עמית סגל:
# תחקירי צה"ל והשב"כ מלמדים שיחיא סינוואר ומוחמד דף ביקשו לפתוח במלחמה בחגי תשרי שנה לפני המועד שהתרחש לבסוף. ספטמבר 2022. התרדמה המודיעינית והביזיון הבט"שי היו זהים באותה תקופה. גם התפיסה שחמאס מורתע. הרמטכ"ל לא היה מתקשר לראש הממשלה. אבל יש דבר אחד שונה: בראש הממשלה עמדו אז לפיד ובנט, נשענים עדיין על מנסור עבאס בממשלה שאיבדה את הרוב שלה כמה חודשים קודם לכן. נתניהו היה יושב ראש האופוזיציה. ישראל עמדה כחודש לפני בחירות. נתניהו בדיוק הוציא את הביוגרפיה שלו, ונגע גם כך בכל הסקרים ברוב המיוחל.
מה היה קורה אז? זה ברור לכולם. נתניהו בטח היה מבקר בניר עוז ובבארי ימים אחרי הטבח, כדי לדרוש מהשניים לקחת אחריות. הבחירות היו נדחות מעט בגלל המלחמה ואחריהן לפיד וכל שותפיו היו נמחקים. הם היו מוקעים לנצח כמי שבגלל שותפותם עם רע"מ הגיעה המלחמה. נתניהו היה הופך מר ביטחון על סטרואידים. העובדה שהוא עיצב את המדיניות לא הייתה משנה דבר כי במחדלים משלם כמעט תמיד זה ששמר, לא זה שבנה את מגדל השמירה. הוא היה מסיים את הבחירות עם 40 מנדטים ויותר. בן גביר וסמוטריץ היו מזנקים עוד. הרמטכ"ל אביב כוכבי היה מודח בבושת פנים. נתניהו היה ממנה את הרצי הלוי לשקם את הצבא בתמיכה מקיר לקיר. כולם היו בטוחים שאיתו זה לא היה קורה. אם מלחמת לבנון השנייה הפכה את נתניהו ממוקצה מחמת מיאוס לראש ממשלה במשך 12 שנה, מה היה עושה הטבח?
אבל עזה בחרה אחרת. למזלו של בנט הוא נפל, לצערו של נתניהו - הוא ניצח. על גבו המשקולת האלקטורלית הכבדה שרואה בו גם האחראי האסטרטגי לבניית חמאס וגם האיש שבמשמרתו זה קרה. לכן כעת בנט הוא השם החם בסקרים ונתניהו נאבק על קיומו הפוליטי.
כשנה וחצי אחרי הטבח וכשנה וחצי לפני מועד הבחירות, הפלא הגדול הוא איך לא קם אפילו אדם אחד מבחוץ. נתניהו, בנט, גנץ, ליברמן, לפיד, גולן - כל אלה כבר ותיקים. אחרי מחדל יום הכיפורים קמה ד"ש של יגאל ידין, גנרל לשעבר וארכיאולוג. אחרי מחדל שמחת תורה הבחירה שמוצעת לישראלים היא בין אנשים שישבו במוקדי קבלת ההחלטות, איש איש נושא על גבו צרור - מי כבד יותר ומי פחות - של קונספציות, הכלה ומחדלים. יוסי כהן הציץ ונפגע, וינטר בחן והתרסק, ראשי המחאה אפילו לא ניסו. הישראלים שחלמו על התחלה חדשה מקבלים כעת את האפשרות, כמו אצל טכנאי מחשבים "ניסית לכבות ולהדליק?"
(הטור המלא היום במוסף לשבת של ידיעות אחרונות)
הנושאים החמים
