התייעצות ספר חבורת אלול בתעלומת ספרי התהלים מאת יוסף שלום מלאכי

[שטרחמוס]

בס"ד

כתבתי ספר, ואני רוצה להעלות פרק דוגמא לשמוע מה דעתכם...

 

[שטרחמוס]

בס"ד

בס"ד

פרק 7 - ההיעלמות של ויקטור

כשיצאו אבי, לוריא ולוי, מהבית של משפחת הליגמן, רצו לשאול אותו למה לא הסכים ללכת איתם למשפחת הליגמן, אבל כשיצאו לא ראו את ויקטור ולא הבינו לאיפה הוא נעלם, וחשבו שסתם רוצה להתחבא להם בבניין. הם החלו לחפש בכל רחבי הבניין והחלו לצעוק "ו-י-ק-ט-ו-ר" ויקטור לא ענה להם והם ראו שהוא לא נמצא בבניין. הם יצאו לחפש אותו גם מחוץ לבניין ולאחר שלא מצאו אותו, אמר אבי ללוי ולוריא "אם לא מצאנו את ויקטור, כנראה שהלך לאיזה מקום, לא נפריע לו, מחר בכיתה נשאל אותו כשיגיע" סיכם איתם והם אכן אישרו את דבריו.

• * * *
• 
  
• למחרת בתפילה הם לא ראו את ויקטור ודאגו לו כל-כך כי חשבו שרק מאחר או שלא יכול היה להגיע. בהפסקה הם סיכמו ללכת היום לביתו ולראות מה שלומו. "אז סיכמנו בשעה שש אחר הצהריים נלך ביחד לביתו של ויקטור".
• * * *

ולבינתיים, במרחק שלושה רחובות ושני בניינים מבניין הת"ת:

ויקטור יצא מהשק ומולו ראה מבוגר ערבי וילד ערבי שככל הנראה בנו של המבוגר הערבי, ולא הבין היכן הוא נמצא, הוא לא הכיר כלל את המקום משום שהם היו בתוך מרתף סודי שכמעט אף אחד לא ידע עליו.

• ויקטור שאל את הערבי "מה אתם רוצים ממני?"
• 
  
• "אנחנו רוצים ממך הרבה מאוד דברים" צחקקו הערבים.
• 
  
• "למה חטפתם אותי? מה עשיתי לך? מתי תהיו מוכנים לשחרר אותי?" המשיך ויקטור בשאלותיו.
• 
  
• "אנחנו לא חטפנו אותך, זה לא אנחנו, ונהיה מוכנים לשחרר אותך רק כשתהיה מוכן לשתף איתנו פעולה ותיתן לנו מה שאנחנו צריכים, ואז נחשוב לשחרר אותך" התחילו לצחוק עליו הערבים בקולי קולות.

* * *

בסיום הלימודים יצאו אבי, לוריא ולוי מהכיתה כולל כל ילדי כיתתם חוץ מויקטור כמובן, והזכירו אחד לשני ללכת בשעה שש לבית של ויקטור.

* * *

בשעה שש אחר הצהריים הלכו אבי, לוריא ולוי לבית של ויקטור, כשפתחו להם את הדלת ראו את משפחתו של ויקטור בוכים, ושאלו אותם: "מה קרה?"

והמשפחה של ויקטור ענתה להם: "ויקטור נעלם מאתמול בצהריים ולא חזר הביתה, ורצינו לומר תהלים אבל נעלמו לנו כל ארבעת ספרי התהלים שיש לנו, ואנחנו לא יכולים לומר עליו תהלים, יש לכם רעיון אולי מה נוכל לעשות?"

"מהההההההה?" צעקו מיד כל ילדי חבורת אלול חוץ מויקטור שלא היה איתם כמובן, ואבי צעק הרבה יותר חזק מלוריא ולוי.




בס"ד

פרק 8 - אסיפת חירום – מה קורה עם ויקטור?

מיד משפחתו של ויקטור שאלה את אבי: "למה צעקת כל-כך חזק מהההה?"

ואבי מיד ענה: "כי בזמן האחרון נעלם לכולם כל ספרי התהלים שלהם אז התפלאתי כל-כך ששמעתי שנאבדו לכם כל ספרי התהלים שהיו לכם"

"אה, כן?" נלחצו משפחתו של ויקטור ממכת ההיעלמויות של ספרי התהלים, והמשיכו לומר: "נו, אז יש לכם רעיון להציע לנו כדי שנוכל לומר תהלים על ויקטור?"

"אהההההמ..." בא לענות אבי, ואמר: "אני, לוריא ולוי, נלך עוד כמה זמן למחסן הנטוש שלנו ששם אנחנו משוחחים ודנים על כל הדברים החשובים כגון אלו כשנמצא רעיון בעזרת ה' אז אם נוכל נודיע לכם".

"אני מקווה מאוד שתמצאו רעיון כמה שיותר מהר, כי אנחנו כבר מאוד דואגים לויקטור, ואנחנו חוששים מאוד שהוא נחטף, להתראות כשיהיה לכם פתרון" אמרה אמא של ויקטור.

"להתראות" ענו אבי, לוי ולוריא.

* * *

ולבינתיים, במרתף הסודי, המשיך ויקטור לשאול שאלות את הערבים: "מה אתם צריכים ממני? למה אתם מתכוונים שלא אתם חטפתם אותי?"

"חחח" המשיכו לצחוק הערבים "אתה באמת חושב שנענה לך על כל מה שתשאל אותנו? חה חה חה".

"אז איך אדע לתת לכם את מה שאתם צריכים אם אתם אפילו לא מסכימים לגלות לי מה אתם צריכים?" שאל אותם ויקטור.

"אה, זה רק מה שאתה מתקשה להבין, אין בעיה, אנחנו נספר לך כמובן מה אנחנו צריכים ממך, אבל השאלה היא מתי, חה חה חה" אמרו הערבים.

"אז מתי תסכימו לגלות לי את זה כבר? אני מאוד רוצה לצאת מפה כבר" אמר ויקטור.

והערבים צחקקו עליו וענו לו: "אנחנו רוצים קודם כל שתסבול כאן קצת בשביל שתסכים ישר לשחרר לנו את מה שאנחנו רוצים, בגלל שלא תהיה מוכן לסבול אפילו עוד קצת".

* * *

"בואו נלך עכשיו למחסן הנטוש ונחשוב שם מה אפשר לעשות בעניין ויקטור ואיך אפשר לפתור את בעיית ספרי התהלים" אמר אבי ללוריא ולוי והתחילו שלושתם לכיוון המחסן הנטוש, למחסן הנטוש התיישבו על הכיסאות, ולוריא אמר מיד: "חבל שויקטור לא כאן, הוא תמיד נותן את הרעיונות הכי טובים ועכשיו אין לנו אותו פה בכלל ואנחנו נתקשה קצת בלי הרעיונות הטובים שלו".

אבי ולוי התחילו לצחוק: "אם ויקטור היה כאן, לא היה לנו בכלל את האסיפה הזאת. כל האסיפה הזאת רק בשביל לדעת איך אפשר למצוא אותו".

"כן, בסדר, אבל אנחנו נאספנו כאן גם בעניין ספרי התהלים" לא ויתר לוריא על מה שאמר בהתחלה.

"אבל אתה זוכר איך נזכרנו בזה ונאספנו כאן בעניין ספרי התהלים? בגלל שהמשפחה של ויקטור רצתה לומר עליו תהלים ולא ראו את ספרי התהלים ואמרו לנו לדון בנושא! אבל עכשיו זה לא הזמן לוויכוחים, בואו ונתחיל לדון בנושא" אמר אבי.



בס"ד

פרק 9 - רעיון במחסן הנטוש

אבי פתח בנושא בעניין ויקטור ובעניין ספרי התהלים: "למי שיש רעיון יאמר מיד את הרעיון שיש לו ונלך מהר לבית של ויקטור אם זה יהיה רעיון טוב".

"לי יש רעיון" קפץ לוי "אבל לא בטוח שאפשר לעשות אותו, תשמעו את הרעיון שלי, אולי יש להם סידור שיש בסופו ספר תהלים ואז אפשר להגיד על ויקטור תהלים שה' יעזור לנו למצוא את ויקטור במהרה, יש לדוגמא את הסידור..."

לוי בא להמשיך, אבל אבי שהבין כבר את הרעיון של לוי, נתן דוגמא לסידור עוד לפני שלוי הספיק: "בית תפילה".

"באמת רעיון טוב" אמר לוריא.

"בואו נלך עכשיו לבית של ויקטור לומר למשפחתו את הרעיון הזה" אמר אבי.

אבי, לוריא ולוי התחילו ללכת לכיוון הבית של ויקטור.

"טוק, טוק, טוק" דפקו אבי, לוריא ולוי בדלת, והדלת נפתחה מיד, וראו חבורת אלול שהפעם משפחתו של ויקטור קצת יותר שמחים, ושאלו אותם מיד: "הי, מה קרה? למה הפעם אתם שמחים יותר מהפעם הקודמת? מצאתם את ספרי התהלים???"

"לא, לא מצאנו את ספרי התהלים, אבל מה זאת אומרת למה אנחנו שמחים יותר?! אם אתם באתם לכאן, כנראה שבאתם עם רעיון כלשהו בעניין ויקטור" ענתה אמא של ויקטור.

"לא בדיוק, באנו בעניין התהלים על ויקטור, חשבנו אולי יש לכם סידור שבסופו יש ספר תהלים כגון סידור "בית תפילה?"" אמר לוי.

"לא, לא, אין לנו" התאכזבה משפחתו של ויקטור "אנחנו מקווים שבסוף כן תמצאו רעיון, להתראות בשמחות ולא במאורעות עצובים שכאלה, כמו העלמות ויקטור"

"טוב, להתראות, אני מקווה שתמצאו את ויקטור בקרוב" אמר להם אבי ונפרד מהם לשלום.

* * *

ולבינתיים במרתף הסודי:

"רגע, אתם יהודים אולי במקרה?" שאל ויקטור את הערבים.

"למה אתה חושב שאנחנו יהודים?" ענו לו הערבים בשאלה.

ויקטור מיהר להסביר: "אומרים שהיהודים תמיד עונים בשאלה, וכל שאלה שאני שואל אתכם אתם עונים לי בשאלה, לדוגמא: אני שאלתי אותכם מתי אתם תשחררו אותי ואתם עניתם לי למה אתה חושב שנגלה לך, אני שאלתי אותכם עכשיו אם אתם יהודים ואתם עניתם למה אתה חושב שאנחנו יהודים" סיים ויקטור להסביר.

הערבים ענו לו לאחר שסיים להסביר את מה שאמר: "מה זאת אומרת? איך זה יכול להיות שאנחנו יהודים?"

"חה חה חה" צחק ויקטור על הערבים "הנה אתם רואים? גם עכשיו עניתם לי בשאלה".

"הי" ענו הערבים "מי שמדבר אתה בעצמך ענית ככה: הנה אתם רואים? וענית לנו בשאלה".

"נו, נכון" ענה ויקטור "אני בטוח בזה שאני יהודי, אני יהודי גאה, עדיין לא הבנתם את זה?"

"וואי, נכון, אתה צודק" ענה לו הערבי המבוגר "אני רואה שאין אצלך אפילו תשובה אחת שהיא לא בשאלה".

"גם אני חושב ככה" אישר הילד הערבי, ושאל את אביו (הערבי המבוגר): "אבל אני רוצה שתסביר לי למה גם אתה חושב שהוא צודק בזה שהוא יהודי גאה ובגלל זה הוא עונה תמיד בשאלה".

"מה זאת אומרת למה?" ענה אביו "כי לפי הפתגם רק יהודים הם מי שעונים כל הזמן בשאלה".

"הנה שמתם לב?" אמר ויקטור והצביע על הילד הערבי "אתה ענית בשאלה לאביך, ואתה" הצביע ויקטור על הערבי המבוגר "ענית לו מיד: מה זאת אומרת?".

"רגע" אמרו הערבים "תסביר לנו למה יהודים תמיד עונים בשאלה?"

"למה לא?" ענה להם ויקטור בשאלה.



מה דעתכם?!

אם יש הערות והארות, אשמח לשמוע...

 

[commit]

בן כמה אתה, @שטרחמוס ?

 

[שטרחמוס]

בס"ד

בן כמה אתה, @שטרחמוס ?

כרגע בן 14 אבל כתבתי את הספר בגיל 11-12

 

[שטרחמוס]

בס"ד

ולמה את/ה שואל?!?!

 

[commit]

בס"ד

ולמה את/ה שואל?!?!

כי רמת הסיפור תואמת את הגיל הנ"ל, אז חששתי שלילד בגיל הזה יש משתמש בפרוג.

 

[שטרחמוס]

אז חששתי שלילד בגיל הזה יש משתמש בפרוג.

לא הבנתי, מה החשש?!

 

[שטרחמוס]

בס"ד

והנה פרק נוסף

בס"ד

פרק 19 - המקלט שבו התגלה הכל

מוסטפה וחסן היו באמצע בריחתם, לפתע, שמעו קול אזעקה ואז החלו הרבה הפצצות.

"וואי, איך סיכנו את עצמנו" צעקו מוסטפה וחסן ונמלטו עם כולם אל המקלטים.

פתאום נפצע מוסטפה ברגלו מרסיס והמשיך לרוץ בצליעה עם חסן לעבר המקלט ולא שמו לב שהם רצו ביחד עם ויקטור לאותו המקלט.

כשהגיעו למקלט, ויקטור זיהה את מוסטפה וחסן ואמר על כך לשוטר שראה במקלט, השוטר מיד הלך אליהם ועצר אותם, לפתע, שמע השוטר קול בוקע ממכשיר הקשר: "הערבי ברח דרך הרצפה בתאו".

השוטר שזיהה את הערבי, תפס אותו מיד וויקטור סיפר לו שמי שהיה לידו זה הבן של הערבי.

"הי, אבא, תראה, הנה הילד הזה שעבד עלינו בשם של התלמוד תורה" אמר חסן למוסטפה.

"כן, אתה צודק, זה הילד הזה, חבל שתפסו אותנו, אחרת היינו יכולים להתנקם בו" ענה מוסטפה לחסן.

השוטר ששמע את השיחה הקצרה הזו, שאל את ויקטור: "למה הם היו צריכים לדעת באיזה תלמוד תורה אתה לומד?"

"הלוואי ואני בעצמי הייתי יודע, הם חטפו אותי ואני לא יודע מה הם רוצים ממני, עד עכשיו אני מנסה להבין. ואני גם לא הבנתי למה הכוונה כשהם אמרו לי שלא הם חטפו אותי, אבל אם כבר אני מדבר אתך על זה, אז למה שלא תחקור אותם על זה בתחנת המשטרה" אמר ויקטור לשוטר.

השוטר הבין מזה שאמרו שלא הם חטפו אותי, זה אומר שיש איתם עוד מישהו שעוזר להם והשוטר נזעק מיד: "מה, יש איתם עוד מישהו? צריך לשמור עליהם טוב יותר, כדי שהוא לא יבוא ויעזור להם לברוח שוב. ולגבי התלמוד תורה, אני אדבר כבר עם החוקר המשטרתי שיחקור אותם על זה".

"שאלתם אותם כבר למה הם גנבו את ספרי התהלים?" שאל ויקטור.

השוטר ענה: "כן, אבל כל פעם או שהוא משקר או שהוא שותק ולא אומר מילה".

מוסטפה שמע את זה והחליט שישתמש בזה שוב.

* * *

במקלט שאבי נמצא בו:

אבי ראה אדם חשוד שמתרוצץ במקלט הלוך ושוב ומידי פעם מוציא מכשיר קשר ומנסה לשוחח עם מישהו אחר על משהו חשוב, כל פעם שלחץ על הכפתור והחל לדבר לעבר השני, מהעבר השני לא היה מענה.

לאחר הרבה פעמים שהוא לא הצליח לתקשר עם המכשיר קשר, החליט לנסות להתקשר בטלפון וכשהתקשר הוא חיכה שיענו לטלפון, למזלו, הטלפון אינו היה כבוי.

השוטר ענה: "כן, אבל כל פעם או שהוא משקר או שהוא שותק ולא אומר מילה".

מוסטפה שמע את זה והחליט שישתמש בזה שוב.

* * *

מהצד השני של הטלפון, השוטר שתפס את מוסטפה וחסן, שמע את הצלצול בגלל שהטלפון היה של מוסטפה. השוטר שכל-כך רצה עכשיו לגלות את המשת"פ שלהם שחטף את ויקטור ובשביל לבדוק את זה, ציווה על מוסטפה לענות, כשמוסטפה ענה והאיש מן העבר השני החל לדבר, ראה השוטר את ויקטור מתחיל לפחד ושאל אותו: "מה קרה? למה אתה מפחד?"

"כי זה האיש שמשתף איתם פעול, עכשיו כשאני שומע את קולו, אני נזכר שזה היה אותו ערבי שאמר לי לא להיכנס עם חברי למשפחת הליגמן ואיים עלי גם שאם אני אספר להם את הסיבה הוא ישבור את רגלי" ענה ויקטור לשוטר שהבין מיד מה קרה פה ושזה הוא שמשתף איתם פעולה, הוא איים על מוסטפה עם אקדחו ואמר לו שיאמר למשת"פ שלהם לבוא עכשיו למרתף הסודי שלהם.

כשמוסטפה אמר זאת למשת"פ ששמו מוחמד, לחש חסן למוסטפה: "אבא, למה אתה עושה את זה ומסכן גם אותנו וגם אותו, אם לפחות יתפסו אותנו, הוא יוכל להישאר בחוץ ולהציל אותנו".

"אל תדאג, יש לי תכנית" ענה מוסטפה לחסן.

מהצד השני של הטלפון, נשמע קולו של מוחמד צועק על מוסטפה: "איך בדיוק אתה רוצה שאני אבוא עכשיו כשיש את כל ההפצצות האלו?"

ויקטור לחש לשוטר: "זה לא היה נראה לך חשוד ההתלחשות הזאת שהם התלחששו מקודם?"

השוטר מיהר להרגיעו: "אתה רואה את האיש הזה בפינה?"

"כן, אבל מה זה אומר?" ענה ויקטור לשוטר.

"הוא שוטר סמוי, אם הם יעשו משהו אחד קטן, בלי שום הכנה מוקדמת שתהיה להם, הוא יתנפל עליהם".

בשיחת הטלפון, מוסטפה ענה למוחמד: "לא יודע איך תבוא, העיקר שתבוא, או שתבוא אחרי שיגמרו ההפצצות".

"טוב, אני מוכן" ענה מוחמד והמשיך "אבל תזכור, רק אחרי שיגמרו ההפצצות אני מגיע".

השוטר היה מרוצה משיחת הטלפון, כי הצליח לגרום להגיע למרתף הסודי ויוכל לבוא לתפוס ולהביאו לכלא.

תוך כדי שמחתו, קפץ עליו מוסטפה, חסן שהבין את תוכניתו, קפץ על ויקטור, מוסטפה ניסה לקחת לשוטר את הנשק, לפתע, קיבל מוסטפה בראשו מכה חזקה מאקדח והוא התעלף.




בס"ד

פרק 20 - המרדף אחרי החוטפים

חסן הרים את ראשו כדי לראות מי הכה את אביו, הוא ראה את השוטר הסמוי ובגלל שראה את גורלו של אביו, הוא החליט לברוח, כדי שלא יעשו את זה גם לו, הוא ברח ולא רצה להיפגע מהטילים ובגלל זה הוא נכנס לאחד המקלטים האחרים.

כשנכנס למקלט, הוא מצא שם את מוחמד וראה גם את אבי, אבל מוחמד לא הכיר את אבי. וחסן הסביר לו מי זה: "אתה רואה את הילד הזה? הילד הזה הוא חבר של ויקטור, הילד שחטפת, בוא נחטוף אותו עכשיו ונביא אותו אל הבקתה ביער".

"אבל איך בדיוק אתה רוצה שנבוא לשם? יש טילים. ולמה אתה אומר לי עכשיו לבוא לבקתה ביער ולפני אמרתם לי לבוא למרתף הסודי?" שאל מוחמד את חסן.

חסן הסביר: "לפני, שאמרנו לך לבוא, זה היה בגלל ששוטר תפס אותנו ואיים עלינו שנגיד לך לבוא לשם, אבל עכשיו הצלחתי לברוח ואני אומר לך לא לבוא למרתף הסודי, אלא לבוא לבקתה".

"וואי, איזה מזל שהייתי מוכן לבוא רק אחרי ההפצצות, אם הייתי מגיע, השוטר הזה היה תופס אותי ומי יודע מתי הייתי משתחרר" אמר מוחמד.

אבי ששמע את כל השיחה הזאת, הבין שמדובר במשת"פ של הערבים, את הילד הערבי הוא כבר זיהה לבד, אבי הלך לאחד האנשים שראה שם וביקש ממנו טלפון, אבי התקשר למשטרה והמשטרה שלחה שלושה שוטרים למקלט שאבי אמר להם.

הסתיימו ההפצצות, מוחמד וחסן הלכו לבקתה ביער ואז נכנסו השוטרים למקלט ולא ראו את הערבים וחשבו שאבי עשה להם מתיחה, אבי הסביר להם: "שמעתי את כל השיחה שלהם והם תכננו ללכת לבקתה כלשהי ביער".

השוטרים הלכו ליער לחפש אותם ואבי אמר להם שיחכה להם במקלט למקרה שלא ימצאו את הערבים.

לבינתיים, מוחמד וחסן היו בדרך לבקתה, חסן נזכר: "באנו לפה לבד, שכחנו לקחת את החבר של ויקטור".

שניהם מיהרו לחזור למקלט בתקווה שאבי נמצא שם, כשהגיעו, שמחו לראות שאף אחד לא נשאר שם והם יכולים לחטוף אותו בלי שאף אחד ילשין עליהם שחטפו אותו, הם חטפו את אבי ויצאו החוצה. ואז, ראה חסן את השוטר שהיה במקלט ביחד עם ויקטור והשוטר הסמוי "הנה הוא" צעקו השוטר, ויקטור והשוטר הסמוי ביחד, השוטר ששמו דוד המשיך לומר: "מי שאיתו, כנראה שזה המשת"פ שלהם שהם דיברו אתו בטלפון, כנראה שכן כי הם חטפו עכשיו ביחד את אבי" שם לב לכך דוד.

דוד, ויקטור והשוטר הסמוי רצו אחריהם וראו שמוחמד וחסן רצים לתוך היער, הם המשיכו לרדוף אחריהם בתוך היער ולא שמו לב להיכן מוחמד וחסן רצו, ויקטור שכבר נתקע ביער פעם אחת, זכר את הבקתה והבין שהם רצים לשם, ויקטור הסביר לשוטרים להיכן הם רצים.

כשהגיעו לבקתה שמעו מבפנים מישהו צועק "תרים ידיים", הם נלחצו וחשבו שהערבים מאיימים על אבי, אבל כשדוד וויקטור פתחו את הדלת, ראו להפתעתם את שלושת השוטרים תופסים את מוחמד וחסן, ואז, הוציא מוחמד אקדח ואמר לשוטרים שאם הם לא עוזבים אותו, הוא יורה באבי, השוטרים עזבו את מוחמד אבל את חסן השאירו אזוק.

ואז, קפץ מתוך החלון השוטר הסמוי והפיל את מוחמד, לקח את אקדחו ואמר: "עכשיו אתם יכולים לאזוק אותו", מוחמד וחסן הבינו שאין להם סיכוי מול שלושת השוטרים והשוטר הסמוי, אבל למרות זאת ניסו להתנגד, הם התכלו לרגע לעבר הפתח וראו את דוד וויקטור וההבינו שאין להם סיכוי בכלל מול חמשה שוטרים ועוד שני ילדים, חסן נכנע, אבל מוחמד עדיין לא היה מוכן להיכנע רץ לכיוון הארון שהיה שם והוציא סכין והמשיך בקרב עם כל השוטרים.

 

[שטרחמוס]

בס"ד

@NOA# ראיתי שאת/ה מסמן/ת תודה על כל פרק שאני מעלה (כנראה שאת מרוצה...(ואם כן, למה את/ה לא מעיר/ה או מגיב/ה או משהו...הייתי שמח לשמוע את דעתך))

אז הנה תקרא/י פרק נוסף:

בס"ד

פרק 11

לבינתיים, ביציאה מהמרתף הסודי, ויקטור ניסה לגלות היכן הוא נמצא אבל בהתחלה לא זיהה איפה הוא, ושאל את האיש הראשון שראה שם: "סליחה, איזה רחוב זה כאן?"

"פה זה רחוב השושנים" ענה לו האיש.

'רגע' חשב ויקטור 'אם אני לא טועה, זה האזור שסבא שלי סיפר שהוא מסוכן, כי הרבה אנשים שהיו פה נעלמו פתאום, אולי זה קשור למרתף הסודי של הערבים' ויקטור בגלל שלא כל-כך ידע את הדרך, התחיל לצעוד לכיוון כל שהוא.

לאחר חמש דקות של הליכה, הגיע ויקטור לאזור שהיה נראה לו מוכר, הוא המשיך להתקדם ואיבד את דרכו שוב וחשב לעצמו: 'אני אחזור לאיפה שהייתי לפני ואז משם אני אנסה דרך אחרת' הוא התחיל לנסות לחזור לאותו המקום שהיה בו לפני, אבל הוא לא זכר איך מגיעים לשם, והמשיך ללכת למקום לא מוכר עד שהגיע ליער, ויקטור רצה ללכת לצד של היער שהוא כן מכיר, אבל הוא רק נכנס עמוק יותר לתוך היער ולא ידע אפילו איך לצאת מהיער, הוא התיישב על אחד הסלעים שראה והתחיל לבכות.

* * *

לבינתיים, מחוץ לכיתה דיברו לוריא ולוי כחצי דקה ובדיוק קראו להם להיכנס לכיתה עוד לפני שהספיקו לומר משהו אחד חשוב.

הרב'ה התחיל ללמד אותם: "אם מישהו נאבד ולא יודעים איפה הוא, אפשר לעשות גורל הגר"א" באמצע שהרב'ה ששון אמר זאת, הוא שם לב שויקטור לא נמצא כבר כמה ימים ושאל את הכיתה: "מישהו יודע אולי למה ויקטור לא הגיע כבר כמה ימים?"

היו רק שלושה ילדים שהצביעו והם אבי, לוריא ולוי והרב'ה ששון בחר דווקא את אבי, בגלל שלפני לוריא ולוי דיברו והוא הוציא אותם.

אבי ענה לרב'ה ששון: "ויקטור כבר כמה ימים לא חזר לביתו ולא יודעים איפה הוא, אבל הרב'ה עכשיו לימד שאם מישהו נאבד ולא יודעים איפה הוא, אפשר לעשות גורל הגר"א אז אולי הרב'ה יעשה?"

"זה רעיון מצוין" אמר הרב'ה ששון "אבל הבעיה שאין לי פה חומש המתאים לכך"

"איזה חומש צריך?" שאל לוי את הרב'ה.

"צריך חומש ללא פירושים" ענה הרב'ה ללוי.

"רגע" אמר לוריא בהתרגשות "לי יש חומש בלי פירושים, בגלל שאני מתאמן לבר מצווה לקרוא בתורה, אני יכול בשמחה להביא לרב'ה בשביל ויקטור".

"אה, זה מה שלפני אמרת שיש לך?" התבדח הרב'ה.

הרב'ה פתח את החומש במקום אקראי והחל לדפדף שבעה דפים ושבעה עמודים וספר שבעה פסוקים ולאחר מכן שבע שורות ואחרי זה ספר שבע מילים ועוד שבע אותיות ואמר: "טוב בואו נראה מה יצא ואז נצטרך להבין מה המשמעות של הפסוק".

"מה יצא?" שאלו כל הכיתה במתח.

הרב'ה ששון החל להקריא: "חומש בראשית פרשת מקץ פרק מ"א פסוק י"ד: "וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבא אל פרעה" לפי מה שזה נראה מהפסוק שמישהו חטף אותו ועכשיו הוא הצליח להשתחרר, רואים את זה מזה שכתוב בפסוק: " ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור" ועכשיו הוא כנראה במקום שקשה לצאת ממנו כמו יער לדוגמא או לב-ים או בתוך בית נעול אולי, רואים את זה בפסוק מזה שכתוב: "ויבוא אל פרעה" כי אם מישהו מגיע אליו אז קשה לצאת ממנו בשלום" סיים הרב'ה להסביר לפרש להם את משמעות הפסוק והחזיר את החומש ללוריא, הרב'ה ששון וכל הכיתה היו מאוד בדאגה לויקטור.

* * *

ויקטור ראה שלבכות זה לא עוזר וניסה לחפש איזה משהו שיעזור לו, ויקטור התחיל להסתובב מסביב לסלע שישב עליו ולפתע מצא משקפת והסתכל בה וראה דרך המשקפת בקתה בתוך היער שקצת רחוק ממנו, בלי לחשוב פעמיים ויקטור החל לרוץ לכיוון הבקתה ולא חשב איזה מעשה מסוכן הוא עושה.

 

[NOA#]

@NOA# ראיתי שאת/ה מסמן/ת תודה על כל פרק שאני מעלה (כנראה שאת מרוצה...(ואם כן, למה את/ה לא מעיר/ה או מגיב/ה או משהו...הייתי שמח לשמוע את דעתך))

סיפור חמוד,
לא מתיימרת לדעת לבקר סיפורים, יש כאן בהחלט טובים ממני בעניין,
אבל אני חושבת שכתיבה כזאת לילד בן 11 זה יפה.
ואולי עם לימוד ושפשוף איפה שצריך - עוד נכיר את השם שלך.
בהצלחה!

 

[שטרחמוס]

ואולי עם לימוד ושפשוף איפה שצריך - עוד נכיר את השם שלך.
בהצלחה!

בעזרת ה'

 

[שטרחמוס]

בס"ד

NOA#, את/ה רוצה לקרוא את הפרק הראשון?

 

[שטרחמוס]

בס"ד

הנה תמונות על הפרק הקודם שהעליתי

כשויקטור שואל איזה רחוב

כהרב'ה עושה גורל הגר"א