בקשה עדויות ניסיות מהמלחמה

[הדר מוריה]

"עוצו עצה ותופר"
2 עדויות, אחת מכלי ראשון והשניה מכלי שלישי
על תכנון מראש לפגיעה מחרידה בעיר נתיבות,
ובסוף- כידוע- המחבלים היו רק מסביב לעיר ולא נכנסו אליה.

העדות הראשונה-
אשה מנתיבות שגרה בסמיכות לישיבת הנגב וישיבה נוספת- סניף שלי יקירי (שתי הישיבות באותו מתחם),
מספרת לגיסה של אחותי:
בליל שמחת תורה היא רואה בצמחיה שמאחורי הגדר של הישיבה אדם שוכב ולידו 2 תיקים.
היא מבקשת מבעלה שיצור קשר עם המשטרה.
בעלה מנסה להניא אותה, לא מבין מה עובר עליה וזה רק דמיונות או שזה פועל זר שמתחפשת מקום לישון וכו' וכו'.
בסוף מדווח.
בצהרי יום שמחת תורה נוקש שוטר על הדלת שלה ומוודא שיהא זו שפנתה.
מסתבר שהתוכנית של החשוד היתה אכן לבצע פיגוע בבוקר.
הוא חיכה שהבחורים ילכו לישון
להניח את המטענים ב-2 הישיבות
ולהפעיל אותם בבוקר בזמן התפילה!
(המשטרה לא פרטה אם יש קשר למחבלים או לא, אך בהמשך לסיפור השני, נראה שבהחלט יש קשר!)

העדות השניה-
יש לי אחות שגרה בקהילה בנתיבות.
בליל שמחת תורה היא הולכת עם ילדיה ברחוב ועוברת ליד תחנה.
יושב שם אחד עם קרחת וזקן ומסתכל בספר של מפות.
היא תהתה לעצמה-
אם זה אורח (כי תושבי הרחוב חרדיים) שחיפש להתאוורר ולטייל, מה יש לו לחפש בספר של מפות?!
בדיעבד הבינה את המשמעות..

בנוסף
היא אומרת שהיה עובד ערבי שעבד הרבה בשנה האחרונה בשכונה שלהם
וכמה ימים לפני שמחת תרה ראו אותו משרטט את מפת השכונה.
מי העלה בדעתו שיש סיבה נוראית כ"כ מאחורי המעשה?

ואין דרך להבין
איך כל הנ"ל לא הוביל לאסון עצום בקהילה בנתיבות
מלבד האמונה בהשגחה פרטית מופלאה!!

אפשר להשתמש בסיפורים לצורך המיזם?
תוכלו ליצור קשר בפרטי?

 

[nech4]

תוכלו ליצור קשר בפרטי?

אין לי דרך ליצור קשר בפרטי.
לא נראה לי שיש בעיה לפרסם
רק כדאי לבדוק אפשרות לכתוב עם שמות. אברר.
אפשר לכתוב לי: nechb4 בג'ימייל.

 

[דוד פרידמן השני]

ביום שישי סיפר לי אברך מהשכונה, שבשבת שעברה הגיע לבית הכנסת שכן שלו שהחל להתחזק, וסיפר את הדברים הבאים:
"ביום שמחת תורה הוקפצתי לדרום, כדי לעצור את המחבלים. אני לוחם ביחידה מובחרת, אבל ברשותי היה רק האקדח בלבד.
כשהגעתי לבסיס שלנו, מחנה רעים, גיליתי שהמחבלים כבר כבשו את הבסיס והשתלטו גם על מחסן הנשקים.
יריתי במחבל, לקחתי את הרובה שלו, ואיתו התחלתי להילחם בהם.
ראיתי דברים מדהימים! כל כדור שלי לכיוונם פגע, וכל הקליעים שלהם פשוט לא פגעו בי זזו לצד. אין לי דרך להסביר את זה.
במוצאי החג, התקשרתי לרב שהיית בקשר איתו, וביקשתי שייתן לי משהו לשמירה. הרב אמר לי לנעול נעל ימין ואז נעל שמאל, ואחר כך לקשור את הנעל השמאלית ואחריה את הימנית.
למחרת בבוקר, הקרבות עדיין מתנהלים, העמידו אותנו בעמדה בצומת רעים, מאחורי בטונדות נמוכות. פתאום נזכרתי, שהבוקר שכחתי לקשור את הנעליים כמו שאמר הרב! התכופפתי אל הנעליים, ובאותו רגע עבר צרור יריות מעלי.
תמשיכו ללמוד, זה הכל בזכות לימוד התורה שלכם!"
סופר ע"י בעל המעשה בעצמו, למתפללים בבית הכנסת גל-עד, ברח' ברזיל בק. יובל בירושלים, בשבת פ' לך לך.

 

[למען שמו]

מעניין לדעת על גודל חשיבות סדר נעילת הנעל.
אני זוכרת שכילדה לפני 25+- שנים סיפרו לנו סיפור דומה על חייל שניצל בזכות שהתעכב כדי לנעול את הנעליים ע"פ ההלכה וחבריו עם הג'יפ/טנק לא המתינו לו ויצאו בלעדיו והג'יפ/טנק עלה על מוקש והוא ניצל

 

[מתגעגע]

אם אפשר להעתיק את טקסט הסיפור לכאן. תודה רבה

החייל שנפצע: הייתי כבר למעלה ואמרו לי אתה יכול לחזור​

חייל שנפצע באורח קשה בשמחת תורה בקרב על הקיבוצים עם המחבלים מגולל את שאירוע עמו באנדרטה שבה התחבא וכבר היה בעולם העליון עד ש"הרגשתי שמקשיבים לי, 'אני צריך לחזור למטה'. 'אתה יכול לחזור', אמרו לי, ואז התעוררתי על האדמה המוצקה מתחת למבנה העגול של האנדרטה". הסיפור המלא​

משה ויסברג | חרבות ברזל4.11.2023 | 18:25

בעלון 'השגחה פרטית' היוצא לאור מידי ערב שבת, סופרו השבוע סיפורי ניסים מהמלחמה בארץ הקודש, סיפור אחד מיני רבים על פצוע ממלחמת שמחת תורה שנפצע אנוש וכבר הרגיש שהיה בשמים וחזר לחיים.

וכך מספר בעל המעשה הסתובבתי בבית החולים שיבא בתל השומר. יוצא אליי יהודי. הוא רואה אותי ככה בלבוש המקורי, עם זקן ופאות, ומבין שאותי הוא מחפש. הוא אומר לי, "הבן שלי פצוע. הוא מאושפז כאן, ויש לו לספר דבר שיעניין אותך".

נכנסתי אל הפצוע. הוא היה כאוב, אבל נרגש. ניכר שעברה עליו חוויה מאד לא פשוטה. נשמע מוזר לדבר על פציעה קשה כעל חוויה, אבל על זה בדיוק הוא רצה לדבר.

"נקראתי לנקודה מסוימת בדרום" – הוא מספר – "התנהל שם קרב קשה, ושלחו לי קריאה לבוא לעזרה. הגעתי למקום, בסמוך לאחד היישובים. יש שם מין אנדרטה שעליה כתוב ’לא הטנק ינצח, כי אם האדם'. היינו ארבעה מול שנים עשר מחבלים. נלחמתי כמו אריה תחת אש, מטווח אפס. פתאום חטפתי כדור בגב. עורק ראשי נפגע, ואיבדתי המון דם. זכרתי שבכיס השמאלי שלי יש חסם עורקים, אבל כיוון שהפגיעה הייתה בצד השמאלי, לא הצלחתי להגיע אליו.

נשכבתי על הארץ, ובשקט בשקט התגלגלתי לכיוון האנדרטה, כדי ששום מחבל לא יראה זאת ולא יירה. שיחשבו שהם כבר גמרו אותי... (מדובר באנדרטת נירים (דנגור) ליד קיבוץ סופה, במקום שבו הוקם לראשונה קיבוץ נירים במוצאי יום הכיפורים תש"ז).

באנדרטה היה מבנה עגול, שיכולתי למצוא תחתיו מחסה. הגעתי לשם ואז איבדתי את ההכרה. למעשה, באותם רגעים לא הייתי כאן בכלל. שמים תכולים, מאירים, זכים וטהורים נפרשו מעליי. הרגשתי עטוף באהבה עזה, כמותה לא חשתי מעולם. 'אני לא כל כך מושלם', חשבתי, למה כל כך אוהבים אותי כאן? מה עשיתי, שככה מחבקים אותי?

כשהוא מספר זאת, דמעות זולגות מעיניו, והוא ממשיך: "הרגשתי שאני מתנתק, והבנתי מה קורה. 'יש לי משפחה', פניתי ואמרתי. הרגשתי שמקשיבים לי, 'אני צריך לחזור למטה'. 'אתה יכול לחזור', אמרו לי, ואז התעוררתי על האדמה המוצקה מתחת למבנה העגול של האנדרטה. כוחות חדשים נמסכו בי, והצלחתי להוציא את חסם העורקים ולעצור את הדם. חשתי צמאון עז, וכדי לשרוד, דמיינתי את עצמי לוקח מימייה ושותה מים, עוד ועוד. היה לי ברור שאנצל, כיוון שקיבלתי רשות לחזור למטה.

יחד עם חבריי שנפצעו גם הם, שכבנו שם בשקט מוחלט, כדי שהמחבלים לא ישימו לב אלינו, וציפינו לישועת ה'. אחרי שמונה שעות עם חסימת עורקים, הגיע מסוק ונחת במרחק שלוש מאות מטר מאיתנו. איך פצוע כמוני יכול לעבור מרחק כזה? אין לי מושג, אבל עובדה. קמתי ורצתי לכיוון המסוק, ושם היו... מים! לרוויה! חיי ניצלו.

את דבריו הוא סיים: כל אלו ששהו עמי במבנה נשארו בחיים. אני מצטער על האופן שבו העברתי את חיי עד היום. לא מספיק האמנתי באלוקים, אבל היום אני מאמין לגמרי. יש אלוקים! הוא ממית ומחיה, הוא משגיח עליי בצורה הכי אישית ומדויקת. אתה רואה אותי עכשיו? היום אני יהודי מאמין".​

 

[מתגעגע]

נחשפים פרטים חדשים: כך חולצה אורי מגידיש מהשבי בעזה​

מגידיש הוחזקה עמוק בתוך רצועת עזה סמוך לבית החולים שבו על פי הדיווחים מסתתרים בכירי חמאס. במהלך הפעולה המזהירה חוסלו שני מחבלים | פרטים חדשים מהחילוץ הדרמטי​

מאיר גלבוע | חרבות ברזל 6.11.2023 | 20:36

פרטים חדשים על מבצע החילוץ הדרמטי של טוראי אורי מגידיש, התצפיתנית מבסיס נחל עוז שנחטפה על ידי מחבלי חמאס בבוקר ה-7 באוקטובר והוחזקה בשבי בעזה במשך 24 ימים.

לפי הפרסום של הפרשן עמית סגל, מגידיש הוחזקה כל אותם ימים במחנה הפליטים שאטי, הממוקם בפאתי העיר עזה, לא הרחק מבית החולים שיפא, תחתיו על פי הדיווחים מסתתרים מנהיגי החמאס ברצועה.

כך גם מתברר כי התצפיתנית הוחזקה דווקא בדירת מגורים רגילה ולא כפי שניתן היה לחשוב ששוביה מחזיקים בה בתת-קרקע. עוד נודע כי במהלך המבצע המזהיר חוסלו שני מחבלים.

גורמים בכירים הסבירו כי הכניסה הקרקעית של הכוחות שתוך שטח רצועת עזה הקלה מאוד על הסוואת הכוח המיוחד של שב"כ לבצע את פעולת החילוץ.

העיתונאית אילנה דיין פרסמה בשבוע שעבר כי בלילה בין שבת לראשון הרמטכ"ל וראש השב"כ אישרו את התכנית המבצעית, וניתן האור הירוק. השב"כ בחר גם שם למבצע - "ראשית האור".

בחמ"ל המבצעים המיוחדים של השב"כ במרכז הארץ, התכנסו האנשים שינהלו את האירוע. אלא שאז, כמה דקות לפני שהכוח מקבל "רשאי" לביצוע, התקבל בחמ"ל מידע דרמטי, שגרם לרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר לעצור הכול.

בתוך דקות מתבצעת בחמ"ל הערכת מצב זהירה, מבצעים גם שינוי מסוים בתוכנית המקורית, ומתקבלת ההחלטה לבצע - עכשיו.

לוחמי היחידה המבצעית של השב"כ יצאו לדרך, בחיפוי של לוחמי צה"ל והיחידות המיוחדות, והם אפשרו את תנועת הלוחמים. "העובדה שהתמרון הקרקעי כבר התחיל הייתה קריטית למבצע הזה, סיפר גורם בכיר, "בלי נוכחות של הכוחות ברצועה, מבצע כזה הוא בלתי אפשרי".

הכוח הספיק לדווח שהגיע סמוך למקום החזקתה של אורי – אבל משהו לפתע השתבש. הקשר עם הכוח ניתק בדקות הראשונות אחרי ההגעה למקום שבו הוחזקה אורי. "אלה היו דקות שהרגישו כמו שעות", סיפר לאילנה דיין גורם שהיה שם. "בדיעבד, התברר שהכוח היה פשוט עסוק טכנית במשהו, ולא שמע את הקריאות שלנו".

זמן קצר אחר כך, כבר נשמע בקשר צמד המילים: "היא בידינו. בריאה ומתקשרת". לאחר מכן, הגיעה שיחת טלפון מהחפ"ק לשטח. עובדת ביחידה המבצעית של השב"כ מדברת עם החיילת שחולצה מהשבי: "אורי הכל בסדר. באנו להביא אותך הביתה".​

 

[מתגעגע]

מרגש: הלוחם שמע את בתו בהקלטה - והתעורר בנס​

תיעוד מרגש של לוחם שנפצע קשה והתעורר באורח נסי לאחר שהשמיעו לו את בתו הקטנה בהקלטה​

• הידברות
• כ"ב חשון התשפ"ד פורסם 06.11.23 | עודכן 06.11.23 | 19:58

התיעוד לא נפתח לי
יש למישהו עוד פרטים? ​

 

[טבריאנער]

בכל אופן אני חושב שלא צריך לחפש הרבה ואני חושב שצריך לחפש קצת
כתוב פה בדיוק לא ממש בדיוק, קצת מעורפל
אלי ששון מביתר שיש לו בן יאיר מסתבר שהשמות בדויים
מה צריך עוד לחפש עוד פרטים לאימות
לך תעשה כמה בירורים / טלפונים תגיע אליו במהירות !!!! עשיתי שאלה בפרוג, זו הדרך הכי מהירה שאני מכיר לאנשים מביתר...

למה בדיוק על הסיפור הזה אתה מוסיף את הנופך שלך ? להיפך. אני מנסה להסיר את הנופך ולגלות מה אמיתי ומה לא.
את הסיפורים החילוניים שכתוב פה לפנ"ז
אתה מאמין ועוד איך שזה כתוב שם ללא שום נופך ? אני לא מאמין לשום סיפור. וזה לא מפריע לי. כשאני רוצה להעביר הלאה מסר יהודי, אני מחפש שהוא יהיה אמיתי.
תראה מה שהם כותבים
ראו את ההצלה מן השמים
ואין שם שם רמז שזה היה בעזר ה' בזכות איזה זכות או מצוה וכו' וכו'
במקום לכתוב היה לי סייעתא דשמיא כותבים היה לי מזל
במקום לכתוב רק בזכות השם יתברך ניצלתי ולא אחרת כותבים בזכות הרצון להישאר בחיים עפר"ל את המובן מאליו אין צורך לכתוב, אינני סבור שאתה אומר על כל פעולה שלך שהיא בחסדי שמיים מרובים, לא סיימת את ההודעה הזאת ואמרת, אח, רבונו של עולם, יישר כחך שנתת לאצבעותיי להקליד....

 

[מתגעגע]

מרגש: הלוחם שמע את בתו בהקלטה - והתעורר בנס​

תיעוד מרגש של לוחם שנפצע קשה והתעורר באורח נסי לאחר שהשמיעו לו את בתו הקטנה בהקלטה​

• הידברות
• כ"ב חשון התשפ"ד פורסם 06.11.23 | עודכן 06.11.23 | 19:58

התיעוד לא נפתח לי
יש למישהו עוד פרטים? ​

התיעוד נפתח לי:

מרגש: הלוחם שמע את בתו בהקלטה - והתעורר בנס

תיעוד מרגש של לוחם שנפצע קשה והתעורר באורח נסי לאחר שהשמיעו לו את בתו הקטנה בהקלטה ...

www.hidabroot.org

בתו הקטנה אומרת לו:
תתעורר
אבא תתעורר
אנחנו מחכות לך
אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך המון
אני מחכה לך כאן​

 

[מתגעגע]

הרב בנימין חותה מספר על נס שאירע בבסיס כיסופין

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

youtu.be

 

[אמת מארץ תצמח]

התיעוד נפתח לי:

מרגש: הלוחם שמע את בתו בהקלטה - והתעורר בנס

תיעוד מרגש של לוחם שנפצע קשה והתעורר באורח נסי לאחר שהשמיעו לו את בתו הקטנה בהקלטה ...

www.hidabroot.org

בתו הקטנה אומרת לו:
תתעורר
אבא תתעורר
אנחנו מחכות לך
אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך המון
אני מחכה לך כאן​

רוב הטקסט האמא אומרת לה מה להגיד.
אבל זה עדיין מרגש, מאוד מאוד.

 

[מתגעגע]

רוב הטקסט האמא אומרת לה מה להגיד. אבל זה עדיין מרגש, מאוד מאוד.

כן, נכון. העיקר שהוא התעורר מזה!!!

 

[מני דגני]

מטלטל: הצדיק הגיע בחלום לתלמידו מעוטף עזה וביקש ממנו לברוח​

תושב עוטף עזה, חלם בליל שמחת תורה כי רבו מגיע אליו ומזהירו נחרצות שיקום ויברח, ואכן כך עשה וניצלו חייו מהטבח הנורא, כעת שטח את שאלתו לעמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין האם נהג כהוגן שחילל שבת על סמך חלום, כל הפרטים על החלום שמסעיר את המגזר החרדי​

סיפור הצלה נדיר, ושאלה הלכתית בצידו, הגיעה לעמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, אשר בימים אלה של ימי המלחמה, מוצף הרב ללא הרף בשאלות קשות ומורכבות, נדירות וחריגות, הזקוקות להכרעה מיידית.
הסיפור המיוחד הובא בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' היוצא לאור ע"י כולל 'בית דוד' בחולון. וכך מובא בקובץ, היהודי, תושב אחד היישובים בעוטף עזה, חזר בתשובה לפני כמה שנים, והיה מקורב למורו ורבו זצ"ל שהיה אחד מצדיקי הדור (שם היהודי ושם רבו לא נחשפו לרבים מכמה סיבות, אך הוצגו לפני עמוד ההוראה ע"י בעל המעשה), רבו עודד אותו להמשיך לגור באותו יישוב ולא לעבור דירה.
והנה, בליל שמחת תורה שחל בשבת, הוא רואה בחלומו את רבו שמגיע ומצווה עליו: "תקח הרגע את אשתך ואת ילדיך, ותעזוב את המקום, זה מקום סכנה". היהודי הנ"ל מספר לעמוד ההוראה, כי הוא אינו אדם שנבהל מחלומות, ובפרט כשזה כרוך בנסיעה בשבת, לא עלה על דעתו להישמע לחלום, ולכן התהפך לצד השני ונרדם שוב.
אך הנה שוב הגיע אליו רבו בחלום, והחל פשוט לחנוק אותו, בעודו צועק עליו "תעזוב הרגע את המקום, זה מקום סכנה". הוא התעורר משנתו שטוף זעה, וחש על צווארו את החנק, לקח לו כמה זמן להתאושש, ומיד העיר את אשתו וסיפר לה את אשר אירע, יחד החליטו כי אמנם מדובר בחילול שבת, אך הם מרגישים שזהו חלום אמת, ולכן העירו את ילדיהם, נכנסו לרכב וברחו מהיישוב.
ואכן תוך כדי השבת, ובפרט לאחר שמחת תורה, נודע להם על הטבח הנורא שאירע בדרום ובפרט ביישוב בו גרים, כאשר הם ניצלו באופן נדיר ורבים משכניהם נרצחו או נשבו רח"ל. התברר שרבו שכל השנים אמר לו לגור שם ולא לעזוב, שמר עליו מלמעלה גם בזמן סכנה, והחלום היה אמת, והנסיעה הזו הצילה את חייו.
כעת בא אותו יהודי לרב זילברשטיין, ושאלתו בפיו, האם אכן נהג כדין שחילל שבת על סמך חלום שהוא הרגיש שזה חלום אמת, או שמא אסור היה לו לנהוג כן.
עמוד ההוראה מאריך בסוגיא זו, ראשית הוא מציין כי החיד"א בספרו 'שם הגדולים' מספר סיפור דומה, כאשר אביו של הרא"ש נגלה לאלמנתו בליל שבת והורה לה לברוח כי מחר יהרגו את כל היהודים במקום ההוא, וכך עשתה ואכן חייה ניצלו, אך שם מדובר שניגלה אליה בהקיץ ולא בחלום וגם לא חיללה שבת באיסורי תורה ממש, ויתכן שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ולא יהיה מותר לחלל שבת על סמך חלום.
לאחר מכן האריך הרב זילברשטיין האם לפי דעת תורה צריכים להתייחס לכל חלום, והאם יש ממשות בחלום, וציין כי יש בכך סוגיות סותרות מכמה מקומות בש"ס, והביא מדברי המפרשים שישנם כמה סימנים לדעת האם החלום שהוא חולם הוא חלום אמת או שזהו סתם בלבול הדעת, כאשר חלק מהסימנים הם אם החלום נוגע אליו עצמו והוא מפחד וחושש מזה, וכמו כן שהוא חלום בלי גוזמאות אלא דברים שיתכן במציאות, וכאשר מתעורר מרגיש התפעלות מהחלום.
בסוף הדברים מכריע עמוד ההוראה כי לפי כל הסימנים שנתנו לנו רבותינו, החלום היה חלום אמת, ולכן מדין ספק פיקוח נפש, היה חייב לקום ולברוח גם בשבת, וטוב עשה שנסע בשבת למקום מבטחים.

דבר החלום והשאלה ההלכתית בצידה מסעירה בימים אלה את הציבור החרדי, כאשר נס ההצלה הזה מצטרף לניסי הצלה רבים ומיוחדים שהיו למאות ואלפים, איש איש וסיפורו, אך דומה שסיפור חריג זה בהחלט נדיר באופיו, ובשאלה ההלכתית המתלווה אליו.

 

[סטיקר]

הפלישה בעוטף עזה סוף העולם או עדיין נס אחד גדול?

תכנית המאסטר האיראנית להשמדת ישראל שכמעט יצאה לפועל. צפו

ד"ר יאיר אנסבכר, מומחה לביטחון שכתב מספר ספרים בנושא, היה לוחם היחידה המובחרת מגלן וכיום משרת במילואים ביחידת לוט"ר (לוחמה בטרור). בשבת השחורה היה בין הראשונים שירדו לדרום כדי לחסל את המחבלים האכזריים. בווידאו מיוחד הוא מסביר מה הייתה תוכנית "המאסטר" האיראנית להשמדת ישראל וכיצד בחסדי שמיים היא לא יצאה לפועל.

מנין לו הידיעה הזאת

 

[סטיקר]

לעלומים נכנסו והיה קרב. (כולל הרוג אחד לכוחותינו). ויקיפדיה.
לסעד ניסו לחדור ולא הצליחו.
בקרב פרי גן נהרגו 3 מחברי כיתת הכוננות של שלומית שהגיעו לעזור (לשלומית, ישוב דתי, לא חדרו - נעצרו בקרב ביתד).
לגבי חבל שלום - הם נעצרו ביתד.
מה שמעבר ליתד לא הותקף בכלל.
צפה בקובץ המצורף 1479935
מתוך 7 הישובים (תלמי יוסף, דקל, אבשלום, יבול, שלומית, נווה, בני נצרים), 3 דתיים (שלומית, נווה, בני נצרים - "החלוציות". ו4 חילוניים).
בקיצור, היו ישובים חילוניים שלא הותקפו וישוב דתי שהותקף.

איזה ישוב דתי הותקף

 

[הספרן]

לעלומים נכנסו והיה קרב. (כולל הרוג אחד לכוחותינו). ויקיפדיה.
לסעד ניסו לחדור ולא הצליחו.
בקרב פרי גן נהרגו 3 מחברי כיתת הכוננות של שלומית שהגיעו לעזור (לשלומית, ישוב דתי, לא חדרו - נעצרו בקרב ביתד).
לגבי חבל שלום - הם נעצרו ביתד.
מה שמעבר ליתד לא הותקף בכלל.
צפה בקובץ המצורף 1479935
מתוך 7 הישובים (תלמי יוסף, דקל, אבשלום, יבול, שלומית, נווה, בני נצרים), 3 דתיים (שלומית, נווה, בני נצרים - "החלוציות". ו4 חילוניים).
בקיצור, היו ישובים חילוניים שלא הותקפו וישוב דתי שהותקף.

אין בעל הנס מכיר בניסו...
בכל מקרה לא טבחו בתושבים.. קח זאת בחשבון לפני שתנסה לעמעם את הנס...

 

[מישהו12]

בכל מקרה לא טבחו בתושבים.. קח זאת בחשבון לפני שתנסה לעמעם את הנס...

כמו שהוכחתי, זה לא קשור לדתיים או חילונים בכל מקרה.

 

[סטיקר]

כמו שהוכחתי, זה לא קשור לדתיים או חילונים בכל מקרה.

יש באיזור מלא ישובים דתיים, אף אחד מהם לא הותקף חוץ מעלומים, וגם שם רק אחד נהרג, גם באופקים הגיעו עד הגבול של השכטנה החרדית ולא נכנסו, בנתיבות שרובו דתי נכנסו ויצאו מיד, לא קשור?

 

[SHANI1234]

יש באיזור מלא ישובים דתיים, אף אחד מהם לא הותקף חוץ מעלומים, וגם שם רק אחד נהרג, גם באופקים הגיעו עד הגבול של השכטנה החרדית ולא נכנסו, בנתיבות שרובו דתי נכנסו ויצאו מיד, לא קשור?

לא הכל אנחנו יודעים ומבינים, למרות שנדמה לנו שכן, וזה ממש לא הזמן והמקום לעשות חשבון והשוואה.

 

[סטיקר]

לא הכל אנחנו יודעים ומבינים, למרות שנדמה לנו שכן, וזה ממש לא הזמן והמקום לעשות חשבון והשווש

תמיד זה הזמן לשנן ולזכור שתורה מגני ומצלי, וששמירת שבת היא סגולה נגד חבלי משיח ומלחמת גטג ומגוג