דיון סליחות ספרותיות

[הפצחן]

אשכול זה מיועד לניקים והניקיות הנפלאים והנפלאות שיעלו בו קטעי סליחות שתפסו אותם ספרותית ו/או הגיגים פרי עטם בהשראת הסליחות.

 

[הפצחן]

אתחיל אני:
מַחֵי וּמַסֵּי מֵמִית וּמֵחֵי
מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עַלְמָא
מכה ומרפא, ממית ומחיה
מעלה מהשאול לחיי עולם.


בְּרָא כַּד חָטֵי אֲבוּהִי לַקְיֵהּ
אֲבוּהִי דְחַיִּיס אַסֵּי לְכֵאבֵהּ
בן שחוטא, אביו מלקה אותו,
אביו שמרחם מרפא את מכאובו.


עַבְדָּא דְמָרִיד וְנָפִיק בְּקוֹלָר
לְמָרֵהּ תָּאִיב יִתְבַּר קוֹלָרֵהּ
עבד שמורד יוצא בקולרו
לאדונו ישוב, ישבור קולרו.


בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן וְחָטֵינָן קַמָּךְ
הָא רָוְיָא נַפְשִׁין בְּגִדִּין ומְרַדִּין
בנך בכורך אנחנו, וחאנו לפניך,
הרי רוותה נפשנו מרומים וייסורים.


הָא עַבְדָּךְ אֲנָן וּמְרַדְּנָּן קַמָּךְ
הָא בְּבִזְּתָא וְשִׁבְיָא וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא
הרי עבדיך אנחנו ומרדנו לפניך,
אם בבזיון ושבי, אם במלקות


בְּבָעוּ מִנָּךְ בְּמָטוּ מִנָּךְ בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין
אַסֵּי לְכֵאבִין דְּאִתְּקָפוּ עֲלָן
בבקשה ממך, בתחינה ממך, ברחמיך הרבים
רפא את הכאבים שתקפו עלינו


עַד דְּלָא נֶהֱוֵי גְמִירָא בְּשִׁבְיָא
על מנת שלא נהיה כָּלים בשבי.

(התרגום והמילים לא מדויקות, בכל זאת מקור איטרנטי. יש לכם סליחות בארון )

 

[הפצחן]

ועוד קטע בארמית:
מָרָן דְבִשְׁמַיָּא לָךְ מִתְחַנֵּנָן, כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנֵּן לִשְׁבוּיֵהּ. כּוּלְהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין, וְעַמָּךְ יִשְֹרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי. הַב לָן שְׁאִלְתִּין וּבָעוּתִין, דְּלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קָדָמָךְ:
מָרָן דְּבִשְׁמַיָּא לָךְ מִתְחַנֵּנָן, כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵיהּ. עֲשִׁיקֵי אֲנָן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרִינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִנְפִישִׁין. חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרָן עֲבִיד בְּדִיל קַיָמָא דִּגְזַרְתָּ עִם אֲבְהָתָנָא:

 

[הפצחן]

איככה אפצה פה ואיך אשא עין / בי אין מעש ובידי זכות אין
געיתי הייתי כשכור וכגבר עברו יין / דמיתי לגבור שאין בידו כלי זין

החרד לב דל וחדל ההוקם סרסור / ומה יפער נבער מדעת וּבִין חָסוּר
זדונו בְחֻבּוֹ טמון ואון בקרבו אסור / חוטא ורב מרי ביד מנול מסור

טרד לב נבזה הלזה הבא לבקש / ישר העוה תוכחות קץ פתלתול ועקש
כשל ברכיו אשמתו וצחנתו לו למוקש / לבו און חורש בפעל כפיו נוקש

מען טען בפיצה להשיב מה אמצא / נתעבתי ונאלחתי כי מלאתי דפי ושמצה
ספק מימי לא נאמנו כאכזב מוצא / עצרותי און ומאמה וצומותי לריב ומצה

פשע מחה ועוון שא ואשם כפר / צעקתי מכאב לב נכלם בוש וחפר
קצף שכך ורגז הנח וכעס הפר / רצה מרצה ומחבב וערבב גומץ חופר

שבטי פליטי ישראל הכונו בלב נבר / תם החזיקו תחן הפיקו נשקו בר
את יְיָ בהמצאו לדרשו חיל יגבר / לא בזה ולא שקץ ענות עני ונשבר

יום ישועה ועת רצון אמצא לפניך / הגון וראוי וזקן ושלם אחשב בעיניך
בעמדי להתפלל ולבקש רחמים על בניך / רציתי אתכם השמיעני סלחתי נתבשר ממעונך

שקדו נא פני עליון והמולו קשות / מכשול הרימו פנו דרך וישרו מעקשות
עון עזבו והתודו ואל תוסיפו להקשות / יודע ישוב ונחם יקח כבושים ובקשות

הקשיבה אדון חִנּוּן האזינה ערך שועי / זעקי רצה והתרצה והתפתה וקבל שועתי
קראתיך ממצר קרב אלי ולכה לישועתי / חושה לעזרתי אדני תשועתי

 

[הפצחן]

חיים ארוכים תכתבנו נטוע בלי לעקור. בשבתך על כסא מעשים לסקור. הטוב צפה והרע אל תחקור. כי עמך מקור חיים:
חיים ברצונו ורגע באפו נראית. לא לנצח תריב נחלת הנלאית. השמיעני נא סלחתי עוון לשאת. ראה נתתי לפניך היום את החיים:
חיים גאול משחת תעטרני חסד אזרח. ואמת ישרש יעקב יציץ ופרח. תרחיק פשעינו כרחוק מערב ממזרח. תודיענו אורח חיים:
חיים דברך יַדּעֵנו אל גבור ויועץ. להדבק בתורתך אותנו בטובה להיוועץ. הַגבֵּר טוב על צפוני להרעץ. לשמור את דרך עץ החיים:
חיים היא למחזיקים בה ורפאות ומרוח. תומכיה מאושרים באור זרוע זרוח. וכל הדבק בה יהיה סרוח. כל בשר אשר בו רוח חיים:
חיים ושלום תסמכנו ביראה אותך לעבוד. ונגילה ונשמחה בָּךְ רשעים באבוד. שלש מאות ועשרה אותנו לזבוד. יראת יי עושר וכבוד וחיים:
חיים זְבָדֵנו זבד טוב גדול העצה. מחסה לנו עזרה בצרות נמצא. שובו אלי ואשובה אמור בפיצה. כי מוצאי מצא חיים:
חיים חינם חנני אל אלהי הרוחות. עוון תמחול חרות על הלוחות. ושונאיך ילבשו בושת ביסור תוכחות. לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים:
חיים טובים גמול לעבדיך נפשם לגאול. מראות שחת, כנם נשאל נשאול. לא כן הרשעים שפרקו עול. ישיא מות עלימו ירדו שאול חיים:
חיים יודוך כמונו ולא קרוצי קרץ. אב לַבּנים יודיע שבחך במרץ. ואנחנו נברך יה שבחך להַעֲרֵץ. לראות בטוב יי בארץ חיים:
חיים כולכם היום תשמיע טרף חוקם. מחטאתם טהרם ואל תשיבם ריקם. ממתים ידך יי מלא ספקם. ממתים מחלד חלקם בחיים:
חיים למעלה למשכיל למען סור מֵחֶרך. אך אלהים יפדה נפשי מפֶּרך. ויחי עוד לנצח לימים אורך. כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים:
חיים מספר ימחו גבל ומואב הגבוהים. לבול בֵּל סוגדים. בל יוחן רשע המַדְכֶּה יִדוֹן בשילוהים. כי חרף מערכות אלהים חיים:
חיים נשבעת בו לבנך יחידֶך. שער אויביו להנחילו תתה בידֶך. אנפת ותשוּב על כן אודֶךָ. כי טוב חסדך מחיים:
חיים שובע שמחות את פניך נוראות. חדש ימינו חן חן תשׁואות. תשוב תרחמנו יי אלהים צבאות. כי ממנו תוצאות חיים:
חיים על האדמה יבושר עמך ממעונות. ותשליך במצולות ים חטא ועוונות. לב טהור ברא לנו והמציאנו חנינות. אורך ימים ושנות חיים:
חיים פי צדיק, ופי רשעים מחיתה. בקבצך מלחמות ושלום ופלצות ובעתה. שובע ורזון וחִיל, החיים והמותה. הברכה והקללה ובחרת בחיים:
חיים צדקה וכבוד תגדיל ליפה כתרצה. הזורעת חסד וקוצרת בלי שמצה. תכונן צדיק יי וגדור פרצה. רודף צדקה וחסד ימצא חיים:
חיים קיימים תנחילֵנו וחכמה ודעת במועצות. ששון ושמחה תשמיע מעיר חוצות. והעבר מעלי עוון והלבש מחלצות. אתהלך לפני יי בארצות החיים:
חיים ראה עם סגולתך כקדם למתוב. לא תחפוץ במות המת עד דיתוב. נשבר ונדכה לפניך חשוּב הטוב. קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים:
חיים שאל ממך נתתה לו חייהו מיומים. גדול כבודו בישועתֶך כיְּפת פעמים. השקיפה ממעון קדשך מן השמים. ביום ההוא יצאו מים חיים:
חיים תאוה באה סלוח אל חטאתיכם. תשמיע ואת רוחי אתן בקרבכם. לאמור מצאתי כופר רציתי אתכם. ואתם הדבקים ביי אלהיכם חיים:
חיים ממך האל סמכה יונתך המשוכה. אחריך להדבק בך כדת וכהלכה. תביאנו להר ציון ותשיב המלוכה. כי שם צוה יי את הברכה חיים:
חיים ממנו נוחיל ולישועתו קוינו. עתה ירחיב יי לנו ופרינו. יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו. אנחנו אלה פה היום כולנו חיים: