סיפורים על גדו"י

[אפרתה]

בנושא ציפיה לגאולה.
גם בקצרה- יעזור מאוד.
תודה לכולם!!

 

[MIRALE]

הח"ח למד הלכות טומאה וטהרה. פעם ראו אותו מטפס על הסולם ויורד, שוב ושוב, שאלוהו מדוע עושה כך? אמר להם: הרי אנח כהן, והמשיח בפתח, ואצטרך לעלות על כבש המזבח להקריב קרבנות. לכן אני מתאמן.

הרב קרליץ התלבט אם לעבור דירה להיות רב במקום אחר. הלך לשאול את החפץ חיים אמר לו החפץ חיים זו שאלה שאיני יודע מה לענות לך, אבל הרי אנו בשנת שמיטה, והלא במוצאי שביעית בן דוד בא, בא נמתין למשיח ונשאל את פיו, אדם שעמד בצד חייך כנהנה מבדיחה טובה. כעס עליו החפץ חיים ואמר: אתה מסתפק? אצלי הוא בחזקת ודאי.

כתוב בגמרא: רבי יהושע בן לוי שאל את אליהו הנביא איפה המשיח? בשערי רומא, מוריד תחבושת ומחזיר כדי שיהיה מוכן להתגלות ולא מוריד את כולן יחד כשאר העניים. הלך לראות אותו. שאל מתי אתה בא? אמר לו היום. לא הגיע. חזר ושאלו מדוע לא הגיע? ענה לו היום אם בקולו תשמעו.

 

[נחל]

הרב קרליץ התלבט אם לעבור דירה להיות רב במקום אחר. הלך לשאול את החפץ חיים אמר לו החפץ חיים זו שאלה שאיני יודע מה לענות לך, אבל הרי אנו בשנת שמיטה, והלא במוצאי שביעית בן דוד בא, בא נמתין למשיח ונשאל את פיו, אדם שעמד בצד חייך כנהנה מבדיחה טובה. כעס עליו החפץ חיים ואמר: אתה מסתפק? אצלי הוא בחזקת ודאי.
.

אם לא אכפת לכן, איך אמורים להבין את הספור הזה?

 

[יעל]

עוד מסופר על הח"ח שהיו לו בגדים מיוחדים ששמר ליד פתח ביתו אותם הכין לביאת המשיח.

 

[אושר]

שמעתי מהרב נויגרשל סיפור על יהודי מבוגר אחד (אמנם לא ציין שמדובר בגדול, אבל אני מקווה שזה בסדר) שהמתין שעה ארוכה בתור למרפאה והתנמנם. העירו אותו ואמרו לו שהתור הגיע! הוא קפץ מיד :"מה, משיח הגיע?" (השאלה הייתה באידיש, אבל ייראה מלכתוב כאן ולשגות)

 

[מי]

סיפור אמיתי על בחור ישיבה פשוט ורגיל בדורנו:
מדובר בישיבה הממוקמת בעיר חילונית מערי הארץ. תקופה מסויימת הונהגה בקרית הישיבה צפירה המודיעה על כניסת השבת, אך השכנים החילוניים אמרו שזה מלחיץ אותם, כי זה נשמע כמו אזעקה.
העסקנים בקרית הישיבה הגיעו להסכמה כי בעת כניסת השבת ישמיעו במערכת הכריזה קול תקיעת שופר, במקום הצפירה.
בעת שהופעלה הצפירה ביום שישי, הבחור היה בטוח שהנה הגיע המשיח!

 

[חדוה]

הבת שלי הכינה שנה שעברה עבודה על ציפיה לגאולה
חלק מזה היוה להביא סיפורים על גדולי ישראל
צייני מייל ונסרוק את הדפים הרלוונטים

 

[אפרתה]

<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

ותודה לכל העוזרים!!
כל סיפור תורם!!

 

[Malki.A]

לאיזה צורך את צריכה את החומר?

 

[אפרתה]

פעילות בית ספרית

 

[אפרתה]

עדיין יעזרו סיפורים נוספים. למיטב זכרוני קיימים על גדולי יהדות המזרח סיפורים מדהימים. מישהו יודע פרטים??
ותודה לכל השולחים אישית!!

 

[נחל]

שרית, זה יפה ולא שגרתי שעורכים פעילות בנושא כזה, ולא דווקא בבין המצרים.
זה, אכן, נושא שקשור לכל השנה, וחשוב תמיד.

אני מתנצלת שאני מחווה דעה בלי להתבקש, אבל בדיוק לאחרונה תלמידות שאלו אותי על הנושא הזה, ונוכחתי לראות שספורים שהן שמעו בנושא בלבלו אצלן את ההשקפה הנכונה.

חשוב להבדיל בין ספורים על גדו"י שציפו מאד למשיח, חיכו לו בכל ליבם, ומרוב ציפיה ואמונה חזקה שהוא אכן עתיד להגיע, היה מוחשי בעיניהם שהוא אכן יכול לבוא בכל רגע. (כך, למשל, הספור הזה: הח"ח למד הלכות טומאה וטהרה. פעם ראו אותו מטפס על הסולם ויורד, שוב ושוב, שאלוהו מדוע עושה כך? אמר להם: הרי אני כהן, והמשיח בפתח, ואצטרך לעלות על כבש המזבח להקריב קרבנות. לכן אני מתאמן.
חשוב להבדיל בין זה, לבין ספורים שמתארים כאילו גדו"י היו בטוחים שמשיח יבוא בשנה זו/ שנה הבאה, וכו'.
כדוגמת ספור זה:
הרב קרליץ התלבט אם לעבור דירה להיות רב במקום אחר. הלך לשאול את החפץ חיים אמר לו החפץ חיים זו שאלה שאיני יודע מה לענות לך, אבל הרי אנו בשנת שמיטה, והלא במוצאי שביעית בן דוד בא, בא נמתין למשיח ונשאל את פיו, אדם שעמד בצד חייך כנהנה מבדיחה טובה. כעס עליו החפץ חיים ואמר: אתה מסתפק? אצלי הוא בחזקת ודאי.
זה ספור שלבת שחושבת, קשה להבין. המחשבה (הצודקת) שחולפת בה: האדם שבצד צדק, לא החפץ חיים. הנה, המשיח הרי לא הגיע בסופה של אותה שנת שמיטה. מדוע הח"ח כעס? ומדוע הוא היה בטוח שהמשיח יבוא?
רק מה, צריכים להאמין שהוא יבוא היום/מחר?
אבל כמה פעמים נוכחנו לראות שהוא לא הגיע?
זאת אומרת, שהתורה מצווה אותנו להאמין בדבר לא אמיתי? לא יתכן דבר כזה!

האמת היא, שאין שום מקור לתפיסה המוטעית כאילו צריכים להאמין שהוא בטוח יבוא בכל יום. זו הרי מחשבה מוטעית ומסולפת. צריכים להאמין שהוא יכול לבוא בכל יום, ולצפות לו בכל יום.
הבדל גדול בין שני הדברים.

ולגבי השאלה שעולה - איך אכן יתכן שהח"ח כעס במקרה הנ"ל, וכן גם לגבי ספורים אחרים, כבר כתב מרן הסטייפלער ב"קריינא דאיגרתא":
איך עלה על דעתך להעמיד את כל היהדות על פי איזו מעשה'לע שמישהוא כתב, וידוע תדע, שרוב המעשיות הנדפסות הם בדויות, ואפילו מיעוט המעשיות שיש בהם קורטוב של אמת, מכל מקום הסגנון וההסברה של המעשה, כל אחד בודה מה שעולה על דמיונו, ועל ידי זה מתבלבל ומתהפך הענין והכוונה האמיתית."

ספורים על גדו"י עוזרים לקרב דברים אל הלב, אבל אי אפשר להסתמך עליהם כביסוס להשקפה נכונה.

סליחה על ההתערבות והרבה הצלחה!

 

[אפרתה]

תודה נחל. ואם יש לך לתרום סיפורים- אודה לך שוב!!

 

[tkh]

יש סיפור על הישמח משה שלא ראה את בנו הרבה שנים, והוא הודיע שביום פלוני יגיע, כמובן כל המשפחה מצפה ואז הכריז מישהו הנה הוא הגיע! הישמח משה היה בטוח שהכונה למשיח שהגיע.