יש סיפור אני לא זוכרת על מי, רב אחד שהיה מקפיד תמיד לברך רק אם מישהו עונה לו אמן על הברכות
פעם הוא קם באמצע הלילה ורצה לשתות,
ולא היה מי שיענה אמן
ולא רצה להעיר אף אחד
אז התגבר ולא שתה (נראה לי שהוא היה אדם מבוגר וחלוש)
פתאום מישהו דפק בדלת,
היה זה תלמיד שלו מהישיבה שבא לשאול שאלה בלימוד, התנצל שהוא בא בכזו שעה (כנראה ידע שהרב ער)
הרב ענה לו תשובה ואז ביקש שיענה אמן לברכה.
יום למחרת, הרב ניגש אליו כי רצה להסביר לו עוד איזה הדגשה על מה ששאל אתמול,
הבחור לא הבין על מה הרב מדבר, הוא אמר שבשעה הזו אתמול הוא היה ישן במיטה.....
מתברר שהקב"ה סייע לו שיוכל לשתות, ובזכות ההקפדה שלו על ענית אמן, שלח לו מי שיענה לו אמן.
סליחה אם הפרטים לא מדויקים, אולי יש כאן מישהי שתדע לתת מקור, שמות ודיוקים