דרוש מידע סנדלים בלי גרביים לבנים (ילדים)

בטח מקובל
השאלה באיזו קהילה
רוב פרטי הלבוש לבנים הם לא ענין של צניעות
אלא של שיכות
הייתי בחתונה, שמחה, עליזה
רוב הרוקדים, היו עם סנדלים חומות ללא גרבים
הכל טוב:mad:
 
סליחה על השאלה -
ילד בן 11 בכלל מסכים ללכת עם סנדלים?
הבנים שלי נועלים סנדלים עד לבר מצווה,
מנצלים את השנים שניתן ללבוש אותם,

הם סובלים מאוד מזיעה בכפות הרגליים מה שמביא לפטריות וכל הנלווה.
מהב מצווה עוברים לנעליים סגורות.

יש מוסכמות בציבור החרדי וצריך לנהוג בהתאם.
מסכנים הילדים שהלבוש וכו' מחריגים אותם
 
איכס....
לא סובלת שזה מציץ בסוף המכנסיים...
הילדים שלי לבשו גרביונים עד בערך גיל 10 ואח"כ לא רצו לא גרביונים ולא גטקעס,
ממש לא מציץ בכלל!!!!
כנראה קנית מידה לא נכונה
זה פשוט מושלם!!!
 
סתם כך.
זה ממש לא יפה לדעתי העניה
כזה מזרוחניק מדי. לא?
כנראה עניין של טעם,
זה עשוי להיות מוזנח ועשוי להיות מאוד חמוד, תלוי,
אצל מזרוחניקים זה מקובל בכל גיל ובכל מצב...
אני מדברת על ילדים, כבר הולכים עם צבעוני, חולצה קצרה וסנדלים,
אז שיהיה כבר יותר יפה ונח, והרי אין בזה בעיה באמת מלבד המקובלות,
וגם זה(לפחות בחלק מהמקומות) לא מוחלט.
 
למה אברך לא יכול ללכת עם תיק גב וצריך דווקא שקית?
בעלי הולך עם תיק גב שחור
אז אומרים לו שהוא נראה אמריקאי, אבל הוא באמת אמריקאי גאה ולא אכפת לו
הוא לוקח 3 ספרים לפחות לכל סדר, למה שיקרע את האצבעות עם שקיות?
 
רק הבן שלי בכיתה ד’ מתעקש ללכת כמו בחור ישיבה?
בחול המועד רבתי איתו על חולצות מכופתרות צבעוניות מהממות הוא הסכים רק בצבע לבן! סנדלים/ מכנסיים בהירות הס מלהזכיר!
בחול המועד בהרבה מקומות מקובל רק חולצה לבנה.
 
בעלי הולך עם תיק גב שחור
אז אומרים לו שהוא נראה אמריקאי, אבל הוא באמת אמריקאי גאה ולא אכפת לו
הוא לוקח 3 ספרים לפחות לכל סדר, למה שיקרע את האצבעות עם שקיות?
וכנל בחורות סמינר
 
לא מדויק בכלל! תלוי, אולי ענין של טעם...לטעמי זה יכול להיות דווקא יפה,
אם לא מזניחים...
וסתם ככה בעקרון בכל העולם סנדלים מיועדות ללבישה בלי גרביים...
אתם גרים בגוש קטיף?
 
בעלי הולך עם תיק גב שחור
אז אומרים לו שהוא נראה אמריקאי, אבל הוא באמת אמריקאי גאה ולא אכפת לו
הוא לוקח 3 ספרים לפחות לכל סדר, למה שיקרע את האצבעות עם שקיות?
ובעלי נוסע באופניים לכולל (חסיד)
ובן משפחה ליטאי צופה ועצוב שאין לו אומץ לעשות כך כי זה לא "לענין"...

מקובלות חברתית זה משהו שמשתנה כל הזמן
 
בעלי הולך עם תיק גב שחור
אז אומרים לו שהוא נראה אמריקאי, אבל הוא באמת אמריקאי גאה ולא אכפת לו
הוא לוקח 3 ספרים לפחות לכל סדר, למה שיקרע את האצבעות עם שקיות?
בעלי הולך עם תיק כזה:
e4bd758e73f14ee5a2c78c6964f7cf28857d8c6d_55d0102ea25d4b358e853b0a0885bf4b

אבל תיק גב כנראה יותר נח גם מזה.
 
מקובלות חברתית זה משהו שמשתנה כל הזמן
גם משתנה כל הזמן
גם משתנה בין מקומות
וגם משתנה בין מגזרים
וגם משתנה בתוך אותו מגזר

למשל כליטאית לא מבינה מה הבושות לרכב לכולל על האופניים,
מכירה הרבה כאלה שמגיעים לכל מיני כוללים ליטאים מכל מיני שכונות בירושלים על אופניים.
 
אנחנו נועלים לילדים סנדלים בלי גרביים,
לטעמי יותר יפה ככה,
זה לא כ"כ מקובל כמובן, אבל לא תמיד חיבים ללכת דווקא לפי מה שמקובל,
הילדים ממש לא סובלים בחברה בגלל זה,
(נראה לי שבקרב ילדים קטנים זה יותר נכנס היום)
 
מצרף מהמייל של אשתי

למעלה למשכיל-בוגרות סמינרים שמבקשות יותר <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>‏ דרך responder.co.il‏​

יום ב׳, 16 בינו׳, 15:14








TBvv-Y0e6aTr9fWWnW9z6EMbHpE2782AbAAP1dED6-tvk6HemtoW_bAyhUfQNzufwTZHlMmIoT_UnYia8mKkKJEz8tZ9lECJC3bVjnuw4GVD1vGOM6jfmJmmUaUU_6ChTTPxukp2WFqS2EOEAf18NpmLaPFMX4xW0NMUa5I9ySJA_HXpzpt5yC60gGw2XCsPhiyDadeGYje0JZ_ukRO1KPRgdvYqjzkmfP5dLvrtBg0terjMc_lJmXj_eA=s0-d-e1-ft
כשהסגנון שלך צורם

לכבוד מערכת למעלה למשכיל:
אני רואה שאתם מתייחסים למכתבים של קוראות,
תקוותי שתפרסמו גם את שלי.
אני תלמידת י"ד,
באחד הסמינרים במרכז.
יש לי בת דודה שמבוגרת ממני במספר שנים.
נשואה ואמא לילדון חמוד כבן שנתיים.
היא אמנם חרדית, אבל נושבת ממנה רוח יותר 'מעניינת':
יום אחד ראיתי אותה עם תרמיל על הגב,
היא מסוגלת ללבוש חצאית שנראית מהמגזר המזרחי...
לא עניני הלכה – אבל סגנון.
מקווה שהסברתי את עצמי.
לאחרונה, פגשתי אותה אצל סבתי –
כשהיא ממררת בבכי תמרורים:
לא קבלו את הבן שלה לחיידר.
החיידר שאחיה למדו בו.
שלחה טופס רישום – וחשבה שסיימה עם התהליך.
בין פרץ דמעות אחד למשנהו – אני שומעת שהיא אומרת לסבתא:
'למה הם מודדים לפי החיצוניות?
מה, אני צריכה להתלבש כמו מורה?
אני צריכה להלביש את - (כאן נקבה בשם בנה) כאילו שהוא אחד מהעדר?'
תאמינו לי, ברחתי משם כל עוד רוחי בי.
לא הולכת להוכיח אותה –
אבל חייבת שתסדרו את הנושא הזה:
סטיגמות, סגנון אישי, הציבור שלנו, רצונות טובים
איך כל זה מסתדר ביחד?
לשליחת תגובה לחצי כאן
1JVLMY0PWUkoP7LFqD5EwJaWeoHJodUNMSJHFYD438aywUFsxslO86srl6sNDI0nQrIv4UFSJtyIk_2oEnxNByGTk-kg8z8beJwWPXNY7MPOa4a96e9EVLsHJzx1YSAxdj54_r7-zgolG1sA5C9RjaJhfbVcVK_V0Zjc3I2cmnAI4Wva0VOkMeuLERdnjubvFlbZoNZsLg398FRJrva6Fmiv3krWvP_x1V91Epat=s0-d-e1-ft

צריך להיות טיפשים​



דואר נכנס




default-user=s40-p

למעלה למשכיל-בוגרות סמינרים שמבקשות יותר <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>‏ דרך responder.co.il‏​

יום ב׳, 6 בפבר׳, 11:06









צריך להיות טיפשים

...כדי להאמין שדברים באים משום מקום.
שטעם אישי הוא אקראי:
שאחת מעדיפה צבעים כהים,
שהשניה סגנון כפרי,
שהשלישית אוהבת מגונדר.
מומחים יסבירו לנו שסגנון החיים יושב על תפיסות,
על הנחות,
על הַבַנות שצברנו לאורך הדרך.

בענפי אומנות רבים משתמשים במינוח 'השראה':
ריהוט המעוצב בסגנון אורבני (=עירוני).
תערוכה בהשראת שוק במזרח הרחוק.
אולם שמחות נוסח המאה השמונה עשרה.

בדיוק באופן הזה – אנחנו מתנהגים:
מכתפים ג'קט לפני פגישה חשובה, מסרקים פאה.
בוחרים חצאית פרחונית כדי להרגיש אביב בעצמות.
משדרים. משתדרים.
מתכתבים עם תחושה פנימית לכדי מראה חיצוני.
מוציאים החוצה השראות שבאו אל העיניים באלף הצצות,
רסיסי מידע קָלוּט.

ורגע לפני שאנחנו פותחים ספרות תורנית-
כדאי שנסכם את הדיון החודשי:
היו כאלו שזעקו את זעקת הקיטלוג, וכמה לא ראוי,
וכמה אסור לשפוט.
אמת.
רק נכון הוא שנחלק את הדברים לעבודה עם עצמנו- ולעבודה מול הזולת:
לגבי אנשים שלצידנו – תמיד יש מקום לאובייקטיביות לכף זכות.
ואנו מול עצמנו – מוטב שנשים לב –
מהו השדר שלי בעיני המתבונן?
FfGCwqw0oKi_TIGS44hagOtM4cYU6T-E-ALtNwIDxscvHZ6fTOppU67OrIjUCK4Dgf4ohnhOhaCfv3RSzzMWZ2U7MuJA-3Q_7ZDgp7nlmfekGwM1XzPAwmBEFM3TbK2iAIEsgCAFSqUXtSvbquagZl8kS9X6wbLlRRBZpIdAKvs794USDE2aoBdrOthQLrwJkbDI8Dc4rX4nEd9y1HgcS5BFS3uaYMivlGbN2FOSwyTynbWcz2YxdMtjtA=s0-d-e1-ft
NUmTQsRK2nTLzlZ0gsU56aYL2o_EVKR5AewxFNtt9rOgn6VZl60du7mb180eUyLzRLl5aYiEMebYQtZnMmVzsrp7DRvoKEiFtOva7y53_fHS2MxA7azWNGS5W6xKkOOikAa0JokPx8uUtRnxt9roGRL0uqKCBlKS-2sXxEQs9k0yR5Z3-4dXIPYGTdSIz7BbKIdtwhkXEKabi4n-YALIyb6rYzhESKAnvSJ7W9NQfHHmxGiixvrOuzJw8g=s0-d-e1-ft
1E0jGLSH-ws_X_8N70YBSvDkP-V6HIMylYiMcSxnKy5cojdBMwYYjW6SM3sE8dFBKC-gTdxqt5vpMxhCgq8JLdp--y51ADodyJJGvqUAWDaZcCdddwcvq0JKdJKZ3W_tUAfxeeODsmEIjD5FEKGAKJuZ_HWWbi2P6kTZi_YWzgIdhGxySN8RcF9eQAiNc4xMSHooqV3o1gGHaL1tjwnQbTu6rqiu0d0OWxWY5iQfoIEHqiVeMrNL4aRYRQ=s0-d-e1-ft
1JVLMY0PWUkoP7LFqD5EwJaWeoHJodUNMSJHFYD438aywUFsxslO86srl6sNDI0nQrIv4UFSJtyIk_2oEnxNByGTk-kg8z8beJwWPXNY7MPOa4a96e9EVLsHJzx1YSAxdj54_r7-zgolG1sA5C9RjaJhfbVcVK_V0Zjc3I2cmnAI4Wva0VOkMeuLERdnjubvFlbZoNZsLg398FRJrva6Fmiv3krWvP_x1V91Epat=s0-d-e1-ft
 
ברור שמקובלות חשובה ביותר, והצורך 'לצאת' מהמסגרת לפעמים מגיע ממקום לא טוב של חוסר מוכנות להשתייך לכללי המגזר,
עם זאת, לא כל דבר כלול בזה, ולא כל דבר מחייב,
הסיבה שלא מקובל סנדלים בלי גרביים היא כי זה פחות מכובד,
אז, לילד בן 11 באמת פחות מתאים כבר ללכת בלי גרביים, בגיל כזה כבר צריך להיות יותר 'מכובד',
פחות מזה, מה רע? נוח, יפה, ולילדים פחות קשור מכובדות (בגבול ומידה כמובן), אז זה נכנס לגדר 'סטיגמה' או 'מקובלות חברתית' שלא מדי מחייבת,
(יש מקומות מסוימים שכבר פחות מקובל בהם סנדלים לילדים בכלל, לכן מי שילך עם סנדלים הוא יוצא מהמסגרת? לא, כי ברור שזה מקובלות שאין לה סיבה מהותית, לא רואה הבדל גדול...)
ילד לא חייב להיות חנוט בנעליים וגרביים, בפרט לא בחופש/טיול/גינה וכו'
בכל מקרה מוזנח זה לא , אפילו חמוד ממש...תלוי כמובן באמא...
 
חבר'ה, הכל ענין של רווח והפסד!
אתם רוצים ללכת נגד כולם- באהבה אבל אל תתפעלו אח"כ שלא מקבלים למוסדות ולקהילה.
נכון שאין בזה משהו מהותי אבל יש מחיר להשתייכות שלנו, והמחיר הזה הוא הוגן ומשתלם!!

אל תיהיה צודק, תיהיה חכם!

אף פעם לא הבנתי מה מתעצבנים על הכללים בציבור שלנו, גם בצבא להבדיל יש כללי לבוש.
מי שמכבד- מכובד בעצמו!
 
נערך לאחרונה ב:
(יש מקומות מסוימים שכבר פחות מקובל בהם סנדלים לילדים בכלל, לכן מי שילך עם סנדלים הוא יוצא מהמסגרת? לא, כי ברור שזה מקובלות שאין לה סיבה מהותית, לא רואה הבדל גדול...)
אז זהו
שכולם/ן פה יזעקו מרה
שמגפונים היה בעיה פעם כזה לא היה מקובל
(ואפילו על דברים יותר מהותיים הזעקה הזאת נשמעת)
אז למה לצד השני זה לא נכון?
פחות מזה, מה רע? נוח, יפה, ולילדים פחות קשור מכובדות (בגבול ומידה כמובן), אז זה נכנס לגדר 'סטיגמה' או 'מקובלות חברתית' שלא מדי מחייבת,
הבן שלי אמר לי שילדים גדולים מותר להם לעשות דברים מסוכנים
איך הוא יודע
ילדים גדולים חוצים את הכביש לבד
הסברתי לו
שזה לא ככה
פשוט מה מסוכן משתנה עם הגיל אבא רואה רחוק אז זה לא מסוכן לחצות את הכביש
למה נזכרתי
כי החשיבה שאפשר להתחיל לחנך למכובדות בגיל 11 היא פשוט בעיני פייק מוחלט
וחוץ מזה שלילד מגיע כבוד
מגיע לו שנכבד אותו
אבל זה נכון שמכובדות משתנה עם הגיל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה