שיתוף {ספל בירה ומקטרת}

  • הוסף לסימניות
  • #1
החלטתי לחזור לשרשי האילוסטרייטור
ולאייר משהו בצורות בסיסיות למדי
בלי להשתעשע יתר על המידה בצבעים,
הצללות ומסכות.
הנה התוצאה לפניכם... o_O


ספלון ומקטרת.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כשרון להפיק מצורות כזה דבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
וואוו אילוסטרייטור זה לגאונים ומשקיענים!
לי אין אומץ להתקרב לתוכנה הזו..
ציור מדהים עם אווירה מעניינת במיוחד. ממש להפיח חיים בצורות!
שכוייח!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נראה דווקא שהישתעשת עם הכלים המינימלים שהשתמשת.
והתוצאה מרשימה למדי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אומנות:eek::eek:
כמה זמן ישבת על זה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

משתפת כאן קטע קצר שכתבתי. האמת שאני לא כזה מרוצה מהכתיבה, משהו כאן חסר לי. אני לא ממש יודעת איך לתאר את המסביב שיכניס לאוירה. אשמח לפידבקים ולרעיונות איך לשפר את זה.
כתבתי את הקטע אחרי כל האזעקות של הלילה אתמול כשחשבתי לעצמי מה קורה על פני השטח ומה קורה באמת, ברובד האמיתי של החיים.
הנה הקטע לפניכם:


בס"ד

לפעמים רואים את העולם מלמעלה.

אורי הביט על השמיים שמולו, חווה בכל חושיו את העוצמות שבידיו. הוא השליך מבט חטוף למטה.

מן הסתם בשעת לילה מאוחרת כזאת ישנים ילדים ופעוטות, אימהות עייפות ואבות מותשים. והוא, כן הוא אורי, הוא שומר עליהם.
בידיים שלו הכוח לדאוג לביטחונם.

הוא גמע מאות קילומטרים ומתחתיו כבר לא מדינת ישראל, הוא כבר מתקרב ליעד.

הנווט שלידו כיבד את שתיקתו הארוכה. שניהם ידעו שלפניהם משימה הרת גורל. הם עלולים שלא לחזור ממנה בשלום.

"אתם תקבלו את הקואורדינטות כשתגיעו 270 מעלות מצד מערב" – הקול נשמע בקשר.

אורי התקשח על מקומו. זה מגיע. נכון שהוא עשה זאת עשרות ואולי מאות פעמים, אבל בכל פעם מחדש הוא מרגיש מה בידיים שלו, מה מונח על כתפיו.5

"היעד בבירינג 045, צפון מזרח ממך, תתחיל שם צלילת תקיפה של 30 מעלות ותפיל פצצות לתוך המתחם המגודר."

אורי מביט על הנווט, הנווט מסדר את הקואורדינטות, יעד מושמד.

אלפי קילומטר משם יושב לו מרדכי, רכון על הגמרא. הוא מביט מסביבו בתחושת תסכול. הגמרא כנראה לא בשבילו. אין שום טעם בכך שהוא גורס גמרא בלי באמת להבין.

משמאלו יושב יצחק עם החברותא שלו ושניהם מתעמקים בסוגיה. יצחק עוזב לפתע את מקומו ורץ להביא ספר. "זו סוגיה של הריטב"א ואני רוצה לראות איך הוא מתרץ אותה", אומר יצחק.

מלפניו יושב דודי המתמיד ומסביר לעצמו תוך כדי הרמת אצבע לכל הכיוונים מה רש"י אומר ואיך התוספות מתרץ.

רק הוא, מרדכי, סתם גורס גמרא, אולי עדיף לו לומר תהילים וזהו?

הוא כמעט עוזב את בית המדרש כדי לחזור לחדרו, גם ככה הוא עייף ולילות שלמים של אזעקות כבר עשו את שלהם.

אבל אז הוא פתאום רואה ענן לבן שעולה מעליו, ענן שמכיל בתוכו את דף הגמרא שניסה ללמוד ללא הצלחה. הוא מביט בו בחוסר אמון. מביט מסביבו לראות אם גם אחרים שמו לב לזה, אבל לא. כולם שקועים בלימודם. הענן הזה הולך ומתעבה ועולה מעלה מעלה. מרדכי מצליח לראות איך הענן עולה מעל בית המדרש עד לשמיים ויוצר כמו חומה בצורה. במעומעם הוא שומע אזעקה ורואה איך הענן הזה חוסם את הטילים. הוא מביט מסביבו ורואה עוד עננים שעולים מחבריו לישיבה. העננים סובבים מטוסי קרב כמו בתוך בועה. אוחזים אותם ומנחים אותם ליעדם ובחזרה.

אורי מגיע חזרה בשלום. יורד מהמטוס ומקבל לחיצת יד חמה ממפקדו. "עשית עבודה טובה! כל העם עומד עליכם!"

וענני לימוד התורה חוזרים ומתפזרים ונאספים שוב. מילה ועוד מילה, שורה ועוד שורה. יוצרים חומה, מובילים ומנחים ומתרבים עם עוד שורה ועוד מילה. גרוסה או מתעמקת.

מרדכי מתעורר משנתו החפוזה. מסוחרר הוא נזכר בחיזיון, מביט בגמרא ויודע שכל עם ישראל נשען על כתפיו.
אני רואה שכתבו כאן כמה שירים על האישה ה---------
לא יפה אל תגידו ככה צריך להגיד 'מתמודדת'!!!

עוד מעט נשמע אותם. אנשים מתלחששים מאחורי הגב שלנו.

שכואב גם ככה.


אז הנה עוד שיר לאוסף שירי הגבורה או הבושה ((איך שתרצו) (ואולי אפשר לפתוח אשכול במיוחד בשביל זה :))

אז כתבתי את זה לפני איזה שבוע ויותר ... ופשוט .. למה לא להשוויץ.. זה באופנה ..
(ואני חייבת לשתף שבחדר המדרגות אני שומעת את שכנתי שואגת על הילדים ואני מסתכלת על בעלי ואומרת ... "אוי תראה כולן יוצאת מדעתן.."

(בהעברת מסר סמוי - אל תחשוב אני לא היחידה!)


אז הנה זה בא: ומצטערת לא יהיה כאן חרוזים. (יפים אם בכלל)
תגידו...לאיזה אמא יש זמן למצוא אותם... ולהשחיל אותם..

מי בכלל מחזיקה משחקי חרוזים בבית? (השרשרת נקרעת מתי שהוא ומוצאים את העיגולים הצבעוניים הללו רק בפסח הבא!!)


טוב גילוי נאות: זה מהיומן שלי:


"היי, השם אני אחרי שבת, המלחמה הזו עדיין כאן.

ומה עושים עם הילדים??!

זאת שאלת המיליון - רק תן לי כוח אבא!

-----------------------------------


אל תגיד לי עוד יום אחד

אני על הסף - על הסף!

אל תגיד לי 'הכל לטובה'

חייב את זאת המלחמה.


אני מוצאת את עצמי ישנה עם מוצץ

מי אמר שאסור גם לי להירגע

(מהאזעקה האחרונה)

שמשהו יכבה את האור וילטף

לא אומר בקול, אבל-

רוצה לחזור להיות ילדה.


כי יש מחר עוד יום ארוך כמו שרוך,

לא שרוך הוא קצר - קצר מידי

יום ארוך כמו הגלות - כן הכל בגללה!

אני תקועה עם שישייה בתוך דירה (די) קטנה.


אם תראו אותי קופצת איתם על המיטה

זה לא שיצאתי מדעתי

פשוט החלטתי גם אני

לעשות קצת כיף לעצמי


אם תראו אותי מלקקת קערה של עוגה

ואומרת לילדה, שתחכה לתור שלה

ממש לא בכוונה .. אני.. אוי..

אולי משהו נורא כאן ארע..


כי מה ששבוע וחצי עוֹשֶׂה

כולי הפוכה כמו הקפה

שכחתי מה זה להיות לבושה יפה

(בלי כותנת ורודה במשך יממה)

מישהו נשלח להביא לי תמונה.


אז נכנעתי

והרפתי

והקאתי

כי נתניהו לא עדכן לי את הלו"ז

יש לי עוד שמוז (במקלט צפוף)

עם שכנה שגם לה עלה הפיוז.


תנו לי טפיחה (או חתיכה של עוגה)

כי להישאר אימא שפויה (ורזה)

בתקופת מלחמה

זאת וודאי ניצחון

שלי (ושל השכינה..)


ודרך אגב שמעתי אותה צועקת

"אחרי המלחמה אני יוצאת לחופשה.."

מה אתם אומרים שאצא איתה??


ששש - תשמעו!

"את רעה! את רעה!" (התרעה, התרעה,)

בדיוק כשקיבלתי התקף עצבים על המקלדת!


שש תשמעו קבלתי מהמחשב נחמה:

"את זכה. את זכה." (אזעקה. אזעקה.)


לאחר המלחמה.

מסתמא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה