סיפור משותף בהמשכים - נספח

[.B.B]

אין לי מושג מה קורה בסיפור הזה... אני מידי פעם מציצה על הדיונים.
אבל לא מספיק בקיאה כדי לכתוב פרק.

@הודיה בן חיים
נשמח שתקראי את הסיפור (כולה פחות מעמוד אחד באשכול הזה ) ותוסיפי פרק על שימי בבית הכלא. את יכולה לכתוב מה שמתחשק לך ולזרום עם מה שיוצא. תמצית הפרק אמור להיות איך שימי בודד בבית המעצר ההונגרי (לאחר שבפרקים קודמים תפסו אותו בגבול עם חבילת מסמכים שהעביר לאדון כלשהו תמורת כרטיס הטיסה) והוא אמור להתחבר בפרק עם 2 עצירים שמבקשים את עזרתו. הם סוכני CIA שרוצים להרוג מישהו וצריכים את עזרתו. למה דווקא אותו? את תחליטי. אולי כי הוא עדיין לא מוכר לשאר העצורים, אולי כי העצור שהם רוצים להרוג הוא טרוריסט עם דם יהודי על הידיים, אולי כי שניהם דוברי צרפתית... פתוח לבחירתך. בהמשך הסיפור בפרקים הבאים יתברר כי זה בכלל הפוך: העצור הוא השעיר לעזעזל והשניים האלו הם הפושעים. את יכולה לתאר את התהליך שעובר על שימי או דווקא את יצירת הקשר עם האסיר השני. אולי ההתלבטויות של שימי אם מותר לסייע להם לרצוח בנ"א או מה שבא לך.
נשמח מאוד שתשתתפי בכתיבה ותהיי חלק מהסיפור של כולנו!

@תמרוז @שיבת ציון @שימנלה אני מקווה שזכרתי נכון ובאמת זה מה שהוחלט בסוף כהמשך העלילה.
תקנו אותי אם אני טועה יש מצב שבלבלתי קצת (או הרבה...)

 

[חיה כל רגע מחדש]

@הודיה בן חיים
נשמח שתקראי את הסיפור (כולה פחות מעמוד אחד באשכול הזה ) ותוסיפי פרק על שימי בבית הכלא. את יכולה לכתוב מה שמתחשק לך ולזרום עם מה שיוצא. תמצית הפרק אמור להיות איך שימי בודד בבית המעצר ההונגרי (לאחר שבפרקים קודמים תפסו אותו בגבול עם חבילת מסמכים שהעבירלאדון כלשהו תמורת כרטיס הטיסה) והוא אמור להתחבר בפרק עם 2 עצירים שמבקשים את עזרתו. הם סוכני CIA שרוצים להרוג מישהו וצריכים את עזרתו. למה דווקא אותו? את תחליטי. אולי כי הוא עדיין לא מוכר לשאר העצורים, אולי כי העצור שהם רוצים להרוג הוא טרוריסט עם דם יהודי על הידיים, אולי כי שניהם דוברי צרפתית... פתוח לבחירתך. בהמשך הסיפור בפרקים הבאים יתברר כי זה בכלל הפוך והעצור הוא השעיר לעזעזל והשניים האלו הם הפושעים. את יכולה לתאר את התהליך שעובר על שימי או דווקא את יצירת הקשר עם האסיר השני. אולי ההתלבטויות של שימי אם מותר לסייע להם לרצוח בנ"א או מה שבא לך.
נשמח מאוד שתשתתפי בכתיבה ותהיי חלק מהסיפור של כולנו!

אוקי.
אנסה לכתוב משהו במהלך הלילה.
אבל בלי התחייבות...

 

[.B.B]

אוקי.
אנסה לכתוב משהו במהלך הלילה.
אבל בלי התחייבות...

ממש נשמח! תודה
(אני משמשת כפה גם לכל הישנים / ישנות בעם )

 

[חיה כל רגע מחדש]

@הודיה בן חיים
נשמח שתקראי את הסיפור (כולה פחות מעמוד אחד באשכול הזה ) ותוסיפי פרק על שימי בבית הכלא. את יכולה לכתוב מה שמתחשק לך ולזרום עם מה שיוצא. תמצית הפרק אמור להיות איך שימי בודד בבית המעצר ההונגרי (לאחר שבפרקים קודמים תפסו אותו בגבול עם חבילת מסמכים שהעביר לאדון כלשהו תמורת כרטיס הטיסה) והוא אמור להתחבר בפרק עם 2 עצירים שמבקשים את עזרתו. הם סוכני CIA שרוצים להרוג מישהו וצריכים את עזרתו. למה דווקא אותו? את תחליטי. אולי כי הוא עדיין לא מוכר לשאר העצורים, אולי כי העצור שהם רוצים להרוג הוא טרוריסט עם דם יהודי על הידיים, אולי כי שניהם דוברי צרפתית... פתוח לבחירתך. בהמשך הסיפור בפרקים הבאים יתברר כי זה בכלל הפוך: העצור הוא השעיר לעזעזל והשניים האלו הם הפושעים. את יכולה לתאר את התהליך שעובר על שימי או דווקא את יצירת הקשר עם האסיר השני. אולי ההתלבטויות של שימי אם מותר לסייע להם לרצוח בנ"א או מה שבא לך.
נשמח מאוד שתשתתפי בכתיבה ותהיי חלק מהסיפור של כולנו!

בפרק י"ג אבל הוא נמצא בתא עם עוד בחורי ישיבה.
איך פתאום הוא הגיע לתא אחר?
לא יעבירו אותו סתם ככה.

ואגב, בעיקרון לא יכול להיות שישימו את כל האנשים שחשודים באותו פשע בתא אחד, כדי שלא יתאמו גרסאות.

 

[.B.B]

בפרק י"ג אבל הוא נמצא בתא עם עוד בחורי ישיבה.
איך פתאום הוא הגיע לתא אחר?
לא יעבירו אותו סתם ככה.

אה חח תמשיכי לקרוא זה מתברר בפרק י"ז כחלום : )

ואגב, בעיקרון לא יכול להיות שישימו את כל האנשים שחשודים באותו פשע בתא אחד, כדי שלא יתאמו גרסאות.

נכון, לכן הצעתי באשכול הנספח שהפרק יתברר כחלום, ובאמת זה מה שחיה כתבה בפרק י"ז למרות שלא ראתה את ההצעה שלי בנספח. מתברר שכולנו מבינות שזה לא יכול לקרות במציאות

 

[שיבת ציון]

הם סוכני CIA שרוצים להרוג מישהו וצריכים את עזרתו. למה דווקא אותו? את תחליטי. אולי כי הוא עדיין לא מוכר לשאר העצורים, אולי כי העצור שהם רוצים להרוג הוא טרוריסט עם דם יהודי על הידיים, אולי כי שניהם דוברי צרפתית... פתוח לבחירתך. בהמשך הסיפור בפרקים הבאים יתברר כי זה בכלל הפוך: העצור הוא השעיר לעזעזל והשניים האלו הם הפושעים. את יכולה לתאר את התהליך שעובר על שימי או דווקא את יצירת הקשר עם האסיר השני. אולי ההתלבטויות של שימי אם מותר לסייע להם לרצוח בנ"א

החלטנו בסוף שהם לא רוצים להרוג אותו, מכיוון שעפ"י ההלכה אסור לשימי להרוג מישהו על סמך עדות של שני אסירים בכלא ההונגרי.
לכן צריך לחשוב על משהו אחר שהם מבקשים ממנו.

 

[שיבת ציון]

בעזרת ה' אעלה בהמשך היום את הביקורת לפרק של חיה, ולאחר מכן, עקב עומס, אודיע על התפטרותי הזמנית (או התמידית, נראה בהמשך) מתפקיד הגבאית של "חבילה עוברת".
כל הרוצה לקחת על עצמו את התפקיד, מוזמן בשמחה.

 

[.B.B]

בעזרת ה' אעלה בהמשך היום את הביקורת לפרק של חיה, ולאחר מכן, עקב עומס, אודיע על התפטרותי הזמנית (או התמידית, נראה בהמשך) מתפקיד הגבאית של "חבילה עוברת".
כל הרוצה לקחת על עצמו את התפקיד, מוזמן בשמחה.

אף אחד לא הולך לפני הפרק שלי
מי יתן לי ביקורת? מי יעזור לי למצוא את הפרטים הקטנים הלא מדויקים? את השגיאות אם יהיו?
או שאתם מוותרים על הפרק שלי ונסיים את הפרויקט כאן ועכשיו ברגע זה

 

[שיבת ציון]

אף אחד לא הולך לפני הפרק שלי
מי יתן לי ביקורת? מי יעזור לי למצוא את הפרטים הקטנים הלא מדויקים? את השגיאות אם יהיו?
או שאתם מוותרים על הפרק שלי ונסיים את הפרויקט כאן ועכשיו ברגע זה

סליחה...
זה באמת העומס, כמו שאמרתי. לא מוותרים על הפרק שלך בשום אופן! ובעזרת ה' יעזרו לך פה למצוא את הפרטים שתהיינה לך שאלות עליהן.
הפרק שלך יעלה, והפרויקט ימשיך... והחבילה תעבור ותעבור ותעבור עד שנגיע למתנה שבפנים שהיא הזמנה לחתונה של אורית...
שוב סליחה, ובאמת מחכה כבר לקרוא את הפרק שלך (עוד לא קראתי כאן סיפור או שיר או קטע שכתבת אז אני אפילו לא יודעת מה הסגנון שלך, ומאד מעניין אותי להכיר אותו)!
@הודיה בן חיים , את מעלה את הפרק הבא, נכון?

 

[שיבת ציון]

פרק י"ז

בילדותו הוא אהב להאזין לסיפוריה של אחותו הגדולה על פריצים ובעלי פונדק, על מושקה וסוהר שיכור. הוא היה מדמיין את הקירות הטחובים העשויים מלבנים עתיקות וצוהר קטנטן לעולם שמחביא שמיים מאחורי הסורגים ומייבא קרני תקווה זעירות.

אבל בתא המעצר אין צוהר ואין תקווה, רק פחד. סביבו גועשים הונגרית מתגלגלת וצחוק מבחיל של שיכור, והוא לבד. הכי לבד שיש.

בסיוטים שפקדו אותו בלילה הוא חלם על חוקרים שקורעים את גופו, מאלצים אותו במקל וגזר להסגיר מידע עלום. בהזיות הוא דמיין חבורת מצוות של בני ישיבות שמבריחה אותו מהכלא בעזרת דפים המוחבאים בנעלים ואומץ לב לא מוסבר. במציאות הוא פשוט יושב על הרצפה, ידיו האזוקות עוטפות את רגליו הצמודות לליבו, מניחות לראשו לשקוע ביניהן. הוא לא בוכה, רק דומע, ממש כמו ילדה קטנה.

צליל מתכתי מרגיע מעט את הרעש, שני שוטרים פותחים את דלת הפלדה ומצביעים עליו, "!Come on".
הוא נעמד, עיניו ממצמצות בבלבול. הם חוזרים על הפקודה ומצרפים אליה תנועת ידיים בינלאומית של 'בוא איתנו'.

הם מובילים אותו בין המסדרונות, אחד מימינו ואחד משמאלו. הפנים שלו מושפלות, לא רוצות לפגוש מבטים של אחרים.
בסוף הצעידה הוא מוכנס לחדר קטן הצבוע בלבן בוהק. עיניו סוקרות את החדר באימה, מפחדות למצוא בו מכשירי עינויים ונרגעות לגלות בו כיסא מנהלים ושולחן לא גדול שעליו מחשב ומקלדת עתיקים. לפני השולחן עומד כיסא נטול משענת העשוי ברזל, רגליו מוצמדות לרצפה ומצדדיו יוצאות שתי ידיות עבות. לפי ספרי המתח האהובים עליו כנראה שהוא הגיע לחדר חקירות, נעים מאוד.
אחד השוטרים מושיב אותו על כיסא הברזל, אוזק את אחת מידיו לידית המתכתית ואחר כך הם יוצאים, מותירים אותו לבד. שוב.

ביקורת ספרות לפרק של... @-חיה- :

כתיבה: כבר בתחילת הפרק מעבירה אותנו הסופרת לעולם אחר. עולם של מעשיות של פעם, ומושקה ופריץ שיכור. לאחר שהבנו ששימי במצב דומה לשלהם, היא מחמירה את מצבו בעיניו. להם היה, לפי סיפוריה של אורית, חלון שהביע צוהר קטנטן של תקווה, ולו אין.
כבר לאחר פסקת הפתיחה הזאת מרגישים רצון להמשיך. לא מפני המתח, מפני הנעימות. לא של העלילה, של הכתיבה. כתיבה אומנותית ועם זאת פשוטה ומובנת בקלות. העלילה בפרק לא מתקדמת יותר מדי, ואין בה חידוש או משהו נוסף שלא ידענו, מלבד העובדה שאחד הפרקים הקודמים היה בהזיותיו- מה שמפתיע רק בשניות הראשונות היות שהוא מוחבא במשפט אחד בלבד, ולא מקבל מקום גדול של הלם וחידוש. אבל זה לא נצרך, היות שהכתיבה עצמה מעניינת גם בלי שינויים עוצמתיים בעלילה.

מיקום: רב הפרק- חדר המעצר בו שימי עצור, סוף הפרק- מסדרונות בית המעצר וחדר הנראה כחדר חקירות.

עלילה: שימי יושב בתא המעצר, אזוק וחושב מחשבות עגומות. הוא מדמיין מצד אחד עינויים ואימה, ומהצד השני חבורת בחורים בני גילו שאיתם יחד יוכל לברוח. שני שוטרים מגיעים ומעבירים אותו לחדר שנראה לו כמו חדר חקירות, ואז יוצאים ומשאירים אותו שם.

הצעה לפרק הבא: שימי הגיע לתא המעצר כתוצאה מכך שהעביר את חבילתו של בועז קופרשטיין. כבר זמן די רב הוא במעצר ועוד לא ראינו שחושב על כך, מתחרט ומאשים את עצמו כפי המצופה מבחור במצב שלו. הייתי מצפה לפרק של מונולוג פנימי שלו עם עצמו. בו הוא חושב על בועז, נזכר בשיחה שהייתה עמו במכונית (שלא קראנו מתוכה כלום), ובעוד כל מיני רגעים קטנים שעכשיו נראים לו חשודים. אולי בפרק הזה הוא גם ייזכר באורית- שעזרה לו לארוז וגלתה את החבילה, אנחנו יודעים שהיא אפשרה לו בסופו של דבר לקחת אותה אך לא יודעים מה היה לפני זה, שימי יודע ובוודאי נזכר גם בזה. וכיוצא מזה, מחשבות האשמה עצמית וזכרונות.

תודה רבה ל @-חיה- על הפרק המעניין והאומנותי, ובהצלחה ל @הודיה בן חיים (נכון?) בפרק הבא!

 

[שיבת ציון]

ולאחר מכן, עקב עומס, אודיע על התפטרותי הזמנית (או התמידית, נראה בהמשך) מתפקיד הגבאית של "חבילה עוברת".

הריני להודיע על התפטרותי הזמנית (או התמידית, נראה בהמשך) מתפקיד הגבאית של "חבילה עוברת"...
מאחלת הצלחה רבה לכל הכותבים והכותבות, ובוודאי שאבוא לבקר בעז"ה!
ואל תתעללו בשימי יותר מדי... מסכן.
ותמצאו שידוך לאורית, עדיף את הבן של אייב.
בהצלחה!

 

[-חיה-]

ביקורת ספרות לפרק של... @-חיה- :

כתיבה: כבר בתחילת הפרק מעבירה אותנו הסופרת לעולם אחר. עולם של מעשיות של פעם, ומושקה ופריץ שיכור. לאחר שהבנו ששימי במצב דומה לשלהם, היא מחמירה את מצבו בעיניו. להם היה, לפי סיפוריה של אורית, חלון שהביע צוהר קטנטן של תקווה, ולו אין.
כבר לאחר פסקת הפתיחה הזאת מרגישים רצון להמשיך. לא מפני המתח, מפני הנעימות. לא של העלילה, של הכתיבה. כתיבה אומנותית ועם זאת פשוטה ומובנת בקלות. העלילה בפרק לא מתקדמת יותר מדי, ואין בה חידוש או משהו נוסף שלא ידענו, מלבד העובדה שאחד הפרקים הקודמים היה בהזיותיו- מה שמפתיע רק בשניות הראשונות היות שהוא מוחבא במשפט אחד בלבד, ולא מקבל מקום גדול של הלם וחידוש. אבל זה לא נצרך, היות שהכתיבה עצמה מעניינת גם בלי שינויים עוצמתיים בעלילה.

מיקום: רב הפרק- חדר המעצר בו שימי עצור, סוף הפרק- מסדרונות בית המעצר וחדר הנראה כחדר חקירות.

עלילה: שימי יושב בתא המעצר, אזוק וחושב מחשבות עגומות. הוא מדמיין מצד אחד עינויים ואימה, ומהצד השני חבורת בחורים בני גילו שאיתם יחד יוכל לברוח. שני שוטרים מגיעים ומעבירים אותו לחדר שנראה לו כמו חדר חקירות, ואז יוצאים ומשאירים אותו שם.

הצעה לפרק הבא: שימי הגיע לתא המעצר כתוצאה מכך שהעביר את חבילתו של בועז קופרשטיין. כבר זמן די רב הוא במעצר ועוד לא ראינו שחושב על כך, מתחרט ומאשים את עצמו כפי המצופה מבחור במצב שלו. הייתי מצפה לפרק של מונולוג פנימי שלו עם עצמו. בו הוא חושב על בועז, נזכר בשיחה שהייתה עמו במכונית (שלא קראנו מתוכה כלום), ובעוד כל מיני רגעים קטנים שעכשיו נראים לו חשודים. אולי בפרק הזה הוא גם ייזכר באורית- שעזרה לו לארוז וגלתה את החבילה, אנחנו יודעים שהיא אפשרה לו בסופו של דבר לקחת אותה אך לא יודעים מה היה לפני זה, שימי יודע ובוודאי נזכר גם בזה. וכיוצא מזה, מחשבות האשמה עצמית וזכרונות.

תודה רבה ל @-חיה- על הפרק המעניין והאומנותי, ובהצלחה ל @הודיה בן חיים (נכון?) בפרק הבא!

תודה על הביקורת!
איזה כיף לקבל כזאת ביקורת איכותית ומפרגנת

 

[חיה כל רגע מחדש]

@הודיה בן חיים , את מעלה את הפרק הבא, נכון?

לא יודעת.
תלוי מה צריך להיכתב בו, כי אין לי מושג מה תכננתם לעלילה הזו.

 

[.B.B]

@חיים רר אף אחד לא שכח לך שהתחייבת בל"נ לכתוב פרק בהמשך. עכשיו בדיוק זה ההמשך

ספוילר

מה הדיכאון, מה זה פרק אחד? קטן עליך
רבע שעה אתה מסיים סיפור ~תרתי משמע~

 

[brachy 100]

הוא בוכה כי הוא כבר לא בקהילה...

 

[.B.B]

מקודם הוא השאיר הודעה ב"חתמתי ונושעתי" שהוא חזר.
אבל אני רואה שהוא כבר הספיק למחוק את ההודעה...
(מה, זה כ"כ מפחיד לכתוב פרק בסיפור, שזה גרם לו לסגת? )

 

[brachy 100]

מקודם הוא השאיר הודעה ב"חתמתי ונושעתי" שהוא חזר.
אבל אני רואה שהוא כבר הספיק למחוק את ההודעה...
(מה, זה כ"כ מפחיד לכתוב פרק בסיפור, שזה גרם לו לסגת? )

אין לו חגורה אבל...

 

[שימנלה]

קלינג קלינג
להתעורררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר

 

[שימנלה]

אם היינו מחליפים את השם של הפרויקט מ'חבילה עוברת' ל'טלפון שבור', אז כנראה השיחה הזאת הייתה מגיעה לתא הקולי

 

[אין פאנץ']

אם היינו מחליפים את השם של הפרויקט מ'חבילה עוברת' ל'טלפון שבור', אז כנראה השיחה הזאת הייתה מגיעה לתא הקולי

המנוי אינו יכול לקבל את שיחתכם כרגע, אנא נסו שנית במועד מאוחר יותר...
האמת, שזה פשוט ברשימה השחורה