התייעצות ספר חינוך להורים לגיל הרך

  • הוסף לסימניות
  • #1
אשמח לקבל את המלצותיכם לספר בנושאי חינוך - בעיקר משמעת והקניית הרגלים לגיל הרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני מחפשת הרצאות לחינוך ילדים, בעיקר אני רוצה להתמקד כרגע על הגיל הרך (2-3 והלאה)
אני מחפשת אולי הרצאות בקול הלשון משהו שאני ובעלי נוכל יחד לשמוע,
שמעתי על הרב יעקובזון. יכולים לכוון אותי יותר?
יש עוד משהו מומלץ לא דווקא קול הלשון?

תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הספרים של הרב יעקובזון מאוד מומלצים
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני מחפשת הרצאות לחינוך ילדים, בעיקר אני רוצה להתמקד כרגע על הגיל הרך (2-3 והלאה)
אני מחפשת אולי הרצאות בקול הלשון משהו שאני ובעלי נוכל יחד לשמוע,
שמעתי על הרב יעקובזון. יכולים לכוון אותי יותר?
יש עוד משהו מומלץ לא דווקא קול הלשון?

תודה רבה
ההרצאות של הרב יחיאל יעקובזון. מדהים. מעולה ויישומי. מומלץ ביותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יתכן שבשביל אמא לילדים בגיל הרך - השתתפות בסדנה תעזור קצת יותר מקריאת ספרים.
אולי תחפשי בסביבה שלך 'הנחיית הורים' בקבוצה קטנה וכד'

כי בגיל הזה (לדעתי) צריך בעיקר לחזק את הרגשת הביטחון של האמא,
שתרגיש שהיא ה"מובילה" בבית, ולא "מובלת" ע"י הילדים...

לי בכל אופן זה מאוד מאוד עזר כשהילדים שלי היו קטנים,
לעומת הידע שרכשתי מספרים והרצאות, שפחות עזרו לי ברכישת הרגשת הביטחון הנ"ל.

הדגשה:
לא כתבתי שקריאת הספרים ושמיעת ההרצאות - לגמרי לא עזרו, אלא "פחות עזרו" ודווקא "ברכישת הרגשת הביטחון"
כלומר: זה כן עזר לי עם רוב הילדים, ה"רגילים"... בנוסף לשיחות עם בעלי שישבנו ללבן יחד נושאים, לפרוק...לספר סיפורים.. וגם לקבל ממנו עצות טובות ברוח ובהשראת ההרצאות של הרב יעקובסון (ששנינו שמענו).
אז ההרצאות עזרו לי יותר לדעת את הכללים, ועם רוב הילדים זה הספיק לי.

אבל עם אחד הילדים, שהיה "מאתגר" ברמות מאוד גבוהות - ממש עזרה לי הסדנה הקבוצתית הזו,
כי במקרה הזה - הייתי צריכה ממש "אימון אישי" של חיזוק הביטחון שלי בתור "אמא"...
הילד הזה פשוט הצליח לערער את הרגשת הסמכות שלי בתור אמא"!
ובמקרה הזה - עזרה לי רק הסדנה הזו.
כי ישבנו שם כמה אימהות יחד, כל אחת עם הסיפורים שלה... אז קודם כל זה נתן לי תחושה שאני לא לבד במערכה... וכמוני יש עוד אימהות רבות שמתמודדות עם הבעיה שלי / בעיות דומות...
ובעיקר - המנחה שהדריכה אותנו, והשיבה לכל שאלה.. זה ממש מה שהייתי צריכה.

אני זוכרת שהיא נתנה לי דוגמא של אבא/סבא סמכותי כזה, אולי רב, שבשולחן שבת לא צריך להעיר לילדים / לצעוק עליהם שישבו במקומות / לא ידברו בזמן הקידוש וכו'.
אלא הוא רק נכנס הביתה, רק רואים אותו, או שהוא רק מביט על מישהו (מבט מאוד מסויים שמשדר גם יציבות וסמכות, וגם אהבה וטוּב) - כולם עושים מיד את מה שהוא מצפה שיעשו (לפעמים אפילו לא אומר..)
מתוך יראת כבוד כזו... לא מתוך פחד שיוצר ריחוק. אלא מאהבה, מתוך רצון לראות אותו שמח ומרוצה, כי אוהבים אותו, יודעים שיש לו עקרונות חזקים, ואיתו אי אפשר "לשחק"... אז מכבדים אותו ושומעים לו.
לשם אנחנו שואפות!

בזמנו, שאלתי את עצמי איך אני מגיעה למקום הזה?????
זה אמנם תהליך, אי אפשר להגיע לשם ביום אחד, אם אני נמצאת רחוק - - -
אבל ההתחלה של התהליך הזה (בשבילי) היתה להחדיר לעצמי כל הזמן מחשבות של סמכות:
אני האמא בבית, אני המחליטה, וזה בסדר אם החלטתי משהו - גם אם בסוף התברר שטעיתי...
אני בנ"א ולא מלאך, אני סה"כ רוצה להיטיב לכולם ולא נורא אם טעיתי, זה עדיין לא מוריד מהסמכות שלי בתור אמא.
אף ילד לא יערער אותי ולא יבהיל אותי אם הוא אומר לי "לא רוצה"...
(או מסרב בפועל, בלי לומר "לא רוצה", שזה יותר גרוע בעיניי...)
ממש דיברתי עם עצמי ככה (במחשבות) וחזרתי על זה שוב ושוב ושוב!


העבודה שלי היתה - הרבה הרבה להרגיע את עצמי!! לא לפחד! לחזק את עצמי שבטוח אני אצליח...
מי ששולט במצב, ובטוח שגם הלאה - תמיד הוא ינהיג את הבית, ואף אחד לא יוכל לערער אותו - לא יִלָּחץ כשמישהו ינסה להזיז אותו מהעמדה הזו...

אני יודעת שזה קשה. כי מיד עולה השאלה: מי אמר שאני אשאר תמיד בעמדת 'מנהיגת הבית'?
מי אמר שהילד לא יצליח לשבור אותי...?!
והתשובה המעצבנת היא: אם תרגישי בטוחה בעצמך - השדר יעבור לילד, ואז תצליחי בקלות להנהיג משמעת..
אבל איך אפשר פתאום להרגיש בטוחה, כשאני כל כך לא בטוחה....?!

בקיצור, זה פלונטר רציני שאני מכירה מקרוב, מהשנים הראשונות שלי בתור אמא.
אבל עם הרבה סיעתא דישמיא ותפילות, והשתדלות של "חיזוק עצמי" - בעזרת השם נצליח!

בעיקרון,
ההגדרה של הקניית משמעת בתמצית (לפי דברי הרב יעקובסון) היא:
"עקביות תקיפה ורגועה"

לי היה קל יחסית עם העקביות (כי אני טיפוס יסודי ועם הרבה סבלנות...)
גם ה'תקיפות' בא לי די בקלות...
אבל ה"רגועה" היה החלק הכי קשה בשבילי...
מצד אחד - לומר את הדברים בצורה שאינה משתמעת לשני פנים (ולהתכוון לכך באמת, גם בקולות הלב הפנימיים... כי הילד מרגיש ושומע אותם הכי חזק שאפשר...)
ומצד שני - לעשות את זה בשיא הרוגע...... ולהאמין שבטוח אצליח (בסוף.. גם אם לא מיד...) ולכן אין סיבה להילחץ/לפחד.
ולמה היה קשה לי לומר ברוגע? כי לא מספיק הייתי בטוחה בעצמי (שאני עושה את הדבר הנכון, שהילד באמת ישמע, שהטכניקה הזו תעזור... משום מה יש הרגשה שאם נצעק - זה יותר יעזור...)
אבל ההיפך הוא הנכון, כשאנו צועקות - הילד קולט שאיבדנו שליטה.. זה מראה על חולשה, לא על חוסן!
והילדים יודעים לזהות את החולשות הללו טוב מאוד, (בלי שישמעו את ההרצאות של הרב יעקובזון....... ;))

אגב, אסור יותר מידי להיבהל גם מנפילות ומחוסר הצלחות...
רק ללמוד את הלקחים ולהמשיך עם הפנים קדימה!
וכדאי המון המון לתרגל... כל אחד - בתחום שבו קשה לו.
לדוגמא: אני הייתי צריכה יותר לתרגל על הרוגע,
אבל יש לי חברות שלהיפך - קשה להן מאוד לומר דברים בצורה ברורה וחדה, הן רכות מדי...
אז הרוגע אצלן - לא בעיה בכלל, אבל התקיפות - זה החלק הקשה שלהן.

זה מזכיר לי סיפור שחברה טובה סיפרה לי פעם:
היא היתה עם הילדים בגינה, וקראה להם ללכת הביתה.. ואף ילד אפילו לא פזל לכיוונה! אף אחד לא הראה נכונות להתייחס ברצינות למה שהיא מבקשת...
אז היא פנתה בייאוש לשכנה שהיתה איתה בגינה ואמרה לה: "תראי מה זה, הם אפילו לא מתייחסים..."
והשכנה הזו ענתה לה תשובה שממש "איפסה" אותה, היא שאלה לה:
"תגידי את האמת, בתוך הלב - את באמת החלטת לעלות הביתה? או שאת עדיין מסתפקת"?
היא הודתה שכן, היא באמת מסתפקת אם לעלות הביתה, או להישאר עוד קצת בגינה..
והשכנה אמרה: "מיד ידעתי! שמעו את זה על טון הדיבור שלך"!

בקיצור,
המסקנה שהומחשה לה מכל זה - שמה שאנחנו מרגישות - עובר ישירות בטון הדיבור, בתנועות הגוף וכו'
לכן מאוד חשוב לחזק את עצמינו, במיוחד כשהילדים קטנים, משתי סיבות:
1. כי בדרך כלל כשהילדים קטנים - אנחנו צעירות וחסרות ניסיון, וממילא - לא בטוחות בעצמינו, וזה עובר בשדר ישיר לילדים!
2. ככל שהילדים קטנים - הם עוד יותר אלופים לקלוט את השדר הסמוי הזה...!

לכן חשוב מאוד לשנן לעצמינו:
אני האמא בבית, אני מובילה את הילדים, זה בסדר אם החלטתי שעכשיו הילד ילך לישון /יתקלח וכד'
ומותר לי (לטובתו כמובן) להחליט דברים ולעמוד עליהם.
הילד לא יהפוך להיות ה"מנהל הקטן" והמחליט הבלעדי בבית, שרק צורח / מתגלגל על הרצפה, ומיד האמא נכנעת ומרשה לו דברים שלא הרשתה לפני שהתחיל עם הפרובוקציות שלו...
(ושוב, זה נטו לטובתו, לא כדי 'לדכא' אותו חלילה או לשלוט עליו בעריצות וכד' אנחנו תמיד יחד עם ילד, בצד שלו, לא נלחמים נגדו.. הוא לא אויב... הוא סך הכל ילד קטן שצריך הכוונה והדרכה, לטובתו, כדי שלא יטבע בים החיים...)

חשוב מאוד מאוד לשים לב להתאים את הדרישות ליכולותיו של הילד ולגילו.

ועוד דבר שהרבה הורים שוכחים:
את מה שהרש"ר הירש כתב, שצריך לומר כמה שפחות "לא", ועל ה"לא" שכבר כן החלטנו לומר - לעמוד חזק.
בד"כ הורים זוכרים רק את החצי השני - לעמוד חזק על ה"לא", אבל שוכחים שצריך לומר כמה שפחות "לא"...
וזה גורם לתוצאה של "תפסת מרובה לא תפסת"... - הילד לא מסוגל לעמוד בכל כך הרבה איסורים, אז הוא מזלזל בהכל..

אבל אם מתאימים את הדרישות לגילו וליכולתו של הילד, ולא מרבים באיסורים - כמובן שצריך לעמוד חזק,
והדרך להצליח לעמוד חזק על מה שאמרנו - זה קודם כל לחזק את עצמינו שיש לנו הזכות להחליט כאן בבית, לחוקק חוקים וגם לאכוף אותם...
והרבה פעמים זה מה שחסר לאימהות צעירות.
לדעתי סדנה קבוצתית עם מנחת הורים מקצועית ונחמדה - יכולה לעזור מאוד.

בהצלחה!!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
יש תכנית של רות דושניצקי, שנקראת "מהאמא שלך לאמא שבך". לא יודעת אם זה יעזור לך או לא,
אני לא נרשמתי לתוכנית הזו, אבל מכירה הרבה חברות שנרשמו ומרוצות מאוד מאוד מאוד...
בכל אופן, זה לא ממש סדנא קבוצתית פרונטלית לגמרי כמו שהמלצתי מקודם,
אלא קורס טלפוני עם כמה מפגשים פרונטליים (נדמה לי 2 מפגשים)
ויש גם זמן לשאלות ותשובות - בשידור חי בטלפון (אולי בתדירות של פעם בשבוע, לא בטוחה).

רות דושניצקי היא אחיינית של הרב יעקובסון, אז התכנים די מקבילים לעקרונות שלו,
אבל זה לא מפוקח רשמית על ידו.
(כמדומני שהיא מנחת הורים במקצועה)

יש לה קו טלפון עם כמה שיעורים חינמיים, להתרשמות: 02-9988321

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ועוד משהו:
יש "מכון בנין הבית היהודי" שעוסק בנושאי הבית היהודי: חינוך ילדים, שידוכים, שלום בית וכו'
אני חושבת שכל תכנית שלהם כוללת גם חוברת/ספר סיכום, וגם הרצאות לשמיעה/לצפיה.

אני מקבלת מהם מיילים, אז צרפתי לכאן 3 קבצים שהם שלחו לי במייל האחרון.
מקווה שזה יעזור.
 

קבצים מצורפים

  • הכניסו את האור לביתכם.pdf
    KB 676.3 · צפיות: 73
  • דוגמא מחוברת עולמו של ילד.pdf
    1.5 MB · צפיות: 88
  • להדליק את האור.pdf
    KB 683.6 · צפיות: 87
  • הוסף לסימניות
  • #9
הספר "איך לדבר כך שילדים קטנים יקשיבו" - מומלץ ממש!
1702610180773.jpeg
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

בבית שמש, יש יוזמה חדשה שהעירייה תיתן החזרי הוצאות הסעה להורים לילדים חינוך מיוחד שמעונינים להסיע את הילד בעצמם למוסד בו הוא לומד.

אני מנסה להבין האם היוזמה טובה לנו כהורים לילדים נכים, או שזה עלולה להיות בעיה רצינית


1. שמעתי שההסדר הזה קיים גם בעיריית ירושלים, האם זה נכון ? אם מישהו מכיר אשמח לדעת. איך זה מתנהל בפועל.

2. מצד אחד יש כאן "הזדמנות" לקבל עוד כסף (כך טוענים היוזמים) (העירייה משלמת לחברות ההסעות הרבה מאוד כסך לחודש על כל ילד)

מצד שני אולי בעוד זמן קצר העירייה תתחיל להתעמר ולריב עם ההורים על גובה ההחזר וכד', הרי ההורים אינם חברת הסעות שהעירייה חותמת איתם הסכם מסודר, זה בס"ה הורים שמקבלים החזר הוצאות, מול הורים ההתייחסות של העירייה תהיה אחרת. ולרעה.

ועוד משהו - כאשר הורה מחליט להסיע את ילדו בעצמו, ולאחר זמן הוא מגלה את הקושי בדבר ושזה כובל מאוד, והוא מעונין להפסיק עם זה, האם יוכל לדרוש מהעירייה שמעונין בהסעה, או שיגידו לו שהיות ויש לו רכב נכה אז עליו לדאוג להסיע את בנו תמורת החזרי הוצאות ?

בכלל האם יכול לקרות מצב שהעירייה תשתמט מחובתה לדאוג להסעות ילדי חינוך מיוחד, בטענה שהיא מאפשרת להורים להסיע את הילדים תמורת החזרי הוצאות?

בקיצור אשמח לכל הערה או הארה בנושא
תודה רבה מראש
הצעה לסדר היא סדרת ספרים מקסימה. נכתבה מתוך רצון טוב להגיע לעולם טוב יותר ומבוססת על העולם האמיתי.

