דרוש מידע סליחה, עברו יותר מ-10 שנים

[לי@.ס]

במשך כמה שנים שהתעללה בי פיזית ומילולית, ו..כלכלית..

אני חושבת שאין לי ברירה אלא לסלוח לה, כי נראה שהיא עשתה את זה מבעיה-קשי מנטאלי
היא עשתה דברים כ"כ לא נורמליים שרק אחרי שפעם ראשונה סיפרתי מה היה, קלטתי שזה לא הגיע מאכזריות אמיתית...
היא פשוט לא יכולה לשלוט בעצמה

 

[יוסייוסייוס]

חמוד כל ההלכות שאתם מביאים, זה חשוב מאוד, לא מזלזלת....
אבל היא לא חיפשה הכרעה הלכתית אלא דרכים לבקש סליחה בצורה שהכי פחות תעשה מזה עסק ותשיג את הסליחה בלב שלם, לפי מה שהבנתי...
אני בכלל חושבת שאולי עצם ההזכרה זה לא כדאי, כי זה יכול להזכיר את הצער, אבל תלוי כמה שנים עברו מאז.
אם עברו הרבה שנים, אז עם כל הכאב שהיה אז, היא בטח עברה עוד מלא דברים בחיים ובודאי שכחה חלק מהצער לכן אני הייתי כן פונה ואומרת שאני עדיין זוכרת את המקרה וזה לא נותן לי מנוח, אני זוכרת כמה היא נפגעה וזה יושב לי על הלב וגם אם היא אומרת שהכל בסדר וזה עבר מזמן, לתת לה את ההרגשה שלך זה לא נותן מנוח כי את רוצה לפייס אותה ושתמחל לך בלב שלם,
כך היא תרגיש שהיה לך אכפת מזה כל השנים ובודאי תמחל בעז"ה
הרבה הצלחה וכתיבה וחתימה טובה.

לא כתבתי דברים 'חמודים'.
כתבתי שמי שמקפיד על מישהו אחר, יש לו חיוב מדאוריתא לומר לו "מדוע עשית לי כך וכך ?"
מובן ?

 

[לי@.ס]

לא כתבתי דברים 'חמודים'.
כתבתי שמי שמקפיד על מישהו אחר, יש לו חיוב מדאוריתא לומר לו "מדוע עשית לי כך וכך ?"
מובן ?

מדאורייתא? באמת?
הנושא הזה בא לי בדיוק במקום (ועוד לפני ראש השנה...)
כי פגשתי מישהי מלפני הרבה שנים (עוד סיפור)
לקח לי איזה דקה לקלוט מי זו...
ואז יצאו לי מהפה המילים:
"קשה לי לסלוח לכם עד היום"

מאוד התאכזבתי כשאמרה שאחרי החגים נדבר..
התאכזבתי כי אני רוצה להפסיק לכעוס ולמחול בלב שלם
ויום הכיפורים...לא מכפר על בין אדם לחבירו

זה באמת דאורייתא?

 

[יוסייוסייוס]

מדאורייתא? באמת?
הנושא הזה בא לי בדיוק במקום (ועוד לפני ראש השנה...)
כי פגשתי מישהי מלפני הרבה שנים (עוד סיפור)
לקח לי איזה דקה לקלוט מי זו...
ואז יצאו לי מהפה המילים:
"קשה לי לסלוח לכם עד היום"

מאוד התאכזבתי כשאמרה שאחרי החגים נדבר..
התאכזבתי כי אני רוצה להפסיק לכעוס ולמחול בלב שלם
ויום הכיפורים...לא מכפר על בין אדם לחבירו

זה באמת דאורייתא?

לפי הרמב"ם אכן זה מצוה דאורייתא.
לא ידוע לי מי שחולק.
===
לכאורה [להבנתי] אם הפוגע סירב 'לשתף פעולה' ולבקש סליחה.
אין שום חיוב לסלוח לו.
[אפילו לא ממידת חסידות !].

 

[לי@.ס]

היא לא בדיוק סירבה אבל דחתה את השיחה לאחרי החגים
אולי כי נלחצתי מהשאלה שלה:
"מההה, פגענו בך? עשינו לך משהו?"
(זה היה בעצם 2 ש..ניזוקתי מהן)
כי מלמלתי מהר ש"לא בדיוק , בערך, כאילו כן פגעתן ולא באשמתכן"

אני כ"כ רוצה לדבר איתה למחוק את זה ולהמשיך הלאה!
מרגישה צורך חזק,
עד שלא אדבר איתה לא אוכל למחול בלב שלם
מה אעשה אני בנאדם?

 

[כפוף לכללים]

אני כ"כ רוצה לדבר איתה למחוק את זה ולהמשיך הלאה!
מרגישה צורך חזק,
עד שלא אדבר איתה לא אוכל למחול בלב שלם
מה אעשה אני בנאדם?

לגיטימי לגמרי. הרבה פעמים עצם הדיבור משחרר ועוזר.
לדעתי, אם יש לך דרך לתקשר איתה במייל , פשוט תכתבי לה שתשמחי לדבר איתה עוד לפני החגים.
למה במייל? כי ככה את לא לוחצת אותה אל הקיר.

 

[יוסייוסייוס]

היא לא בדיוק סירבה אבל דחתה את השיחה לאחרי החגים
אולי כי נלחצתי מהשאלה שלה:
"מההה, פגענו בך? עשינו לך משהו?"
(זה היה בעצם 2 ש..ניזוקתי מהן)
כי מלמלתי מהר ש"לא בדיוק , בערך, כאילו כן פגעתן ולא באשמתכן"

אני כ"כ רוצה לדבר איתה למחוק את זה ולהמשיך הלאה!
מרגישה צורך חזק,
עד שלא אדבר איתה לא אוכל למחול בלב שלם
מה אעשה אני בנאדם?

אם ישנו סיכוי סביר ששיחה עם הפוגעת, תגרום לה לפייס את הנפגעת.
אז ישנו חיוב לקיים את המצוה דאורייתא של מצות תוכחה.
לא נכון 'לשמור בלב' אלא חייבים לומר לפוגע.
זה מה שכתוב ברמב"ם.

 

[ש. צ. וינמן]

אם ישנו סיכוי סביר ששיחה עם הפוגעת, תגרום לה לפייס את הנפגעת.
אז ישנו חיוב לקיים את המצוה דאורייתא של מצות תוכחה.
לא נכון 'לשמור בלב' אלא חייבים לומר לפוגע.
זה מה שכתוב ברמב"ם.

החפץ חיים כבר אמר שאין מי שיכול היום לקיים מצוות תוכחה.
לכן צריך לברר לפני שקובעים בצורה נחרצת שיש כאן חיוב מדאורייתא. ולא כאן בפרוג המקום לברר ובודאי שלא המקום להכריע.

 

[נעמי20]

לכל אילו שמשכנעים ולוחצים לסלוח, צריך לזכור,
שלפי ההלכה יש חיוב לסלוח, למעט בהוצאת שם רע שאז מותר לא לסלוח (אמנם ממידת חסידות לסלוח גם בזה)

 

[Savyon]

כל הדוגמאות שהעליתן כאן הן דוגמאות למסכת התעללות ארוכה בידי "חברה" ידועה,
אצלי, היא לא הכירה אותי, וגם לא ידעה שזאת אני
אין לי מושג עד כמה היא נפגעה... ואם היא זוכרת את זה...
זה לא משהו שהיה מדובר (בטוחה שגם בנות אחרות מהכיתה לא זוכרות את זה)
נזכרתי כי ראיתי פתאום את אחותה אז זה צף לי...
והשאלה שלי הייתה איך לבקש ממנה סליחה ואם בכלל צריך...
לא היה לי את המייל שלה אז שלחתי דרך משהי שגרה לידה בינתיים לא קיבלתי תגובה

 

[geekית מחשבים]

בלת"ק
לפנ שנתיים אני מקבלת שיחת טלפון מחברה מהבית ספר שבמשך שנתיים רצופות קבעה לשבת לידי בתחילת שנה
(איזה מזל שהיום כבר אין את הדבר המטופש הזה) ו... הבריזה בבוקר של פתיחת הלימודים כי קבלה הצעה יותר "שווה"
בשתי הפעמים הייתי יכולה להסתדר יופי אבל סמכתי עליה, וזה באמת היה מאוד פוגע
היא התקשרה שהיא מרגישה שבשידוכים הכל נתקע לה.... ואולי זה קשור,לקח לי זמן לזכור את המקרה,
כמובן שמייד סלחתי לה בלב שלם! ותוך חודש היא התארסה

ודבר שני בקשר לסיפור אני חושבת שמי שאשמה זאת הסגנית ולא את, עלי גם העלילו עלילה כשהייתי בת 10 (בהתחלה חשבתי שאת מדברת עלי...) את ההתנהלות של המורה אחרי זה אני אחסוך ממכם(על גבול הפלילית)
תחשבו על ילדה קטנה בת 10 מול מורה ש"מזמינה" משטרה(זה החלק הקל) על כמה בריסטולים קרועים(האלו של השקל) שלאאא היא קרעה


רק אומר לכם שעברו שנים, אני כבר אמא לילד וכשאני נזכרת בשם שלה ניהיה לי רעעעעע כל כך בלב ולקח לי שניםםם למחול לה על זה, ועד היום אני לא מצליחה לדון אותה לכף זכות

 

[Savyon]

מישהי פגעה בי גם רגשית (ניצלה אותי ברמה הזויה) , גם תדמיתית וגם כלכלית

שמה לי עוגה מאחורי הדלת וכתבה איזה ברכה מטופשת

היא לא הצליחה להבין איך לא סלחתי באותו רגע
הרי היא עשתה כזה מאמץ וכזאת הפתעה מושקעת...

זה בדיוק אותו דפוס התנהגות, בקשת הסליחה הזו....

 

[יוסייוסייוס]

החפץ חיים כבר אמר שאין מי שיכול היום לקיים מצוות תוכחה.
לכן צריך לברר לפני שקובעים בצורה נחרצת שיש כאן חיוב מדאורייתא. ולא כאן בפרוג המקום לברר ובודאי שלא המקום להכריע.

ישנם שני חלקים במצות תוכחה.

תוכחה[בין אדם למקום] - להוכיח אדם על עבירה. וזה צריכים לדעת להוכיח.
ועל זה דיבר הח"ח.

פגיעה [בין אדם לחבירו] - להוכיח מישהו מדוע הוא פגע בי.
ולכאורה יש בזה חיוב דאורייתא.

פוגע שסירב לבקש סליחה. אין שום דין [ואפילו מידת חסידות] למחול לו.

 

[יוסייוסייוס]

בלת"ק
לפנ שנתיים אני מקבלת שיחת טלפון מחברה מהבית ספר שבמשך שנתיים רצופות קבעה לשבת לידי בתחילת שנה
(איזה מזל שהיום כבר אין את הדבר המטופש הזה) ו... הבריזה בבוקר של פתיחת הלימודים כי קבלה הצעה יותר "שווה"
בשתי הפעמים הייתי יכולה להסתדר יופי אבל סמכתי עליה, וזה באמת היה מאוד פוגע
היא התקשרה שהיא מרגישה שבשידוכים הכל נתקע לה.... ואולי זה קשור,לקח לי זמן לזכור את המקרה,
כמובן שמייד סלחתי לה בלב שלם! ותוך חודש היא התארסה

לפעמים אנשים לא מוכנים להכיר בחטא גדול [בין אדם לחבירו] ומחפשים משהו מההיסטוריה.
במיוחד בפגיעה משמעותית.

לדוגמא:
בניתי מעל שכן והחשכתי לו את הדירה [שלא כדין].
ברור שעשיתי זאת מתוך צורך הכרחי, שהרי היה לי צורך לבנות.
לכן יש לי לעצמי הרבה הצדקות ותירוצים.
וקשה להכיר בחטא ובמיוחד במקרים שגם השני לא היה 'טלית שכולה תכלת'.
זה שהשני היה לו בסדר, לא מתיר לי לעשות כל דבר.

לפעמים קשה לתקן את הנזק.

הרי השכן [שהחשכתי לו] מרגיש כל יום את הנזק, וכיצד הוא ימחל ?
במקרה כזה צריך להציע פיצוי כספי משמעותי, וזה לא קל.

קשה להגיע ולבקש סליחה מעובד שגרמו לפיטוריו [שלא כדין].

לפעמים בבקשת הסליחה שנעשתה בלי רגישות, פוגעים וזה ממש להוסיף חטא על פשע.
לפעמים הנפגע יאמר לפוגע 'אני מוחל' רק כי לא נעים לו.

צריך לחשוב טוב ולהשקיע לפני שמבקשים סליחה כיצד השני יתפייס ולא רק לבקש ממנו שימחול לי [ואשתחרר מיסורי-המצפון].


להכיר בחטא זה מאוד קשה.
ככל שהחטא גדול, יותר קשה להכיר בו.

אבל זהו כוחה ועוצמתה של תשובה.

 

[ש. צ. וינמן]

ישנם שני חלקים במצות תוכחה.

תוכחה[בין אדם למקום] - להוכיח אדם על עבירה. וזה צריכים לדעת להוכיח.
ועל זה דיבר הח"ח.

היכן ראיתם שהוא מבדיל בין סוגי התוכחה?

פגיעה [בין אדם לחבירו] - להוכיח מישהו מדוע הוא פגע בי.
ולכאורה יש בזה חיוב דאורייתא.

גם אתם כותבים שלכאורה, כלומר שנינו מסכימים שיש כאן מקום לשאלה.
בנוסף, מובא שהצורה צריכה להיות בנוסח של ברור - למה עשית לי כך וכך?
לא מקום שקובע עובדה מוצקה אלא מקום שרוצה לברר את הענין ולשמוע גם את הצד השני.

פוגע שסירב לבקש סליחה. אין שום דין [ואפילו מידת חסידות] למחול לו.

דווקא מהמקום האגואסטי שווה מאד מאוד לסלוח. גם למי שלא ביקש.
אין מושג של אדם שלא חטא לבורא העולם או לרעיו ובמאת האחוזים ביקש סליחה והתחרט בדיוק מוחלט.
וההנהגה איתנו היא מדה כנגד מידה, אז שווה מאוד לסלוח ולוותר, בלי קשר למה שעשה השני.
בנוסף, יש כאן חינוך לבגרות ועצמאות, האם מה שמנהל אותנו אלו המעשים של השני או הבחירה שלי.

וכבר מובא על האמוראים שלא עלו על מיטתם בלא למחול בפה לכל המצערים. בלי קשר לסליחה.

 

[לי@.ס]

לגיטימי לגמרי. הרבה פעמים עצם הדיבור משחרר ועוזר.
לדעתי, אם יש לך דרך לתקשר איתה במייל , פשוט תכתבי לה שתשמחי לדבר איתה עוד לפני החגים.
למה במייל? כי ככה את לא לוחצת אותה אל הקיר.

לצערי אין לי את המייל שלה, רשמתי לה את המייל שלי כי היא מיהרה.

 

[לי@.ס]

ילדה קטנה בת 10 מול מורה ש"מזמינה" משטרה(זה החלק הקל) על כמה בריסטולים קרועים(האלו של השקל) שלאאא היא קרעה

אך, כואב לי לשמוע.
נורא !
שורף לי בשבילך על הפגיעה, אייי
זה זעזע אותי

 

[לי@.ס]

פוגע שסירב לבקש סליחה. אין שום דין [ואפילו מידת חסידות] למחול לו.

אני רוצה את הפיוס בשבילה ובשבילי !

 

[לי@.ס]

מקום שרוצה לברר את הענין ולשמוע גם את הצד השני.

בדיוק, בצורה מכבדת!

 

[לי@.ס]

יש כאן חינוך לבגרות ועצמאות, האם מה שמנהל אותנו אלו המעשים של השני או הבחירה שלי.

צודקת!
ו..כן, מאז ששמעתי שזו בחירה שלי אם להיפגע או לא;
אני משתדלת לקרוא לזה בחירה ולא להיפגע מכל דבר.
זה אומנם עיצבן אותי שזו בחירה, אבל זה נכון.