הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
החדר ריק, ארי יושב על מיטתו, נשען על הקיר ובוהה בקיר שמולו, הוא ממולל סיגריה בידיו.
מילר נכנס לחדר, רואה את ארי "אה שיינר? מה קורה?"
ארי עדין בוהה בקיר ואומר בהיסח הדעת "מה?"
מילר ממשיך "למה אתה לא בחדר אוכל?"
ארי מפנה את ראשו לעבר מילר ועונה "למה אתה לא בחדר אוכל?"
מילר "אני שאלתי קודם, ומחוץ מזה אני עוד שניה יורד"
ארי ממלמל "לא רעב", הוא עדין ממולל את הסיגריה
למילר נתפס המבט על הסיגריה ואומר "מסכנה עזוב אותה"
ארי בבלבול "את מי?"
ואז קולט את המבט של מילר על הסיגריה , ארי גם מביט כמה שניות ארוכות על הסיגריה , נראה שהמחשבות שלו נוסעות אותו רחוק
מילר לא מבין מה הסיפור של ארי ואומר "תעשן אותה כבר!"
ארי מרים את ראשו כמתנער ואומר "עישנתי מדי הרבה היום"
ומחזיר את הסיגריה המרוטטת לכיסו. רואים שמחשבותיו פזורות.
מילר מסתכל עליו עוד כמה שניות, וכשהוא רואה שארי לא מגיב , וזה מוזר, הוא מתיישב על המיטה שמול ארי ואומר "נו"
ארי "מה נו?"
מילר "יאללה ספר, שפוך, דבר"
ארי "מה לספר, לשפוך, לדבר?"
מילר "בגלל מה אתה נהיה כ"כ חולמני"
ארי לא עונה ורק מחייך חיוך קטנטן וסתום
מילר "נווווווווווווווווו"
ארי "יש דברים שנודעים רק אח"כ"
מילר קוטע אותו בסקרנות "אחרי מה?"
ארי ממשיך בלי להתייחס למילר וממשיך בהתפייטות "ויש דברים שלא נודעים לעולם"
הוא קם והולך לכיוון הדלת
מילר בפליאה "לאן זה?"
ארי לא מפנה את ראשו לאחור ועונה שפניו לדלת "עשית אותי רעב"
מילר מתעצבן וזורק את הכרית שלידו לכוון ארי , הכרית פגעה בדלת שנסגרה ונפלה על הרצפה.
מילר קם באוף עצבני, עוקף את הכרית , לא מרים אותה, פותח את הדלת ויוצא גם הוא לחדר אוכל.
בחדר אוכל הוא מתיישב בחבטה ליד שוורץ ששקוע באמצע לאוכל
שוורץ מרים שניה את מבטו לראות מי נחת לידו וכשהוא רואה שזה מילר הוא מחזיר את מבטו לצלחת
מילר לא מתרגש ומקרב את ראשו לצלחת לראש של שוורץ עד כדי כך שהוא כמעט פוגע בצלחת
מילר בשקט "תגיד, יש מצב שקורה משהו אצל שיינר ואנחנו לא יודעים?"
שוורץ מגחך לאוכל ואומר "אנחנו לא יודעים?"
מילר תוקע מבט תובע בשוורץ שעדיין לא מרים את מבטו מהאוכל "הוא סיפר לך משהו?????"
שוורץ "לא"
מילר "אז מה…?"
שוורץ סוף סוף גמר לאכול , הוא נעמד, טופח על הכתף של מילר ואומר "הוא איש מלא סודות,במקודם או במאוחר נדע" והולך
מילר נשאר יושב מתוסכל על הכסא ורק פולט "אוווווווווווף!"
החבר שלידו שומע את האוף ואומר למילר "מה קרה?"
מילר בתסכול "כלום, יש לי חברים מעצבנים!"
החבר מגחך "סוף סוף קלטת את זה"
מילר נכנס לחדר, רואה את ארי "אה שיינר? מה קורה?"
ארי עדין בוהה בקיר ואומר בהיסח הדעת "מה?"
מילר ממשיך "למה אתה לא בחדר אוכל?"
ארי מפנה את ראשו לעבר מילר ועונה "למה אתה לא בחדר אוכל?"
מילר "אני שאלתי קודם, ומחוץ מזה אני עוד שניה יורד"
ארי ממלמל "לא רעב", הוא עדין ממולל את הסיגריה
למילר נתפס המבט על הסיגריה ואומר "מסכנה עזוב אותה"
ארי בבלבול "את מי?"
ואז קולט את המבט של מילר על הסיגריה , ארי גם מביט כמה שניות ארוכות על הסיגריה , נראה שהמחשבות שלו נוסעות אותו רחוק
מילר לא מבין מה הסיפור של ארי ואומר "תעשן אותה כבר!"
ארי מרים את ראשו כמתנער ואומר "עישנתי מדי הרבה היום"
ומחזיר את הסיגריה המרוטטת לכיסו. רואים שמחשבותיו פזורות.
מילר מסתכל עליו עוד כמה שניות, וכשהוא רואה שארי לא מגיב , וזה מוזר, הוא מתיישב על המיטה שמול ארי ואומר "נו"
ארי "מה נו?"
מילר "יאללה ספר, שפוך, דבר"
ארי "מה לספר, לשפוך, לדבר?"
מילר "בגלל מה אתה נהיה כ"כ חולמני"
ארי לא עונה ורק מחייך חיוך קטנטן וסתום
מילר "נווווווווווווווווו"
ארי "יש דברים שנודעים רק אח"כ"
מילר קוטע אותו בסקרנות "אחרי מה?"
ארי ממשיך בלי להתייחס למילר וממשיך בהתפייטות "ויש דברים שלא נודעים לעולם"
הוא קם והולך לכיוון הדלת
מילר בפליאה "לאן זה?"
ארי לא מפנה את ראשו לאחור ועונה שפניו לדלת "עשית אותי רעב"
מילר מתעצבן וזורק את הכרית שלידו לכוון ארי , הכרית פגעה בדלת שנסגרה ונפלה על הרצפה.
מילר קם באוף עצבני, עוקף את הכרית , לא מרים אותה, פותח את הדלת ויוצא גם הוא לחדר אוכל.
בחדר אוכל הוא מתיישב בחבטה ליד שוורץ ששקוע באמצע לאוכל
שוורץ מרים שניה את מבטו לראות מי נחת לידו וכשהוא רואה שזה מילר הוא מחזיר את מבטו לצלחת
מילר לא מתרגש ומקרב את ראשו לצלחת לראש של שוורץ עד כדי כך שהוא כמעט פוגע בצלחת
מילר בשקט "תגיד, יש מצב שקורה משהו אצל שיינר ואנחנו לא יודעים?"
שוורץ מגחך לאוכל ואומר "אנחנו לא יודעים?"
מילר תוקע מבט תובע בשוורץ שעדיין לא מרים את מבטו מהאוכל "הוא סיפר לך משהו?????"
שוורץ "לא"
מילר "אז מה…?"
שוורץ סוף סוף גמר לאכול , הוא נעמד, טופח על הכתף של מילר ואומר "הוא איש מלא סודות,במקודם או במאוחר נדע" והולך
מילר נשאר יושב מתוסכל על הכסא ורק פולט "אוווווווווווף!"
החבר שלידו שומע את האוף ואומר למילר "מה קרה?"
מילר בתסכול "כלום, יש לי חברים מעצבנים!"
החבר מגחך "סוף סוף קלטת את זה"
