מידע שימושי ספרות שואה איכותית

לי עצוב שהדור של היום לא מתקרב לזכירת שואה כמו הדור שלי (בגילי המתקדם מאד.... 30+...) אצלנו מגיל קטן ניתחנו את ספרי דוד זריצקי, בכיתה ח' הנושא בספרות היה חורבן יהדות ארופה, בסמינר נדרשנו להגיש עבודה על הספר "הרוח שגברה על הדרקון" .
ולא היו לנו בגלל זה יותר בנות חרדתיות או מטופלות פסיכולוגית/רגשית.
לא חושבת שהדור היום רגיש יותר, חושבת שאנחנו עוטפים את הילדים יותר מדי בכפפות של משי , והם מפסידים הרבה.
מילה בסלע- שאפו. אני בעד העלאת הנושא והמודעות אליו
השואה היא לא צלקת רק למי שהיה או לא , זה חלק מהיסטוריית העם היהודי ואמור לכאוב לכולנו באותה מידה.
נכון שהנטיה לעוצמת הכאב תלויה במי שהיה ובקרבה לאותו אחד.
את אותה טענה טענו גם דור אחרי בית המקדש שבו הצאצאים שלהם היו שאננים ולא בכו והתאבלו על החסר כמו הדור שהיה בזמן בית המקדש בדיוק מהסיבה הזו כי לא ידעו מה הפסידו.
ומנגד מה עוצמת הצרות שחוו.

בכנות - יש מישהי שבוכה וזוכרת מה היה בפרעות תח ותט?
באינקוזיציה?
במסעי הצלב?
אם הענין הוא מדידה מי סבל יותר. איפה נהרגו יותר אז תבדקו בהיסטוריה היהודית ותגלו נתונים מחרידים יותר מהשואה.

כשנחרבה העיר ביתר נהר של דם היה ורק דרכו התגלה הזוועה.
סליחה אם אני לא מדייקת.
זוועות ממש. וכמויות האנשים שנרצחו הן לא ביחס לשואה כלל.
נכון שכל התעללות וטרגדיה של כל אשה ואיש זה כאב ללא גבול.
אבל הוא בתוך העם ולא פרטי.
ואנו צריכים לדעת למה הקבה הביא לנו את זה. מה הוא רוצה מאיתנו . ומה ייעודינו בעולם וכעם.
הצרות הם כתוצאה מהחסר. מההסתר פנים והצרה הגדולה היא החסר של הקשר עם הקב"ה כמו כשהיה לנו בית המקדש.
ועל זה צריך לבכות.

כולנו בסופו של דבר צריכים להתגעגע ולבכות ולרצות את אבא.
וכל עוד שלא זוכרים את מהות הכאב אזי לא מתפללים על הגאולה השלימה וממשיכים לכאוב דור ועוד דור.
 
http://www.ysviva.org/השתלמות-ייחודית-מסופסד-למורות-ביד-ושם/

1. אני קופצת על האשכול ועושה "פרסומת" להשתלמות שמארגנת חברה שלי
הלינק למעלה הוא להשתלמות כמעט חינמית ביד ושם לציבור חרדי. עם מרצות חרדיות.
מי שמעוניינת...

2. אולי לא מספיק מקצועי לפרסם בפורום כאן.אם אנחנו כבר מדברות על הנושא..
אני מרצה בנושא שואת יהודי ברית המועצות. על בסיס סיפור משפחתי.
(אומרים שההרצאה מעניינת, ואף אחד עדיין לא אמר שהיא מזעזעת מידי, משתדלת להעביר דברים מדוייקים ביותר ביחד עם הומור יהודי )
 
לי עצוב שהדור של היום לא מתקרב לזכירת שואה כמו הדור שלי (בגילי המתקדם מאד.... 30+...) אצלנו מגיל קטן ניתחנו את ספרי דוד זריצקי, בכיתה ח' הנושא בספרות היה חורבן יהדות ארופה, בסמינר נדרשנו להגיש עבודה על הספר "הרוח שגברה על הדרקון" .
ולא היו לנו בגלל זה יותר בנות חרדתיות או מטופלות פסיכולוגית/רגשית.
לא חושבת שהדור היום רגיש יותר, חושבת שאנחנו עוטפים את הילדים יותר מדי בכפפות של משי , והם מפסידים הרבה.
מילה בסלע- שאפו. אני בעד העלאת הנושא והמודעות אליו
לי דווקא שמח מאד, שילדי לא נחשפים לזוועות שאני נחשפתי אליהן. (גילי מתקדם מגילך בכ10 שנים.)
לא חושבת שילדי לא מתמודדים או גדלים בצמר גפן.
משתדלת מאד שהם יתמודדו עם אתגרי תקופתנו, וגם זו לא משימה קלה במיוחד.
 
ספר נורא. קראתי אותו בגיל צעיר מאוד ( משהו כמו 11-12), ובזאת תמה תקופת קריאת ספרי השואה. מאז לא חזרתי לקרוא ספרים שמתארים באופן ישיר את קורות השואה במחנות ריכוז וכדו'.
מסכימה מאוד עם החושבות שצריך לבקר ולהתאים את הספר, ולא לחשוף בכל מחיר.

(על ספר כף הקלע)
קראתי מגוון עצום של ספרי שואה מכל הסוגים, ו"כף הקלע" הוא מהקשים שבהם.

(לטעמי גם "עלי מרורות" של הרב אהרונסון מכיל תיאורים קשים ביותר)

הסיפורים שם זוועתיים ממש, עולים על כל דמיון.
 
נערך לאחרונה ב:
קופצת על האשכול הישן. לצורך עבודה בספרות - מחפשת בדחיפות שירים על גבורת הרוח היהודית בשואה. למישהו יש? תוכלו להפנות אותי?
 
קופצת על האשכול הישן. לצורך עבודה בספרות - מחפשת בדחיפות שירים על גבורת הרוח היהודית בשואה. למישהו יש? תוכלו להפנות אותי?
יש כמה שירים עצומים של סופר בשם מירסקי
אחד מהם מתחיל במילים
"כל העיר נהלכה ללוויה"
זכור לי שהם מופיעים בספר שנקרא עלי שיח.
 
של מי הספר בת 15 ההיתי
 
קופצת על האשכול הישן. לצורך עבודה בספרות - מחפשת בדחיפות שירים על גבורת הרוח היהודית בשואה. למישהו יש? תוכלו להפנות אותי?
יש שיר: העיירה בוערת.
 
סליחה מראש על הקפצת אשכול ישן.
אני מחפשת ספר על השואה שקראתי לפני כ15 שנה ואינני זוכרת את שמו
מסופר בו על ברונית אנטישמית הונגריה שהכניסה לביתה נשים אלמנות לפני לידה שבעליהן נהרגו כתוצאה בלחימה נגד הנאצים.
מחברת הספר התחפשה לגויה והסתתרה בביתה, יחד אתה הסתתרה אישה יהודיה נוספת וכשלאותה ברונית נודע כי אחת הנשים הן יהודיות היא כמעט הרגה אותה.
אודה מאד למי שיזכור את שם הספר ויכתוב כאן.
 
סליחה מראש על הקפצת אשכול ישן.
אני מחפשת ספר על השואה שקראתי לפני כ15 שנה ואינני זוכרת את שמו
מסופר בו על ברונית אנטישמית הונגריה שהכניסה לביתה נשים אלמנות לפני לידה שבעליהן נהרגו כתוצאה בלחימה נגד הנאצים.
מחברת הספר התחפשה לגויה והסתתרה בביתה, יחד אתה הסתתרה אישה יהודיה נוספת וכשלאותה ברונית נודע כי אחת הנשים הן יהודיות היא כמעט הרגה אותה.
אודה מאד למי שיזכור את שם הספר ויכתוב כאן.
זכור לי שקראתי את זה מאוד מזמן.
האם זה לא סופר ב'ניחוח פרחי השלג'? אינני בטוחה.
וכמדומני זה לא קרה למחברת הספר בעצמה, אלא למישהי אחרת שם.
 
זכור לי שקראתי את זה מאוד מזמן.
האם זה לא סופר ב'ניחוח פרחי השלג'? אינני בטוחה.
וכמדומני זה לא קרה למחברת הספר בעצמה, אלא למישהי אחרת שם.
תודה על התגובה
זה אכן הופיע בספר 'ניחוח פרחי השלג' בתור קטע נוסף שלא קשור למחברת עצמה.
 
מחברת הספר התחפשה לגויה והסתתרה בביתה, יחד אתה הסתתרה אישה יהודיה נוספת וכשלאותה ברונית נודע כי אחת הנשים הן יהודיות היא כמעט הרגה אותה.
אודה מאד למי שיזכור את שם הספר ויכתוב כאן.
אכן ניחוח פרחי שלג אבל הברונית לא היתה מעורבת.
האשה (ברכה פנדריך -מוניקה הלר) התחבאה בבית הברונית ששימש כמעון לנשים הרות ונמלטה משם לאחר שיהודיה אחרת נחשפה והיא פחדה שגם לה זה יקרה.
 
כאמא לילדה שאוטוטו מתחילה ללמוד על השואה
וכילדה מסוייטת מהשואה
אני חושבת ש...
חשוב שהבנות תדענה מה היה אבל בגבול.
אחד חכם אמר פעם- ה' נתן לי כח לעבור את מה שעברתי. לילדיי אני מעביר רק את מה שיש להם כח לשמוע.

חשוב שהמסקנה לא תישאר בפחד והאימה שהיה אז אלא בחיזוקים באמונה ובמצוות על אף הקשיים. קיום המצוות גם כשהחיים לא זורמים על מי מנוחות.
בעצם- נתינת כלים לנסיונות שילדות אמורות להתמודד איתם בהמשך חייהם.

לפעמים מרוב הרצון שהן תדענה מה היה לא שמים דגש על מה ללמוד מהימים ההם. יש הרבה מה ללמוד.
והגבורה לא היתה אז להילחם בגרמנים אלא קיום המצוות בחום יוקד שלא מתקרר. ואמונה שכל מה שה' עושה הכל לטובה- גם אם בעינינו זה נראה רע. כי לה' חשבונות שמים. מה באמת טוב ומה רע
 
כאמא לילדה שאוטוטו מתחילה ללמוד על השואה
וכילדה מסוייטת מהשואה
אני חושבת ש...
חשוב שהבנות תדענה מה היה אבל בגבול.
אחד חכם אמר פעם- ה' נתן לי כח לעבור את מה שעברתי. לילדיי אני מעביר רק את מה שיש להם כח לשמוע.

חשוב שהמסקנה לא תישאר בפחד והאימה שהיה אז אלא בחיזוקים באמונה ובמצוות על אף הקשיים. קיום המצוות גם כשהחיים לא זורמים על מי מנוחות.
בעצם- נתינת כלים לנסיונות שילדות אמורות להתמודד איתם בהמשך חייהם.

לפעמים מרוב הרצון שהן תדענה מה היה לא שמים דגש על מה ללמוד מהימים ההם. יש הרבה מה ללמוד.
והגבורה לא היתה אז להילחם בגרמנים אלא קיום המצוות בחום יוקד שלא מתקרר. ואמונה שכל מה שה' עושה הכל לטובה- גם אם בעינינו זה נראה רע. כי לה' חשבונות שמים. מה באמת טוב ומה רע
כל כך נכון.
אני באופן אישי מסוייטת מסיפורי השואה, ולא ממש סיפרתי עליה לילדי, אבל הגדולים שלי הכירו את הסבא ז"ל, שסיפר להם לפעמים על תלאותיו. כמעט לא שמענו ממנו סיפורי זוועה. שמענו בעיקר סיפורי מסירות נפש, אמונה והשגחה פרטית.
הקטנים שלי כבר לא זכו להכירו. על השואה הם יודעים בעיקר מספרי הקומיקס. כשניסיתי לתווך להם ספרי שואה קלים יחסית, הם הגיבו בזעזוע מחד, ובחוסר עניין בספרים דומים מאידך.
כנראה שבניגוד לקריאת ספרים, כאשר מספרים/מלמדים על השואה, קל יותר לראות איך הדברים מתקבלים אצל השומע ולהתאים את הנאמר ליכולת ההכלה שלו.
 
כאמא לילדה שאוטוטו מתחילה ללמוד על השואה
וכילדה מסוייטת מהשואה
אני חושבת ש...
חשוב שהבנות תדענה מה היה אבל בגבול.
אחד חכם אמר פעם- ה' נתן לי כח לעבור את מה שעברתי. לילדיי אני מעביר רק את מה שיש להם כח לשמוע.

חשוב שהמסקנה לא תישאר בפחד והאימה שהיה אז אלא בחיזוקים באמונה ובמצוות על אף הקשיים. קיום המצוות גם כשהחיים לא זורמים על מי מנוחות.
בעצם- נתינת כלים לנסיונות שילדות אמורות להתמודד איתם בהמשך חייהם.

לפעמים מרוב הרצון שהן תדענה מה היה לא שמים דגש על מה ללמוד מהימים ההם. יש הרבה מה ללמוד.
והגבורה לא היתה אז להילחם בגרמנים אלא קיום המצוות בחום יוקד שלא מתקרר. ואמונה שכל מה שה' עושה הכל לטובה- גם אם בעינינו זה נראה רע. כי לה' חשבונות שמים. מה באמת טוב ומה רע
 
ספר נוסף,
המציג זוית מופלאה ומלאת הוד. מתקופת השואה החשוכה:
"איככה אוכל וראיתי" על הזוג שטרנבוך משויץ.
ממליצה עליו מאד.
משהו שממש מעיר אותנו להסתכל על אחרים ממבט של אהבה, חמלה והזדהות לא רגילה.
אישה שיכלה לחיות בשלווה גמורה בשוויץ, הרחק מכל מה שהתרחש ופשוט להמשיך את חי'ה.
אבל לא חשבה על זה אפילו והתמסרה כל כולה גם בזמנים בהם באמת לא פשוט לוותר על החגיגה המשפחתית או הקושי האישי, להתעלות מעל הכל וללכת לעזור באינטנסיביות בלתי נגמרת לעוד י'הודי/ה שאפילו לא תמיד זוכרים להודות לה אח"כ, וגם אם כן - ורובם כן - הם לא באמת מבינים את המאמצים שהשקיעה בשבילם, והיא לא עמדה לפרט להם מה עשתה בשבילם.
זה באמת ספר מיוחד לפקוח עינים במיוחד למי שקצת צריכים ניעור בנושא העזרה או האחווה או הערבות לזולת.
פשוט ספר מומלץ!



חשוב לי להוסיף לגבי הדיון החשוב שהתפתח כאן, האם הסינון וההסתרה המסוימת פוגעים במוכנות הילדים לסבול עם אחרים וכו'. וסליחה מראש על האורך.
חשוב לי להוסיף משהו מהזווית שלי.
יש לנו חובה לחנך את הילדים - בהתאם למי שהם ולמה שהם מסוגלים לשאת.
החובה הכללית של זכור את אשר עשה לך עמלק היא בהתאם ליכולות של הילדים לספוג את הזוועות, לא לשפוך עלי'הם ולא לעודד אותם או אפילו להמליץ להם על ספרים קשים או שמכילים תיאורים מזוויעים או נוגדים את הרחמים האנושי'ים שמצפים גם מגוים להבין בהם.
הילדים שלנו - צריכים לגדול ולהיות י'הודים, אין ספק שדברים כאלו הם מזעזעים ולפעמים מכניסים סוג של חוסר הבנה לסבל ולחוסר האונים של הסובלים אלא רצון להשתי'יך לחזקים בלי להבין את הצורך להגן על החלשים וזה משהו שחשוב לשים אליו לב, לכל אדם יש לב פועם גם גוי ולהבדיל - י'הודי שליבו פתוח נכון (לא קרוע מרוב דברים מזעזעים אלא ששמע על הדברים מסביב והבין את הסובלים) הרבה יותר מסוגל להבין את החיוב של בין אדם לחברו והמשמעות העמוקה של שלום שצריך לשרור גם בין שונאים. על הי'הודים מוטל תפקיד להביא את השלום לעולם ככל יכולתם - על ידי שקודם כל נעשה שלום בינינו והלב שלנו יתרגל להיות פתוח.
לדעתי זה שני דברים שונים שיש ללמד - לסבול עם השני ולא להתחמק, וגם לטפטף לפי היכולת שלהם לספוג על מה שקרה בשואה, בפרעות הקודמות וגם המאוחרות. להיזהר לא להזיק! בעיני, צריך להיות מלאי של ספרי שואה שמותר לילדים לקרוא אחרי שעברו את קריאת וביקורת ההורים אבל אף אחד לא חיב, כן אפשר להמליץ על משהו שבעינינו חשוב ומהותי. בעיקר להיזהר ולהתאים לכל ילד/ה מה שלא יפגע בהם ח"ו וכן יפתח את האופקים. להכריח זה לא טוב ולא בריא.
ומשהו אחרון בל"נ - צריכים לזכור שהיום החי'ים הם קשים מאד, ובד"כ הילדים מבינים היטב כמה זה מסוכן וגם מפחיד אפילו אם ההורים ינסו לגונן. גם בת"ת ובבי"ס זה פשוט רץ וקשה לשמור שהיילדים לא ישמעו כלום. זה מזעזע מה שקורה, היום, בדור הזה בשנה הזו לפני חודשים ספורים בסה"כ, הפרעות שהיו רק השנה בכבישים, בלוד, רמלה ובחו"ל וכו' וכמובן מטחי הטילים הבלתי פוסקים בכל הארץ ובעיקר בדרום - שדרות, אשקלון וגם באר שבע, אשדוד, נתיבות וכו' ובעיקר בעיקר בירושלים - בקבוק תבערה שנזרק לכיוון הכותל והלינצ'ים שה' ישמור ברחובות של ירושלים כלפי י'הודים, אם זה באבנים או בכלי משחית אחרים - הם נוראים ומזעזעים לפי כל קנה מידה!! הם גם ביטוי של גלות מוחשית ועכשווית. ולדעתי חשוב לשים אותם כהמשך לביטוי'י הגלות והחורבן העתיקים ביותר ולהמחיש לילדים איך זה ממשיך לימינו אנו, ה' מחכה רק שנתעורר ונתעשת ונתאחד ופשוט ננסה ללכת בתלם ולתקן וחיבים לא להירדם.
כי השנאה לא השתנתה. רק מחליפה פנים וכלים מדי פעם או עוברת מתחת לרדאר כדי לפעול ביתר עזות ולפגוע בשטח יותר נרחב ועמוק, ה' ישמור.
כשנדע את זה - נסתכל על זה נכון, ונדע גם לאן אנחנו רוצים להגיע.
לבית המקדש, אבל מתוך רחמים ואהבה של כלל ישראל ולא בפילוג.
אז זו העבודה שלנו והלוואי שבע"ה נצליח - ואז ננצח.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה