מידע שימושי ספרות שואה איכותית

[זהר מושקוביץ]

אולי יש פה מי שתזדהה
אצלי ביסודי בכיתות ו ז ח היה שיעור חורבן יהדות אירופה
תמיד קראנו לו שיעור חורבן...
והמורה (שעבדה בגנזך וגם ביד ושם) טענה שהיא מאוד מצנזרת, אבל זה לא התאים לגיל

 

[מה הענינים]

ככל הידוע לי,
רות זיידמן כתבה את "כוכב בעלטה" - עליה ועל אחיותיה בזמן השואה
ואח"כ את "בהבקיע השחר" - על תקופת השיקום.
שניהם מרתקים, ומתאימים לגיל.

מסתבר שהחלפת ניצוץ באפילה עם כוכב בעלטה...
או שאולי יש ספר נוסף שלא מוכר לי?

ודאי שהחלפתי
ישבתי עם עצמי באמצע לחץ של עבודה וניסיתי להיזכר בשם הספר
אז תודה על המיקוד
כוכב בעלטה - אכן ספר מופלא

 

[רחשי הלב]

יסור ייסרני של הרב גיברלטר ג' חלקים מדהים. וכ' בעדינות האפשרית.
לדעתי מתאים לגיל, ועם המון השקפה טהורה . מרתק ואתנטי.

הספר הזה, שקראתי את שלושת חלקיו בשקיקה, הוא ספר חזק, אותנטי ועוצמתי, אבל לא מתאים לנוער. יש בו הרבה זוועות.

 

[רחשי הלב]

יש ספר על גטו קובנה, כתבה אותו בתו של אחד הרבנים הגדולים של קובנה, ראש ישיבת סלבודקה. פרח לי השם מהראש

'ואמונתך בלילות'
מאת הרבנית רבקה וולבה, אשת הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל, בת הגה"ק רבי אברהם גרודז'ינסקי זצוק"ל הי"ד, מנהל רוחני בישיבת סלבודקה בקובנה.
ספר יפה מאוד, כתוב בעדינות עם הרבה הרבה אמונה.

 

[מרחבית]

'ואמונתך בלילות'
מאת הרבנית רבקה וולבה, אשת הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל, בת הגה"ק רבי אברהם גרודז'ינסקי זצוק"ל הי"ד, מנהל רוחני בישיבת סלבודקה בקובנה.
ספר יפה מאוד, כתוב בעדינות עם הרבה הרבה אמונה.

ספר חשוב!
בעיניי לא מתאים לילדות כתה ח'. יש שם דברים ממש קשים.

 

[לוחם תמורות]

יש בו הרבה זוועות.

בתור נער היינו(כל החברים ,המשפחה) קוראים ספרים שהספרים הללו הם שיא העדינות.
אבל איני יודע מה קורה היום, בנוער.

 

[עיגול רבוע]

בתור נער היינו(כל החברים ,המשפחה) קוראים ספרים שהספרים הללו הם שיא העדינות.

גם בנות ?
יש הבדל עצום !



יש ספר (קראתיו לפני יותר מ-30 שנה ושכחתי את שמו. אולי ע"י הפירוט מישהו יזכר), של יהודי חסיד גור (בן-בני-ברק כמדומני) שעבר את המלחמה, ונפגע הכושר הלימודי שלו, והוא מאד מאד התאמץ ללמוד מבלי להגיע להשגות גדולות, כך הוא מספר בספר, והוא מספר על העידוד שהוא קבל מגדול"י על כך (הסטייפלר ועוד), ולענין זה הוא חבר ספר גדול גם בכמות של ליקוט דברי חיזוק בענין זה. בהקדמת ספר זה הוא מגולל באריכות גדולה את הזוועות שהוא עבר בשנות המלחמה. צריך בדיקה אם זה מתאים.

 

[userit]

אולי יש פה מי שתזדהה
אצלי ביסודי בכיתות ו ז ח היה שיעור חורבן יהדות אירופה
תמיד קראנו לו שיעור חורבן...
והמורה (שעבדה בגנזך וגם ביד ושם) טענה שהיא מאוד מצנזרת, אבל זה לא התאים לגיל

בית הילד?

 

[עיגול רבוע]

אם כבר עלה הנושא של לימוד השואה, אבקש לנצל במה זו לנושא נספח.
כדאי להסב את תשומת הלב. ישנה סדרת הרצאות מפורסמת בנושא השואה ממרצה חרדי דגול וחשוב. שמעתי את כולה. ואני מצטער לומר שמצאתי בה גם דברים לא ראויים השקפתית. גם מסר סמוי (לא שהוא התכוין לשתול, אלא שכך עולה מהדברים). דוגמה קצרה (ישנן דוגמאות יותר משמעותיות, אבל זו קצרה יותר): הוא מספר שם (כמשל) על בנו של רה"מ מ.ב. שבהיותו טייס קרתה לו תאונה והוא התרסק עם מטוסו. הוא מסיים את הסיפור: "מסכן!". התייחסותי לתגובה: אדם שלא שמר תומ"צ (כך לכאורה), אפשר להתייחס אליו כמסכן גם לגבי מסכנות גשמית, גם אדם כזה הוא מסכן כשאין לו מה לאכול, וחובה לרחם עליו וכו'. אבל לגבי פטירתו, אין ספק לכל יהודי שיש לו אפי' רק את "בסיס האמונה", שהמסכנות הגדולה ביותר שלו היא שהוא הגיע לפני כס המשפט במצב מאד לא הולם. האמירה "מסכן" על עצם פטירתו (שהמשמעות הפשוטה שלה, כפי שהיא נקלטת באזני כל השומעים היא לכך שהוא מסכן שלפתע נגדעו חייו), תוך התעלמות ממסכנות הרבה הרבה יותר משמעותית, היא תגובה חילונית.
עפר אני תחת כפות רגלי אותו מרצה דגול. הוא ללא ספק ירא שמים יותר ממני פי... אבל פה ושם נודף ממנו משהו שאינני יודע איך יתכן הדבר. ההסבר הנראה הוא שהדבר נובע מכך שהוא רגיל להרצות לפני ציבור הרחוק מההשקפה התורתית, וכדי לקרבם הוא צריך לדבר בסגנון מסוים, שקנה אצלו שביתה, מבלי לשים לב לכך, שמתוך ריבוי רגילותו עם הצבור ההוא והכוונת שיחותיו (והכנותיהן) לאותו ציבור הוא פספס משהו מהעקרונות. ושוב אני מאד מעריך אותו אישית. אבל תמיד צריך לשים לב למה ששומעים. ולא להסחף. אילו הייתי במקום (לכאורה) הייתי מתקן אותו. והוא בודאי היה מסכים לדברי.

 

[לוחם תמורות]

גם בנות ?

כן!
מי נראה לך "דאג" לנו לספרים.

 

[מתייעצת]

העוול שנעשה עם המודעות שואה בבית הספר הוא כפול.
גם מבחינת הגיל,
וגם - זה שהנושא נכנס במסגרת שעורי ספרות.

לדעתי למוד נושא השואה בכתות התיכון עם מורות מחוברות ואינטלגנטיות (כן, חשוב) ישא הרבה יותר הצלחה וחיבור.

נושא חורבן יהדות אירופה נלמד בכיתה י"ב במסגרת תו"י- הסטוריה ישראלית. כמדומתני שברוב הסמינרים. הוא מהווה יחידת חומר חשובה למבחן החוץ. ומלבד הפן ההיסטורי, שרוב הציבור לא בקי בו, נלמד גם החלק האמוני וההשקפתי.

 

[נחמי ווייס]

מאמר בנושא השואה מהגר"י הוטנר זצ"ל שעונה על כמה מהשאלות שעלו כאן

 

[עיגול רבוע]

כן!
מי נראה לך "דאג" לנו לספרים.

זה לא חספס להם את העדינות הטבעית ?

 

[פילפל]

מצפרני עמלק - פלבינסקי
אנציקלופדיה 'שמע ישראל'

אנציקלופדיה שמע ישראל - ממש לא מתאים לבנות 14. מכיל תמונות מזעזעות וקשות לצפיה.

 

[עיגול רבוע]

ממש לא מתאים לבנות 14.

וספק אם לבנות 41 כן.

 

[פילפל]

"לא אשכח אותך" ג' שפר

על נערה רגישה בת ימינו המתמודדת עם חשיפה לנושא השואה.

 

[שמואל גרינשטיין]

ממרום גילי המתקדם -
עד שנות התיכון לא נחשפתי מעולם לספרות שואה. (ההורים שלי, דור שני לשואה, לא הרשו לקרא. רק בסמינר ובבית הספר - זה עדין לא היה בתכנית הלימודים)
בתיכון - בכיתה י"ב, למדנו ספרות השואה וגם הוצרכנו לכתוב פרויקט רציני (י לי עדין את הקלסר הגדוש, למי שמעוניינת)
גם בכיתה י"ב קראנו לזה - שואת הספרות - ולו בגלל הטראסק והטראראם שעשו מסביב. למורה היה יותר חשוב הפן החיצוני של העבודה מאשר התוכן שלה.
יש ספרים שעד היום אני לא מסוגלת לקרא, רק בגלל שהיינו חייבות - שימקה, הרוח שדברה על הדרקון ועוד - קראתי רק את הפרקים שהוכרחתי, וגם זה לא תמיד (את העבודות עשיתי בשת"פ עם החברות או שאחותי (שלמדה את זה ארבע שנים קודם) כתבה לי.)
את שיעורי הסטוריה על תקופת השואה, לעומת זאת, שמענו בשקיקה. אוי גם בגלל שהמורה היתה הרבה יותר מוצלחת. היא היתה ניצולת שואה בעצמה (כילדה קטנה בהונגריה), מרצה גדולה ואישה דגולה. אישה מרתקת ומיוחדת שממש "חיה את ההיסטוריה" ולא רק במליצה.

לסיכום - ספרות שואה - חשוב והכרחי לקרא, רק חשוב לשים לב לגיל. תקופת הבחרות, לדעתי, הכי טובה. כבר לא ילדה קטנה שתתעורר מסיוטי לילה וגם לא אמא לילדים שחשה הכל בצורה יותר היסטרית.
אם כבר לומדים על השואה, יתכן שעדיף שזה לא יהיה במסגרת שיעורי סיפרות אלא היסטוריה או יהדות, וגם אם כן, אז שתהיה מורה שמתמצאת היטב בנושא ויודעת להעביר בצורה מרתקת.

הרבה הצלחה
חני

 

[שרלוט]

ספר קשה לקריאה בגיל הזה.
לא הייתי מכניסה אותו לרשימת הקריאה של בנות בכתה ח'.

סבתא שלי ע"ה כתבה אותו, ואפילו אני לא קראתי אותו ברצף.

ספר קשה לקריאה בגיל הזה
אבל מומלץ מאד לנשים בוגרות.
את הספר הזה קבלתי מתנה ללידה מלקוחה שלי
שבעלה הוא אחיין של בת המחברת (מסובך..)
קראתי אותו כמה פעמים, ספר מאד מטלטל.

 

[לוחם תמורות]

זה לא חספס להם את העדינות הטבעית ?

כנראה שכן . ובאמת צ"ע...

 

[מעצב פנימיות]

באמונה בחסד וברחמים. מאת משה פורת