גיבורי הסיפורים:
מילאן בלאץ, קצין קובני שמתנגד לשיטת הממשל הקומוניסטית בארצו ומהגר לארצות הברית.
אחיו קרלו, שבניגוד למילאן אוהב את החיים הקלים ומחפש כל דרך להתחרות באחיו ובשאיפתו להביא חופש לעולם כולו.
שוקי, שהיה מנהיג קבוצת רחוב בצעירותו, התחזק ומרגיש אשמה ורצון לתקן את העולם.
ניצן הררי - סוכן ביטחון העובד באופן עצמאי ויש לו קשר עם שרותי הביטחון.
הסופר רינגו סמית, אדם עשיר ומשפיען בינלאומי, סופר קנדי שכתב סדרת ספרים על חירות וחופש ומעוניין להשפיע על העולם.
נתנאל הלל גרץ, צעיר חרדי מתמודד, מחפש שידוך ועבודה, אכפתי מאוד.
מיכה מאירי, עוזרו של חבר הכנסת החרדי צביאלי.
רבקה, אשתו של מיכה.
אלו הדמויות המרכזיות, יש גם דמויות משנה.

כל ספר בסדרה מגיש עלילה בפני עצמה:

הצעה לסדר - עלילה במהלכה שוקי מלכה מנסה להכתיר מלך על מדינת ישראל, באופן חוקי, השב"כ מנסה למנוע את ההכתרה, כוחות נוספים מנסים להתערב.
גיבור הסיפור הוא צעיר חרדי מתמודד, העומד מול ההתלבטות: מה זה מלך? האם יש מקום למלך? האם אני יכול להיות מלך? מה זה דורש ממני?
בספר יש גם עלילת משנה סביב דמותו של צעיר קובני, קצין ששואף לחופש, ואחיו קרלו שרוצה להתחרות בו.

סדר הפוך - ארגון אנרכיסטי מנסה להוביל את המדינה למהפך שילטוני וגורם לסכסוך בין בתי המשפט לראש הממשלה. בספר נתנאל הלל מנסה למצוא שידוך, מתן מתמודד עם חרדה חברתית ופחד קהל, ניצן, הסוכן הבלתי רישמי של כוחות הביטחון פוגש דמות כריזמטית משמעותית הרוצה להשפיע עליו, כוחות נסתרים מנסים להכתיר דמות כלשהי כמנהיגת האנרכיה המתגבשת ועוד...

מסדר מלחמה -
רבקה מתמודדת מול הצורך במחשב לצד ההתנגדות המשפחתית לשימוש במסך.
נסיך אתיופי נדרש לצאת למסע. נתנאל הלל, מנהיג האנרכיה, נאלץ לצאת למלחמה על תפקידו ועל השידוך הנוצץ לו זכה, ועוד...

*

בקרוב אני רוצה להתחיל לכתוב את הספר הרביעי בסדרה, בעז"ה, ואולי אעלה לכאן את הפרקים, אם יהיה לזה ביקוש, ואם אצליח לבנות את הספר עם עלילה מסודרת.

אם שמתם לב לכך שהסדרה היא על בסיס המילה "סדר", אם יש לכם רעיון איך לקרוא לספר הרביעי כתבו לי. חשבתי על "סדר עולמי". אבל אשמח לרעיונות נוספים.
יש ספרים, שאחרי שאתה כותב עליהם ביקורת, אתה מגלה שבעצם כתבת אותם, לא עליהם. אין שום דבר להוסיף חוץ מתקציר משעמם ומעט תיקוני מקלדת בנאלים.

יש ספרים, שהביקורת עליהם היא חצי-חצי. חצי תקציר. חצי ביקורת. חצי מעניינים.

ויש את הספרים האלו, מהסוג השלישי, שבזמן שאתה קורא אותם יש לך מיליון דברים להגיד, אבל ברגע האמת, כשאתה מתיישב אל מול המקלדת, כל המילים שתכננת לומר פורחות לך מהראש, ואתה מוצא את עצמך מאלתר. מבקר באמת.

הספר הזה הוא מהסוג השלישי.

אני יושב כאן, ליד המחשב. מאלתר מילים על ספר של מילים. כותב על שתיקות. מוחק. כותב שוב. מוחק שוב. שותק.

המילים נאלמות מפי. נעלמות. סיירסלי.

אז אם הביקורת הזו יצאה קצת בוסרית, תאשימו את המקלדת, לא אותי. לא אשמתי שכשאני יישבתי מול הספר היה לי כל כך הרבה מה לומר, ופתאום עכשיו אני שותק. זו בטח המקלדת הארורה הזו, נו נו נו.

...​

גילוי נאות לפני שמתחילים:

יש לי ארבעה ספרים בבית. ארבע קירות. שומרים. מגוננים. מלמדים.

ארבעת הספרים האלו הם הסביב של חיי. נותנים לי אקספוזיציה כשצריך. מכניסים מסר עמוק בפנים. מביאים גיבורים מושלמים (בכך שהם לא מושלמים) לקדמת הבמה.

אני לא אגלה פה בשער בת רבים מהם ארבעת הספרים, אך כמעט כל מי שאני מכיר, יוכל להעיד שניסיתי לשדל אותו לקרוא את אחד מהספרים האלו.

היום התווסף לארבעת המופלאים הללו ספר חמישי.

עוד לא החלטתי למה הוא ישמש. הוא יכול להיות תקרה מגוננת מגשם, אולי רצפה שתחזיק אותי יציב. מה שבטוח, ישמר לו מקום בלב שלי. ליד הארבעה. יחמם אותו ביחד איתם.

פרטים נוספים בהמשך.

...​

מסתבר שקשה לקנות ספר פחות מ12 שעות אחרי שהוא יוצא מבית הדפוס, במיוחד אם אתה מגלה אחר כך שיכלת לקנות אותו ב70 ש"ח במקום בכמעט 100 (!).

הכל התחיל בבוקר של סוף אדר. הלכתי ברחובותיה של עיר חרדית מסוימת, כשלפתע עברתי ליד חנות ספרים חרדית.

בדקתי בכיס, מאתיים שקל. כמובן שנכנסתי.

לאחר כמה דקות של סיבובי הלוך-שוב ברחבי החנות, חזרתי אל המוכר עם ספר מסוים וכן עם הספר 'עליה השלום' (כן כן, תתפלאו, אבל לצערי עדיין לא קראתי.).

פתאום, ליד המוכר, אני שם לב לספר הנ"ל, עוד עטוף בניר שקוף. למען האמת, ראיתי פרקים מהסיפור ב'בתוך', ומה שאני זכרתי משם, זה משהו על סטייג', גרשי וסבא וסבתא. לחרפתי יותר התעניינתי לראות איך נראים הקטעים של התסריט בספר מאשר לקרוא אותו.

אז קניתי אותו מהר (למען האמת אפילו תג מחיר עוד לא היה עליו), קראתי, ו... הביקורת לפניכם.

...​

אזהרה: מכיוון שלאחרונה רבו זאטוטים מחוצ'קנים בשערי האתר, אדגיש מראש: זה לא ספר לילדים ונוער. בכלל לא. אנא סלקו את עצמכם מביקורת זו וחזרו אליה בטרם עת, כשתגדלו מעט.

...​

נתחיל בתקציר, לטובת כל מי ש(עדיין) לא קרא את הספר:

בקה, אם למופת ל3 ילדים וגבעת תיתורה מרשימה, מסתירה מאחורי שתיקותיה עבר כואב של אמא רעילה ומשפחה שותקת. היא עובדת בסטייג' (מלעז: במה כאן: הפקת אירועים) תוך כדי שהיא מנסה להתמודד עם מילות העבר המהדהדות בראשה, ועם משפחתה בהווה - שמציפה את העניין בכל פניה מחדש.

במקביל, נפרש סיפורה של יסכה, ה'בוסית' של בקה (וגם חברתה הטובה ביותר ואמה החורגת, אבל זה לא קשור לכאן...), שבעברה התמודדה עם גרשי בעלה האלכוהוליסט, תוך כדי שהיא מנסה להקשיב לסבה וסבתא ולגדל תינוק שמתבגר במהירות מפליאה.

כמובן, כיאה לדבורי רנד, היא לא חוסכת כאן במשפטים נוקבים ובאמרות מסמרות תודעה, שנשזרות בין דפי הספר בדרך מושלמת ומדהימה להפליא.

...​

אני רוצה להתחיל עם בקה.

למען האמת, הדמות הזו הזכירה לי קצת פאזל. בהתחלה מתפרקת לאלפי חלקיקים שווים. שבורים. רק ארבעה צדדים תואמים. מנסה קצת להרים את עצמה, לסדר. אבל רק כשיד חיצונית מגיעה התמונה הופכת לשלמה. וגם אז, יש שם ציור של פילה מרימה אמא, איקס אדום וגדול על שניהם.

בהתחלה, על הפרק הראשון, חשבתי שהיא ה'טיפוס' פה, (אח"כ קלטתי שזו אמונה), אבל בקה היא בת אדם משתדלת ומנסה מספיק בשביל להיות 'טיפוס' בעצמה. בהחלט דמות מופלאה ומחזקת. נחזור אליה בהמשך.

...​

ועכשיו ליסכה.

לפי מה שזכור לי, לדבורי יש עוד יסכה אחת ויחידה בנוסף לזו. יסכה מ'תחנות' הנפלא. יסכה ההיא גרה גם באזור של ביתי, מה שגורם לי להערכה גוברת אליה.

ולמרות שיסכה הזו שונה בהחלט, ו'מנקלה' הוא לא משחק בשבילה, עדיין יש בליבה אבנים שחורות ולבנות. בלק אנד וויט של אלכוהול. וכן, היין הוא קשר יציב בין הספר הזה ל'תיק מקסיקו', בכיוון ההפוך.

היא מתמודדת בגבורה עם מסע החיים הכבד שה' זימן לפתחה, ומאוד התפלאתי כשקלטתי שאמא שלה ג"כ קצת מרעילה (אם כי לה היה איפה להיות בשעת הקושי - בביתם של סבה וסבתה.)

גם אליה נחזור בהמשך.

...​


נמשיך עם הפרק הראשון כולו. בינינו, הוא מתחיל טיפל'ה מסובך , אבל לקראת הסוף הוא טיפה יותר מתבהר ומתיישר. לדוגמה - לקח לי כמה שניות להבין מה זה 'בולשות'. או דוגמה אחרת - ברגע הראשון התבלבלתי בין 'אבא' ל'אבי'. יכול להיות שזה קרה כי לוקח לי זמן להתחבר לספרים (או בגלל שקראתי את זה באישון לילה, תוך כדי הלחץ של טרום-פסח), אבל עברו כמה דפים עד שהגעתי אל המנוחה והנחלה (אם אפשר לקרוא לכל התסבוכת הזו ככה...)

בפרקים הבאים כבר נשאבתי ב'פלופ'. הדיאלוגים המשעשעים (במיוחד של הילדים. נראה כאילו דבורי פלשה אלינו לבית והקליטה את כולם) המסרים העמוקים (שנכנסו במושלמות בין המילים והשתיקות). העלילה הכואבת והנובעת. הטלטלות. בעיקר הטלטלות (כמה אישה אחת קטנה יכולה לעבור?). הכל סחף אותי בבת אחת לעולם שונה ועם זאת מוכר.

הפרקים מחולקים לשניים - חצי ראשון: סיפור רגיל. גוף ראשון עבר. חצי שני: תסריט (מיותר לציין שקיבלתי סיפוק לסקרנותי לאיך זה נראה על ההתחלה...). הם משלימים אחד את השני בצורה מושלמת, ושמו של כל פרק מתאים לו כמו עיצוב פנים ליסכה. אפרופו התסריט - הסיפור של גרשי ויסכה מחלחל ומצמרר (רק אני שמתי לב שהמפה מופיעה כמעט בכל פרק שבו יש את הבית של סבא וסבתא?), במיוחד אהבתי את הקטעים שעל הבמה, רתת נפשי למהדרין.

בכנות, היו קטעים בסיפור שנשכתי שפתיים יחד עם הגיבורים והתפרקתי אל תוך הספר. מהנהן לעצמי. כמעט בוכה. מדהים שיש ספרים שיודעים להעביר את הרגשות שלנו בצורה מושלמת ולא לתת רק תירוצים.

בהתחלה סבתא בילבי עצבנה אותי, התפלאתי שהיא היוותה אבן דרך בתיקון הנפשי של בקה. ולגבי הקטע של 'כמה אפשר לקשקש' - שלו צייתי כמעט כל הספר - רק אומר שאם זה הקטע עם ה'שמן-דובון-בלע-סבון' - אז זה מוכיח לנו שדווקא דברים קטנים הם אלו שיכולים לפגוע בנו ח"ו ולהיות הקש ששבר את גב הזהב.

יפה שהסופרת קראה לפרק שבו יש משבר קטן (43) בשמו של הפורקן. מי ששם לב יכול לראות שבאמת משם מתחיל קצת פורקן וזיכוך נפשי לבקה. היו כמה קטעים שם, ובמהלך המשך הסיפור, כמה קטעים שהתחשק לי לעצום בהם עיניים. להתעלם. אולי לבכות. לסלק את המחשבות מהראש. לנפח תקוות. לנפץ אותן כמו בועות סבון. אבל המשכתי לקרוא, למרות שבירת הלב שחוויתי ביחד עם בקה.

הגענו לקטע הכי מצמרר בספר. הקטע עם האיקסים. קטע שמנקז תפוחים של הורות רעילה לפרח נובל אחד (דרך אגב, כאן ראוי לציין שאהבתי במיוחד את כל ההומאז'ים לסיפורי האגדות הישנים). אין מילים. פשוטו כמשמעו. עד עכשיו אני לא יודע מה להגיד על הכאב הזה. בוקע ועולה בבקה ובנו כאחד.

אהבתי שהסופרת מקיימת מוות ליד חיים. סבא נפטר. מיד אח"כ 3 ילדים נולדים (אם כי לא הבנתי למה אלחנן לא נקרא גם בשם 'מהדהד', למרות שאבא של בקה נקרא ג"כ בשם כזה.).

הקטע של ה'מחול לך' בבית החיים היה מצמרר עד כלות הנפש. סילבי היא רעיון יפה ונחמד שגיוון קצת את הספר. דרך אגב, תמיד למי שמקשקש אומרים 'לך תקליט פודקאסט'. אני רואה שבקה ישמה את זה בצורה מקצועית...

ההתנהגות של אמונה לעיתים מדהימה, וכן הכוח שלה ושל בקה לקום מהשברים. סצנת הבקבוקים של שניהם יחד ריגשה וצימררה אותי כאחד. מי שקרא מבין.

אלי החמוד עדיין מחזק גב, אבל גם הוא הפליא אותי בעמידותו. נדהמתי שקראתי ש'יויו' זה בעצם 'יואל', תמיד חשבתי שזה 'יוסף'...

כאבתי על בקה, על צער של שנים סתם, על מצפון גדול. לא קל לעכל בכזו מהירות שהיא לא אשמה, אחרי שגדלה לעולם של להאשים את עצמה.

קצת עצוב שיסכה נשארה לכאורה 'אשמה'. אבל אהבתי את הכפרה שנעשתה לדמותה של אמו של אבי, עם קניית המערכת. סגירת המעגל עם התה הייתה נחמדה ביותר. היה נחמד לראות שהסיפור מסתיים בתקופת הזמן הזו, אבל אם זה היה כך גם בעיתון, זה טיפה מוזר (מי יקרא בסוכות על פסח?).

הסיפור נגמר ברגע שבקה מגיעה לסטייג', והטכניקה לא לגלות לנו מי באה - למרות שאנחנו יודעים בברור - גרמה לסיפור להסתיים בנימת רווחה.

למען האמת, במהלך הסיפור קצת ריחמתי על דבורי שצריכה לשבור את הלב של הקוראים ושלה (ושל הגיבורים) בשביל המסרים, אבל החזקתי עם הסיפור עד הסוף וזה היה שווה. שמתי גם לב שמאז שהתחלתי לקרוא, התחלתי גם לסנן כל מילה מליארד פעם לפני שהיא יוצאת מפי.

בקיצור - זה הספר הכי טוב של
@dvory עד עכשיו, לדעתי. ספר חובה בכל בית. מילים הם זהב, תודה שטרחת וכרית אותן בשביל כולנו. תודה שכתבת ספר כזה בים של מילים אבודות.

כריכה: כמוהן, כמו תמיד, כריכה מושכת ומקורית, הישר מידי הזהב של @לולה הבת. התאוריה שלי: קרעים בשורש - תרתי משמע. האוזניות של אמונה דווקא -כדי להראות לנו שדווקא מי שנראה לנו שסבל הכי קצת, סבל אולי כמעט יותר מכולם. הדבק הוא ניסיונותיה של בקה לתקן, והחוט המושלם מאחורה מרמז לנו שהפתרון לא נמצא בצד שחשבנו. (דרך אגב, שמתם לב שזה אותו גופן כמו של 'בחצר האחורית' ו'אין כמו בבית'?)

ציון: 10 מ10. מושלם.

עד כאן הביקורת הכי ארוכה בעולם, בעז"ה ניפגש אחרי החגים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה