עַזָּה הִיא הַדֶּרֶךְ לָאוֹר

  • פותח הנושא SC
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
שיר שכתבתי כמטלה בכיתה י', אחרי שקראנו ספר מפורסם. בתור חידה, אשאיר לכם לנחש מהו. מקווה שאין פה בעיה של פלגיאט...
כמו שתמיד קורה ממרחק של שנים, היה בי פה ושם רצון לשנות משהו, להוסיף או לתקן. אבל בסוף החלטתי להביא אותו בשלמותו, על כל קלישאותיו. לא נגעתי.



מִבִּקּוּר קָטָן בְּסֵמִינַרְיוֹן קָצָר
חַיֵּי מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה הִשְׁתַּנּוּ
פָּתַח לָהֶם ה' פֶּתַח כֹּה צַר
וּמִמֶּנּוּ אַרְמוֹן מְפֹאָר הֵם בָּנוּ

לֹא יָדְעוּ בַּתְּחִלָּה כִּי שׁוֹנֶה וְאַחֵר
יִהְיֶה הַמַּסָּע, וְיוּרַם כֹּה הַקּוֹל
שֶׁשָּׁלוֹם לֹא יִשְׁכֹּן, וַאֲוִיר יֵעָכֵר
וְאַבָּא וּבְנוֹ יַעַזְבוּ אֶת הַכֹּל

לֹא יָדְעוּ בַּתְּחִלָּה כִּי לְפֶתַח דַּלְתָּם
עוֹד מְצַפִּים נִסְיוֹנוֹת וּקְשָׁיִים
לֹא יָדְעוּ כִּי עַל אַף שֶׁהִגִּיעוּ לְכָאן
אֲרֻכָּה עוֹד הַדֶּרֶךְ לְמַיִם חַיִּים

וְלַמְרוֹת וְעַל אַף הַכֹּל הֵם צָלְחוּ
וְהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה
דִּמְעוֹת צַעַר וְקֹשִׁי מֵעֵינַיִם מָחוּ
כְּשֶׁמָּצְאוּ אֶת דַּרְכָּם אֶל הָעִיר הַבְּנוּיָה

יָד בְּיָד, אַט אַט, פְּסִיעָה פְּסִיעָה
קָרְבָה מִשְׁפָּחָה לְרִבּוֹן עוֹלָמִים
בְּמַאֲמַץ, הַקְרָבָה כֹּה רַבָּה וִיגִיעָה
הִתְגַּשֵּׁם לוֹ חֲזוֹן אַחֲרִית הַיָּמִים

וְלֹא יָדְעוּ כִּי אַחֲרִיתָם מְתוּקָה הִיא בַּסּוֹף
לֹא יָדְעוּ כִּי עוֹד *** *****
וְקָשֶׁה הוּא שְׁבִילָם שֶׁל הַזּוֹכִים לִכְסוֹף
כִּי עַזָּה הִיא הַדֶּרֶךְ לָאוֹר


*(זה ספוילר גדול מידי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
גם חשבתי על 'אבא חוזר'…
 
  • תודה
Reactions: SC
  • הוסף לסימניות
  • #5
אלופה! כבר במעלליה התנכרה נערה וכו' וכו'
תודה רבה!

'אבא חוזר' - הלא כן?
כך גם היה נראה לי מן החרוז החסר.
גם חשבתי על 'אבא חוזר'…
אכן, החרוז החסר הוא "אבא יחזור".
נכתב כמעין תקציר לספר 'אבא חוזר' של לאה פריד, כמובן.

מעניין אותי, באיזה בית כבר ניכר הספר והובן הרעיון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קודם כל ההקדמה אמרה שצריך בכלל לחפש ספר..
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כן רק התכוונתי לומר שאם לא היית מדגישה שצריך לחפש ספר, מסתבר שלא הייתי חושבת על זה…
 
  • תודה
Reactions: SC

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אַלְפֵי דִּמְיוֹנוֹת הָיוּ לִי עַל הַזְּמַן הַזֶּה.
כָּל שְׁעוֹת הַצּוֹם שֶׁעָבְרוּ עָלַי -
צִפּוּ לוֹ.
וַאֲנִי
רַק לָחַכְתִּי בִּשְׂפָתִי בַּהֲנָאָה כִּי הִנֵּה
עוֹד מְעַט הוּא מַגִּיעַ וְשׁוּב
לֹא אֶרְעַב.

אִם כִּי כֵּן.

כְּשֶׁרָעֲדוּ בִּי שְׁרִירִים בְּלִי שְׁלִיטָה.
וְכָאַב שָׁם.
מִישֶׁהוּ
הָיָה צָמֵא אָז
לְאֹכֶל.

קֶרַע חָתַךְ לִי בִּפְנִים.

וְסָתַמְתִּי.
שָׁפַכְתִּי בִּי מַיִם קְרִירִים לְהַרְווֹת אֶת הָרָעָב.
טִפָּה.
טִפָּה.
שְׁלָאק. שְׁלָאק.
וְשׁוּב זֶה גָּמַעְתִּי הַכֹּל בִּשְׁקִיקָה.

כִּי הִנֵּה עוֹד מְעַט
לֹא אֶרְעַב.

וְתָבוֹא
שְׁעַת הַשֹּׂבַע,
יָבוֹא סוֹפְסוֹף הַזְּמַן כֹּה חִכִּיתִי
לוֹ.

בְּצוֹם.
צוֹם שֶׁיָּסֵב לִי אָז שֹׂבַע.

שֶׁאֶרְעַב
כָּל הַיּוֹם.

גִּיד שֶׁזָּז בְּנַפְשִׁי סִפֵּר לִי
שֶׁלֹּא.
וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה
הִיא תִּרְעַב מָחָר.




למי שלא הבין, שיר קצר שאולי מספר את זה טוב יותר.

הַחֲלוֹם
הֲכִי מָתוֹק שֶׁנִּרְקַם לִי מֵעוֹלָם
הוּא שֶׁאֶשְׂרֹד אֶת הָרָעָב הַגַּשְׁמִי
כָּל הַחַיִּים.
וְלוּ בִּכְדֵי שֶׁ
אֶזְכֶּה לְשֹׂבַע רוּחָנִי.
וַאֲפִלּוּ
לְיוֹם.
יֵשׁ בַּחַיִּים,
'סַאךְ' פְּעָמִים
כָּל מִינֵי מַצָּבִים,
בָּהֶם אָנוּ חַסְרֵי אוֹנִים.

חַיָּב לְהַגִּיעַ לַפְּגִישָׁה,
לְתֵשַׁע , אֲבָל - בְּדִיּוּק!
- הִיא נִקְבְעָה,
ו..אוֹישְׁשְׁשְׁ,,, הָאוֹטוֹבּוּס
חָלַף עַל פְּנֵי הַתַּחֲנָה
הַבָּא, רַק בְּעוֹד שָׁעָה...

יוֹצֵא לִקְנִיּוֹת, סִדּוּרִים
בָּטוּחַ שֶׁאַסְפִּיק מִילְיוֹן
דְּבָרִים, הַבַּיְתָה אָשׁוּב
עִם אַרְגָּזִים וְשַׂקִּים
אַךְ, אוֹוֹוֹחְחְחְ,,, נִתְקַעְתִּי
בִּפְקָקִים.

מַקְדִּים לָצֵאת לַחֲתֻנָּה,
חָבֵר טוֹב שֶׁהִזְמִין לַחֻפָּה,
וּלְאַחַר נְסִיעָה, אוֹי, כַּמָּה
מַתִּישָׁה...
מִתְבָּרֵר כִּי טָעִיתִי בְּתַאֲרִיךְ
הָרָשׁוּם בַּהַזְמָנָה..

קוֹפֵץ לְבִקּוּר מַפְתִּיעַ!
לְשַׂמֵּחַ סַבָּא וְסַבְתָּא,
וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם, הַבַּיְתָה,
מְגַלֶּה כִּי יָצְאוּ לְשִׂמְחָה
שֶׁל הַשְּׁכֵנָה מִמּוּל, גִּטָּהּ..

רָץ לַכּוֹלֵל, עוֹצֵר לִקְנוֹת
מַשֶּׁהוּ לְנַשְׁנֵשׁ,
צְעָדַי לַקֻּפָּה מֵחִישׁ,
וְרַגְלַי נֶעֱצָרוֹת מוּל תּוֹר
אָרֹךְ, עִקֵּשׁ,
סְתָם כִּי קָשִׁישׁ הֶחְלִיט
עִם הַמּוֹכֵר לְהִתְקַשְׁקֵשׁ..

וְעוֹד רַבִּים הֵם הַמִּקְרִים
אֲשֶׁר בְּנִסָּיוֹן אוֹתָנוּ
מַעֲמִידִים,
הַאִם לְהִתְמַלֵּא עֲצַבִּים,
וְאֶת כָּל הַמִּי וָמִי לְהַאֲשִׁים..
אוֹ -
יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת, עוֹד דֶּרֶךְ
בִּפְנֵי הַמְּצִיאוּת לִכְרֹעַ
בֶּרֶךְ, לְהַפְנִים וּלְהַכִּיר כִּי
ה' הוּא הַמֶּלֶךְ,
הוּא מְנַהֵל הָעוֹלָם, קוֹבֵעַ
אֲשֶׁר יִקְרֶה לְכָל הֶלֶךְ,

לֹא הַכֹּל בְּיָדֵינוּ, אֲבָל
הַכֹּל נַעֲשָׂה
לְטוֹבָתֵנוּ, וְאַף
כִּי כָּרֶגַע אֵין מְבִינִים אָנוּ,
ה' הוּא אֱלֹקֵינוּ,
אָנוּ עֲבָדָיו
וְהוּא אֲדוֹנֵינוּ

יְזַכֶּנּוּ צֹר עוֹלָמִים
לִהְיוֹת תָּמִיד תַּחְתָּיו
כְּנוּעִים,
לָדַעַת רְצוֹנוֹ, לְקַיֵּם
אַף הַחֻקִּים,
כִּי הוּא הַטּוֹב, מַשְׁפִּיעַ
כָּל הַחֲסָדִים,
אַף אֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ
מַשִּׂיגִים...
אֵי שָׁם, שׁוֹכֶנֶת מַמְלָכָה נֶאֱצֶלֶת, מַמְלֶכֶת הָרוּחַ.

מַמְלֶכֶת עֲרָכִים וּמוּסָר מְשַׂגְשֶׂגֶת, הַמֻּנְהֶגֶת בִּידֵי הַמֶּלֶךְ הָאֶחָד.


אוּלָם, מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹתֶיהָ שׁוֹכֶנֶת מַמְלֶכֶת הָעֲרָפֶל.

אֶזְרָחֶיהָ אֵלּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם שֶׁל גּוֹלֵי מַמְלֶכֶת הָרוּחַ,

אוֹתָם שֶׁחָשְׁקוּ בְּחַיֵּי עֲרָפֶל, חַיִּים- שֶׁאֵינָם- חַיִּים.


חָלְפוּ הַשָּׁנִים, מַמְלֶכֶת הָעֲרָפֶל הִתְעַצְּמָה, הִתְפַּתְּחָה

אוּלָם מֵיטִיבֵי רְאוּת וָלֵב מַבְחִינִים הֵיטֵב,

שֶׁהִיא אֵינָהּ אֶלָּא אַשְׁלָיָה.

מַמְלֶכֶת עֲרָפֶל שֶׁכָּמוֹהָ.


עִם הַזְּמַן, הִכִּירוּ בְּכָךְ אַף אֶזְרָחֶיהָ,

אוּלָם כֹּחַ וְאֹמֶץ לָשׁוּב לֹא מָצְאוּ---

אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם תִּעֲלוּ לְשִׂנְאַת הַמַּמְלָכָה הָאֵם,

וְחָזוֹן הִצִּיבוּ לָהֶם: לְהָנִיס אֶת הָרוּחַ אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר הַגָּדוֹל.

נוֹעֲצוּ בְּשָׂרֵי שְׁאוֹל וְצִבְאוֹתֶיהָ, וְנִגְּשׁוּ לַמְּלָאכָה בִּנְחִישׁוּת.


מֵעֵבֶר לַחוֹמָה, מְחֻיָּכִים וְרַעֲנַנִּים, אָרְבוּ זָרִים

הִצִּיעוּ מִתַּאֲווֹתֵיהֶם וְהֶבְלֵיהֶם לַסַקְרָנִים חַלְשֵׁי הָאֹפִי

וְהֵם עָזְבוּ, בַּהֲמוֹנֵיהֶם.

הֶהָמוֹן הִנְהֵן בְּעֶצֶב, הִרְכִּין רֹאשׁ בְּהַשְׁלָמָה,

בָּרוּר הָיָה לַכֹּל כִּי אֵלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ אֶזְרְחֵי- אֱמֶת.

וְרַק הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ הִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ וְנֶאֱבַק בַּדְמָעוֹת.


אח"כ שָׁבוּ נְצִיגֵי הַמַּמְלָכָה הַשְּׁכֵנָה וְהִכּוּ:

הֵם סִמְּאוּ אֶת עֵינֵי הֶהָמוֹן הַתָּם בְּמַעֲנָקִים פְּעוּטִים:

פָּרָה שְׁמֵנָה לָאִכָּר, רְצוּעַת עוֹר לַסַּנְדְּלָר...

לֹא הָיָה כְּפָר שֶׁלֹּא נוֹתַר בּוֹ בֵּית שָׁמֵם.

מַמְלֶכֶת הָרוּחַ כֻּלָּהּ כָּאֲבָה עַד מְאוֹד.


מוּבָן הָיָה לַכֹּל שֶׁהַמִּתְרַחֵשׁ הוּא אֵרוּעַ הִיסְטוֹרִי

בְּתוֹלְדוֹת שְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת, בְּתוֹלְדוֹת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.



כָּעֵת, בטוֹב לִבָּם בַּנַּעֲשֶׂה,

לָרִאשׁוֹנָה הָגוּ אַנְשֵׁי הָעֲרָפֶל בְּקוֹל רָם אֶת מַטְּרַת- הָעָל:

אֶת טוֹבֵי הָאֶזְרָחִים הֵם רוֹצִים אֲלֵיהֶם.

אִם אֵין אַתֶּם חֲפָצִים בְּמִלְחָמָה,

הָבוּ לָנוּ מֵעַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם, מִכְסַת אֶזְרָחִים.


בְּמַמְלֶכֶת הָרוּחַ נֶעֶצְרָה הַנְּשִׁימָה.

אֶזְרָחֶיהָ תָּלוּ מַבָּט חָרֵד בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה,

אוּלָם הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ הִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ בִּשְׁתִיקָה.


מְהוּמָה בָּרְחוֹבוֹת.

פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ צִוּוּ לְהִתְעַלֵּם מֵהַנֶּאֱמָר,

אֶזְרָחִים מְבֹעָתִים אָטְמוּ אָזְנָם בְּכֹחַ, כַּמְּצֻוֶּה.

אֲחֵרִים לֹא הִצְלִיחוּ בְּכָךְ, וְעָקְבוּ בְּעֵינַיִם פְּעוּרוֹת

אַחַר הַזָּרִים שֶׁהִתְקַבְּצוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם סְבִיב הַחוֹמָה.

"אַחֲרֵי הַכֹּל", נִלְחֲשָׁה בַּשָּׂדוֹת הָאִוֶּלֶת,

"הָעֲרָפֶל אַף הוּא יְסוֹדוֹ בָּרוּחַ".


בְּהֶעְדֵּר דְּבַר הַמֶּלֶךְ, הֻטְּלָה הָאַחְרָיוּת הַכְּבֵדָה עַל שָׂרָיו:

אֵלּוּ קוֹרְאִים לְהֵעָנוֹת לַמִּכְסָה וּלְהַצִּיל אֶת הַמַּמְלָכָה,

אֵלּוּ מְסָרְבִים מִכֹּל וָכֹל לְוַתֵּר אַף עַל אֶזְרָח אֶחָד,

אֵלּוּ דְּבֵקִים בְּהוֹרָאָה הַקּוֹדֶמֶת, וּמַמְשִׁיכִים לְהִתְעַלֵּם...


אַנְשֵׁי הַמַּמְלָכָה הַשְּׁנִיָּה חָגְגוּ אֶת הַבִּלְבּוּל וְהַבֶּהָלָה,

בְּחָסוּתָם הֵפִיצוּ אִיּוּמִים רַבְרְבָנִיִּים שׁוֹנִים עַל הַמַּמְלָכָה, עַל הָרוּחַ.

מֵעוֹלָם לֹא נֻצְּחָה מַמְלֶכֶת הָרוּחַ, תַּחַת הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.

אוּלָם הַפַּעַם, בִּהְיוֹת הַמֶּלֶךְ מְסֻגָּר בִּדְמָמָה,

הָיוּ שֶׁיַּרְאוּ, וּבְלֵב-לֹא-שָׁלֵם הֵרִימוּ יָדַיִם, וְעָזְבוּ.

הָיְתָה זוֹ מַכָּה בַּבֶּטֶן הָרַכָּה, אֵבֶל שָׂרַר בָּרְחוֹבוֹת.

וְהַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ עוֹדֶנּוּ מְסֻגָּר בְּחַדְרוֹ, וּבִכְיוֹ לֹא יִשָּׁמַע...


וְהַיּוֹם, הַיּוֹם הַזֶּה, רָעֲדָה הָאֲדָמָה תַּחַת הַמַּמְלָכָה

בְּהִוָּדֵעַ הַדָּבָר בַּחוּצוֹת

הַיּוֹם חָצוּ אֶת הַגְּבוּל שְלוֹשָׁה מִנְּסִיכֵי הַמַּמְלָכָה----



וְהַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ עוֹדֶנּוּ מְסֻגָּר בְּחַדְרוֹ,

אוּלָם אֶת בִּכְיוֹ תּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ בְּעִמְקֵי נִשְׁמַתְכֶם.



מֵעוֹלָם לֹא נֻצְּחָה מַמְלֶכֶת הָרוּחַ,

וּלְעוֹלָם לֹא תְּנֻצַּח.

הַמַּמְלָכָה הָאַחַת וְהַיְּחִידָה, מַמְלֶכֶת הָאֵינְסוֹף.

אוּלָם בָּנִים כֹּה רַבִּים הִיא אִבְּדָה,

בָּנִים כֹּה רַבִּים אִבְדוּהָ---

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה