, "מה אתה ראש הממשלה? אולי גם נפנק אותך במסאז' ודגים ברגליים... כאן אנחנו שואלים את השאלות ואתה עונה את התשובות, אחרת – אין על מה לדבר!".

"אבי, אבי", בנצי היסה אותו, "תירגע. ראה ירון, אני בעדך". ירון הביט בו במבט חלול. "אנחנו רק צריכים ממך כמה הוד-".
דלת החדר נפתחה ולתוכה נכנס צעיר, כובע משטרתי לראשו, אך בגדיו רחוקים מלהיות מזוהים עם המשטרה. הוא אחז בסיגריה מעשנת ובידו השנייה בכוס קפה.
"יאללה חבר'ה, תורי. צאו להפסקת סיגריה".
"לא תודה, אני לא מעשן", בנצי התנצל, ואבי שאל קצרות, "מי אתה?".

"אני אורי. אני עכשיו לוקח את העניינים לידיים, אני מודה לכם על הזמן שהקדשתם".
"אבל מ-מה?".
"בהצלחה, יש בחוץ בורקסים, תזדרזו שלא יגמרו לכם", אמר אורי והחל לדחוף אותם בעדינות אל מחוץ לחדר, כשסיים נעל את הדלת והתנשף. "איזה נודניקים, נכון?".
ירון הביט עליו במבט חשדן.

אורי ניגש אל ירון והושיט לו סיגריה חדשה, "קח, אתה מעשן?". ירון בתגובה נטל את הסיגריה בין אצבעותיו, ואורי הדליק אותם. לאחר כמה שאיפות, אורי הניח את רגליו על השולחן, לגן לגימה מהקפה המתקרר ואמר: "נעים להכיר, אורי".
"אני י-רון".
"איזה י-רון? אתה קשור לעזרא? החמולה של שמעונוב?", אורי מיד נדלק.
"לא, איזה, אני עובד לבד...".
"וואלה, אתה נראה כמו אחד שמנהל עסק...". הוא המתין לתגובתו של ירון. "מה יש? בלעת את הלשון?".
"אתם המנאייכ, אתה חושב עשו אותי מסוכר? מה, אני לא מכיר את הטריקים שאתה עושה לי? לך, לך תקרא לחברים שלך, חבל על המאמץ שלך".

"אוי, אוי, אוי ירון", הוא נאנח וגיחך בחיוך, "למה להתחיל ככה?". הוא שאף שאיפה נוספת מהסיגריה ואז שלף את הסמרטפון שלו והפעיל סרטון. מוזיקה דרמטית-תאגידית נשמעה, וקול של קריין מקצועי החל לספר על השינויים החדשים במשטרה. אורי דילג כמה שניות ולבסוף סיכם, "בקיצור, נעים להכיר, אני השוטר הסבבה".
"מה זה השוטר הסבבה?", ירון תמה. "אח, עוד פעם עושים ממני צחוק".
"אה", עיניו של אורי ברקו, "טוב ששאלת. החלטנו, כאן במשטרה, ליצור את השוטר החדש – 'השוטר הסבבה'. שוטר שמבין אותך, שוטר שבעדך, שלא בעדך – מה שרק תבחר. אני כאן כמו חבר שלך".
"חבר שלי לא היה מדבר איתי כשאני אזוק".
"צודק", אמר אורי ושלף מפתח קטן מכיס מכנסיו, באמצעותו התיר את האזיקים. ירון שפשף את כפות ידיו הכואבות והביט במבט מבולבל על אורי.
"ראית את המשחק האחרון?".
"כן".
"גועל נפש, למה משלמים לכם, הייתם יכולים לעשות את המהפך של העונה...".

*

וכך נרקמה חברות מעניינת בין השניים. אורי שיתף ירון בחדשות מעולם הפשע, הפלילים, הברונזה, האופנה, הגבייה, החירטוטים, הפוליטיקה והמשטרה, וירון התרברב במעשים שונים שעשה. הם עישנו ביחד, צחקו, ושמרו על קשר קרוב.
אט אט י-רון נפתח יותר ויותר, הוא התרצה והודה בעבירות המיוחסות לו ואף התנהג בנימוס בבית המשפט.

אורי היה בא לבקר את ירון בכלא, מביא לו עוגיות וסיגריות, ויחד הם היו מתעדכנים במה חדש בעולם הפשע.
עד שיום אחד, ירון שאל אותו, "תגיד אורי, אתה שונה מכל המנאייכ כאן, איך זה? מה, אתה לא שוטר אמיתי?".
אורי חייך, לגם מהקפה, ואמר:
"אני עובד על זה. הגשתי קורות חיים. בינתיים אני פשוט בא עם כובע ונכנס לחדרי חקירות. איכשהו זה תמיד עובד".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה