- הוסף לסימניות
- #21
כתיבה מדהימה ממש!
פשוט הרגשתי בפראג!
העלילה פשוט מותחת,
מחכים כבר להמשך!
פשוט הרגשתי בפראג!
העלילה פשוט מותחת,
מחכים כבר להמשך!
תודה רבה. אני ממש מחכה לשמוע הערות.פשוט וואוו כתיבה מדהימה מרתקת וסוחפת!!!!
הערה קטנה אם מותר,
זה לא מוקדם מידי להפגיש בפרק הרביעי כבר את האבא עם הבן?
ועוד משהו קטן חסר קצת בהתרגשות ביניהם לאחר שהם לא ראו אחד את השני שנים!
אבל חוץ מזה באמת הכל מושלם!!!
קודם כל עברתי על הפרקים שוב וכעת זה באמת קצת פחות צורם לי,לגבי פגישת האב והבן- אני כותבת את דעתי, אשמח לשמוע מאד עוד זויות מבט-
בעצם הם כבר נפגשו בפרק הראשון. הסיפור מתחיל בכך שהאב הבין שזה בנו. בפרק הרביעי הוא מתוודע אליו.
זה עדיין מהר מדי? כדאי היה להאריך בשחזור העבר לפני 7 שנים?
כל הורים מתרגשים כשהם פוגשים את הילדים שלהם, וגם אם האבא ידע שזה הבן שלו עדיין הילד עוד לא ידע ובסיטואציה של החשיפה גם האבא מתרגש, וכן מותר גם לאבא אירופאי לחבק את הילד שלו לאחר שהוא לא ראה אותו שנים.לגבי ההתרגשות- אכן התלבטתי, מדובר בגברים ארופאים מאופקים וזהירים. לא הרגיש לי מתאים חיבוקים ונשיקות, יש מגע זהיר, ואוהב של האב לבנו. זה לא מספיק מביע? אשמח לשמוע.
בעיקרון לנו זה כבר יהיה פחות רלוונטי כי אנחנו כבר יודעים מה הסוףתודה על ההערות. הן מחכימות ומסייעות לי.
מה דעתכם?
אני יכולה לחזור עכשיו אחורה, להוסיף עוד כמה פרקים שיהודה מסתובב מבולבל ומחלים בבית ראש הקהל עוד לפני הגלוי?
ולהוסיף שם עוד שחזור מהעבר?
בינתיים ראש הקהל עורך ברורים זהירים ומוודא שהנער התחזק מספיק כדי לשמוע משהו מטלטל כזה.
ואז אחר כך לכתוב שוב פרק חדש ןמרגש על רגע הגילוי. זה לעניין דבר כזה?
לדעתי כן, זה בהחלט יוסיף ויותר יתקבל על הדעת, ובאשר לטענה שאנו מכירים את הסוף- זה לא תופס בכלל, ברור שנשמח לקרוא עוד גם אם אנחנו יודעים שזה האבא (עובדה שביקשנו), פשוט תכתבי עבר או כמה ימים לפני הגילוי, (והרעיון של איה סופר מוצלח, כי עד לפרק הזה לא ניחשתי או העלתי על דעתי שראש הקהל הוא האבא, הבנתי שהוא חי אבל ממש לא חשבתי שזה ראש הקהל, אם כי היה מוזר לי באמת שהוא נחמד ככה ליהודה, לא אופייני לתפקיד שלו, ובכלל, אפשר לתת לקוראים (אבל לא ליהודה!) לחשוד בדמות אחרת שהיא האבא, למרות שיתעוררו גם תהיות בקשר לראש הקהל, ואז להפתיע ומתברר שזה ראש הקהל- קוראים אוהבים להיות מופתעים לטובה)- כל הסוגריים הארוך הזה הוא בסך הכל הבעת דעה, הסיפור הזה הוא שלך וממש כיף לקרוא את המקומות אליו את לוקחת אותו, מחכים ממש להמשך!מה דעתכם?
אני יכולה לחזור עכשיו אחורה, להוסיף עוד כמה פרקים שיהודה מסתובב מבולבל ומחלים בבית ראש הקהל עוד לפני הגלוי?
ולהוסיף שם עוד שחזור מהעבר?
יהודה הנהן, תוהה...יהודה הנהן תוהה איך קולע ראש הקהל לשאלות המרחפות בראשו.
"אני רוצה לראות שאתה בסדר", לחש, "הרופא..."אני רוצה לראות שאתה בסדר" לחש "הרופא לא היה לגמרי רגוע"
בהשלמה פתח יהודה את שקית התפילין, לא משגיח...בהשלמה פתח יהודה את שקית התפילין לא משגיח במבטים התוהים שנשלחו מכל עבר.
אל תטרח, חיים, יש מספיק מי שעושה זאת"אל תטרח חיים יש מספיק מי שעושה זאת"
האמא לא הלכה לפראג עקב האזהרה שלא להגיע לפראג. והיא חששה על חייהם.מוזר לי קצת איך אמא שלו לא הלכה עם כל הילדים לפראג עוד קודם, או לפחות שלחה אותו קודם.
גם קצת הפריע לי הפיסוק בפרק
לדוגמא:
יהודה הנהן, תוהה...
"אני רוצה לראות שאתה בסדר", לחש, "הרופא...
בהשלמה פתח יהודה את שקית התפילין, לא משגיח...
אל תטרח, חיים, יש מספיק מי שעושה זאת
חוץ מזה מהמם! מצטרפת לדעה שיכלו לגלות שהוא אבא שלו קצת יותר מאוחר
בהצלחה!
אביע את דעתי רק על זה, ספר שלם אני חווה את צרותיו של הגיבור ואת חיפושיו, ולא! ממש לא מספיק לי שמעדכנים אותי בעמוד האחרון שהכל בסדר בסוף. (ואז תמיד, לא רק במהללאל, בחלק הבא עוד פעם קשה לגיבור ויש לו התמודדויות..) צריך היה פרק/ שניים לחוות את הימים הראשונים של החזרה וכולי- זה בנוגע למהללאל. בנוגע לסיפור הזה, בגלל שזה בהתחלה זה יכול להיות קצר כי עיקר העלילה זה בהמשך, אבל זה חייב להיות אמין, והיה לי קשה להאמין לדמויות ואיך שהן פועלות, לכן היה כדאי עוד קטע מהעבר ועוד קטע מההווה- אולי, כדי שנתחבר יותר לדמויות, נכיר אותן, ולא נתפלא לצורה בה הן מגיבות בסיטואציה כזו- ושוב אחזור ואדגיש, זו רק הבעת דעה, את הסופר ואת יודעת הכי טוב מה העלילה ואיך תתנהג כל אחת מהדמויות שאת יצרת....מכירים את הספר מהללאל? הלכתי לבדוק איך בדיוק הגיבו מקאן ובנו כאשר היו ביחד לראשונה בידיעה שהם אב ובן,-עוד יותר מרוחק.
מאיר אחז בזרועותיו בחום "כל כך התגעגעתי אליכם יהודל'ה..." קולו נשנק. ראש הקהל הקשוח נעלם ובמקומו הופיע אב אוהב ומתגעגע.
ידיו החמות של אביו עטפו את גופו המאובן.
יהודה נראה לי עדיין לא מעכל... מאיר כבר הספיק לעכל את זה.ראש הקהל התקיף, המרוחק, קרב כעת אל הנער עוטף את כתפיו בחמימות.
לדעתי לא חסר התרגשות, כי כמו שאמרת, הם מכירים אחד את השני סה"כ כמה ימים.אם אכן אשכתב מחדש, אשתדל להוסיף יותר התרגשות, אך לדעתי צריך שלא יהיה מדי קיטשי, מה אתם אומרים?
זה גם מה שהפריע לי, זה שלא הבנתי מאיפה "נופלת" עלי כזאת הודעה דרמטית. אולי כדאי להוסיף קצת רמזים מטרימים לפני, או לחילופין להוסיף כמה פרקים שקצת נכיר את הדמויות. קצת על יהודה, קצת על ראש הקהל.אבל מתוך השורות אני מבין שהתכוונת שנבין מייד שראש הקהל הוא האב האובד, אך ברצוני לעדכן שזה ממש לא כך, אף אחד כאן לא ראה את זה כך.
ממש יפה. גם נראה שיש בסיס עלילתי משובח.רק לא יכול להתאפק מלומר שוב, כשרון הכתיבה מדהים. ממש אוהב את הסגנון!!!
כנ"ל...(לחזור על זה שמחכים ממש להמשך?)
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים


Reactions: הלוויתן הכחול, שירת הכוכבים, דיתי לינדר ומשתמש 1 נוסף4 //