לפני 700 ימים, פרצה מלחמת חרבות ברזל לאחר מתקפת פתע הרסנית של חמאס, שכללה טבח של למעלה מ-1,200 ישראלים, חטיפת 250 ילדים, קשישים, נשים וגברים וירי רקטות כבד על דרום ישראל. היום (שישי) ממרחק של כמעט שנתיים מהיום הנורא, ניתן לבחון את ההישגים, האתגרים והחיסולים המשמעותיים של בכירי חמאס וארגונים נתמכי איראן בתימן ובאיראן, שהיוו חלק מרכזי במאמץ הישראלי לשנות את המציאות הביטחונית באזור.
הישגים צבאיים ודיפלומטיים
פגיעה משמעותית בחמאס
כוחותינו השיגו התקדמות משמעותית בחיסול היכולות הצבאיות של חמאס ברצועת עזה. על פי דיווחים, צה"ל חיסל כ-13,000 מחבלים, כולל 125 מפקדים בכירים, והשמיד חלק ניכר מתשתיות המנהרות ("המטרו של חמאס"), מפעלי ייצור נשק ומשגרי רקטות. בכך, חמאס איבד את יכולתו לבצע פשיטות קרקעיות גדולות מעבר לגבול, והפך מארגון צבאי מאורגן לכוח מוחלש משמעותית.
חיסולים ממוקדים של בכירי חמאס
ישראל הצליחה לחסל מספר דמויות מפתח בחמאס, שהיוו עמודי תווך של הארגון:
יחיא סינוואר: מנהיג חמאס ברצועת עזה ומי שיזם את טבח 7 באוקטובר, חוסל ב-16 באוקטובר 2024 בהיתקלות אקראית עם כוחות צה"ל ברפיח. סינוואר, שכונה "הקצב מח'אן יונס", היה אחראי על תכנון המתקפה והוביל את הלחימה בעזה. חיסולו נחשב לנקודת מפנה משמעותית במלחמה, שכן הוא היה המכשול העיקרי במשא ומתן לשחרור חטופים.
מוחמד סינוואר: אחיו הצעיר של יחיא, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, חוסל ב-13 במאי 2025 בתקיפה ממוקדת מתחת לבית החולים האירופי בח'אן יונס. מוחמד, שהיה אחראי על בניית רשת המנהרות ההתקפיות, נחשב לדמות מרכזית בתכנון פעולות טרור, כולל מתקפת 7 באוקטובר. חיסולו התאפשר לאחר שזוהה ללא "חגורת חטופים" ששימשה אותו כמגן אנושי.
מוחמד דף: ראש הזרוע הצבאית של חמאס, חוסל ביולי 2024. דף, מתכנן מרכזי של טבח 7 באוקטובר, היה דמות מסתורית ששרד ניסיונות חיסול מרובים בעבר. מותו היווה מכה קשה ליכולות הצבאיות של חמאס.
איסמעיל הנייה: ראש הלשכה המדינית של חמאס, חוסל ב-31 ביולי 2024 באיראן, ככל הנראה בתקיפה ישראלית. הנייה היה דמות מפתח בקשרי חמאס עם טהרן, וחיסולו צמצם את ההשפעה האיראנית על הארגון.
מרואן עיסא: סגנו של דף, חוסל במהלך המלחמה, מה שהחליש עוד יותר את שדרת הפיקוד של הזרוע הצבאית.
מוחמד שבאנה: מפקד חטיבת רפיח של חמאס, חוסל לצד מוחמד סינוואר במאי 2025.
ראפע סלאמה: מפקד חטיבת ח'אן יונס, חוסל במהלך המלחמה, תרם להחלשת המבנה הארגוני של חמאס.
חיסולים אלה פגעו קשות בהנהגה הצבאית והמדינית של חמאס, והובילו לערעור השליטה של הארגון ברצועה. כיום, חמאס מנוהל על ידי ועדה זמנית הכוללת דמויות כמו חליל אל-חיה, זאהר ג'בארין וניזאר עוודאללה, אך אף אחת מהן לא נחשבת בעלת מעמד דומה לזה של סינוואר או דף.
הצלחות נגד חיזבאללה
המלחמה התרחבה לחזיתות נוספות, כאשר ישראל פעלה נגד חיזבאללה בלבנון. צה"ל סיכל כ-330 מחבלים, כולל 30 מפקדים, והשמיד מאות משגרי רקטות. חיסולו של חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, היה הישג משמעותי שהחליש את הארגון והגביל את פעילותו דרומית לנהר הליטני.
הזירות בתימן, באיראן ובסוריה
במקביל לפעולות בעזה, ישראל ביצעה חיסולים ממוקדים נגד בכירים של ארגונים נתמכי איראן בתימן ובאיראן:
בתימן: ישראל פעלה נגד בכירים בחות'ים, ארגון טרור הנתמך על ידי איראן. במהלך 2024, תקיפות ישראליות פגעו במפקדים בכירים במערב תימן, כולל דמויות מרכזיות בתכנון מתקפות טילים לעבר ישראל. תקיפות אלה כללו מטרות בנמל חודיידה, שהיה מרכז לוגיסטי של החות'ים. המידע על חיסולים ספציפיים בתימן מוגבל בשל אופייה החשאי של הפעילות, אך ההערכות מצביעות על פגיעה ביכולות התכנון וההפעלה של הארגון.
כתבנו הצבאי הלל ביטון רוזן פרסם כי מלבד ראש הממשלה החות'י, מי שחוסל בוודאות בתקיפה הישראלית במסגרת מבצע 'טיפת מזל' בתימן הם: מנהל הלשכה המדינית, שר הרווחה, שר החקלאות, שר הכלכלה, שר המשפטים, שר ההסברה, שר החוץ, מזכיר הממשלה ורל"ש הממשלה.
באיראן: חיסולו של איסמעיל הנייה בטהרן ביולי 2024 היה מכה משמעותית לקשרי חמאס-איראן. בנוסף, ישראל תקפה מטרות אסטרטגיות של משמרות המהפכה, כולל בכירים בכוח קודס, האחראי על התמיכה בחמאס וחיזבאללה. תקיפות אלו, לעיתים בשיתוף פעולה מודיעיני עם ארה"ב, פגעו בתשתיות גרעיניות וצבאיות, והחלישו את יכולתה של איראן לתמוך בגרורותיה באזור.
מבצע "עם כלביא" נפתח במתקפת פתע ישראלית שכללה סיכולים ממוקדים של בכירים איראניים, כגון הרמטכ"ל מוחמד באקרי ומפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, וכן תקיפות על מתקני גרעין בנתנז, פרצ'ין ופורדו, אתרי טילים בליסטיים ומיליציות פרו-איראניות בסוריה ובעיראק. מתקפות סייבר השביתו זמנית את מערכות ההגנה האווירית של איראן.
בתגובה, איראן שיגרה כ-1,150 כטב"מים ו-400 טילים בליסטיים לעבר ישראל, שגרמו ל-32 הרוגים ולנזקים משמעותיים. המבצע, שאושר פה אחד בקבינט המדיני-ביטחוני, נועד לפגוע בתוכניות הגרעין והטילים האיראניות ולערער את "ציר ההתנגדות", תוך שימוש בסמליות של שם המבצע, שנלקח מפסוק בספר במדבר: "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם".
בסוריה: ישראל ביצעה פעילות צבאית נרחבת בסוריה במטרה לערער את נוכחותה של איראן וגרורותיה, כחלק ממאמץ אסטרטגי לצמצום "טבעת האש" סביב ישראל. צה"ל תקף מאות מטרות, כולל מחסני נשק, בסיסים של משמרות המהפכה האיראנית וכוח קודס, ושיירות נשק המיועדות לחיזבאללה בלבנון.
בין היתר, חוסלו מפקדים בכירים של כוח קודס, כגון מוחמד רזא זאהדי ב-1 באפריל 2024, במתקפה על שגרירות איראן בדמשק. התקיפות התמקדו גם בהרס תשתיות לייצור טילים מדויקים והעברת נשק מתקדם לחיזבאללה, תוך ניצול היחלשות משטר אסד, שהתמוטט בסוף 2024. פעולות אלו, לעיתים בשיתוף מודיעיני עם ארה"ב, תרמו להפחתת ההשפעה האיראנית בסוריה, אך עוררו ביקורת בינלאומית והסלמה זמנית עם מיליציות פרו-איראניות, שהגיבו בירי לעבר רמת הגולן.
שחרור חטופים
אחד היעדים המרכזיים של המלחמה היה שחרור 250 חטופים ששבו ב-7 באוקטובר. כמחצית מהם, ביניהם נשים, ילדים וקשישים, שוחררו במהלך הפסקות אש זמניות, בעיקר תמורת שחרור מחבלים פלשתינים. ההחלטה להתמיד בלחץ צבאי תוך המתנה לתנאים אסטרטגיים משופרים, כמו חיסול בכירי חמאס והשפעת בחירת טראמפ ב-2024, אפשרה עסקה בתנאים טובים יותר לישראל. עם זאת, 48 חטופים נותרו בשבי, והנושא ממשיך להוות אתגר מרכזי.
תמיכה בינלאומית וקואליציות
ישראל זכתה לתמיכה משמעותית ממדינות כמו ארצות הברית, שסייעה בבלימת מתקפות טילים מאיראן, וכן מהודו ויפן, שסיפקו תמיכה דיפלומטית והציגו איזון מול ביקורת בינלאומית. קואליציה בראשות ארה"ב סייעה בהגנה מפני איומים ג'יהאדיסטיים, והשינוי בגישה הרוסית כלפי המלחמה, לאור הצלחות ישראל, חיזק את מעמדה האסטרטגי.
יחס נמוך של נפגעים אזרחיים
למרות היקף הלחימה, ישראל השיגה יחס נמוך יחסית של הרוגים אזרחיים לעומת מחבלים – כ-1:2 עד 1:3 – מה שהופך את המבצע לאחד ה"נקיים" בהיסטוריה הצבאית המודרנית. זאת, למרות אתגרים כמו אש צולבת ועקירה המונית של אוכלוסייה בעזה. בנוסף, ישראל העבירה 369,990 טונות של סיוע הומניטרי, כולל מזון, מים וציוד רפואי, אך חלוקת הסיוע נתקלה בקשיים עקב מתיחות פוליטית והתנגדות חמאס.
המלחמה גבתה מחיר כבד: 900 חיילים נהרגו ואלפים נפצעו. המלחמה גם גרמה נזק כלכלי כבד לישראל, עם סגירת נתיבי סחר, קריסת התיירות ופגיעה בתשתיות. כ-200,000 תושבים פונו מהדרום והצפון, כולל יישובים שלמים סביב עזה ובסמוך לגבול לבנון.
מלחמת חרבות ברזל סימנה מעבר ממדיניות הגנה למדיניות התקפית, תוך הכרה כי איומים קיומיים מחייבים הסרת ארגוני טרור מגבולות ישראל. חיסול בכירי חמאס, כולל האחים סינוואר ומוחמד דף, והפגיעה בחות'ים ובכוח קודס באיראן, הוכיחו את יכולתה של ישראל לפעול בחזיתות מרובות.
700 הימים של מלחמת חרבות ברזל הוכיחו את עוצמתה הצבאית והחברתית של ישראל, עם הישגים מרשימים כמו חיסול בכירי חמאס ופגיעה בתשתיות טרור בתימן ובאיראן. עם זאת, ישראל עדיין מתמודדת עם אתגרים רבים בימים אלו טרום הרחבת התמרון הקרקעי לכיבוש הרצועה כאשר בעזה עדיין נמצאים 48 חטופים, כאשר לפי גורמים רשמיים 20 מביניהם עדיין בחיים.
הנושאים החמים
www.prog.co.il
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //