דרוש מידע ספר מומלץ לגיל שנתיים עד שלוש

  • הוסף לסימניות
  • #41
יש לכם מושג אם חלק מהספרים שכתובים כאן תורגמו לאנגלית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
מה ומי בעולמי ילדים קטנים מאד נהנים מהתמונות, בסביבות גיל3, 4 אפשר ממש להתחיל לספר את הסיפור, והספרים אמא מה זה מתאים לגיל קטן ביותר ואחרי גיל2, 3 כבר לא מענין לכן עדיף סגנון של שעת סיפור או מה ומי וכו'
בכל אופן עדיף שיהיה תמיד גם ספר או שניים גודלים מנוילנים וכן עוד קטנים כמו אלי לומד להזהר וכל השאר של טללים
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
  • הוסף לסימניות
  • #45
שעת סיפור לקטנטנים!!!
ולדעתי שעת סיפור 1 לא מתאים בכלל ל2-3
הוא אומנם ספר מאוד מאוד מוצלח
אבל מתאים לגיל 3+ ולדעתי עד גיל 5-6...

לי יש את שעת סיפור לקטנטנים
ואפילו שאנו יודעים אותו בע"פ
אנחנו ממשיכים לספר אותו
(קבלתי אותו כשבני היה בן שנתיים ועכשעו הוא כמע בן 3..)
מצטרפת לנ"ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
סתם מענין לאיזה חלק אתם מתכוונות שמתאים לגיל הזה?
לקטנטנים או לאו דוקא?
כי יש לי את הקטנטנים, גם ה1 ו2 מתאים לגיל הזה?
לי יש את 2
אבל בגן של הבן שלי יש את 1 (גיל 1.5-2)ואני רואה שהוא בשימוש שם כל הזמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
כל הספרים הגדולים והמנולינים כמו מה ומי בעולמי שעת סיפור וכו' עולים בין 130-150, השאלה אם עדיף לקנות ספר אחד כזה או הרבה ספרונים, כמו הסדר ברעיון של אלי לומד להזהר (רק תואם לגיך 2-3)
מה דעתכן?
לדעתי, הספרים הגדולים יותר מוצלחים מבחינת התאמה לגיל, סוג העלילה, חזרתיות ומובנות. וגם נשמרים יותר מספרונים כי הכריכה והניילון יותר איכותיים.
יש חסרון שילדים יכולים לצפות שיקראו להם את כל הספר ברצף. אבל האמת שגם כשאני קוראת לילד סיפור קצר, הוא פשוט מבקש "עוד פעם" ברגע שמסיימים, כך שזה לא ממש שיקול.
בקצרה, אני מעדיפה את הגדולים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
הבת שלי בת שנה ורבע ועוד לא חשבתי בכלל לקנות לה ספרים, אבל אני רואה שזה לא מופרך!
מה עושים איתם בגיל הזה - בעיקר הציורים, לא?
המסקנה שלי מהאשכול שהספרים המתאימים לה כרגע הם "שעת סיפור לקטנטנים" ו"סיפורים שאוהבים ילדים".
במה אתם ממליצים להתחיל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
שעת סיפור לקטנטנים
מומלץ מאוד לגילאי 2-3
והספרים של שלבים (אמא של לאהלה ורות בייפוס)
מאוד מוצלחים עם מסר חזק אני אישית מאוד אוהבת אותם
וגם שלבלבים עם מאיר ושרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
"מי מה כמה" מתאים מאוד לגיל הזה
וכן יש את הספר, שאיני זוכרת את שמו אבל הגיבור הראשי הוא יוסי ובכל עמוד הוא נמצא בסיטואציה אחרת, ספר מאד מומלץ
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #52
הבת שלי בת שנה ורבע ועוד לא חשבתי בכלל לקנות לה ספרים, אבל אני רואה שזה לא מופרך!
מה עושים איתם בגיל הזה - בעיקר הציורים, לא?
המסקנה שלי מהאשכול שהספרים המתאימים לה כרגע הם "שעת סיפור לקטנטנים" ו"סיפורים שאוהבים ילדים".
במה אתם ממליצים להתחיל?
"אמא מה זה" ו"הספר הראשון שלי" שניהם מצוינים לגיל הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
"הספר המתוק הזה" מתאים מאד מאד לגילאי שנה פלוס. ואי אפשר בלעדיו בכלל!
הוא קיים באנגלית וגם באידיש.
גם "הספר החמוד הזה" קיים באידיש.
רק "החכם הזה" עדיין לא תורגם.
תהנו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
הבת שלי בת שנה ורבע ועוד לא חשבתי בכלל לקנות לה ספרים, אבל אני רואה שזה לא מופרך!
מה עושים איתם בגיל הזה - בעיקר הציורים, לא?
המסקנה שלי מהאשכול שהספרים המתאימים לה כרגע הם "שעת סיפור לקטנטנים" ו"סיפורים שאוהבים ילדים".
במה אתם ממליצים להתחיל?
וכן יש את הספר, שאיני זוכרת את שמו אבל הגיבור הראשי הוא יוסי ובכל עמוד הוא נמצא בסיטואציה אחרת, ספר מאד מומלץ
הספר הראשון שלי, מעולה בשביל להתחיל בגיל הזה, אין עדיין סיפורים כמעט, אלא דמות קבועה בכל מיני פוזות.
יש לי תאומות בנות שנה ושמונה שחורשות על הספר הזה כבר ארבעה - חמישה חודשים ויודעות את כולו בעל פה ממש. (לא סיפורים, אבל למדו לאמר המוווון מילים ממנו, התינוקת שנולדה שם באמצע תרמה להבנה מסוימת לתינוקת שלנו, וכדו').
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לא קראתי מה המליצו לך
יש לי סיפורים שאוהבים ילדים
ספר מהמם, ציורים מרהיבים
הילדים יודעים לדקלם בע"פ את הטקס לפי התמונות
שווה כל שקל
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
מה שהולך אצלינו:
המתוק הזה
החמוד הזה
(החכם הזה היה נראה לי לגיל יותר גדול)
הסידרה של מוישלה- משיב אבדה, עוזר לגברת נחמה, מודה על האמת
מה עושים עכשיו, של חיים ולדר ודבורה בנדיקט- לדעתי 2.5-3 ומעלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אני חיפשתי ספר עם מלל מענין כי לא מתאים לי לנסות להמציא סיפורים לפי התמונות,
קניתי את שעת סיפור לקטנטנים, הבת שלי מאד אוהבת את התמונות וכשיש לי כח לספר היא נהנית להקשיב,
האמת שבדר"כ אין לה סבלנות להקשיב והיא מדפדפת כל פעם מלא עמודים...
עוד ספר מוצלח שאני לא זוכרת יך קוראים לו אבל הרעיון של תמונות מכל מיני קטגוריות, בגדים, מספרים, צבעים וכו, ויזואלית ה מגרה מאד וגם מכניס מושגים.
(הנה שעון, כמו שיש לנו על הקיר, את רואה? שעון, תגידי שעון..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אני אוהבת את "הספר המתוק הזה".
ספר ישן מאד, זוכרת מהילדות של עצמי.
נהנית לספר לילד שלי, וגם הוא נהנה מאד.
הספר המתוק הזה
הספר החמוד הזה
אמא שלי שמרה את הכרכים המנויילנים בבוידעם והיום הילדים שלי כ"כ נהנים! (הקטנה בת 1.9 וממש מבינה)
הספר המתוק הזה
כמה ישן ככה מוצלח...
אני לא יודעת מה הסיבה בדיוק - אבל הילדים ממש משוגעים על הספר הזה
"הספר המתוק הזה" הכי מומלץ מהסדרה.
"יש לי מצווה" - חרוש אצלי.
ושלוש ספרונים של מנוחה בקרמן - לא גומרת להקריא:
*מוישלה משיב אבדה
*מוישלה עוזר לגברת נחמה
*מוישלה מודה על האמת

(מנסיון - לא רק של הילדים שלנו.)
יש לכם מושג אם חלק מהספרים שכתובים כאן תורגמו לאנגלית?
מה שהולך אצלינו:
המתוק הזה
החמוד הזה
(החכם הזה היה נראה לי לגיל יותר גדול)
הסידרה של מוישלה- משיב אבדה, עוזר לגברת נחמה, מודה על האמת
מה עושים עכשיו, של חיים ולדר ודבורה בנדיקט- לדעתי 2.5-3 ומעלה
להשיג ב105 ש"ח בלבד - הספר המתוק/ החמוד הזה
גם באנגלית ובאידיש (מנויילנים כמובן, בב"ב) 050-4172312
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
הבת שלי בת שנה ורבע ועוד לא חשבתי בכלל לקנות לה ספרים, אבל אני רואה שזה לא מופרך!
מה עושים איתם בגיל הזה - בעיקר הציורים, לא?
לגמרי אפשר וכדאי לקנות ספרים בגיל הזה, אפילו קודם. לגבי מה לעשות עם הספר בגיל הזה- חושבת שהשאלה היא פחות לגבי גיל (יש הבדל בין גיל שנה לחמש, אבל לא הבדל מאד גדול מהבחינה הזו בין גיל שנה לשנה ורבע לשנה וחצי).
הייתי מתחילה מפשוט לשבת ליד הילדה עם הספר, לאפשר לה להכיר את הדבר הזה, לדפדף ביחד, בלי להתייחס אפילו לתמונות עדיין, לדפדף מלמעלה, להכיר שיש דבר כזה ספר.
אחרי כמה פעמים אפשר להתחיל להסביר במילים פשוטות את מה שרואים בתמונה, להתחיל מדברים שהיא מכירה מהמציאות "הנה חתול, הנה כפית, הנה שולחן", מה שהיא מכירה. עד שאת רואה שהיא קלטה את הרעיון ומזהה את התמונות. שאת שואלת אותה "איפה חתול" והיא מצביעה למקום הנכון, או שפותחים עמוד שיש בו ציור של חתול והיא אומרת "חתול".
ואז עוברים לסיפור פשוט של משפט אחד או שניים, רצוי שמבוסס על הסיפור המקורי ושרואים אותו בתמונות. את החלק הזה קשה לי להסביר בלי ספר מול העיניים.
כשאת מרגישה שהיא מבינה, את מוסיפה עוד פרטים מתוך העלילה המקורית.
אם תרצי פרוט יותר, תפני באישי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ארבע שנים של צפיה מאז הכרכים הקודמים, וכמות הפייק ניוז, ההוצאות להורג וההשערות לא ניתנות לספירה. כבר ממבט ראשון בספר, ניתן להבין שההשקעה והאורך מצדיקים את ההמתנה.
כמו תמיד, בביקורות מסוג זה אני מעט מתקשה לחלק לכותרות מסודרות ולנושאים, עימכם הסליחה...



כשיש ביד שתי ספרים, אפשר כבר להתחיל לדבר בפרספקטיבה של סדרה, ולבקר בהתאם. ע"פ הבניה של הספרים עד כה, אני מהמרת, ודי בטוחה בדעתי, שזה הולך לכיוון של טרילוגיה. ולפני שאתם מגלגלים עיניים ומגחכים על הטרנד, בואו נדבר רגע מה זאת טרילוגיה, ומה ההבדל בינה לבין סדרת ספרים. טרילוגיה בעיני היא שלושה ספרים, עם דגש על המספר שלוש. העלילה היא עלילה אחת, המחולקת לספרים עם סיום ביניים בכל ספר, עד הספר האחרון. הספר הראשון לרוב יהיה הכרות עם העולם בו הטרילוגיה מתקיימת, הצגת הקונפליקט המרכזי של העלילה, כשהספר יסגר בטוב, יחסית. הספר השני יהיה הספר הקשה ביותר, העלילה תעמיק עוד, הטוב והרע יתרחקו עוד יותר זה מזה, האופל יתגבר, והסיום – לרוב לא חיובי. הספר האחרון ימשיך את השני, עד לנקודת השיא ולהתרה. לעומת זאת, סדרה בעיניי, היא אוסף של ספרים הנמצאים תחת כותרת משותפת – גיבור זהה, קונספט זהה, זירה זהה ועוד. בשנים האחרונות תופעת הסדרות התפשטה בציבור החרדי בשיטת כל המרבה הרי זה משובח, ומחצית מהספרים הם 'חלק מסדרת המתח האגדית' או ש'עלילותיו של גיבורנו לא תמו וניפגש שוב בספר הבא'. בגלל כל זה, הופעה של טרילוגיה אמיתית, ועוד פנטזיה – היא מבורכת בעיניי, ואני מקווה שבעקבותיה התופעה תתפשט עוד ועוד.

הספר בנוי בצורה מדהימה. אם בספרים הקודמים היו תלונות על התמרחות, פה העלילה קצבית וכל משפט הוא תגלית חדשה והתקדמות בסיפור. הספר מתחיל בפרולוג מפחיד וקשה לקריאה, ואח"כ בערך מאתיים עמודים של התרחשויות שליליות. לאחר מכן יש אתנחתא קלה למשך כמה עשרות עמודים כיפיים ומגניבים, ואז כמעט עד סוף הספר האופל משתלט ולינאר חוטפת מכל כיוון אפשרי. ופתאום, ממש במאה עמודים האחרונים של הספר, סוף סוף משהו טוב קורה ללינאר, עד הסיום – שבו המצב בשלוש הממלכות קשה מאי פעם, אבל לינאר ופיאגרו באיזשהו ניצחון חלקי על המשטר. ואז, מגיע האפילוג. קטע פשוט יפיפה. ספרותית, כתיבתית, עלילתית. והדבר המדהים בעיני – זה שהסופרת סגרה מעגל עם האפילוג.
העלילה מדהימה ומפתיעה, מלאת הפתעות וטוויסטים. מתברר, כצפוי, שהסופרת ידעה מראש בדיוק מה הולך לקרות בספרים הבאים, ושתלה הרבה רמזים מקדימים ושאלות שנפתרות. בלי לתת מדי הרבה ספויילרים – אגדות רבות מתגלות כאמיתיות, חלומות מתגשמים ודמויות מהעבר מוארות באור חדש ומפחיד. קטע שאהבתי הוא הספר בתוך ספר – מלכות של שמש ירח ועשן כוכבים. מגניב!

כצפוי מסיפור דיסטופי, האופל שולט בכל. הנבלים – הם הסטראוטיפ המדויק. הרוע הוא אמיתי, ומאידיאל. זוכרים את הפריחה היפה ליד בקתת משפחה רז? את התיאורים על טעמם המדויק של הדוקאנים, צבע השקיעה והרעב הכבד? אז התיאורים נשארים, אבל המתוארים משתנים בחדות. בספר מתוארים לאורך, לרוחב ולעומק נופים אפלים, נבלים אכזריים, חיות מחרידות ועוד. האלימות קשה מאוד לקריאה, ולשואלים – קשה פי כמה מהספרים הקודמים. אם עד כה השיא היה ההוצאה להורג של ההורים של דיתה לעיניה, בספר הנוכחי זו רק מדרגה ראשונה. הוצאות להורג על ימין ועל שמאל, איומים, תאי כלא מחרידים, ואנשים שפשוט מחרידים לקריאה. החלק שהיה לי הכי קשה לקרוא – זה הקטעים על העם הראשלי, שהתיאורים עליו הם פשוט בחילה. באופן אישי – רעדתי פיזית במהלך הקריאה. למתלוננים על הספר הראשון – אל תקראו את השני, הוא לא יעשה לכם טוב.

מה שעוד מעמיקה מאוד בספר, היא הפנטזיה. בספרים הקודמים היא הוכנסה במינון קטן, ופה הסופרת הולכת על הקופה והפנטזיה היא פנטזיה על מלא. קצת היה קשה להחזיק ראש עם כל כך הרבה חיות, כלי נשק וטקסים, אבל זה שווה, כי התוצאה פשוט יפיפה. ברמת האליגוריה גם יש העמקה קלה, כשלינאר הופכת ממביאת גאולת הכפרים למביאת גאולת הממלכות, ומושגים כמו אחרית הימים נכנסים. אם כי, אני מחכה לראות איך הסיפור יסתיים, ואז לגבש את דעתי על האליגוריה שהסופרת הכניסה. יש לי הרהור מסוים, יכול להיות שהיא הכניסה את כל האליגוריה ו/או היהדות כדי להצדיק את הרוע של הראשלים? כי באופן רגיל, לא כותבים בציבורינו על נבלים עד כדי כך אכזריים, ברמת ההנאה מהרוע, וכשהיא בעצם אומרת – הם שונאים את בני אברהם סתם, מאותה סיבה שחמאס הרגו לנו 1300 איש לפני שנתיים, היא מצדיקה את עצמה. אבל אם היא הולכת על הקבלה חזקה, היא תצטרך גם לספק הסבר מיהי לינאר ועוד שאלות. כך או כך, מסקנת הביניים שלי על השאלה של איזה ז'אנר הסדרה – היא פנטזיה אפית עם מרכיבים אליגוריים. בזה, בסוגריים, היא לוקחת מיונה ספיר את התואר של הפנטזיה הראשונה במגזר...

נקודה משמעותית שהפריעה לי: אפיון הדמויות בסיסי מאוד מאוד, והגיבורים לא עוברים שינויים פנימיים משמעותיים. אם לפחות היא הייתה כותבת רק בטווח האפיון, ניחא. אבל לינאר נעה ונדה באירועים שדורשים ממנה מעבר, והתגובות שלה משתנות ולא עיקביות, מה שמוריד מאוד מהאמינות של הדמות. כשטורמסו מאיים עליה היא נכנעת בכזו קלות! הייתי מצפה ממנה ליותר. גם היחס המשתנה שלה לבנות העמים, וההחלטות הלא מספיק מנומקות. גם ההצטרפות של דיקלואר לפולארים בעייתית, כי נכון שבספר הראשון היא בנתה את הדמות שלו כאחד שמאמין בכח ובתנו לצה"ל לכסח, אבל חוץ מאופי יש לגיבור גם אישיות, והאישיות של דיקלואר עד כה הייתה יפה! היו לו מידות טובות, והוא באמת ובתמים אהב את לינאר. אני מסרבת להאמין לכך שהוא נתן לה פשוט למות, זה לא דיקלואר של הספר הראשון!
הערה נוספת, שקשורה גם לעלילה, היא שלינאר מפגינה טיפשות מסוימת, למה היא לא קוראת לניצוץ? גם אם הוא לא ענה לה בפעם הראשונה, הייתי מצפה שתנסה שוב ושוב, ולו רק מהרצון להיאחז במשהו. אגב, היו דברים רבים שניחשתי מראש, ופשוט חיכיתי שלינאר תקלוט אותם גם, לדוגמא ברגע שהיא נכנסה למצודת הזכוכית היה ברור לי שאנשי המלח יסייעו לה לצאת, ומי הם האחים באגדת האחים מראשל שיערתי עוד לפני הקריאה של הספר.

יש לסופרת קטע מסוים, שהיא פותחת נושאים ותעלומות בקול רעש גדול, ולבסוף כמעט ולא מתייחסת אליהם או שהם נדחים לספר הבא. עיר האסירים כמעט ולא הוזכרה, זה קו עלילה שנפתח בספר הקודם וחשבתי שימשיך בספר הנוכחי. גם הפרולוג מטיל האימה בעצם לא היה משמעותי בכלום לעלילה, מלבד ההרגשה המעצבנת כשהקוראים מחזיקים במידע שהגיבור לא מכיר, ופועל בצורה שגויה. והשיא – זה הפומפוזיות של "רזי ניהר, מביאת גאולת הכפרים". במציאות כמעט ואין חשיבות בספר הנוכחי לשם שלו, והוא לא באמת מניע את העלילה. אפרופו רזי ניהר, יש פה סתירה - באגדה על רזי ניהר נאמר שכשהסבתא העבירה את כח ראיית הצללים לנכדתה היא הפסיקה לראות אותם, אז למה בזמן שלינאר כבר קיבלה את הכח הוא לפתע מופיע אצל המשרתת ההיא? ובנוסף, איפה הוא היה קודם, למה היא לא ראתה צללים לפני שהיא חלתה באנטהילוקיוס?

מרגישה קטנונית לכתוב את זה, ולכן זה רק בסוף בסוף – היו כמה סצנות ואלמנטים שהזכירו לי ספרים אחרים, יתכן שזה נטו הרגשה שלי, אבל בכל אופן מניחה את זה. מעבר הכור – שרשרת שמסובבים בה משהו ואז עוברים... קשה לי להאמין שזה לא קשור למחולל זמן. כנ"ל המושג טוהר הדם שאין לי מושג למה הוא נכנס בכלל לספר, היה אפשר להתגזען וללמוד סולם דרגות גם בלי המילים האלו שאין להם באמת אחיזה במציאות, הרי אין שם מדרג של חצויי דם או מעמדות ביניים כתוצאה מנישואים בין אנשים ממעמד שונה. הייתי משנה את שלט הכניסה לראשל למשהו אחר, ובטח לא פעמיים טוהר. שינויי צורה, הפריאטור שהופך ליונה... חבל, היה אפשר בקלות לשנות אותם למשהו שלא מזכיר שום ספר.
בשלב מסוים בספר, עלה מול עיני חלום של מלך, על ציפור שחורה וציפור לבנה, וטיפת דם שנופלת על כוזר, וגם הסצנה של ההעלאה על המוקד הזכירה לי קטע שבו נער אחד אמור להתלות על העמוד הירוק במרכז אתיל, ולבסוף מגלה את אביו, ודיקלואר הוא הקבלה אמיתית לשאול - כמובן שכל אלו הן אסטואציות בלבד.
(ורק בסוגריים: החורף של שירי | החורף של דיתה😉)

כיף שקראתם עד פה,
ותודה לאביגיל גדולד על יצירת האומנות הזו.
מומלץ בחום!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה