25 שנים עברו מאז ש"איום המנהרות" מעזה נכנס לחיינו • חזרנו אל הארכיון לשנת 1999 והמשכנו במסע עד ל-2024, כששאלה אחת לנגד עינינו: איך האיום הפך עצום, למרות שהכתובת הייתה על הקיר? • ממנהרות הברחה, דרך מנהרות התקפיות - ועד לאסטרטגיות: כך צמחה "עיר הטרור", שגודלה רק עכשיו נגלה לעיני הלוחמים בשטח
ניר דבורי
|
| פורסם 25/02/24 22:45
141 ימים נמשכת הלחימה ברצועה שנפתחה עם מתקפת הפתע האכזרית ב-7 באוקטובר. בתמרון של צה"ל ברצועה, הלוחמים עסקו ועוד עוסקים באיתור והשמדת מנהרות חמאס. בפרויקט מיוחד ששידרנו הערב (ראשון) ב"המהדורה המרכזית" - חזרנו אל הארכיון וניסינו להבין מדוע ישראל הופתעה ממה שמצאה מתחת לקרקע: כך נבנתה העיר התחתית הגדולה בעולם.
מחבלי הנוח'בה סיפרו בחקירות: המנהרות בעזה נבנו בצורה שצה"ל לא הכיר
2024-1999: ציר זמן המנהור
שנת 1999 - מנהרת ההברחה הראשונה
זה התחיל כבר לפני 25 שנים. המנהרה הראשונה שהתגלתה הייתה בגבול הרצועה עם מצרים, מנהרת הברחה של אמצעי לחימה. המנהרות הללו חרצו את הגבול ממש מתחת לציר הביטחון, ציר פילדלפי שהיה בשליטת ישראל, שנועד כדי למנוע הברחות כאלה. גם היום, יותר מ-20 שנים אחרי, בישראל מדברים על חזרה לפעולה באותו הציר, למעשה ממש לאותן המטרות.
בין חשיפה לחשיפה, ישראל מופתעת בפעם הראשונה לגלות עד כמה קשה לה להבין מה קורה מתחת לאפה, או יותר נכון, מתחת לרגליה. כמה שנים לאחר מכן, בישראל יגלו כי הפעולות נגד המנהרות היו חסרות יעילות, לאחר שלא הגיעו לעומק הנכון שבו קיימות מנהרות נוספות - והן בעצם לא נפגעו כלל.
שנות ה-2000 המוקדמות: תקופת מנהרות התופת
בשנת 2001 אירעה תקרית קשה, פגיעה במוצב טרמי - שבמהלכה נפצעו ממטען שלושה חיילים. זהו כבר השלב האבולוציוני השני של המנהרות: גם הוא מתפתח תחת השליטה הישראלית בעזה ומנסה לזנב בה. במסגרת השלב הזה, נחפרו מנהרות תופת בעומק עד למוצב או יישוב ישראלי ברצועה - כדי לפוצץ אותם מלמטה.
בשנת 2004 מנהרות התופת גובות מחיר קשה במוצבי צה"ל שבגוש קטיף, גוש ההתיישבות הישראלי ברצועה, ובציר פילדלפי. בין האירועים: פיצוץ מנהרת תופת במחסום ארז, ופיצוץ מנהרת תופת במוצב אורחן ובמוצב רפיח.
2004 - מנהרות ירי
השימוש במנהור מתפתח כל הזמן ומנהרות ירי הופכות שימושיות. קני השיגור יורים מהפיר - ומוסתרים מיד מתחת לאדמה. כך למשל אסון הנגמ"ש על ציר פילדלפי, שבו נהרגו שבעה מלוחמינו, קשור גם הוא למאבק במנהור. האסון הזה גורר מבצע ראשון - ששם לו למטרה לשים סוף לבעיית המנהרות.
כמו מים ומחפרים, כבר לפני עשרים שנים עולים אותם הרעיונות שבישראל עדיין מנסים גם היום. יכולת האיתור של מנהרה שכבר נחפרה מתבססת גם בימים האלה על מודיעין, אם יגיע, לא על טכנולוגיה. הפתרון שישראל בוחרת אז - מכשול תת-קרקעי ענק שאמור למנוע הברחת נשק לתוך רצועת עזה. "קיר השיגומים", כך הוא ייקרא כשייבנה, היה בעומק 4 מטרים בלבד, גם בשל אילוצי תקציב. ברור מאליו שלא היווה מכשול ובטח לא פתרון.
2005 - המנהרות החדשות שלאחר ההתנתקות
ב. ההתפתחות הבאה של המנהרות - התקפיות: מנהרות שחוצות את הגדר - אל תוך ישראל. זאת, במטרה לתקוף בהפתעה בשטחנו ולחזור עם חטופים ושלל.
בקיץ 2006 המנהרה ההתקפית מייצרת הישג כואב - חטיפת החייל גלעד שליט, שישתחרר רק 5 שנים לאחר מכן.
2007 - מנהרות שוברות מצור
וכשישראל מטילה סגר על הרצועה, אחרי שחמאס תופס את השלטון בשנת 2007 - מגיע אתגר חדש: אלפי מנהרות להברחת סחורות אל תוך הרצועה, ממצרים. בין היתר העבירו חיות ואפילו מכוניות ללא מפריע.
2008 - מבצע "עופרת יצוקה" - ונקודת המפנה האסטרטגית של חמאס
מניעת יכולת ההתחמשות של חמאס, גם דרך המנהרות, הוגדרה כאחת המטרות של "עופרת יצוקה". בכלל, חמאס הבין אחרי "עופרת יצוקה" וחטיפת שליט שיתרונו הגדול טמון מתחת לאדמה, ומאז פיתח תורת לחימה שמשלבת לוחמה מתחת ומעל הקרקע, בין מנהרות ופירים. המנהרות הטקטיות: כך נוצר ממד לחימה רביעי - כל הסוגים יחד יוצרים מארג של הגנה והתקפה.
2014 - מבצע "צוק איתן" - והחדירות דרך המנהרות
ב"צוק איתן" ישראל מבינה עד כמה הגבול שלה עם הרצועה מחורר מלמטה - ובגלל המנהרות, נכנס צה"ל רגלית לרצועה. כך למשל באותה התקופה, חמאס תכנן מסע הרג המוני בישראל עם 13 חמושי חמאס שעברו במנהרה והגיעו 200 מטר לתוך שטח ישראל - אך סוכלו לבסוף.
במהלך "צוק איתן", לוחמי גבעתי אלתרו פטנט, מפוח שמזרים עשן למנהרה - וכך מזהים הסתעפויות ופירים. היום, 10 שנים אחרי השימוש המוצלח בפטנט הזה, בפיקוד דרום גרטו את המפוחים שהיו יכולים לסייע גם היום באיתור יעיל ופשוט של פירים. זאת, מתוך מחשבה אולי שלא נידרש להם יותר, שצה"ל לא ייכנס שוב לרצועה.
דוח מבקר המדינה על "צוק איתן" יישמע לכם כמו קדימון לא ייאמן לדו"ח שנכתב בימים האלה על המחדל המבצעי והמודיעיני. באותו דוח, נכתב: "היה על יעלון, גנץ ואף על נתניהו לפעול ולוודא שבצה"ל תהיינה תוכניות מבצעיות הכוללות גם התייחסות ללחימה בנוגע לאיום המנהרות על מלוא חומרתו".
בהתייחס למחדל המודיעיני נכתב: "אי הכנסת איום המנהרות לציון ידיעות חיונות הלאומי 'משדר' שהנושא בסדר עדיפות נמוך, ובכך היה כדי לפגוע בהתמודדות הכוללת של ישראל עם האיום".
שוב חוזר הניגון: מדינת ישראל כמופתעת סדרתית
אחרי שישראל הופתעה מעוצמת המנהרות ב"צוק איתן", היא מופתעת מהן שוב גם עכשיו. פחות מ-10 שנים אחרי, ישראל מגיעה לכניסה הקרקעית מבלי שיש לה מפת תת-קרקע. זאת, בגלל אותה קונספציה שלפיה "לא ניכנס לעזה".
חמור מכך, את רוב המידע על מיקום מנהרות בעזה ישראל משיגה רק תוך כדי התמרון. תוך כדי לחימה, שלא מתבססת על המידע הזה, גם מחקירת שבויים, אבל בעיקר מחוות שרתים שעליה היא פושטת. ישראל ידעה עליהן הרבה לפני 7 באוקטובר, אך לא עשתה מאמץ סביר לחדור אליהן פיזית או באמצעות סייבר.
2021-2017 - הקמת "המכשול הביטחוני" בגבול עזה
אחרי מבצע "צוק איתן" ועד לשנת 2017, מתגלות עוד מנהרות. בישראל מבינים שחפירתן לא פוסקת, ומחליטים על הקמת המכשול שימנע ממנהרות לחצות לתוך שטח ישראל. המכשול אולי יחסום מנהרות חוצות לישראל, אבל הוא חוסם את המחשבה שישראל תידרש להיכנס שוב לעזה - ומותיר מאחורי הבטון קילומטרים של מנהרות הולכות ומשתכללות.
מהרגע שהוסר האיום לחדור דרך המנהרות ישראל למעשה מאבדת עניין במנהרות הטקטיות והאסטרטגיות שהיא ידעה שקיימות מתחת לעזה. לפני 4 שנים סוגרים את מכלול המנהור בפיקוד דרום, גוף שתפקידו לתכלל את הטיפול בהן. שוב, תחת המחשבה שצה"ל לא יתמרן עוד מעבר לגבול.
המנהרות האסטרטגיות של חמאס
המנהרות האסטרטגיות הופכות את עזה תחתית לעיר של ממש. הן עמוקות יותר, מאובזרות יותר ויש בהן תשתית לשהייה ממושכת, אפילו מאוד, מתחת לקרקע. ניתן לפקד בהן על המתרחש למעלה, להסתתר מצה"ל, ולמרבה הצער, גם להחזיק בהן חטופים.
אולם, למרות שנים של היכרות עם מה שנחפר מעבר לגבול ישראל לא התקדמה בפיתוח תורת לוחמה בתוך מנהרות. את האימונים ללוחמת תת-קרקע עשו רק יחידות בוטיק של צה"ל. ישראל לא הכירה חלק מהפיתוחים שעשו המחבלים, למשל דלתות ההדף, ולא נערכה אליהם באמצעים מתקדמים.
2021 - הפצצת ה"מטרו" במבצע "שומר החומות" - וסימני השאלה
ההצהרה הישראלית הבוטחת על השמדת התשתית הכוללת מן האוויר מעוררת סימני שאלה - בעיקר כשמסתכלים ממש כמה שנים לפני על לקחי "צוק איתן". ההפצצות של חיל האוויר על המנהרות השיגו הצלחה חלקית בלבד. גם כשהחימוש ויכולת הדיוק השתפרו, מה שלא שיפרנו זה את הביקורת על תוצאות ההפצצה לאורך זמן ומעקב - גם אחרי שהאבק התפזר.
עם זאת, חמאס הקפיד להתגאות בפער בין ההצהרה הישראלית למציאות - והבהיר לאחר ההפצצה הישראלית - שהמנהרות לא נפגעו.
2024 - מלחמת "חרבות ברזל"
שנתיים אחרי ישראל התעוררה להרבה הפתעות איומות ב-7 באוקטובר. אלה, רק חלק מההצהרות שנשמעו במהלך המלחמה: "החטופים הוחזקו פה, במערכת המנהרות הזאת"; "אנחנו בתוך מתחם אסטרטגי"; "המחבוא הראשי של יחיא סינוואר"; "רשת תת-קרקעית מסועפת של מנהרות שבה הושקעו מיליוני דולרים"; "עיר טרור מתחת לאדמה".
ואכן, לנוכח כל מה שמספר הארכיון, קשה להבין כיצד ניתן להגדיר את עולם התת-קרקע במונחים של הפתעה.
הנושאים החמים
www.prog.co.il
Reactions: טונקס, מוטי 200, נחמה ביתרית ועוד 63 משתמשים66 //