סקר קצר בנושא איורים בספרי ילדים.

[RacheliArt]

מזכיר לי מה שקראתי באחד העלונים שהיה כתוב שם "אמרו בני הבית לבעל הבית"... ואז היה כתוב "השיב בעל הבית לעומתה"
בהתחלה חשבתי שזה טעות אח"כ שמתי לב שזה לאורך כל העלון - האישה מכונה בשם "בני הבית"

חחחחחחחחחחחחחחחח

תמיד "נהנית" לקבל הזמנות של "גרשון קורקנבליט וב"ב"

 

[אספרה]

תוצאות הסקר מפתיעים אותי מאוד.
הייתי בטוחה שאין על הפלנטה אף אחד שרואה דבר רע בציורי נשים (צנועות כמובן), ושזו רק המצאה שיווקית של העיתונות החרדית והמו"לים.
מופתעת מאוד לגלות שיש (נכון לעכשיו) 26 אנשים שסוברים שיש רע בציורי נשים.

מעניין לשמוע מה עומד מאחורי דעה כזאת. אולי מישהו מה-26 יתנדב להסביר?
(אם לדעת פותח האשכול השאלה שלי עלולה להוביל לוויכוחים לא רצויים, אפשר בכיף למחוק אותה. אני שואלת כי באמת מעניין אותי.)

 

[שירי כהן]

עניתי על הסקר.

תודה, כי הוא ממש חשוב.

לאחרונה הבן שלי (5.5) חוזר שוב ושוב על השאלה איפה האמא בספר. וניכר שזה ממש מפריע לו ומתסכל ואפילו מטריד אותו.

בפרט כשהבת שלי מסתכלת בספר לתינוקות שהסיפור בו על 2 ילדים- אח ואחות.
הספר הוא ספר מדהים שמתחיל מהרגע הראשון של הילד- הולך לגינה, אוכל בננה, נולדה לו אחות, הולך לישון. ספר מקסים עם ציורים של גדי פולק. בכל הספר לא מופיע שום אזכור של האמא מלבד נרות שבת דולקים. והילד לא מפסיק לשאול "אבל איפה האמא? היא נפטרה?".

לדעתי המחיקה של האמא פוגעת במקום מאד רגיש. ספר לילדים מוכרח לדבר על קשר עם אמא, זה הבסיס של החיים של הילד. אין שום סיבה בעולם למחוק כל אזכור של אמא מספר מצויר, בפרט לא ספר שמיועד לילדים קטנים.

הספר האולי יחיד בציבור שלנו שנותן לזה מענה זה סיפורים מתוך הלב של אמא.

מסכימה ומזדהה מאד,
כתבתי על זה לחברותי הציירות אחרי שראיתי את הספר החדש (והמדהים!) של גדי פולק.
אני מכירה את המגמה הזו ולא אוהבת אותה, של ספרי זכרים בלבד,
אבל הפעם זה ממש הכאיב לי..
במיוחד שגדי פולק לא אחד שיש לו ענין לא לצייר נשים,
נראה שזה נעשה נטו משיקול כלכלי (השערה, לא ידיעה) וזה ציער אותי ממש.
זהו? גם הטובים הלכו לנו?
כזה ספר איכותי, שלדעתי לא היה מפסיד יותר מלקוח אחד בגלל שהיו בו נשים,
והלקוח הזה הוא כנראה אותו אחד שמשטה בכולנו...
שכביכול אם נצייר נשים פחות יקנו את הספר.
חדר המתנה לרופא - כולם אבות. שולחן שבת - בלי אמא. זה ממש כואב.

 

[שירי כהן]

אבל - חייבת לסייג,
המוציא ספרי קומיקס שחור לבן זולים על טהרת הגברים בלבד,
בחכמה הוא עושה - שכן אז הספר כשר וישר להרכש על ידי חיידרים כפרסים לילדים.
ולא, עוד לא יצא לי לצייר אחד כזה, אצלי עד כה לרוב היו נשים ובנות..
אבל אני יכולה להבין מה עומד מאחורי, בצער - כי זה כזה עקום, אבל כלכלית אני מבינה.

 

[מריומה~]

לאחרונה הבן שלי (5.5) חוזר שוב ושוב על השאלה איפה האמא בספר. וניכר שזה ממש מפריע לו ומתסכל ואפילו מטריד אותו.

בפרט כשהבת שלי מסתכלת בספר לתינוקות שהסיפור בו על 2 ילדים- אח ואחות.
הספר הוא ספר מדהים שמתחיל מהרגע הראשון של הילד- הולך לגינה, אוכל בננה, נולדה לו אחות, הולך לישון. ספר מקסים עם ציורים של גדי פולק. בכל הספר לא מופיע שום אזכור של האמא מלבד נרות שבת דולקים. והילד לא מפסיק לשאול "אבל איפה האמא? היא נפטרה?".

לדעתי המחיקה של האמא פוגעת במקום מאד רגיש. ספר לילדים מוכרח לדבר על קשר עם אמא, זה הבסיס של החיים של הילד. אין שום סיבה בעולם למחוק כל אזכור של אמא מספר מצויר, בפרט לא ספר שמיועד לילדים קטנים.

הספר האולי יחיד בציבור שלנו שנותן לזה מענה זה סיפורים מתוך הלב של אמא.

יש לך טעות בהבנת רעיון הספר.
הספר לא מדבר על קשר של ילד עם אמא שלו ומה היא בשבילו בגיל הקטן.
זה ברור שהיא לוקחת אותו והיא מאכילה אותו ועושה בשבילו ונמצאת איתו ועוד ועוד.
ולכן ילד קטן שרואה סיפור קטנטן על ילד אחר מיד מחפש את אמא שלו, ואבא שלו וסבא שלו והגננת. ויכול להיות שיחפש את המיטה או המוצץ שלו.
הוא צריך שלימות. ולכן מחפש אותה.

הסופרת לא מחקה את האמא מחייו. אלא מיקדה את הזירות לדבר ספציפי נקודתי ממש.

את יכולה לטעון שאולי מתאים יותר בגיל הזה לתת ביטוי לאמא בחייו של הילד. ולהעלות אותם באיורים.
ולא רק בפן הרגשי כמו הספר - סיפורים מתוך הלב.

 

[מה הענינים]

יש לך טעות בהבנת רעיון הספר.
הספר לא מדבר על קשר של ילד עם אמא שלו ומה היא בשבילו בגיל הקטן.
זה ברור שהיא לוקחת אותו והיא מאכילה אותו ועושה בשבילו ונמצאת איתו ועוד ועוד.
ולכן ילד קטן שרואה סיפור קטנטן על ילד אחר מיד מחפש את אמא שלו, ואבא שלו וסבא שלו והגננת. ויכול להיות שיחפש את המיטה או המוצץ שלו.
הוא צריך שלימות. ולכן מחפש אותה.

הסופרת לא מחקה את האמא מחייו. אלא מיקדה את הזירות לדבר ספציפי נקודתי ממש.

את יכולה לטעון שאולי מתאים יותר בגיל הזה לתת ביטוי לאמא בחייו של הילד. ולהעלות אותם באיורים.
ולא רק בפן הרגשי כמו הספר - סיפורים מתוך הלב.

בודאי, גם בחיים האמיתיים האמא היא רק צל שמתלווה לילד.
היא נותנת לו אוכל, מנקה אותו, מעסיקה אותו.
אבל, בתכל'ס, היא מענינת אותו כמו הג'וק ומכונית המשטרה?

 

[מריומה~]

בודאי, גם בחיים האמיתיים האמא היא רק צל שמתלווה לילד.
היא נותנת לו אוכל, מנקה אותו, מעסיקה אותו.
אבל, בתכל'ס, היא מענינת אותו כמו הג'וק ומכונית המשטרה?

סתם היה מענין איך התגובה אם הספר היה שלכל מקום אמא שלו מתלווית אליו וגם צמודה.
אוכל בננה- אמא לידו. מסתכל בחלון- אמא לידו.
משחק עם חבר בכדור - אמא לידו.

נראה לי היו חוששים לפרנאודיות של האמא הזו..

 

[מה הענינים]

סתם היה מענין איך התגובה אם הספר היה שלכל מקום אמא שלו.
אוכל בננה- אמא לידו. מסתכל בחלון- אמא לידו.
משחק עם חבר בכדור - אמא לידו.

נראה לי היו חוששים לפרנאודיות של האמא הזו..

אל תשכחי שלהרבה בתים הוא לא היה נכנס
כי אם יש אמא בספר, משהו מקולקל כאן.
גם במציאות צריך להיות תמיד מאחורי הקלעים. הרי אנחנו נשים.

 

[מריומה~]

אל תשכחי שלהרבה בתים הוא לא היה נכנס
כי אם יש אמא בספר, משהו מקולקל כאן.
גם במציאות צריך להיות תמיד מאחורי הקלעים. הרי אנחנו נשים.

חבל שבמציאות אי אפשר להעביר ליבשת אחרת את כל אילו שהמציאו תורה חדשה....
במקום שאנחנו נפריע להם כל כך, שיבנו עולם כטוב בעיניהם ונראה מה יהיה תגובתם.
אם בכלל יצליחו.
עולם הפוך ראיתי.

 

[מה הענינים]

חבל שבמציאות אי אפשר להעביר ליבשת אחרת את כל אילו שהמציאו תורה חדשה....
במקום שאנחנו נפריע להם כל כך, שיבנו עולם כטוב בעיניהם ונראה מה יהיה תגובתם.
אם בכלל יצליחו.
עולם הפוך ראיתי.

חלום חיי.
וגם לעשות להם גדר...

 

[חן וחסד]

לגבי תמונות של נשים:

אם זה נשאר בתמונות של אמא או אחות, בנות, סבתה וכו' באופן לא ממש אמיתי כמוד תמונה וכו' אין לי בעיה בזה

 

[יעל אייזיקוביץ]

אני מתחילה להעריך את זה שבחיים האמיתיים לפחות אני לא מסולקת מהבית

 

[nechamizak]

יש לך טעות בהבנת רעיון הספר.
הספר לא מדבר על קשר של ילד עם אמא שלו ומה היא בשבילו בגיל הקטן.
זה ברור שהיא לוקחת אותו והיא מאכילה אותו ועושה בשבילו ונמצאת איתו ועוד ועוד.
ולכן ילד קטן שרואה סיפור קטנטן על ילד אחר מיד מחפש את אמא שלו, ואבא שלו וסבא שלו והגננת. ויכול להיות שיחפש את המיטה או המוצץ שלו.
הוא צריך שלימות. ולכן מחפש אותה.

הסופרת לא מחקה את האמא מחייו. אלא מיקדה את הזירות לדבר ספציפי נקודתי ממש.

את יכולה לטעון שאולי מתאים יותר בגיל הזה לתת ביטוי לאמא בחייו של הילד. ולהעלות אותם באיורים.
ולא רק בפן הרגשי כמו הספר - סיפורים מתוך הלב.

הי בפוטנציאל, הספר מתאר את עולמו ואת חוויותיו של ילד צעיר מאוד. בגילאים צעירים צריכה להיות דמות מטפלת ראשית שנוכחת פיזית בעולם של הילד, ועל פי רוב זו האמא. הנוכחות שלה (וגם סגנון ההתקשרות) היא זו שיוצרת את הבסיס הרגשי והחברתי של הילד בעתיד, ולכן גם לדעתי זה לא ייתכן שדמות האם לא תופיע בספר כזה. יכולים להופיע גם דמויות משניות וזרות ועצמים נוספים, אבל רק בנוסף לדמות האם.

 

[nechamizak]

ואגב, נזכרתי בספר לפעוטות ממש ישן, אולי הכי ותיק בתחום, נראה לי בשם מראות לפעוט, ולאמא יש שם נוכחות מאוד משמעותית.

 

[כלבבי]

מזכיר לי מה שקראתי באחד העלונים שהיה כתוב שם "אמרו בני הבית לבעל הבית"... ואז היה כתוב "השיב בעל הבית לעומתה"
בהתחלה חשבתי שזה טעות אח"כ שמתי לב שזה לאורך כל העלון - האישה מכונה בשם "בני הבית"

טוב. יש מגזרים שגם בחיים האמיתיים ולא רק בסיפורים הם משתמשים בביטויים הללו.

 

[נ פלוס]

לא הבנתי???
יש בעיה באיור של אישה
אני רצינית!! אני רוצה הסבר!!

 

[מרים ליף]

לא הבנתי???
יש בעיה באיור של אישה
אני רצינית!! אני רוצה הסבר!!

את ממש לא מעודכנת!!!
לא שמעת על תרי"ד מצוות?
לא ראית ספרי ילדים בהם כל המשפחה יוצאת לטייל לגן החיות- סבא, אבא, ובנים, א, ותינוקת.

אגב- אני משתדלת לא לקנות ספרי של משפחות חד הוריות, אם הרבה יעשו כך. יבינו שזה לא כלכלי להכניס איזה חירפון של מגזר אחד קטנטן לכל האוכלוסייה החרדית.

 

[ronitg]

טירוף

 

[אמיליה]

מה הכוונה חיות טמאות?
אין לי בעיה עם חתולה ושועל או צפרדע.
אבל עם חזירים ודרקונים כן. כי בד"כ מי שמצייר אותם גם מצייר אותם דוחה .

 

[inspiration]

האמת, מעולם לא חשבתי על זה. איזה עולם מוזר...
האמא היא חלק מרכזי מאוד מחיי הילד. למה להעלים אותה כל עוד היא צנועה ועדינה?
נשגב מבינתי...
לגבי חיות אני בכלל בהלם. כאילו, אם הסיפור הוא על גן חיות. יהיו שם כבשים ואילות??
מה רע בקוף חמוד? בדוב ובאריה? תסבירו לי בבקשה...