סיפור משותף בהמשכים - נספח

[ר' יעקב ישראל]

המנוי אינו יכול לקבל את שיחתכם כרגע, אנא נסו שנית במועד מאוחר יותר...
האמת, שזה פשוט ברשימה השחורה

אולי אחרי שחזרת, יקוים בך מקרא שכתוב "המתחיל במצווה אומרים לו גמור"?...

 

[אין פאנץ']

אולי אחרי שחזרת, יקוים בך מקרא שכתוב "המתחיל במצווה אומרים לו גמור"?...

האמת היא, שקצת איבדתי ידיים ורגליים בפרטים, אפילו הנספח הנוסף שנפתח מבולבל לגמרי, אם מישהו יכול לכתוב תקציר מסודר עם כמה שיותר פרטים על הדמויות והעלילה, זה יכול לעזור.

 

[.B.B]

בעיקרון צריך להמשיך עם שימי במעצר עד כמה שזכור לי.
יש לי פרק כתוב שמתאים מיד לאחר מכן- על הדוד ביונייטד סטייט

 

[תמרוז]

הגעתי לעורר את הארי מרבצו.
מה קורה? נמשיך או נתייאש?
@אין פאנץ' מזל טוב על איבוד החגורה הזהובה (או המוזהבת?)
@שיבת ציון

 

[אליש:)]

אני כבר הרבה זמן עוקבת אחר הסיפור והוא איננו..
אבל אולי אזכה לכתוב גם כן פרק?

 

[תמרוז]

אני כבר הרבה זמן עוקבת אחר הסיפור והוא איננו..
אבל אולי אזכה לכתוב גם כן פרק?

תכתבי.
תניעי את הגלגלים של הרכבת מחדש.
תשאלי את @שיבת ציון, היא בטח תדע לומר לך מה הפרק הבא.

 

[תמרוז]

יש פה משועמם שיש לו כרגע חופש והוא מת לכתוב עוד פרק כאן?

 

[אליש:)]

יש פה משועמם שיש לו כרגע חופש והוא מת לכתוב עוד פרק כאן?

הלוואי..
מישהו?

 

[תמרוז]

אולי אני. ת'אמת.
אבל כבר שכחתי את הסיפור. וגם איך כותבים.

 

[פנינה שחורה]

גם אני אהיה פנויה בהמשך השבוע
בזמן שהמתנתי את שלושת החדשים עד אשר הצטרפתי לקבוצה קראתי את הנכתב
וכמובן ששכחתי
אם מישהו יתן לי כיוון אשתדל בהמשך השבוע

 

[שיבת ציון]

וואו, איך אני שמחה שיש נכונות להפעיל את הסיפור הזה מחדש...
@אליש:) , @תמרוז , @פנינה שחורה - בעזרת ה', אם אתן יכולות, יהיה נהדר שתכתבנה את שלושת הפרקים הבאים! תודה!

ומה בקשר ל-

אבל כבר שכחתי את הסיפור. וגם איך כותבים.

וכמובן ששכחתי

?

אל דאגה! הנה תזכורת של הדברים הנחוצים:
סיכום למטרת הפרויקט וכלליו- נכון לזמן שנכתבו. תכתבו כאן אם אתם רוצים להמשיך באותה המתכונת:

סיכום קצר:
"חבילה עוברת" זהו מיזם קהילתי של קהילת הכתיבה, שמטרתו העיקרית הינה לתת הזדמנות גם לכאלה שאינם כותבים כעת סיפור ארוך משלהם להתנסות בכתיבת פרק מתוך סיפור בעל פרקים מרובים.
למיזם ישנן מספר מטרות משנה:
1. לכתוב על פי תכתיבים קודמים. כאשר הפרק שעליך לכתוב נשען על פרקים קודמים שלא את/ה כתבת, האתגר גדול יותר ומתוך זה מלמד הן לכתיבה והן לחיים.
2. להתגמש. העובדה שלאחר פרק שכתבת מתוך כוונות מסוימות להמשך העלילה ולאופי הגיבורים- יבוא פרק אחר שעלול להפר את כל כוונותיך, מלמדת להתגמש ולקבל את דעת השונה. הן בדעות, והן בכיוון מחשבה. כנ"ל, לימוד לכתיבה ולחיים.
3. עמידה בזמנים ובהסכמים. כאשר לקחת על עצמך כתיבת פרק עליך לזכור זאת ולהעלותו בתוך זמן קצר (עד יומיים, ניתן להתגמש בדיעבד לעד שלושה ימים). התנסות זאת תועיל בעיקר לחברי/ות הקהילה המעוניינים/ות לכתוב בעלון כל שהוא, דד ליין ומחויבות- הן כמעט או לא כמעט בסיס לכתיבה על במה ציבורית כל שהיא.
4. הכלת סגנונות ומשלבים השונים משלך. לכל סופר/ת סגנון משלו/ה ומשלב בו הוא/ היא בוחר/ת לכתוב בו את הפרק שלקח/ה על עצמו/ה. עליך להכיל ולקבל את הסגנון הזה, גם אם הוא שונה משלך מאד. זהו בעיקר לימוד לחיים.

מהלך המיזם:
כל סופר/ת, בהגיע התור, מעלה את הפרק שלקח/ה על עצמה לאשכול פרקי הסיפור.
אם ברצון הסופר/ת לקבל ביקורת על הפרק או תשובות לשאלות בנוגע לכתיבה ולסדר העלילה- ניתן להעלות את הפרק תחילה לאשכול הנספח (האשכול הזה) על מנת לקבל ביקורת ותשובות. ההעלאה לנספח אינה חובה. אם ברצון הסופר/ת להעלות מיד לאשכול הפרקים, זה אפשרי בהחלט ונתון לבחירה אישית בלבד.
הביקורת הניתנת תהיה חופשית, אם כי לא מוטלת חובה על הסופר/ת לקבל אותה. הביקורת מיועדת לעורר את תשומת ליבו/ה ולא יותר.

המלצה לכותבים/ות: בטרם העלאת הפרק, עברו עליו וחפשו בו טעויות הדורשות הגהה או עריכה לשונית.
דוגמאות נפוצות לטעויות: אני יעשה, במקום אני אעשה, מילות "סלנג" שלא מפי הדמויות, פיסוק לא תקין.

כל המשתתפים/ות, הן הכותבים/ות פרק בפועל והן הפעילים/ות לעת עתה רק בנספח (לעת עתה, עוד מעט תכתבו...) מתבקשים/ות לפעול בהתאם למהלך ולהתאים את עצמם/ן למטרות המיזם.
אם יהיה צורך, אוסיף אי"ה כללים למהלך.
בהצלחה!

דבר שני- תקציר העלילה עד היכן שנכתבה בסיפור:
שימי נסע עם חברים (נתי ויענקי) ועם דודו (דוד שמעון. אח של אביו.) להונגריה. האיש שממן לו ב"התנדבות" את הטיסה- בועז קופרשטיין- הבריח אתו חבילת דפים (ככל הנראה, מסמכי ריגול) והוא נעצר בשדה התעופה.
מן הצד השני- אייב.
אז מדוע התווסף אייב?

הרעיון זה לפתוח זווית נוספת ושימי לא מוזכר בפרק,

ומי זה? לצורך כך יש לקרוא את שני הפרקים האלו, שכתב אבי 10000 :

מונסי, ארצות הברית.

הבוקר היה שליו מתמיד,
השקט ששרר השרה אוירה רגועה ונעימה,
ציוצי הציפורים שעל העצים הרבים שמסביב הוסיפו את שלהם לאווירה, ונראה שהעולם קצת נח מעמלו,

מדי פעם נשמע רעש של מנוע מרכב שנסע בכביש הראשי,
זה שיצא ממנו שביל הגישה הארוך שהוביל לבית תלת קומתי גדול ויפה, ששכן בתוך אחד מהיערות הרבים שמקיפים את העיר,

אייב גולדבלום עמד ליד החלון והביט לעבר האופק,

מבטו נדד לרגע למראה שלוש איילות שקיפצו בשולי האחוזה, וחזר להתמקד בנקודה העלומה באופק אי שם בין השמש וצמרות העצים,
היום הוא לא נסע למשרד ונשאר בבית, זה מה שהיה עושה תמיד כשסוגיה סבוכה ניצבה לפיתחו,

הוא נהג אז פשוט לעמוד ליד חלון הסלון, ולתת לשקט להשיט את ספינת מחשבותיו,
עד שבסוף מתוך הדממה היה עולה משב הרוח המדויק שהסיט את המפרשים והספינה לחוף מבטחים,

או אז ניגש היה אייב למקרר, מגשש אחר פחית הספרייט האהובה עליו, לוגם כמה לגימות, וצועד לכיוון הרכב בצעדים עליזים,
עוד בעיה עומדת להיפטר על הצד הטוב ביותר...

