הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הספריה.
זה המקום אליו אני הולך לבקש קצת מנוחה, ולפגוש את צביקה, הספרן.
אני מתיישב בפינת קריאה, זו שהכי קרובה לדלפק, ונאנח.
זה הצליח לי, צביקה הרים עיניים מהמחשב שלו ונפנף לי לשלום.
נאנחתי שוב.
הוא קם, עקף את הדלפק הארוך, ובא לשבת לידי.
"מה קורה?"
"קורה מה שקורה כל הזמן, די נמאס לי..."
צביקה גירד בעורפו והמתין להמשך
"אני לא מסתדר איתה בשום אופן. אנחנו לא מצליחים להסכים על שום דבר.
כשאני רוצה לטייל היא רוצה לנוח, כשאני הולך לישון מתחשק לה להדליק מוסיקה. כשלי קר לה חם, אם אני אומר משהו היא מיד מתווכחת, היא אוהבת את כל מה שאני שונא, האופי שלי ושלה נמצאים בשני קצוות הסקאלה. אין שלום ואין בית, רק קדרה אחת גדולה ורותחת".
צביקה קם.
שוטט כמה רגעים בין טורי הספרים, וחזר אלי לבסוף עם ספר עב כרס.
"קראת את זה פעם?" שאל אותי.
"לא מכיר".
"כמעט אף אחד לא קרא אותו, הוא נשאר תמיד על המדף ומעלה אבק".
"על מה זה?"
סיפור על נסיך צעיר, שהתחתן עם נסיכה נחמדה מאד. הם גרו בטירה יפה על גדות הנהר, וחיו באושר רב, מעולם לא רבו, והשלום פרח ביניהם תמיד, הספר מתאר את השיחות הארוכות שלהם בטיילם על החוף, הוא מתאר את ימיהם הנעימים, ואת חייהם הנהדרים עד הזיקנה המכובדת והשלווה שלהם".
"משעמם עד מוות" אמרתי.
"בדיוק, לכן אף אחד לא קורא בו.
אנשים מחפשים מתח, אתגר, אנשים מחפשים את החיכוך שיוצר אש, שעושה מעניין.
לא היית רוצה לבוא לספרייה. וכשהייתי שואל אותך "מה קורה?"
היית נאנח ועונה "לא קורה כלום".
זה המקום אליו אני הולך לבקש קצת מנוחה, ולפגוש את צביקה, הספרן.
אני מתיישב בפינת קריאה, זו שהכי קרובה לדלפק, ונאנח.
זה הצליח לי, צביקה הרים עיניים מהמחשב שלו ונפנף לי לשלום.
נאנחתי שוב.
הוא קם, עקף את הדלפק הארוך, ובא לשבת לידי.
"מה קורה?"
"קורה מה שקורה כל הזמן, די נמאס לי..."
צביקה גירד בעורפו והמתין להמשך
"אני לא מסתדר איתה בשום אופן. אנחנו לא מצליחים להסכים על שום דבר.
כשאני רוצה לטייל היא רוצה לנוח, כשאני הולך לישון מתחשק לה להדליק מוסיקה. כשלי קר לה חם, אם אני אומר משהו היא מיד מתווכחת, היא אוהבת את כל מה שאני שונא, האופי שלי ושלה נמצאים בשני קצוות הסקאלה. אין שלום ואין בית, רק קדרה אחת גדולה ורותחת".
צביקה קם.
שוטט כמה רגעים בין טורי הספרים, וחזר אלי לבסוף עם ספר עב כרס.
"קראת את זה פעם?" שאל אותי.
"לא מכיר".
"כמעט אף אחד לא קרא אותו, הוא נשאר תמיד על המדף ומעלה אבק".
"על מה זה?"
סיפור על נסיך צעיר, שהתחתן עם נסיכה נחמדה מאד. הם גרו בטירה יפה על גדות הנהר, וחיו באושר רב, מעולם לא רבו, והשלום פרח ביניהם תמיד, הספר מתאר את השיחות הארוכות שלהם בטיילם על החוף, הוא מתאר את ימיהם הנעימים, ואת חייהם הנהדרים עד הזיקנה המכובדת והשלווה שלהם".
"משעמם עד מוות" אמרתי.
"בדיוק, לכן אף אחד לא קורא בו.
אנשים מחפשים מתח, אתגר, אנשים מחפשים את החיכוך שיוצר אש, שעושה מעניין.
לא היית רוצה לבוא לספרייה. וכשהייתי שואל אותך "מה קורה?"
היית נאנח ועונה "לא קורה כלום".
Reactions: אוראל סולטן, ספרות בנשמה ו-מאיר החושב3 //