כללי עבודה שנעשתה אצל חיים מושקין ז"ל

[LF4]

האם יש מישהו שמטפל בעבודות של חיים מושקין ז"ל.

תודה.

 

[start]

הבת שלו, אשלח לך יותר מאוחר לפרטי נייד שלה

 

[שמואל בזנסון]

המייל של נעמה מושקין:
tantalos8<wbr>אסור לפרסם מייל

 

[LF4]

סטרט, מחכה די בדחיפות למספר טלפון. תודה.

 

[מאיר14]

דרך אגב..
למכירים את חיים מושקין מקרוב

עם איזה תוכנה הוא היה עושה את השערים והכריכות
שמעתי שעם קורל, זה נכון?

 

[LF4]

בעיקר קורל.
אבל היה משתמש גם באילוסטרייטר.

 

[start]

שלחתי לך

 

[נקי_כפים]

בעיקר קורל.
אבל היה משתמש גם באילוסטרייטר.

ממש ממש ממש לא נכון.

אמנם היו מותקנות על מחשבו כל התוכנות החדשות שיצאו בין אם של אדובי בין אם גרסאות קורל מתקדמות אבל הוא עבד אך ורק בקורל 8.

לעיבודי תמונה המעטים שעשה השתמש בפ"ש 6.

 

[מאיר14]

אתה יודע את זה בוודאות ממנו
או ששמעת שכך הוא היה עושה

 

[הרשל'ה]

חיים ז"ל אכן השתמש בקורל.
טען בפני בצניעות אופיינית כי הוא מכיר רק כ-30% מהפונקציות שלה - אך גם זה מספק אותו בעליל.

 

[LF4]

אני ישבתי אצלו הרבה. ושאלתי אותו על התוכנות החדשות. והוא אמר לי שהיות והוא רגיל לקורל. וכן יש בקורל דברים שאין באילוס, או שיותר קל לעשות באילוס. לכן הוא מתעסק בעיקר עם קורל. אבל לא רק.
וכן היה משתמש בקורל 8.

 

[progletter]

&quot;בלעדי&quot;

"בלעדי"​

אם כבר מדברים על האיש היקר הזה, קבלו ריאיון שקיימתי עם נעמה מושקין על אביה המנוח ז"ל. הריאיון היה אמור להתפרסם בניוזלטר בסוכות אך עקב בעיות טכניות הוא לא התפרסם בסוף.​

האבא של כל המעצבים​

[FONT=&quot]מאת: שמואל בזנסון[/FONT]





[FONT=&quot]אם נסכם את השנה עבור המעצבים שומרי תו[/FONT]"[FONT=&quot]מ הרי שהדבר הבולט שהתרחש בה[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]היא הפרידה הכואבת מאבי אבות המעצבים[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]הרב זלמן חיים מושקין ז[/FONT]"[FONT=&quot]ל[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]שהשיב את נשמתו ליוצרה בגיל [/FONT]65[FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]הרב מושקין החל את מלאכת העיצוב עוד הרבה לפני שהתוכנות הראשונות יצאו לשוק[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]כלי מלאכתו היו אז בין היתר [/FONT][FONT=&quot]- [/FONT][FONT=&quot]לורדים[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]מספריים[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]סרגל[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]עפרונות ומחק[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]למרות היותו מעצב בכל התחומים התמקד מושקין בעיקר בכריכות לספרי קודש וכך נולד שמו [/FONT]'[FONT=&quot]מעצב ארון הספרים היהודי[/FONT]'[FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]עצם היותו מעצב זו רק חצי סיבה לאיזכור שמו משום שחצי הסיבה העיקרית היא אישיותו המיוחדת של בעל מלאכה עם חזון וחיוך תמידי[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]





[FONT=&quot]כדי לקבל קווים לדמותו ראיינו את בתו וממשיכת דרכו[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]נעמה מושקין תבלחט[/FONT]"[FONT=&quot]א[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]מעצבת גרפית שאף סיימה לעצב פרוייקטים שאביה לא הספיק עקב לכתו בטרם עת[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]כבעל מלאכה שהלקוחות שלו כל כך אהבו רצינו ללמוד מהבת דרך הריאיון[/FONT][FONT=&quot],[/FONT][FONT=&quot] מה היה סוד אישיותו[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]





[FONT=&quot]מי שזכה להכיר את חיים מושקין[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]יוכל לשמוע פרטים נוספים וסיפורים שטרם פורסמו ואילו למי שלא הכיר[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]זאת ההזדמנות להכיר את [/FONT]'[FONT=&quot]האבא של כל המעצבים[/FONT]'[FONT=&quot] ממנו אפשר לשאוב השראה מעשית בגשם וברוח[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]בלוויה[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]כפי ששמענו מהאנשים שהשתתפו בה[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]היה פסיפס רחב של כל סוגי הכיפות והכובעים[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]וזה מעיד על אדם שחצה עדות ומגזרים באמצעות אישיותו המלבבת[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]החרדים היו בטוחים שהיה חרדי[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]הליטאים חשבו שהיה ליטאי[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]והדלי[/FONT]"[FONT=&quot]ם חשבו שהיה דתי לאומי וצדקו[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]





[FONT=&quot]כשמסתכלים על הספרים שעיצב מושקין[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]מזהים אבולציה ברורה בין הקו הקלאסי לקו המודרני ולא סתם זכו עיצוביו ומפארים כל בית יהודי[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]






איך הכל התחיל?





אבא התחיל את העיסוק בגרפיקה בסביבות גיל 22 (לפני כ40 שנה). בתחילת הדרך עבד ב"גרפיקה אורות" מכון להכנת לוחות אופסט, סדר צילום וגרפיקה. זה היה כנראה המקום הראשון או השני שהכניס לארץ סדר ממוחשב. אחד מבעלי העסק היה שמואל גוטמל ז"ל, הידוע בגופנים שעיצב משפחת הגופנים 'גוטמן'. שם עבד כ9 שנים, רכש נסיון, עד שפתח את העסק העצמאי שלו ברח' אלקנה. שם במרתף עבד בחריצות ממש עד הסוף, לעבודה הפסיק ללכת רק כ5 חודשים לפני פטירתו, כשכבר לא יכול היה. עד אז, בכל רגע שיכול היה, המשיך ודבק במלאכה בשמחה.






כאשר הוא ניגש לעצב כריכה מהיכן הוא שאב השראה, איך הוא תכנן את העיצוב, מה הסתתר מאחורי העיצוב שלו?





קשה לענות על השאלה הזו. לדעתי זו נקודת הפלא בכל יצירה. נקודה שאי אפשר להסביר אותה. ישנו פלא שקורה כאשר מתחילים את היצירה. מדף חלק לבן וריק, יוצרים איזו צורה, איזה קו, איזו אות. הקו הראשון הזה הוא תמיד הפתעה, נס. משהו שמגיע. משם זה כבר תהליך של בניה. ובתוך התהליך הזה יש הרבה כלים שלומדים עם השנים.





בהתבוננות בו ובעבודתו למדתי הרבה התייחסות לתוכן, אכפתיות. לאבא תמיד היה חשוב להבין מהו תוכן הספר, מי כתב, מה הסגנון, למי הוא פונה, להבין את ההקשר. מעצב צריך להתייחס גם לשימוש, לתוכן של המוצר. לא לעצב בחלל מנותק מהתוכן. זה דורש הרבה הקשבה. אצל אבא זה היה מובהק מאד, לעתים קרובות הוא העיר ותיקן אנשים גם לגבי תוכן הספר. היתה לו רגישות מיוחדת לעברית נכונה, ותמיד גם חתר לבהירות של הטקסט, שיהיה מובן, שיהיה קריא. שיהיה נעים. זוית הראיה שלו היתה רחבה, לא נגמרה בעטיפה במראה, באסטתיקה. היה לו חשוב מאד שהתוצר יהיה שלם ומתוקן.






למדתי הרבה מאבא גם על מתן תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר (גם כשהלקוח אומר "זה בסדר ככה! לא צריך עוד לשפר" , עדיין היה לו חשוב כל פסיק וכל עניין) ,





ההתמדה גם כשהיה כבר מעצב בעל שם, תמיד התייחס לעבודתו כמלאכה. איש עמל. עומל על היצירה, לא מחכה ש"תיפול עליו השראה", פשוט עושה. בתוך זה מקופל גם כח התמדה גדול, שהיכולת שלו לא להישחק היא בזכות האהבה למלאכה. אבא מאד אהב את העבודה, ועשה אותה באכפתיות ובדקדקנות. ותמיד עם חיוך. כיום אני יודעת שבתהליך היצירה, לפעמים מגיעים למקומות שלא יודעים איך להמשיך מהם. כדי לצלוח את הנקודות האלה, וכך עושה בעל מקצוע, צריך מוכנות מצד אחד באמת לא לדעת, להיות ריק, לנסות, לשחק, להזיז מפה לשם ולראות מה יצא, ומצד שני לגייס לתוך זה את כל הידע והנסיון שצברת עד כה. זו נקודת איזון עדינה שהרבה פעמים מצאתי את עצמי מתפעלת מהיכולת שלו לעשות, בצורה מאד פשוטה וטבעית.





להיות בהווה, בכל רגע, גם כשיש עוד 20 אנשים שמחכים ממנו למשהו, והכל כמובן דחוף, לעשות את העבודה במלוא תשומת הלב, עם כל הלב ועם כל הנוכחות בתוך הרגע. אמנם זה השאיר לו עוד 20 אנשים להתייחס אליהם אח"כ, אבל האדם שאיתו עבד באותו רגע, קיבל את כולו.






האם יכולות העיצוב הם שהביאו את מגוון הלקוחות או שמא אישיותו המיוחדת והמלבבת הם הם שמשכו אליו את הלקוחות?





זה כנראה השילוב בין השניים. הוא באמת היה אדם מסביר פנים באופן מיוחד, אוהב את הבריות, כולם הרגישו החברים הכי טובים שלו. והוא גם ידע את מלאכתו. איש מקצוע. וכמובן העובדה שהוא באמת אהב את מה שעשה, ונתן את כל כולו בעבודה. הרבה אנשים אהבו להגיע אליו גם בשביל פשוט להיות בחברתו, קיבלו אצלו תמיד חיוך, אירוח נעים ומסביר פנים, הוא לא ידע לומר "לא". איש נעים ושמח.






כפי ששמענו מלקוחות מחיריו היו גבוהים, האם היה מקום למיקוח או מחיר היה מחיר? שאלה זו מטרידה יום יום את הדור הצעיר שמנהלים עסק עצמאי לעיצוב, כמה לתמחר ואיך? אולי מאבא שלך תבוא הישועה...





אני לא יודעת מה אבא היה עונה על שאלה כזאת, אבל יכולה לנסות לתת תשובה מהנסיון שלי. בתחילת הדרך צריך להסכים לעבודות גם במחירים נמוכים. זה נכון לשני הצדדים: גם בשביל הלקוח, שלא מצפה לעבודה הכי מקצועית, ומקבל את זה שזו תהיה עבודה של מתחילן.. וגם בשביל הענווה של המעצב, שלא ישים את עצמו במקום שאינו שייך אליו. שיבין שעדיין עליו ללמוד ולהתפתח. לאט לאט, עם הגדילה ורכישת הנסיון, אדם יכול להרגיש שהזמן שלו שווה יותר, שהעבודה שלו שווה יותר, אם הוא טוב כנראה כבר יתאספו לו כמה לקוחות, ואז כבר אפשר להתחיל לחשב מה כדאי לי לקחת, מה פחות, כמה הזמן שלי שווה, הדברים האלה מקבלים צורה לאט לאט, זה נכון בכל תחום. בתחילת הדרך אני זוכרת שחשבתי שצריך להיות מחירון קבוע, לא אהבתי את ההתעסקות הזו עם התמחור, זה דבר מאד קשה בתחילת הדרך להבין כמה כל דבר שווה, כמה זמן ייקח, כמה תיקונים עוד יהיו (בדרך כלל יש..) ובכלל לכמת, לתת ערך כספי, לדבר שהוא בעצם רוחני, אין לו קיום גשמי היצירה. הרעיון. איך בכלל עושים את ההמרה הזו, איך עוברים בין העולמות. היום, אחרי שקצת גדלתי (יש עוד לאן לגדול) אני שמחה שאין מחירון כזה קבוע, ומבינה שכל אחד רואה אחרת את הדברים ומעריך אחרת את הדברים, וטוב שכך. היכולת להבין שהעבודה שלי שווה, וכמה היא שווה, היא כנראה חלק מהתהליך שעושים כדי להתמקצע ולהתגבש. בשביל זה אני צריכה להכיר את עצמי, את דרך העבודה שלי, כל אחד עובד אחרת. טכנית, אני יודעת היום להעריך יותר כמה עבודה תהיה על פרויקט מסוים, ומתמחרת פרויקט לפי ההערכה הזו. ולדברים מסוימים שאני כבר מכירה ישנם מחירים קבועים. אלו דברים שמגיעים עם הנסיון. גם בזה נעזרתי באבא רבות בתחילת הדרך. “אבא, כמה לקחת על כרטיס ביקור? כמה לקחת על לוגו?” ותמיד התשובה "תלוי....” היום אני מבינה.






האם אבא ביקש שתלמדי את המקצע או שנמשכת אליו באופן אינדיבידואלי?





הוא לא ביקש, וגם לא למדתי.. נמשכתי לתחום מגיל צעיר. כששאלו אותי כילדה "מה תהיי כשתהיי גדולה" תמיד עניתי "גרפיקאית". אחר כך כשהתבגרתי, דווקא לא רציתי, למדתי מחשבים ואח"כ צילום, ולעיצוב פשוט הגעתי בלי להתכוון. זה קרה.. בתחילה כהליכה לא מכוונת ולא מודעת, אח"כ כבר עם רצון ובחירה. ושמחה במקצוע. זכיתי שהיה לי עם מי להתייעץ בעניינים מקצועיים, בכל שעה ובכל עניין, תמיד קיבלתי עצה טובה, אישית ומקצועית בשמחה. ממקצוען אמיתי..






איך אפשר להחדיר לדור הצעיר את קדושת מלאכת העיצוב?





לא יודעת אם אפשר. כמו בכל תחום, עלולה להיות עליה של הטפל וזילות בעיקר, כשנראה שכל כך קל לעשות. האמת היא שלא קל לעשות. צריך הרבה רצון, וכשרון, ואמונה. כל הכלים בעולם, וכל התוכנות בעולם, לא יעזרו במאומה לאדם שאין לו רעיון, ואין לו יכולת פנימית ורצון ליצור. הוא יעמוד אל מול הכלים האלה, והדף יישאר ריק. לכן עיקר הדבר הוא לא לימוד התוכנות, זה עניין טכני. ודאי שצריך להכיר את הכלים. אבל הכלי הוא רק כלי כדי להעביר משהו מעבר.


כמו בכל תחום, יש טובים ופחות טובים, ובסופו של דבר הטובים מתקדמים ומצליחים. מיהם הטובים? אלה שיש להם מה לתת והם נותנים, ובאמת עובדים, מתמידים, חרוצים, מאמינים בעצמם ומוכנים להתפתח תמיד.






בעידן תוכנות הסי. אס. 5 , וריבוי הכשרונות איך אפשר להתבדל מאחרים?





אם כל אחד ישמיע את הקול שלו, תהיה לנו מוזיקה יפה. אם כל אחד מנסה להיות כמו השני, נשמע צליל אחד מונוטוני.. פחות מעניין במקרה הטוב, וצורם למדי במקרה הגרוע. צריך אומץ בשביל להשמיע, להראות, את הייחוד שלי. וכמו בסיפור על ר' זושא מאניפולי, "כשאעמוד לפני בית דין של מעלה", אמר ר' זושא לחסידיו, "לא ישאלוני, זושא, מדוע לא היית משה רבנו. אלא זאת ישאלוני: זושא, מדוע לא היית זושא".





לעסוק בעיצוב זו הזדמנות להשפיע יופי וחן בעולם, אבא עשה זאת בעולם הספרים התורניים, וכמו שכולם אומרים זכה להוסיף הרבה הדר לארון הספרים. לדעתי הרבה מזה בזכות השילוב הזה בין הענווה ההקשבה והכבוד לקיים, ובין הרצון והאומץ לחדש, להראות משהו שעוד לא נראה, להביא את הקו הייחודי שלו, לתת אותו לעולם.​

 

[יוגב ברדה]

אתה יודע את זה בוודאות ממנו
או ששמעת שכך הוא היה עושה

כשדיברתי עם אחד מאנשי הקדם דפוס בדפוס העיר העתיקה, שהכיר את חיים מושקין ז"ל היטב, הוא ציין שכשהיה מקבל עבודה ממושקין, קובץ הPDF היה כבד ועולה אחרי זמן יותר ארוך יחסית לקבצים שנסגרו מתוכנות אדובי, והוא ציין זאת בפניו ואמר לו "למה בקורל" (הסיבה היא מחמת סגירת הקובץ לPS, ואח"כ לPDF).
בכל אופן, ציין אותו אדם, חיים היה אדם מיוחד שעבד באמת על הדברים עם כל הלב, ועם מידות מיוחדות שאפיינו אותו...

 

[מאיר14]

נהניתי מהראיון (גם מהרעיון)

צודק..
אי אפשר להיות מושקין
צריך להיות עוד מושקין