ספר חדש "גם שם"

[מילה בסלע]

טוב, דיייי רוצה גם!!

איפה אני בתור הבני ברקי?...

 

[א-ירושלמית]

כן אבל יותר מכלים זה קודם מכניס אותנו,אותי בכל אופן למין דיכאון כזה לא יודעת איך להסביר לכן אעדיף ספר פסיכולוגיה יבש שמגדיר למשל מה עושים או איך נתמודד במצב כזה ואחר

רותי,

את (וכמוך עוד נשים שהנטיה הבסיסית היא מתמטית - ריאלית) צודקת בכך שכשאת רוצה הדרכה פסיכולוגית כלשהי, את פונה לספרות הקונבנציונלית הרשמית, שממוספרת ברשימות מדוייקות.

אני, כטיפוס הומני במיוחד, (וכמוני יש עוד רבות) - מרגישה לאות כשאני נדרשת לשנן רשימה ארוכה של תסמינים או עצות או מאפיינים או תהליך. קל לי הרבה יותר לקרוא אותם בצורה סיפורית. אהבתי את דבריה של תמנתי בכך שהגדירה את הספר כספר פסיכולוגיה, אם כי זה לא הפן היחיד שנכון בו.

אני אישית קראתי בו הרבה קטעי מוסר בצורה סיפורית, והם חדרו לי ללב מאד. קראתי בו, בנוסף, מידע רפואי, טיפולי, פסיכולוגי, העשרה רבה, ומה לא. ברור לי שאצליח לזכור אותו הרבה יותר בגלל צורת ההגשה הנגישה שלו.

מעבר לזה - יש כל כך הרבה בצורה הלא קונבנציונלית! כל כך הרבה בין השורות! אם נעזוב לרגע את ה'מחלות' או ה'צרות' או כל המרעין בישין שבספרים בינוניים (וכשכתבת על כך, כאב לי ממש פיזית! חבל שנתקלת באלו והם הוציאו לך את כל הטעם הטוב שבספרות המשובחת), ונתייחס לכל מה שנמצא מעבר לעלילה - ניתן למצוא בניית דמות איכותית וטובה, רקע מעניין שקל להתחבר ולהכנס לתוכו 'בהחלקה', וחיבור טוב בין הקורא לסופר - עלילה - מסר. חבל להפסיד את זה!

וחוץ מזה, ספר בלי התמודדות כציר לעלילה - הוא לא ספר. על מה בדיוק אפשר לכתוב? חיים שלוים בעיירה ציורית אי שם בין הרים נישאים ועננים שטים להם לאיטם בשמים, כשהכבשים פועות ברכות ומלטפות את הרועה המחלל בחליל וכו'? ההתמודדות היא הקטע הקונפליקטי בעלילה, שאיתה צריך גיבור הסיפור להתמודד, ומהדרכים בהם הוא בוחר - אני, כקוראת, לומדת לעצמי דברים.

 

[תור הזהב]

(א-ירושלמית,
לא מכירה את הספר אבל נהניתי מהניתוח שלך)

 

[sara100]

חבל תשלחו לכותבת לינק....
ורותי את לא חייבת לקרוא, אבל רק את מפסידה!!!

 

[תקוה]

היא קוראת כל מילה.

 

[א-ירושלמית]

אני לא מתאפקת, ומביאה ציטוט של אחת מחברותי שקראה את הספר:

זהו אחד הספרים המיוחדים ומהעשירים שקראתי
וקראתי הרבה.

הספר לא משאיר את הקורא שווה נפש,ההיפך-הקורא מהפך בדמויות ובמסרים גם כשהספר אינו מול עיניו
חשתי ועודיני חשה אותם בתוכי.
כשסיימתי לקרוא-ועדיין טרם סיימתי סופית-חשתי מוצפת רגשית עד גדות, עד כלות [לא אופייני לי-אני קרה כשנחשפת לחומרים כתובים,לא מאלו שדומעות כשקוראות]
- הספר מלא וגדוש מכל היבט שנבחן, עשיר ומקורי-מה שמפתיע את הקורא פעם אחר פעם.

*תוכן-חושף בעיה רפואית שיש עליה טאבו בפרט בציבור שלנו
ומטפל בזה מכל ההיבטים-אישי,חברתי,משפחתי,התמודדות נפשית,פיזית,המון ידע רפואי מובא.
בנוסף-מובא ידע טיפולי מקצועי המשתלב בסיפור באופן פעיל מאוד.

העלילה מועשרת ע"י תאורים שונים ממקומות ומצבים מגוונים.,והכל טבעי ולא מאולץ.

*מבנה פנימי של עלילה: קיים תהליך ברור שגיבורת הסיפור עוברת:
-יציאה מהבדידות לשיתוף ויכולת להתמך ,כמו כן ארגז הכלים שלנו מתעשר בלדעת איך לתמוך,
מה רצוי ומה אסור.
- כחוט השני,משולב באומנות התחום של ידידות ובדידות\ קרבה והתרחקות-
התאורים,נוגעים עד העומק ואינם משאירים את הקוראת נייטראלית.
-יציאה מתחושת הסבל והרחמים העצמיים המשתקים-לנתינה ותחושת פרודקטיביות-מה שמביא את הגיבורה למיצוי וביטוי אישי אמיתי ולפריחה
*כתיבה ולשון: הסופרת כותבת בנעימות,במילים עשירות אבל לא מליציות. הקורא לא חש שהוא צריך להתאמץ ולזרום עם הסגנון-הוא בפנים ונסחף בטבעיות..
מיוחד במינו הוא התיאור הרגשי-שמחד-עשיר ונוגע בעומקים בדייקנות פינצטה אולם מאידך-התיאורים אינם דביקיים בכלל.
מדוייקים ועשירים כאמור לעיל.
ובעיקר-כתובים ברגישות ברמות על.
יתר גיבורי הסיפור –אינן דמויות שטוחות והקורא נחשף לשינויים ותהליכים.

הסופרת אינה מהססת לגעת השאלת הסבל ומכניסה אמונה וביטחון באופן עמוק והכי כן שניתן.
בלי להתפס לקלישאות ,בלי לטייח אולם עם המון אמת ותחושת 'בטח בד' ועשה טוב..ורעה אמונה"

ספר שהוא נכס
שמחה שהוא אישי ולא שאלתיו .
מדף הספרים שלי התעשר וגאה בדייר החדש

ברור לי שעוד אדפדף בו רבות ואחזור לתכני האמונה,החיזוק והעומק
מקווה שהמחברת לא תשקוט על שמריה. נותרתי עם טעם של עוד...

תקוה, התגובה הספציפית הזאת כבר הגיעה לסופרת.

 

[תקוה]

אני לא מתאפקת, ומביאה ציטוט של אחת מחברותי שקראה את הספר:



z .

זה נקרא-גילה טפח והסתיר טפחיים

 

[א-ירושלמית]

אפשר לעבור לאישי....

 

[תאוצה]

עכשיו אני כבר ממש רוצה לקרוא אותו, כמה הוא עולה? (אולי עוד אספיק לפני שבת...)

 

[רותי12]

רותי,

את (וכמוך עוד נשים שהנטיה הבסיסית היא מתמטית - ריאלית) צודקת בכך שכשאת רוצה הדרכה פסיכולוגית כלשהי, את פונה לספרות הקונבנציונלית הרשמית, שממוספרת ברשימות מדוייקות.

אני, כטיפוס הומני במיוחד, (וכמוני יש עוד רבות) - מרגישה לאות כשאני נדרשת לשנן רשימה ארוכה של תסמינים או עצות או מאפיינים או תהליך. קל לי הרבה יותר לקרוא אותם בצורה סיפורית. אהבתי את דבריה של תמנתי בכך שהגדירה את הספר כספר פסיכולוגיה, אם כי זה לא הפן היחיד שנכון בו.

אני אישית קראתי בו הרבה קטעי מוסר בצורה סיפורית, והם חדרו לי ללב מאד. קראתי בו, בנוסף, מידע רפואי, טיפולי, פסיכולוגי, העשרה רבה, ומה לא. ברור לי שאצליח לזכור אותו הרבה יותר בגלל צורת ההגשה הנגישה שלו.

מעבר לזה - יש כל כך הרבה בצורה הלא קונבנציונלית! כל כך הרבה בין השורות! אם נעזוב לרגע את ה'מחלות' או ה'צרות' או כל המרעין בישין שבספרים בינוניים (וכשכתבת על כך, כאב לי ממש פיזית! חבל שנתקלת באלו והם הוציאו לך את כל הטעם הטוב שבספרות המשובחת), ונתייחס לכל מה שנמצא מעבר לעלילה - ניתן למצוא בניית דמות איכותית וטובה, רקע מעניין שקל להתחבר ולהכנס לתוכו 'בהחלקה', וחיבור טוב בין הקורא לסופר - עלילה - מסר. חבל להפסיד את זה!

וחוץ מזה, ספר בלי התמודדות כציר לעלילה - הוא לא ספר. על מה בדיוק אפשר לכתוב? חיים שלוים בעיירה ציורית אי שם בין הרים נישאים ועננים שטים להם לאיטם בשמים, כשהכבשים פועות ברכות ומלטפות את הרועה המחלל בחליל וכו'? ההתמודדות היא הקטע הקונפליקטי בעלילה, שאיתה צריך גיבור הסיפור להתמודד, ומהדרכים בהם הוא בוחר - אני, כקוראת, לומדת לעצמי דברים.

א-ירושלמית אהבתי מאד את הניתוח\ניסוח שלך, ונכון שאני ריאלית אבל גם רגשית מאד וכל דבר שמרגש בנ"א רגילים ב10% אני מתרגשת ב100%(שוב מתמטיקה...) זה קורה הרבה דוקא אצל אנשים ריאליים...
ולכן אני לא מעוניינת להעמיס הרבה מידי על הרגש שלי אלא אם כן זה משהו שיביא לי רק תועלת וצמיחה לחיים ולהתקדמות הרוחנית שלי. מיניסיוני כמו שאמרתי לא נחשפתי לספרים שממש הביאו לי תועלת וצמיחה אלא רק הרבה היסחפות רגשית כמו שתיארה חברתך.. יתכן שכן נהניתי מקריאת העלילה נכנסתי לזה והיה קשה לי לצאת מיזה, אבל הרבה ימים אחרי קריאת הספר היתי עצובה ומדוכדכת מכל תאורי הצער\מחלה\פטירה בספר.
בספר בשונה מספרי פסיכולוגיה יבשים הכותב סוחף אותך למסר שלו, גם בלי שתרצי ובלי שתוכלי לסנן, זה נכנס לך ! ולכן מחברת הספר חייבת להיות א)בר סמכא מבחינה רוחנית - שאהיה בטוחה שאפשר לקבל ממנה, ב) שיש לה ידע פסיכולוגי שתדע איך להעביר את הדברים כי דברים כאלה יכולים להזיק אם לא נאמרים כמו שצריך...
סליחה על האורך
המשך באישי. (שלא יגידו שרמת הפורום יורדת....)

 

[bbr]

אני לא מכירה את הספר אבל הערה קטנה לדברייך רותי, גם בספרי פסיכולוגיה הכותב סוחף אותך למסר שלו גם בלי שתרצי, ובניגוד לספרים רבים אחרים אני כמעט לא מכירה ספרי פסיכולוגיה שהתנאי הראשון שכתבת (בר סמכא מבחינה רוחנית) חלים על ספרים אלו.

 

[רותי12]

אני לא מכירה את הספר אבל הערה קטנה לדברייך רותי, גם בספרי פסיכולוגיה הכותב סוחף אותך למסר שלו גם בלי שתרצי, ובניגוד לספרים רבים אחרים אני כמעט לא מכירה ספרי פסיכולוגיה שהתנאי הראשון שכתבת (בר סמכא מבחינה רוחנית) חלים על ספרים אלו.

ואני כן מכירה...

 

[מי]

ואני כן מכירה...

כמו???

יפה בלומנטל,
מרים אדהאן.
יש עוד?

 

[רותי12]

כמו???

יפה בלומנטל,
מרים אדהאן.
יש עוד?

לא רק. גם ספרים אחרים אם תרצי פרטים באישי

 

[~רחלי~]

קראתי אותו בנשימה עצורה מכריכה לכריכה.
ספר אייכותי, אני לא חושבת שיש הרבה ספרים במגזר שלנו שיכולים להשתוות לרמה הגבוהה שלו. (הן מבחינת התכנים שהם בטאבו אצלינו והן מבחינת העלילה והיכולות הספרותיות המיוחדות.)
ספר שמשאיר אחריו רושם עז.
מי שלא קרא- הפסיד.
שווה כל שקל!!

 

[אז מה]

איפה ניתן להשיג, באיזור ירושלים?
פליז..............
​

 

[תמנתי ווב דיזיין]

קראתי אותו בנשימה עצורה מכריכה לכריכה.
ספר אייכותי, אני לא חושבת שיש הרבה ספרים במגזר שלנו שיכולים להשתוות לרמה הגבוהה שלו. (הן מבחינת התכנים שהם בטאבו אצלינו והן מבחינת העלילה והיכולות הספרותיות המיוחדות.)
ספר שמשאיר אחריו רושם עז.
מי שלא קרא- הפסיד.
שווה כל שקל!!

צודקת, הוא מדהים.
יש עוד ספר מדהים ברמה שלו אם לא יותר, וזה הספר של לאה פריד "לא הלכתי רחוק".
מאד אהבתי ומאד התחברתי.

 

[מרים 52]

לא רק. גם ספרים אחרים אם תרצי פרטים באישי

זה מעניין מאד גם אותי....
בתודה..

 

[תמנתי ווב דיזיין]

הרב פרידמן למשל

 

[Chagit Weksler]

איפה ניתן להשיג, באיזור ירושלים?
פליז..............
​

פני באישי