אך לא היום,

היום הספינה היטלטלה בתוך סערה עצומה, עולה לגבהים ויורדת לתהומות וכמעט שמתפרקת בין הגלים,
שום משב רוח לא עולה מתוך הדממה, וחוף המבטחים לא נראה באופק,

המידע שקיבל היה מפחיד מידי, מבוסס מידי, מסובך מידי,

באנחה עמוקה התיישב אייב על אחת הכורסאות, ושוב עלתה לה דמותו של אביו שמואל ברוך (ובקיצור שמיל) מול עיניו,
מה הוא היה עושה עכשיו ?

אוי, כמה שחסרה לו דמותו של אביו, שתמיד ידע מתי לומר את המילה הנכונה, לייעץ את העצה המדויקת, ובשעת הצורך לקחת את הגה הספינה לידיו ולא משנה באיזה מצב הים היה, תמיד תמיד מגיעה היתה הספינה לחוף המבטחים,

אביו ששתה את כוס התרעלה בשואה האיומה, שנשאר יחיד מכל משפחתו הענפה, מהבודדים שנשארו מעיר מולדתו בהונגריה, אביו שלא איבד אף פעם את התקווה,
אביו שנסע לאמריקה כשכל רכושו הסתכם בבגדים שלבש, שהתמודד לבדו עם כל הסערות הגשמיות והרוחניות, שניווט בנחישות, בעמל, בדם ויגע, דמעות ויזע, ובנה את עצמו, משפחתו, ועסקיו,

בעיני רוחו רואה אייב את אביו חוזר הביתה כשהוא עצמו עדיין ילד, בגדיו של אביו מוכתמים בשחור אחרי יום עבודה מפרך, ואבא הולך ישר לכיוון הספה כשגמרא בידיו וגומע את הדף היומי,
אחר כך שכבר היה נער זוכר אייב איך אביו מספר בהתרגשות לאמו על ההשקעה שהצליחה, ושהם הולכים לעבור לבית החדש,

וכעבור מספר שנים כשנתיים לפני נישואיו של אייב, יסד אביו את התאגיד S.B.G השקעות בע"מ, ואז הם היו כבר ממש עשירים, ובנוסף למפעלים שלהם התחיל אביו להשקיע ברחבי העולם, וההצלחה האירה לו פנים,

ואז היה את הסיפור הזה של הונגריה,

מסתבר שגם אם אביו יצא או יותר נכון גורש מהונגריה, הונגריה לא יצאה מאביו,

הוא פשוט לקח את זה כפרויקט חיים, להפוך את המדינה שלו לשעבר למקום טוב, למקום שלא יהיה עוד אנטישמיות נגד יהודים, מקום שיהודים יוכלו לחיות בראש מורם ללא חששות,
והוא עשה את זה ע"י השקעות מסיביות במדינה המזרח אירופית, ושפך ממון רב על מנת לקדם מעומדים ראויים בעיניו, תוך דחיקת אחרים שנחשדו בשנאת יהודים,

"אבל אבא אנחנו כבר בארצות הברית, הונגריה לא רלוונטית, בקושי יש שם יהודים"
היה מקשה עליו אייב כשכבר החל להכנס לעסקיו של אביו, ומתשובותיו של אביו למד אייב שיש דברים שלא נמדדים בשכל והגיון,

יש דברים שתקועים עמוק מידי אי שם בעולמות הרגשיים,

"עזוב אתה לא תבין" אמר לו אביו לא פעם אחרי שהשיחה נקלעה למבוי סתום, "אבל תדע לך שזה המדינה שחיו בה אבותיך מאות בשנים ולא תוך דור נהפכים למשהו אחר"
זה השלב שבו אייב שתק והזכיר לעצמו שכל מה ששלו – של אביו הוא,

וכך עברו להם השנים ואביו החל להזקין, ואט אט נכנס אייב בנעליו הגדולות ולקח את הגה הפיקוד בידיו, גם בעסקים הרגילים כמו גם בעסקים בהונגריה,

וכך בשיבה טובה, מוקף בצאצאיו הרבים הלך שמיל לעולמו לא לפני שקרא לבנו אייב לחדר והפקיד בידיו את צוואתו,
"אייב יקרי תמשיך לדאוג לעולם התורה בישראל, ואייב, תמשיך לדאוג ליהודי ואנשי הונגריה, בבקשה תבטיח לי אייב"

והמילים האלה, אוי המילים האלה, שהבטיח בזמנו לאביו, הם שהכו כעת במוחו של אייב שוב ושוב כמו גלים שמתנפצים על החוף בסערה שלא פוסקת ללא שום יכולת לעצור אותם,

פתאום אייב קם מהכורסה, התקרב שוב לחלון ועיניו התמקדו באותה נקודה עלומה באופק, מצחו התכווץ ועיניו הצטמצמו לכדי סדק קטן ,
נראה היה שמאבק לא קטן מתחולל, ואז ברגע אחד פניו לבשו נחישות, ונראה שההחלטה נפלה,

זה ברור לו, הוא יקיים את צוואתו של אביו ויהי מה,
גם אם ידרש למאמצים עצומים, גם אם זה יהיה מסוכן, הוא לא ירתע, כי בדיוק כמו אביו הוא לוחם,

וגם אם ציפור קטנה לחשה לו שהוא קנה כמה אויבים מרים ובעלי כוח בהונגריה, והם מתכננים משהו שיפיל אותו אחת ולתמיד,
הוא לא ירתע,

הוא יחשוב ויתכנן, ויגלה מה הדבר והוא יהפוך את זה על אויביו,
ופתאום אייב הרגיש שגם אם חוף המבטחים לא נראה באופק, הספינה בכיוון הנכון,

ובהחלטה נחושה זו הוא נשם נשימה עמוקה, והוציא את הפלאפון המאובטח מכיסו,

וחייג את המספר שכבר לא חייג הרבה זמן...

תקציר חלקו של אייב בעלילה:

אייך זה מתקשר לשימי ?

אז מה שחשבתי שהחבילה שבידי שימי אמורה להפליל את אייב, שלא משנה מה יש בחבילה (סמים, חומר ריגול, מסמכים מפלילים, ומה שתחליטו) מושתל שם טביעות אצבעות וד.נ.א. מאייב, כמו גם שאייב תורם גדול של הישיבה של שימי וזה גם קצת מקשר אותו לשולח,
יש למשטרת הונגריה את טביעות אצבעותיו כיוון שאייב היה מעורב בעבר בתאונת דרכים בהונגריה ולקחו לו טביעת אצבעות, והאויבים שלו יודעים את זה,
זה לא חייב להקשר ככה, ויכול להקשר דרך הכלא ששם מתחולל מאבק שקשור באייב ושימי נקלע לשם,

מי האויבים שלו ?

אנשי מפלגה בהונגריה שנגועה באנטישמיות ואייב פועל נגדם מכוח צוואת אביו,
ובאמת הם חלק מארגון נאצי עולמי שיש לו מפלגות בהרבה מדינות כולל תאים בארצות הברית, ולכן הסי אי אי מעורב...
המטרה שלהם לגדול ולקבל יותר שליטה בעולם והם מסתירים את החלק האפל שלהם...
הם רוצים שאייב שיש לו אזרחות הונגרית יוסגר להונגריה לחקירה/מעצר ושם לחסל אותו, כי שם יש להם יכולת (קשרים מושחתים במשטרה) מה שאין להם בארצות הברית ששם הם לא רוצים להסתבך מכל מיני סיבות...
כמו כן חברי המפלגה קשורים שם לאנשי מאפיה מקומית,

למי אייב התקשר ?

לחבר יהודי וותיק שחייב לו טובה גדולה מהעבר, החבר הזה הוא חוקר פרטי/עובד בסי אי אי, ובוגר הכוחות המיוחדים'
וכיוון שיש לאייב תקופת זמן/נגיד חודש עד שהוא מוסגר, על חברו מוטלת המשימה בפרק זמן הזה (זה יוצר מתח וקצב כשיש פרק זמן מוקצב) לגלות מי מנסה להפיל אותו, הוא מתחיל אם קצה החוט שזה שימי ובועז קופרשטיין (דג רקק)
דרך מספר הרכב ששימי רשם לעצמו ומשם ממשיך הלאה,
הוא לא חולם מה הוא יגלה ולאיזה סכנות הוא יכניס את עצמו...

אה, וכמובן, כדאי לקרוא את הסיפור מתחילה לפני כתיבת פרק נוסף.
הקישור לפרקי הסיפור.

צריך עוד משהו? אשמח לעזור!
בהצלחה רבה! החבילה עוברת ל...

 

[תמרוז]

@שיבת ציון, אין עליך!

 

[פנינה שחורה]

טוב קראתי , עדיין מסובכת קצת ,
חשבתי לעשות בקטע הקרוב - שיחת הטלפון של אייב, הוא מדבר עם צ'ונאד סגדי- היה חבר במפלגה האנטישמית יוביק, ואז הוא פרש לאחר שחשף את יהדותו , כעת הוא עוזר לאייב נגד המפלגה האנטישמית שפועלת עם איראנים נגד ישראל
בנוסף המפלגה הזו עצבנית שאייב משתלט על הכלכלה ההונגרית , בעוד שהמצב בעם לא כ"כ טוב.
מה אומרים?
ד"א עשיתי עבודת מחקר והסיפור עם צ'ונאד סגדי אמיתי המפלגה האישמה אותו בשוחד ופיטרה אותו
בתוך הדפים יש מסמכים המעידים על התכנון של המפלגה בשת"פ עם האיראנים לפעול נגד ישראל
כמובן שאחרי כל החפירה שלי אני אכתוב פרק אחד ואז יבוא מישהו ויהפוך את הכל....חחחחח

אשמח לחוות דעת​

 

[תמרוז]

@פנינה שחורה, מעולה.
כל הכבוד! את משקיעה.
אני זורמת איתך.

 

[שימנלה]

האמת,
הסיבה שפרשתי היא, שחשבתי שאין דרך לעשות סיפור עם הרבה כותבים,
כי של אחד מושך לכיוון אחר, ומחפש להוסיף עוד עלילה בפרק שלו,
וככה הסיפור רק מסתבך והולך,
(לפחות זה מה שהיה בפרקים שאני כתבתי)
אבל ההצעה הזאת דווקא נראית לי ממש מקדמת את הסיפור,
רואים שהיא הגיעה אחרי הרבה מחשבה (או ניסיון),
ומכאן תצא הקריאה לכל מי שיש מרץ לכתוב על הקו של הסיפור הקיים
בואו בהמוניכםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!
אפילו יש אישור מבעל הרעיון

@פנינה שחורה, מעולה.
כל הכבוד! את משקיעה.
אני זורמת איתך.

 

[פנינה שחורה]

טוב,
אחרי שהצבעתם בעד, אני צריכה עוד מעט זמן כי פסח מתקרב בצעדי ענק יותר ממה שחשבתי
והמחקר בויקיפדיה ועוד... גם נגס מעיתותי
אז בל"נ מיד כשאתפנה אעלה את הקטע הבא

 

[תמרוז]

@שימנלה תודה. אבל @-חיה- היא בעלת הרעיון.

 

[שימנלה]

אני מהאלה שקמים בבוקר ומודיעים למשפחתם "יש לי רעיון גאוני לסיפור".
יש לי המון רעיונות, אפילו סדרה של איזה חמש ספרים.
אבל אין לי זמן/ סבלנות לכתוב אותם.
אם מישהו מעוניין לכתוב אותם, אני ממש אשמח לתת לו אותם.
או לכתוב איתו ביחד, סיפור בהמשכים, פה בפרוג.

ככה הכל התחיל, לא?

 

[תמרוז]

ככה הכל התחיל, לא?

אה. כן.

 

[שיבת ציון]

טוב, אז את הפרק הבא כותבת בעז"ה @פנינה שחורה ,
ואת הפרק שלאחריו תעלה בעז"ה @.B.B .
מי את הפרק שלאחר מכן?