דיון ספרים שמופצים באופן פיראטי (להורדה חינמית)

[יוסף יצחק פ.]

בימים האחרונים כמה סופרים שאינם שומרים תומ"צ לעת עתה פרסמו במרשתת את צערם על הפצת עותקים מספריהם (בגרסת PDF) במקומות שונים, כמו: טלגרם, דרייב, ווצאפ, קישורים שונים.

מעבר להפסד הכספי (והאיסור ההלכתי), נגרם להם גם הפסד בשמם הטוב. ההו"ל לא מכירה באותם "קוראים", דבר שמשפיע על יחסי הסופר-מו"ל כשהוא רוצה להוזיל עלויות בהשתתפות ביניהם בספר הבא.

אוקי. אז אנחנו מודעים לבעיה, מה הקשר אלינו?
רציתי לדעת אם הבעיה הזו זלגה גם למגזר שלנו.
להשאיל ספרים זה לגיטימי, בד"כ זה גם מביא לקניית ספרים, אבל אופציה להוריד אותם אונליין ללא הגבלה, ממש ספרייה דיגיטלית שלמה, זה 'קצת' יותר בעייתי.

נתקלתם בתופעה? יש לכם פתרונות? מסקנות? הרהורים? דבר מה מועיל נוסף?
מוזמנים לכתוב למטה.

 

[מנוחה כהן]

לפני זה אולי נכון להעלות את השאלה,
מה הסיבה שעדיין אין ספריה דיגיטלית של ספרות חרדית?

 

[מ. י. פרצמן]

אני אישית לא נתקלתי, ומקווה שלא להיתקל.
אבל לפי איך שאני קוראת את השוק, אני לא חושבת שזה יגיע כל כך מהר לציבור החרדי.
קודם כל, בגלל הסיבה שציינת - הבעיה ההלכתית שבעניין.
אבל מלבד זאת, ההבדל בין הציבור החרדי לכללי הוא שבזה האחרון קל הרבה יותר לקרוא ספרים בדיגיטל. אין הבדל כל כך גדול בין ישיבה על הספה עם ספר מודפס, לבין ישיבה על הספה עם סמאטרפון או אפילו טאבלט.
לעומת זאת בציבור החרדי - חלקים ניכרים ממנו נטולי סמארטפון, וקריאה דיגיטלית פירושה לשבת מול מחשב, מה שגורם לרוב ההנאה להיעלם.
מלבד זאת, קוראים רבים קוראים רק או בעיקר בשבת, כי במהלך השבוע אין זמן לקרוא, ובשבת, כידוע, אי אפשר לקרוא גרסאות דיגיטליות.

 

[יוסף יצחק פ.]

לפני זה אולי נכון להעלות את השאלה,
מה הסיבה שעדיין אין ספריה דיגיטלית של ספרות חרדית?

נחמן גרשונוביץ' מוכר גרסאות דיגיטליות של כמה ספרים שלו, ראיתי באיזה אתר...

הסיבה כמובן:

אבל מלבד זאת, ההבדל בין הציבור החרדי לכללי הוא שבזה האחרון קל הרבה יותר לקרוא ספרים בדיגיטל. אין הבדל כל כך גדול בין ישיבה על הספה עם ספר מודפס, לבין ישיבה על הספה עם סמאטרפון או אפילו טאבלט.
לעומת זאת בציבור החרדי - חלקים ניכרים ממנו נטולי סמארטפון, וקריאה דיגיטלית פירושה לשבת מול מחשב, מה שגורם לרוב ההנאה להיעלם.
מלבד זאת, קוראים רבים קוראים רק או בעיקר בשבת, כי במהלך השבוע אין זמן לקרוא, ובשבת, כידוע, אי אפשר לקרוא גרסאות דיגיטליות.

קודם כל, בגלל הסיבה שציינת - הבעיה ההלכתית שבעניין.

זה העניין, את הפיראטים לא מעניין הלכתי או לא. אני לא רוצה ח"ו לחשוד בכשרים, אבל יש כאלו ש'יודעים איך להשיג דברים' כלשהם מבלי לשלם (ואני מתכוון למדיה, וכן, גם קריאה (אולי לא ספר של מיה קינן, אבל בסגנון)).

 

[אוראל סולטן]

ברוך ה' עד עתה לא נתקלתי בדבר כזה בציבור (באופן כללי, כמו שפרצמן כתבה, אין כמעט ספרים חרדים בדיגיטל, וטוב שכך...), יכול להיות שעוד כמה שנים זה ח"ו יגיע אלינו, בעיקר בספרים של סופרים מפורסמים, שכל אחד כמעט יכול להעתיק למחשבו (כמו שלצערנו כל אחד יכול להוריד היום ה.פ למחשב. חברים - גזל הגוי אסור!!! גם אם הורדתם כבר, לא להפיץ ספרים בקבצים לחבריכם, גם אם הם מוכרים מאוד.).

יש לציין שדיון זה לא נוגע להבדיל בספרי קודש, אותם יש להפיץ בכמה שיותר עותקים (כמובן עם רשות ובלי הפסדים כספיים למחבר...).

 

[מתן מאור]

כנראה שפיראטיות היא פונקציה של ביקוש, מוזיקה פיראטית חרדית - יש. ספרי קודש מבוקשים (שוטנשטיין, פסקי תשובות ועוד) - יש. (מו"לים של ספרי קודש מבוקשים מסרבים להכניס אותם למאגר אוצר החכמה גם תמורת תשלום, היום שממאגר זה דלפו בעבר הרבה ספרים שמסתובבים היום בתיקיות דרייב).

ספרי קריאה, כנראה שיש פחות ביקוש.

 

[ח.ד. וחלק]

כנראה שפיראטיות היא פונקציה של ביקוש, מוזיקה פיראטית חרדית - יש. ספרי קודש מבוקשים (שוטנשטיין, פסקי תשובות ועוד) - יש. (מו"לים של ספרי קודש מבוקשים מסרבים להכניס אותם למאגר אוצר החכמה גם תמורת תשלום, היום שממאגר זה דלפו בעבר הרבה ספרים שמסתובבים היום בתיקיות דרייב).

ספרי קריאה, כנראה שיש פחות ביקוש.

צודק, בדיוק כמו שכתבה @מ. י. פרצמן
לספרי קריאה יש פחות ביקוש בדיגיטל,
בשונה מספרות תורנית שאתה יושב בכולל ופותח אוצר החכמה וכד'
אברך סטנדרט לא הולך לפתוח מחשב בשביל לקרוא,
השאלה היא מה עם ציבור הנשים
וכנראה התשובה היא שבשבת אין אפשרות דיגיטלית לקרוא,
ויש כמובן את העניין של הנוחות בקריאת ספר פיזי.

 

[מיהי]

לא נתקלתי בכלל בספרים חרדים בדיגיטל, למעט ספרי הדרכה - זוגיות, ילדים, בישול וכדו'
בכל מקרה אם הייתי מוציאה ספר בצורה דיגיטלית ומעלה לרשת, הייתי לוקחת בחשבון שיקראו אותו בצורה 'פיראטית'.
יש לי כמה רעיונות בראש איך כן לגרום לרווח כספי, השאלה אם זה רלוונטי במצב הנוכחי

אין הבדל כל כך גדול בין ישיבה על הספה עם ספר מודפס, לבין ישיבה על הספה עם סמאטרפון או אפילו טאבלט.

אין הבדל?!
איך אפשר להשוות מסך מייבש עיניים ומסיח דעת - לריח של הדפים, המגע המחוספס כשמדפדפים בהם,
התחושה של הכריכה השמאלית ההולכת ומצטמקת, שמספרת לנו על הדמויות שתכף נפרדות ממנו,
אחח!
לי אישית הרבה יותר כיף לקרוא חומר מודפס.

 

[יוסף יצחק פ.]

איך אפשר להשוות מסך מייבש עיניים ומסיח דעת

לחבר שלי יש 'קורא ספרים אלקטרוני', ולפי מה שהוא מספר (וקראתי בעקבות דבריו) המסך פחות מאמץ את העיניים, אין אפליקציות נוספות (כלומר, היסח הדעת היחיד הוא ספרים אחרים שמותקנים) - אא"כ המסך כולל כאלו, והיתרון היחידי הוא הניידות וחוסר המשקל של הספרים.

 

[yael305]

והיתרון היחידי הוא הניידות וחוסר המשקל של הספרים.

ואז זה לא מרגיש לי ספר..
כמו ש @מיהי אמרה -אין את הכריכה שמתקרבת ואין את התחושה של הספר, אבל זה גם עניין של הרגל..

 

[מ. י. פרצמן]

אין הבדל?!
איך אפשר להשוות מסך מייבש עיניים ומסיח דעת - לריח של הדפים, המגע המחוספס כשמדפדפים בהם,
התחושה של הכריכה השמאלית ההולכת ומצטמקת, שמספרת לנו על הדמויות שתכף נפרדות ממנו,
אחח!
לי אישית הרבה יותר כיף לקרוא חומר מודפס.

יש הבדל, כמובן.
אבל אין הבדל גדול.
תחשבי על אדם שמעביר בערך שליש מהיממה שלו עם עיניים בטלפון: המסך הדיגיטלי והוא חברים טובים כבר.
סיכויים גדולים שהוא יעדיף לקרוא משהו בטלפון לכתחילה, כי זהו אזור הנוחות שלו, מאשר ליצור היכרות עם דף קשיח וכבד.
לפעמים, כמובן. לא תמיד.
אבל קריאה דיגיטלית היא נוחות גבוהה בהרבה בציבור הכללי מאשר בציבור שלנו.

 

[יוסף יצחק פ.]

יש הבדל, כמובן.
אבל אין הבדל גדול.
תחשבי על אדם שמעביר בערך שליש מהיממה שלו עם עיניים בטלפון: המסך הדיגיטלי והוא חברים טובים כבר.
סיכויים גדולים שהוא יעדיף לקרוא משהו בטלפון לכתחילה, כי זהו אזור הנוחות שלו, מאשר ליצור היכרות עם דף קשיח וכבד.
לפעמים, כמובן. לא תמיד.
אבל קריאה דיגיטלית היא נוחות גבוהה בהרבה בציבור הכללי מאשר בציבור שלנו.

מה עם לסרוק דפים (ידוע לי שיש כאלו שעושים את זה), להעלות אותם כקובץ PDF, ואחרי זה... אנחנו חיים בעולם שכבר המציאו בו את המדפסת הביתית...

 

[הגיבן (ת)]

מה עם לסרוק דפים (ידוע לי שיש כאלו שעושים את זה), להעלות אותם כקובץ PDF, ואחרי זה... אנחנו חיים בעולם שכבר המציאו בו את המדפסת הביתית...

זה עולה יותר מאשר פשוט לרכוש את הספר. פחות נוח מלרכוש את הספר.

לעניין ספרי קודש יש כמובן את אוצר החכמה. יותר קל לשלם לאוצר החכמה מאשר לרדוף אחרי עותק דיגיטלי גנוב.

אמנם יש כאלה שאין להם שום הפרעה להשיג גנוב, אבל להרבה אנשים זה טרדה, זה מורכב ולא בשבילם. (לשם השוואה, עדיף מנוי בשלושים שקל לשרת של ווידאו, למרות כמות התפוצה הפיראטי בטלגרם)

סופר צריך לנצל דרישה דיגיטלית לטובתו, ולהציע עותק דיגיטלי קל לרכישה ונגיש יותר, מעותק גנוב.

כמובן אסור לגנוב. אבל גניבות רבות מראות על דרישה גדולה וזה - קודם כל מחמאה, שנית - ניתן למנף את הדרישה לערוצי רווח נוספים.

 

[מ. י. פרצמן]

אמנם יש כאלה שאין להם שום הפרעה להשיג גנוב, אבל להרבה אנשים זה טרדה, זה מורכב ולא בשבילם. (לשם השוואה, עדיף מנוי בשלושים שקל לשרת של ווידאו, למרות כמות התפוצה הפיראטי בטלגרם)

יפה אמרת.
בעולם העיצוב יש אמירה מקבילה: Time is the price of free.