דיון סיפור קצרצר על פגישה שהיית לי.

  • הוסף לסימניות
  • #1
תשמעון סיפור קצרצר שהיה לי לפני שבוע

(כמובן שהפרטים המזהים טשטשו)

הגיע אלי לקוח לפגישת איפיון אברך ליטאי.
(פגישה ראשונה, פגישה של איסוף נתונים, וניתוח ממוקד)

התחלתי לדבר עם הלקוח שלי
ולשאול אותו שאלות ולאסוף נתונים.
ובעיקר להבין מה עומד מתחת.

תוך כדי הפגישה הבנתי שחסר לו בסביבות ה4,000 ש"ח בחודש

וחשבתי לעצמי מעניין האם אני ימצא דרך לעזור לו לסגור את המינוס הזה
כבר בפגישה הזאת.

תאכלס במהלך הפגישה הזאת, תוך כדי השאלות ששאלתי אותו גילתי דבר מעניין.

יש לו הוצאה של כ1,500 ש"ח בחודש על מוניות

בעיקרון אני בחיים לא אומר לאדם להוריד הוצאה מסוימת!
מה שכן אני מראה לאדם את עצמו במראה.
ואז הוא יכול להחליט בעצמו האם הוא רוצה להוריד את ההוצאה הזאת או לא.

והסיבה שאני לא אומר ללקוחות שלי להוריד הוצאות מסוימות
היא סיבה יחסית פשוטה, כל דבר שאני יצווה אדם לעשות אז גם במידה והוא יחליט להקשיב לי, הוא לא עשה את זה מבחירה אמיתית, אלא רק כי אמרתי לו.

וזה בדיוק ההבדל בין תהליך מוצלח, לבין תהליך לא מוצלח

כי בתהליך שאדם החליט בעצמו איזה שינויים הוא רוצה להטמיע בחייו, ההחלטות שלו יצליחו להחזיק מעמד לעומת תהליך שהיועץ אמר ללקוח מה לעשות.

בהמשך הפגישה;
שאלתי אותו בעצם מה הסיבה שהוא משתמש במוניות,
ניסיתי להבין מה הצורך שלו בזה,
והבנתי ממנו שהוא נוסע עם זה לעבודה
שאלתי אותו האם זה רק בהלוך או גם בחזור.
והוא ענה לי שהוא נוסע בהלוך כי הוא קם מאוחר לעבודה ובחזור הוא נוסע עם ההסעה מטעם העבודה.

והבנתי שיש לי את זה.

בעצם אם הלקוח שלי יחליט
רק לקום שעה מוקדם יותר ויקפיד לנסוע בהסעה.

הוא ירוויח 2 דברים
1 לחסוך את ההוצאות בסך של 1,500 ש"ח
2 הוא ירוויח כ1,400 ש"ח נוספים בעבודה על השעה הנוספת.

אז בעצם הצלחתי להבין שאם עבודה יחסית קלה הלקוח שלי יכול לצמצם את הפער מ4,000 ש"ח ל1,100 ש"ח בחודש

שלזה כבר הרבה יותר קל להגיע.

ללקוח עדיין לא סיפרתי את זה כמובן כי רוצה שהוא יבחר בכזה מהלך.
ולא שהוא יעשה את זה כי אני אמרתי לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
זה מעניין, ממש!
יש כאן נקודה מסוימת,
כשהוא שוב קם מאוחר בבוקר, בטוח שהוא נאנח כשהוא משלם לנהג המונית. ברור שלא נעים לו להכנס לעבודה באיחור, והוא גם שם לב לסכום הנמוך בתלוש.
ואם למרות כל אלו הוא ממשיך לקום מאוחר,
כנראה שיש כאן בעיה עמוקה יותר, שמונעת ממנו להקדים את הקימה בשעה.
זה נשמע לי די ברור, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה מעניין, ממש!
יש כאן נקודה מסוימת,
כשהוא שוב קם מאוחר בבוקר, בטוח שהוא נאנח כשהוא משלם לנהג המונית. ברור שלא נעים לו להכנס לעבודה באיחור, והוא גם שם לב לסכום הנמוך בתלוש.
ואם למרות כל אלו הוא ממשיך לקום מאוחר,
כנראה שיש כאן בעיה עמוקה יותר, שמונעת ממנו להקדים את הקימה בשעה.
זה נשמע לי די ברור, לא?
יש בהחלט אנשים עם קושי לקום בבוקר בזמן, מכל מני סיבות
אבל רובם המוחלט, אם הם יבינו במספרים עד כמה הם מפסידים מזה, יוכלו לשנות את זה
בסופו של דבר, מדובר כאן על אדם שכבר יודע שיש לו מצוקה כלכלית והוא צריך תוספת תקציב משמעותית
אז מה, לכאורה הוא פשוט לא מבין עד כמה הוא מפסיד, הוא לא עשה אף פעם את החשבון כמה עולות לו המוניות וכמה יורד לו בתלוש, איכשהו הוא העדיף לעצום על זה עינים ולומר שזה מה יש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
@-רות-
התגובה שלך חסומה בנטפרי, הבנתי שציטטת אותי וממש מעניין אותי לשמוע את דעתך...
(להמר שאזכרת את המילה "קשב"? 😉)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אין לי מושג למה נחסמה התגובה שלי, זה חסום גם לי ואני לא מצליחה לערוך
ולא, לא כתבתי על קשב, כתבתי שיש לפעמים כל מני סיבות שמקשות עליהם לקום בזמן, אם כי זו באמת אחת מהאפשרויות.
ובכל זאת, רוב האנשים הללו יצליחו לקום אם הם יבינו מה הם מפסידים
סביר להניח שהאיש הנל לא ערך חישוב אף פעם לראות מה ההשלכות לאיחור הבוקרי הקבוע שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
זה מעניין, ממש!
יש כאן נקודה מסוימת,
כשהוא שוב קם מאוחר בבוקר, בטוח שהוא נאנח כשהוא משלם לנהג המונית. ברור שלא נעים לו להכנס לעבודה באיחור, והוא גם שם לב לסכום הנמוך בתלוש.
ואם למרות כל אלו הוא ממשיך לקום מאוחר,
כנראה שיש כאן בעיה עמוקה יותר, שמונעת ממנו להקדים את הקימה בשעה.
זה נשמע לי די ברור, לא?
אז כן.
מן הסתם יש כאן בעיה שהיא קצת יותר קשה.
ובדיוק לכן לא אמרתי ללקוח שלי את הנקודה הזאת,
אני כן ינסה במהלך התהליך להוביל אותו לחשוב על הנקודה הזאת.
וכביכול שיפול לו האסימון, ושהוא יבין שזה יכול להיות חלק מהפיתרון שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בעצם אם הלקוח שלי יחליט
רק לקום שעה מוקדם יותר ויקפיד לנסוע בהסעה
בעצם אתה צריך לגרום לו לרצות באמת לקום מוקדם כי זה שווה לו
כי למשל:
ילדים - קשה להעיר אותם כל בוקר לבית הספר/חיידר, אבל ביום שיש טיול - הם יקומו עוד לפני ההורים
כי בטיול יש לו מוטיביציה לקום כי אם לא הוא מפסיד משהו. וביום יום, לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בעצם אתה צריך לגרום לו לרצות באמת לקום מוקדם כי זה שווה לו
כי למשל:
ילדים - קשה להעיר אותם כל בוקר לבית הספר/חיידר, אבל ביום שיש טיול - הם יקומו עוד לפני ההורים
כי בטיול יש לו מוטיביציה לקום כי אם לא הוא מפסיד משהו. וביום יום, לא.
נכון.
אני אמור לייצר לו מנוע שידרבן אותו להבין כמה שווה לו לעשות את השינוי הזה
וברגע שהוא יבין עד כמה הוא מפסיד אם הוא לא ישנה את ההרגלים שלו
אז הוא באמת יוכל לבצע את השינוי הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אין לי מושג למה נחסמה התגובה שלי, זה חסום גם לי ואני לא מצליחה לערוך
ולא, לא כתבתי על קשב, כתבתי שיש לפעמים כל מני סיבות שמקשות עליהם לקום בזמן, אם כי זו באמת אחת מהאפשרויות.
ובכל זאת, רוב האנשים הללו יצליחו לקום אם הם יבינו מה הם מפסידים
סביר להניח שהאיש הנל לא ערך חישוב אף פעם לראות מה ההשלכות לאיחור הבוקרי הקבוע שלו
בא נגיד שהבעיה שלו לקום בזמן היא בעיה יחסית קטנה בכל ההתנהלות הכלכלי שלו

אני יועץ ומאמן כלכלי
שהמטרה שלי היא להוביל לתהליך משמעותי שבתוכו יש מצב שזה יהיה חלק מהשינוי שהוא יעשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הדברים נכונים ויפים כל עוד אין סיבה אמיתית לאיחור.
אם נכניס גורם, המשוואה יכולה להשתנות. וממילא גם הפתרון.
וזה כ"כ "באויר", אבל מעניין אם יכול להיות שגורם כזה הוא הסיבה לכל ההתנהלות הכלכלית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בא נגיד שהבעיה שלו לקום בזמן היא בעיה יחסית קטנה בכל ההתנהלות הכלכלי שלו
הגיוני, מי שלא ערך חישוב לראות כמה עולה לו מוניות, סביר להניח שלא ערך חישובים גם על דברים נוספים בחיים...
התנהלות לא מחושבת מתבטאת בהרבה מאוד דברים, ולא רק באחד
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מסכימה מאד עם rrrr

אני אמור לייצר לו מנוע שידרבן אותו להבין כמה שווה לו לעשות את השינוי הזה
אתה לא אמור לייצר לו מנוע
אתה יכול לעזור לו לייצר בעצמו מנוע מדרבן
או לעזור להכיר את החסם שמוביל אותו להמשיך להתנהל בצורה לא יעילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אתה לא אמור לייצר לו מנוע
אתה יכול לעזור לו לייצר בעצמו מנוע מדרבן
או לעזור להכיר את החסם שמוביל אותו להמשיך להתנהל בצורה לא יעילה
אם נמשיל למכוניות,
לא יעזור לנו להתקין מנוע נוסף לרכב עם גלגל מפונצ'ר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מסכימה מאד עם rrrr


אתה לא אמור לייצר לו מנוע
אתה יכול לעזור לו לייצר בעצמו מנוע מדרבן
או לעזור להכיר את החסם שמוביל אותו להמשיך להתנהל בצורה לא יעילה
אז זהו שאני כן אמור ליצור לו את המנוע.

אבל לא דרך זה שאני ישכנע אותו

אלא דרך זה שאני יציף לו את התוצאה של ההתנהלות שלו (כמובן שבדרך עדינה ורגישה)

וזה ייצר את המנוע שלו לעשות שינוי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אם הוא נוסע לעבודה, למה אתה מכנה אותו "אברך"? אלא מה? שמבחינתך אברך זה טייטל לשלומפער, אדם לא אחראי ולא מחושב, שלא שם לב לבד לדברים מינימליים
אז ככה: א', אדם שנוסע יומיום לעבודה הוא לא אברך. גם אם הוא רבה או כל דבר דומה.
ב', אברך לא יוציא 1500 שח על מוניות, בחיים. גדלתי בבית אברכי, אני חושבת שהמונית היחידה שעליתי עליה היתה לחתונה שלי.
אז די כבר לזלזול באברכים, די לשדר בכל צורה שהיא שזה אנשים חסרי הבנה בסיסית בכל דבר.
בא נראה אם אני אעלה כזה פוסט ואתאר את הפציינט: "הגיע אלי אדם ספרדי". בא נראה איך זה עובר. בושה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אז זהו שאני כן אמור ליצור לו את המנוע.

אבל לא דרך זה שאני ישכנע אותו

אלא דרך זה שאני יציף לו את התוצאה של ההתנהלות שלו (כמובן שבדרך עדינה ורגישה)

וזה ייצר את המנוע שלו לעשות שינוי!
כל עוד אתה רק מציף ומשקף, וזה מעלה למודעות, והלקוח בעצמו מייצר את המנוע לשינוי- זה מעולה, וזה מה שאמרתי במילים אחרות
ואני יחדד- אם אתה "מייצר" את המנוע, אז אתה עדיין מחזיק באחריות, במקומו.
אם אתה עוזר לו לייצר בעצמו את המנוע, הוא בתהליך נהדר של הבנת הסיטואציה, לקיחת אחריות וחיפוש עצמאי לפתרון שמתאים לו ושיחזיק אצלו מעמד לטווח ארוך, גם אחרי שהליווי שלך ייגמר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כל עוד אתה רק מציף ומשקף, וזה מעלה למודעות, והלקוח בעצמו מייצר את המנוע לשינוי- זה מעולה, וזה מה שאמרתי במילים אחרות
ואני יחדד- אם אתה "מייצר" את המנוע, אז אתה עדיין מחזיק באחריות, במקומו.
אם אתה עוזר לו לייצר בעצמו את המנוע, הוא בתהליך נהדר של הבנת הסיטואציה, לקיחת אחריות וחיפוש עצמאי לפתרון שמתאים לו ושיחזיק אצלו מעמד לטווח ארוך, גם אחרי שהליווי שלך ייגמר.
בהחלט!
אני לעולם לא יעשה משהו במקום הלקוח שלי
אני ישקף לו את המצב אפי' קצת יציף אותו
אבל אני לא יעשה במקום הלקוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אם הוא נוסע לעבודה, למה אתה מכנה אותו "אברך"? אלא מה? שמבחינתך אברך זה טייטל לשלומפער, אדם לא אחראי ולא מחושב, שלא שם לב לבד לדברים מינימליים
אז ככה: א', אדם שנוסע יומיום לעבודה הוא לא אברך. גם אם הוא רבה או כל דבר דומה.
ב', אברך לא יוציא 1500 שח על מוניות, בחיים. גדלתי בבית אברכי, אני חושבת שהמונית היחידה שעליתי עליה היתה לחתונה שלי.
אז די כבר לזלזול באברכים, די לשדר בכל צורה שהיא שזה אנשים חסרי הבנה בסיסית בכל דבר.
בא נראה אם אני אעלה כזה פוסט ואתאר את הפציינט: "הגיע אלי אדם ספרדי". בא נראה איך זה עובר. בושה.
אני מבין שזה מפריע לך.

אבל מבחינתי כל אדם שמייצג את עצמו כאברך

גם אם הוא עובד אני יקרא לו אברך.

כמובן שזה לא בא מזלזול

אלא ההפך מבחינתי אדם שיוצא לעבוד ועדיין שומר את היצוג שלו כאברך זה מוערך בעייני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני מבין שזה מפריע לך.

אבל מבחינתי כל אדם שמייצג את עצמו כאברך

גאם אם הוא עובד אני יקרא לו אברך.
תקרא לו מולו איך שבא לך. גם ספרדי הוא ספרדי. ולכתוב בפורום בתפוצה רחבה תיאור לא מחמיא עם טייטל שהוא אפילו לא אמיתי, זה מראה בדיוק על הגישה שלך.
וכאן עולה התמיהה, למה אדם שיוצא לעבוד- מול מוסדות החינוך הוא מסביר שהוא בסה"כ בן תורה שמחנך לבית של תורה וכועס כשמערימים עליו קשיי קבלה, אבל החינוך שהוא מנחיל לילדיו כולל זוית מסוימת מאד על אברכים אמיתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
@מתכנתת:)
חבל, נראה לי שנפגעת לשווא...
אני לא רואה זלזול בכינוי הלקוח "אברך".
מבחינתי אברך הוא חרדי, צעיר, שמור.
אולי זה פשוט ההבדל בשימוש בביטוי אברך.
לא ראיתי זלזול בלקוח משום כיוון שהוא.
להיפך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

"איך לצאת מהמינוס".

זה שאלת השאלות.

רוב האנשים שמוצאים את עצמם במינוס לא רוצים להיות שם.
זה מלחיץ, אולי גם מפחיד, ובעיקר גורם לתחושה של חוסר שליטה.

אבל לפני שאתם רוצים ללכת לקחת הלוואה כדי לסגור את המינוס חשוב להבין דבר אחד בסיסי

אם לא תבינו באמת ממה הוא נוצר יש סבירות גבוה שתחזרו אליו תוך תקופה קצרה

הדבר הכי חשוב זה להבין ממה נוצר לכם המינוס.


מינוס בדרך כלל לא נוצר ביום אחד.


מינוס הוא תהליך שהוא לפעמים גם איטי ושקט.

כדי לטפל בו באמת, צריך לעצור ודבר ראשון לבדוק ממה הוא נוצר.

האם זה קרה בגלל תקופה עמוסה בהוצאות כמו תקופת החגים, שיפוץ, חתונה או אולי אפי' תקופה מרגשת כמו לידת ילד?

או שאולי מדובר בגירעון חודשי קבוע, שההוצאות פשוט גדולות מההכנסות?


ההבדל בין שני המצבים האלה הוא קריטי;

אם המינוס נוצר בגלל תקופה עמוסה בהוצאות , כנראה שאפשר לקחת הלוואה לסגור את המינוס ולדאוג

שזה לא יחזור שוב,

אם למשל החגים הכניסו אותכם למינוס תצטרכו לדאוג שתהיה לכם תוכנית לתשלום ההוצאות הגבוהות של

החגים.

כי אם לא תטפלו בזה, אתם תיפלו בזה!

אבל במקרה שהמינוס נוצר בגלל גירעון חודשי, זה כבר מדליק נורא אדומה.

צריך לעשות שינוי לפני שחושבים על לקיחת הלוואה מהבנק.

כי גם אם תיקחו הלוואה מהבנק.

אתם תחזרו למצב שלכם תוך תקופה קצרה, כי קיים חוסר איזון בין ההכנסות להוצאות שלכם.

ועוד נקודה, אם עד היום היה לכם מינוס של 20,000 ש"ח בבנק, אתם שילמתם עליה רק ריבית.

אבל אם תקחו עכשיו הלוואה לכסות אותה תצטרכו להתחיל גם לשלם על ההלוואה הזאת באופן אקטיבי כל

חודש ככה שמבחינת התזרים אם לא תעשו שינוי לפני כן אתם תכניסו את עצמכם לחובות גדולים יותר!


בעיקרון לקחת הלוואה לסגור את המינוס הוא לא פיתרון הוא פלסטר מצויין.

ולפני ששמים פלסטר צריך לחטא את הפצע.

וזה בדיוק מה שצריך לעשות לפני שלוקחים הלוואה לכסות את המינוס

צריך לבדוק ממה נובע המינוס, ולדאוג לנטרל אותו.


אז אם גם לכם יש מינוס.

אז דבר ראשון תתיישבו להבין ממה הוא נוצר.

ברגע שהצלחתם לעלות על הבעיה של המינוס, והצלחתם לטפל בו אז מומלץ לכם לגשת לבנק ולקחת

הלוואה ולכסות את המינוס שלכם.

אם לא הסתדרתם לבד.

אתם תמיד יכולים לפנות לגורמי מקצוע.

כמוני ועוד הרבה טובים בתחום שיכלו לעזור לכם.

והכי חשוב שלוקחים הלוואה לסגור את המינוס

אתם צריכים אסטרטגיה שתוציא אותכם מזה ולא בטעות הלוואה שתפיל אותכם

מקווה שהחכמתי אותכם.
השבוע: דרושפינג - החלום ושברו (מה זה בכלל דרושפינג??)

היה לי נסיעה ארוכה, וע"מ ללמוד על כסף ועסקים התארגנתי עם חומר לשמיעה בנושא.
בשלב מסויים התחיל לפעול ברקע הרצאה של בחור צעיר בשם דניאל מדלובסקי (פתוח בנטפרי) שיש לו מחזור של 50 מיליון דולר מדרושפינג, והוא רוצה לספר איך להצליח בזה בענק.
בטח חלק יודעים מה הכוונה דרושפינג וחלק לא, אני הייתי מאלה שלא, וגם אני נוהג להסביר כל דבר במילים הכי פשוטות,
אז הנה ההסבר מהתחלה -
כמו שאפשר לנהל חנות פיזית, שמי שרוצה מגיע, בוחן את הדברים ומחליט מה לקנות,
אפשר לנהל חנות באינטרט, אתה מעלה תמונות של מה שאתה מוכר, ומי שמעוניין סולק אשראי ואתה שולח לו בדואר.
בדרושפינג המהלך הוא כפול, אתה מקבל הזמנה ששילמו עליה עם הכתובת למשלוח וכל הפרטים,
ומיד אחרי שהקונה משלם,
אתה מסתובב עם הכסא מנהלים שלך למחשב השני שבחדר (או עובר כרטיסיה באותו מחשב), רוכש את אותו מוצר בדיוק שהוא הזמין, בעלי אקספרס ברבע מחיר, מזין את האשראי שלך, מוסיף את הכתובת של הלקוח שלך, [והיום יש גם אוטמציות שעושות את זה לבד בזמן שאתה יישן או מטייל...]
הוא שילם 200 ש"ח על המוצר, אתה בלי מאמץ ובלי סיכון שילמת 50 ש"ח, הוא מקבל את המוצר ואתה 150 ש"ח.
[בחנות פיזית כל חודש אתה משלם שכירות ומשלם למוכר, בחנות אינטרנט יש לה סחורה משלה וזה עולה כסף וזמן האחסון, ויש סיכון שלא הכל יימכר וכו', כאן רק הכנסות].
ברגע שהבנתי נכנסתי להלם,
השאלות התרוצצו לי בראש,
דבר ראשון: זה לא גזל?
שני: שאדם מזמין מאתר ישראלי, ופתאום הוא יקבל שקית של עלי אקספרס, הוא לא יבוא לשבור לי את הידיים והרגליים מרוב כעס?
שלישי: למה שיזמין אצלי אם אותו מוצר בדיוק מוכרים בעלי אקספרס ברבע מחיר?
רביעי: על פניו זה נשמע כמו מדפסת כסף, הכנסה ללא סיכון כלל, אפשר לעבוד בזה בכל שעה מכל מקום, איך כולם לא עושים את זה?
החלטתי שאני לומד את העניין, אפילו שאני חלש בטכנולגיה, ואם זה לגיטימי ואמור לעבוד אני מתחיל...
לא שלא פחדתי, הפוך רעדתי מפחד, אבל כבר הבנתי מזמן שאם אני רוצה לעשות כסף עליי לקבל על עצמי, לא להימנע משום דבר בגלל פחד, כי עם פחד לא קונים במכולת.

בדקתי את הסוגיא, אזרתי אומץ ויצאתי לדרך, בימים הקרובים (גם ככה יצא ארוך מידי) אני יספר לכם את התשובות שלי לכל השאלות, ויספר לכם מה יצא מזה.

אשמח לשמוע את דעתכם, על דרושפינג, ואם יש לכם תשובות על השאלות, או שיש לכם שאלות אחרות על זה או כל דבר אחר, יהיה טוב שתגיבו.

זה השאלות שלי כאב כאמור:
דבר ראשון: זה לא גזל?
שני: שאדם מזמין מאתר ישראלי, ופתאום הוא יקבל שקית של עלי אקספרס, הוא לא יבוא לשבור לי את הידיים והרגליים מרוב כעס?
שלישי: למה שיזמין אצלי אם אותו מוצר בדיוק מוכרים בעלי אקספרס ברבע מחיר?
רביעי: על פניו זה נשמע כמו מדפסת כסף, הכנסה ללא סיכון כלל, אפשר לעבוד בזה בכל שעה מכל מקום, איך כולם לא עושים את זה?


לפרק א'

לפרק ב'
את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.
הם ישבו ב "קפה ללא תכלית" בית קפה קטן וצדדי שמתאים בדיוק למצבים כמו אלו.

כל מי שראה אותם חייך לעצמו תוך כדי ליחשוש "הם בפגישה...".

כן. הם בפגישה. פגישה שלישית.

אבל הפעם היא החליטה לחתוך. או לכאן או לכאן.

ואם עלתה בכם השאלה הגאונית: 'אם היא כבר עכשיו חושבת ככה- למה היא ממשיכה בכלל'?

זהו. היא באמת לא ממש יודעת...בסך הכל היא בחורה בת 26 וכמו שסבתא אומרת לה כבר אין ספור פעמים "תפסיקי להיות בררנית! את לא נעשית צעירה יותר..."

אז זהו. היא לא נעשית צעירה יותר ולכן גם היא לא מורידה מהר יותר. היא תבדוק מכל הכיוונים ותביא איתה את כל הסיבות המפורטות לסבתא ולהיתר ביטחון מתפללת שהוא יוריד לפני.

בכל מקרה היא כאן עכשיו. על תקן....זהו היא עדיין לא פענחה על תקן מה בדיוק...

"...אני אפילו זוכר שפעם עקבתי אחרי נמלה חצי שעה, רק כדי לראות אם היא באמת יודעת לאן היא הולכת או שהיא סתם עושה את עצמה."

"אהאה..." מה זו התשובה הזו? תגיבי משהו!

"וואוו, אתה יודע שזה מראה על יכולת התמדה, על...."

מה עוד? על שריטה חמורה בתאי המוח. על שעמום!

"על היכולת לדבוק במטרה. לא כולם היו מסוגלים לזה, אני חושבת שאפילו לי לא היתה מספיק סבלנות בשביל זה חחח"

שיסיק מכך שאין לי סבלנות בכלל. לא מעניין אותי.

"בכלל אני פחות מתעניינת בבעלי חיים...אני...נראה לי שאני נמשכת לטבע אחר. יותר נופים ואולי גם..."

"וואוו נופים", הוא קטע אותה בחוסר נימוס משווע.

"תדעי לך שאני אוהב מאד לטייל בארץ, בעיקר באזורים של סלעים געשיים. למשל ברמת הגולן יש בזלת כהה, שהיא בעצם תוצאה של התקררות מהירה של לבה... זה פשוט מדהים, לא להאמין שזה היה פעם רותח!"

"הא... " קצת בשוק מהחיתוך המהיר. לא תכננה את זה.

"אז זהו. חוץ מטבע אני מאד אוהבת מוזיקה בעיקר מתחברת לסגנון..."

"חזנות! תודי שאין על חזנות. ההייתי פעם בקונצרט..."

רק זה היה חסר לה...חזנות.
למזלה בדיוק באותו הרגע הגיע המלצר וקטע את שיחתם באחת. מה שבעצם גרם לשקט.

שקט. סוף סוף שקט. בדקה הראשונה זה היה נחמד. אך כשחלפו להן 3 דקות זה כבר הפך למביך.

היא מנסה להיות נחמדה, לא רוצה שתיפול שתיקה מביכה… אבל כל שאלה שעולה לה בראש נשמעת או מוזרה, או קלישאתית, או סתם מעיקה. כנראה שהוא חורר לה את הראש ברמה בלתי הפיכה.

"אולי סתם שאלה כללית, 'משהו נעים'... 'מה משמח אותך?' כן. ואז הוא יגיד לימוד. שוב פעם לימוד.

היא מחייכת, כאילו בטוחה בעצמה, אבל בפנים היא מחפשת נואשות:

ושא. כל נושא. שיחה. תבנית. הצלה. מישהו. אולי רעש רקע שיגרום לו לדבר על מזג האוויר'!

היא שתקה. הוא שתק.
הכוסות עמדו דוממות על השולחן כאילו גם להן כבר נגמרו הנושאים.

גם בתוך הראש שלו אוטוסטרדה.

"נו... תשאל משהו, תשאל כבר."
"מה? לשאול מה היא אוהבת לעשות בזמנה הפנוי ? זה נשמע כמו ראיון עבודה."
"אולי לשאול אם היא אוהבת חורף או קיץ? לא, זה סתם שטחי."
"מה היא חושבת על חסכונות ? לא ! אתה נשמע כמו יועץ מס."
"מה דעתך על בורקסים? לא לא לא!!! אל תידרדר
!"

ובינתיים – כלום. שתיקה.

"יאללה. תירה שאלה. תזרוק משהו, הכי פשוט. רק שיזוז משהו באוויר הזה!"

"השקט הזה מזכיר לי קצת את מה שקרה לי במשרד אתמול..." היא הצליחה לדלות ממוחה המחורר איזה בדיל של סיפור. "ישבנו ב..."

"במשרד? יווו את לא מבינה מה הזכרת לי עכשיו..."

'אין ספק, היא אלופה בלהזכיר ולהעלות לי נושאי שיחה'

וכבר פתח במונולוג ארוך המתאר את הקורות אותו במשרד התחבורה עם בעיית הרב-קו.

'מה אני עושה פה ? למה זה מרגיש כמו מבחן פתע – שאני אמורה גם לעניין, גם לאתגר, גם לא להפריע?'

היא אפילו לא שומעת את ההמשך...איבדה את זה. אין לה כבר כח. היא מבינה שכרגע היא על תקן צופה בלבד. לא. בעצם היא קהל בהרצאה בה הקהל זורק מילה והמרצה ישר פותח במונולוג ארוך ומשעמם על הנושא הנבחר.

היא לגמה מהשתייה, לא כי הייתה צמאה – אלא כי זו הייתה הפעולה החברתית היחידה שנשארה לה...

אחר כך סבתא תגיד לה שהורידה סתם.



ועכשיו באמת:

לכל נושאי התגית "בשידוכים":
אם שאלתם שאלה- חכו לתשובה. אם קיבלתם תשובה- אל תפרשו את זה כ "הזדמנות להפליג עם סיפור ילדות על----" אלוקים יודע על מה...
רחמו. פשוט רחמו. לא על עצמכם – על הצד השני.
נכון, יש לכם מה להגיד. אבל תנו גם לשני להשתעמם מהדברים של עצמו, לא רק מכם.
פגישה = היא לא פודקאסט, לא ראיון עבודה וגם לא שיעור כללי...
הא...ועוד דבר, קטן, שולי, כמעט זניח:
תתעניינו. כן כן, בצד השני. זה שיושב מולכם.
לא חייבים לחפור לו בנשמה, לא צריך להביא שאלון אמריקאי –
אבל משפט אחד שהוא לא על עצמכם, זה בסיס.
תשאלו מה מעניין אותו. אם אתם לא בטוחים מה לשאול – תשתמשו בשיטה פשוטה:
דמיינו שאתם מדברים עם מישהו שלא רוצה לשמוע עליכם.
(רמז: לפעמים זה המצב האמיתי).
בסוף זה לא משנה אם אתם אוהבים בזלת, חזנות... אם אתם לא רואים את הצד השני, סביר שגם הוא לא יראה אתכם – בפגישה הבאה.

בהצלחה לכולנו,
ושיזרום, או לפחות – שיגמר מהר ובלי נזקים🤞

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה