עזרה סלולר מהדרין בירושלים

  • הוסף לסימניות
  • #1
מישהו מכיר?
יודע איך משיגים אותם?

ניידו לי שני מספרים ונעלמו.
אחד סים חסום השני התנייד בלי המספר
ושירות הלקוחות הם לא עונים.

מישהו יודע עליהם משהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כן,
026239126
אבל אל תצפו מהם לכלום
קניתי טלפון כשר שלחו לא כשר ,
עכשיו באים אלי בטענות שלא פתחתי את הטלפון מיד... כי לא הייתי צריך אותו באותו רגע.
דורשים ממני להגיע לירושלים, העיקר את הטלפון שלחו לי בשליח מיוחד.
וכל שיחה שאתה מנסה לדבר איתם מנתקים עליך בפרצוף

לא מומלץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כן,
026239126
אבל אל תצפו מהם לכלום
קניתי טלפון כשר שלחו לא כשר ,
עכשיו באים אלי בטענות שלא פתחתי את הטלפון מיד... כי לא הייתי צריך אותו באותו רגע.
דורשים ממני להגיע לירושלים, העיקר את הטלפון שלחו לי בשליח מיוחד.
וכל שיחה שאתה מנסה לדבר איתם מנתקים עליך בפרצוף

לא מומלץ
הם לא נותנים שרות בכלל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הנה לכם תיאור מקרה בשינוי ובטשטוש מגדרים, מגזרים, ושאר פרטים מזהים. הטלפון הסלולרי שלי (להלן: הפלאפון) שבק חיים לכל חי, ובשל העובדה שהתיקון שלו עולה בדמים מרובים וכן הוא שייך לדור 3 הגוסס, שמתי פעמי אל חנות פלאפונים בעירי הקטנה.

בבואי אל הקיטון הצנוע שבו שוכן החנות, התגלה בפני מוכרן נחמד וידידותי למשתמש, שהיה עסוק בלהבהיר ולהסביר לקונה כלשהו את החסרונות והמעלות של המכשיר הספציפי שאותו הוא ביקש לקנות. נעמדתי בצד ממתין בסבלנות לתורי. אך ההסבר התארך מאחר שהקונה החליט לנייד כמה מספרים לחברת סלולר אחרת על מנת לקבל הנחה על קניית הפלאפון, (גלוי נאות: אף אנוכי תכננתי לעשות זאת) המשכתי להמתין בסבלנות לתורי.

תוך כדי התרחשות הניוד התגלעו מספר תקלות שפתרונן נמשך משך כמה דקות ארוכות נוספות, עדיין המתנתי בסבלנות לתורי, ובינתיים אף נוספה אחרי לקוחה נוספת שהמתינה לקבל שירות כלשהו. לאחר פתרון כל התקלות, הפעלה מחדש של מסוף האשראי וחתימה על תעודת האחריות, נפנה הלוקח המאושר לצאת מן החנות ופלאפונו בידו.

והנה רק פונה אלי המוכרן לשאול לרצוני, נכנס אל החנות איש נכבד לבוש בחליפה מוקפדת פאותיו וזקנו עשויים מעשה חושב, וכל כולו אומר כבוד האדם, הוא פוסע פסיעה גסה ומעודנת אל עבר הדלפק ותיכף מתחיל להנחית את שאלותיו, מה ההבדל בין 4x4 ל־5x5 והאם זה נכון שחברת QLYX וחברת Escolls הם בעצם אותה החברה שיש לה שני מותגים ובעצם אין שום הבדל טכני בין Q22 ל־6x6.

אני לא יודע מה גרם לאיש הנחמד מאחורי הדלפק לענות לשאלותיו של הלה במקום לעזור לי. אבל ברגע שזה קרה, הסבלנות הנצחית שלי, שעזרה לי להמתין בתור במשך רבע שעה בלי לפלוט שום רמז לחוסר נחת או לשעמום גובר, אותה מידה מפוארת התאיידה ובמקומה הופיעו כעס ועלבון.

אך היות שאני אדם ביישן (יש שיקראו לזה: פראייר או נמושה), מסוג האנשים שישלמו קנס שהם קיבלו מהפקח שלא בצדק ולוּ כדי לא להרים טלפון כדי להסביר או להתחנן. מאלו שאם אתה גורם להרגיש שאתה מאכזב אותם הם ייקנו ממך מקרר בשלושת אלפים ₪ מאותם טיפוסים שנכנסים לחנות מודדים חליפה ותוך חמש דקות הם בחוץ, למרות שהם לא לגמרי בטוחים שהדוגמא מוצאת חן בעיניהם והשרוול נראה להם קצר מדי, רק בגלל שהזבן אמר שזה בסדר. בגלל כל זה – לא דפקתי על הדלפק, לא צווחתי ולא צעקתי, גם לא אמרתי את דברי באסרטיביות – פשוט הלכתי משם.

וזאת לא הפעם הראשונה, הסיטואציה הזאת חוזרת על עצמה בחיים שלי לא פעם, בכל מקום שבו נדרשים מרפקים כדי לקבל שירות אני פשוט הולך, ולכן יש חנויות שלעולם לא אכנס אליהם כמו אותה חנות שנמצאת ליד ביתי חנות מסוג "טמבור" (אין לי מושג מה המילה הזאת אומרת). וכשאני זקוק לכל מיני דברים שנמצאים בה, אני תמיד אצעד עשרים דקות כדי להגיע לחנות שנמצאת בצד השני של השכונה והיא יקרה יותר בעשרה אחוזים בממוצע רק כי אני יודע שאם אמתין בסבלנות, אני פשוט אקבל שרות.

אני לא יודע כמה אחוזים מאנשי העולם יש להם אישיות מזעזעת כמו שלי, אבל גם אם אלו רק חמישה אחוזים תדעו לכם שאלו הלקוחות הכי טובים שתוכלו לקבל לעסק שלכם, רק תנו להם שירות כמו שאתם נותנים לאנשים שיודעים להתעלם מהתור, והם לא יעזבו את החנות שלכם לעולם. רק אל תדחו אותם מפני אנשים "חשובים ועסוקים" והם ייקנו אצלכם וישובו כלקוחות חוזרים, ולא יתלוננו (כמעט) על שום דבר, לא יבקשו הנחות, לא ישגעו אתכם חצי שעה ובסוף יצאו בלי לקנות.

ולאותם אנשים שהם כמוני, שחוזרים הבייתה אחרי ביקור כזה ואין להם פלאפון עכשיו, כי הוא נשבר ולחנות היחידה בסביבה יש תודעת שירות של חדר אוכל בישיבה גדולה בליל שישי – נכון, אתם פגומים, אין לכם את כישורי החיים כדי להסתדר לבד בעולם הזה. אבל מי שמתעלם מכם, הוא לא רק פגום הוא גם טיפש.
התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה