כללי עד הבית שלך

הירשם עכשיו!
  • פותח הנושא YG&K
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
איזה כיף זה לשבת בבית
ונציג נחמד מגיע עד אליך, מחבר לך קו טלפון
מביא לך איזה מכשיר שאת רוצה.

והכל בלי לצאת מהבית, בלי לצאת לרחוב החם

אז צפונים, הרווחתם!
חנות סלולר בצפון שהקונספט שלה הוא זמינות עד הבית שלך
בלי להתאמץ , להזיע, פשוט לשבת בנינוחות על הספה בבית.



 

קבצים מצורפים

  • KB 689.1 · צפיות: 16
  • הוסף לסימניות
  • #2
עבודה יפה ביותר

הייתי נוסעת לגור בצפון...כי זה ממש שירות טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
עבודה מקצועית ונהדרת נראה ממש מצויין
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מקסים גיטי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
קומפוזיציה טובה,
עוד לא זכיתי לראות מודעת לסלולר כל כך מזמינה וברורה.
הלוגו מצוין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הייתי נותן את הסלוגן מתקשרים בדלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
סוף סוף משהו מרענן בגזרת הסלולר :)
שאפו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה לכולם!
הלוגו לא שלי....
(לא יודעת איך מצטטים כאן את כולם ביחד :()
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 252
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת "תגיד לי, אתה נורמלי? טראמפ כבר בדלת! עוד שנייה הוא יוצא!!!!"
  • שועל ספרות. //
    • "די, זהו, אני גמור!" דוד שייע היה מיואש.

    "מה קרה?" חיים משה היה נכון לעזור.

    "מה מה קרה? כאילו שאתה לא יודע..." קולו נשבר.

    "אה, אופס... הפשיטה על המפעל שלך..." הוא באמת שלא התכוון לפגוע.

    "אה, אתה אפילו לא מעודכן. מצאו פערים של כמה מיליונים בדיווחים, שחררו אותי עם מעקב עד המשפט בעוד שבוע. הולכים לגזור עליי איזה שלושים שנה!" אמר דוד שיי'ע באימה.

    "אתה לא אמיתיי! מה אתה אומר... רחמונע'ס! אתה צריך ל.... רגע! יש לי רעיון אדיר!" חיים משה קפץ באחת.

    "מה רעיון, מה אדיר? אתה לא מבין שאני במצב ש..." הוא לא מיהר להתרגש.

    "לא, אתה לא מבין! נכון יש לי את הבית ספר לחינוך מיוחד?"

    "כן, אבל למה בדיוק זה קשור לכסף העצום שהרווחתי ועכשיו הלך לקנסות. שלא לדבר על שנות הכלא הנוראי שאני עומד לעבור?"

    "תקשיב!!!!!! עוד יומיים יש ביקור של טראמפ אצלנו בבית הספר! משהו שהוא עושה כל שנה לכמה בתי הספר ענקיים לילדים מיוחדים... בקיצור, יש איזה שעה שהוא הולך להסתובב איתי בבית ספר, אתה תבוא איתנו לסיבוב, דבר איתו, ספר לו את המצב שלך, תבכה, תסביר לו שמהיום אתה סרגל במיסים! אני אומר לך זה יעבוד, כך זה עובד איתו, אתה תרוויח את הכסף של הקנס אפילו!"

    "וואו, אני לא מאמין, תודה, אין מילים!" דוויד שיי'ע דמע ברגש.

    ---------------------------------------

    לאחר יומיים:

    חצי שעה אחרי בואו של הנשיא:

    "טוב, דוויד שיי'ע, תקשיב! עכשיו זה הזמן שלך, גש אליו!" לחש חיים משה באוזנו של הנ"ל.

    "חח דקה, אתה לא מבין איזה סרטון שלחו לי עכשיו במייל, יואו, זה גדול!" דוויד שייע היה שקוע במסך.

    "נו נו" הניד חיים משה את ראשו ברחמים. 'במה הוא מתעסק עכשיו...'

    וכעבור עשרים דקות:

    "דוויד שיי'ע!! אתה מוכן כבר לגשת אליו?" חיים משה לא ידע את נפשו מלחץ. פחד שמלווי טראמפ יראו את פרצופו האדום ומי יודע מה יחשבו עליו...

    "שנייה, אני יושב פה, הולכות לי הרגליים!"

    כעבור עוד חמש דקות:

    "נווווו?" לחש חיים משה בזעקה אילמת לדוד שיי'ע.

    "רגע, אני צמא נורא!" אמר ופרש לכיוון ברזיה קרובה.

    חיים משה התנצל בפני פמליית הנשיא במבוכה נוראה, שהוא זקוק לצאת לשנייה.

    הוא צעד נמרצות בעקבותיו של דוד שייע', תופס אותו בחוזקה מאחורי עמוד שיסתיר אותו.

    "תגיד לי אתה נורמליייייייייי?????? טראמפ כבר בדלת!!!! עוד שנייה הוא יוצא!!!! זו ההזדמנות האחרונה שלך לדבר איתו לפני שהוא הולך!!!! אתה יכול עכשיו בשיחה הזו להרוויח בחזרה את כל המיליונים ולהיפך, אם אתה לא מדבר איתו עכשיו, אתה יכול לאבד את כל העתיד שלך!!!!!!"

    -----------------------------------

    להבדיל אלף אלפי הבדלות.

    עם ישראל!! תאחזו, השם בדלת!!!! עוד שנייה הוא יוצא!!!! עכשיו לפני יום הכיפורים וביום הקדוש זו ההזדמנות האחרונה שלכם לדבר איתו לפני שהוא הולך!!!! אתם יכולים עכשיו בתפילות שלכם, בחזרה בתשובה על העבר, בבכיה על העוונות ובקבלה לעתיד, להרוויח טוב בלי גבול!!!! ולהיפך, אם אתם לא תפעלו עכשיו בעת רצון המופלאה הזו, אתם עלולים חלילה לאבד את כל העתיד שלכם!!!!
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: המאושר!, ניק 3810, רות ב. ועוד 39 משתמשים42 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אוראל סולטן
    יפה מאוד ומחזק ביותר. שכוייח על הקטע הנפלא הזה.
  • 54
    • א
    שיתוף תהליך למה כדאי לך לצאת מהבית כשאת מרגישה רצון להתפרץ
  • אסתיאר //
    • יום אחד היא עמדה שם , השכנה. כועסת, נוזפת.
    “הבן שלך.”
    שתי מילים. קצרות. חותכות. נכנסו אליי כמו חץ בלב.
    בלי לעצור לחשוב הבטתי בו.
    מבט כועס. מבט שכבר פסק דין.
    הבטחתי לה שהעניין יטופל. ובחומרה.
    ואכן טופל.
    בחומרה, ובכאב.
    לא ביררתי מה באמת קרה.
    לא שאלתי אם הילד שלי אשם, מבולבל, פגוע, או פשוט ילד.
    פעלתי כי כך לא מתנהגים.
    כי מה יגידו.
    כי במסגרת חרדית “אסור שידברו”.
    זה היה טיפול שהשאיר סימן.
    לא רק בהתנהגות , בנשמה.
    ורק הרבה אחרי שהשקט חזר לבית,
    כשהוא כבר נרדם ואני נשארתי ערה עם עצמי,
    הבנתי שלא חינכתי אלא נבהלתי.
    לא הגבתי אליו, הגבתי לפחד שלי.
    לפחד ממה יגידו, ממה יחשבו,
    מהמבט של שכנה אחת שהפך בעיניי למשפט של עולם שלם.
    ושם כאב לי באמת.
    כי הבנתי שבאותו רגע לא ראיתי ילד, ראיתי בעיה.
    לא הקשבתי למה שקורה לו ,
    ניסיתי לסגור רעש מבחוץ.
    כי ילד כמו ילד, לא נזכר בצעקה כדי להשתפר.
    הוא נזכר בה כדי להיזהר.
    והזהירות הזו לא בונה אדם.
    היא מקטינה אותו.

    עבר זמן.
    והקב״ה, ברחמיו, שלח שליח.
    אדם אחד. רגע אחד.
    מילים פשוטות שהאירו מקום כואב שלא רציתי לגעת בו.

    הוא אמר ככה:
    ברגע שאמא צועקת בבית, או הופכת לתקיפה מול הילדים,
    קורה דבר שאינו בשליטה.
    הילד מאבד את המקום האחרון שבו הוא אמור להיות בטוח.
    המקום של אמא.
    המקום העוטף, המוגן, החם והטוב.
    אבא יכול להיות תקיף.
    זה תפקידו מהשורש.
    הוא מביא גבול, חוק, משמעת ואחריות.
    ילד יכול לכעוס על אבא,
    להתעמת איתו,
    אפילו למרוד, ועדיין להישאר מחובר לחיים.
    אבל אמא איננה עוד סמכות.
    היא לא שוטרת.
    לא אצבע מאיימת. אמא היא החיים עצמם.
    ובמיוחד בעולם תובעני, עמוס ציפיות, כללים ולחץ מתמיד,
    אמא אמורה להיות המקום שבו אפשר לנשום.
    המקום שבו גם כשנופלים , לא מאבדים אהבה.
    אלא מקבלים חיבוק. הגנה. קרקע יציבה.
    וזה חשוב לומר בפשטות:
    אהבה אימהית איננה ויתור.
    חיבוק איננו הפקרות.
    והקשבה איננה היעדר גבול.

    אפשר להציב גבול.
    אבל גבול לא יכול להגיע בצעקה, באיום, בהשפלה, ואפילו לא בביקורת.

    גם “לא” יכול להיאמר בשפה עדינה וברורה.

    גם עצירה יכולה להיות מתוך יציבות, לא מתוך כעס.

    כי זה לא מה שאמא אומרת , זה איך שהיא אומרת.

    כשגבול נאמר בקול שקט,
    בעיניים רואות,
    בלב שמחזיק, הילד לא מתכווץ, הוא נבנה. הוא לומד שיש חוק, אבל גם שיש אהבה, שיש אחריות ויחד עם זה, גם מקום בטוח לטעויות.
    וזה בסדר וזה מותר.
    כי כולנו טועים לפעמים.

    ברגע שאמא צועקת, מאיימת או מענישה מתוך כעס ,
    זה כבר לא חינוך.
    זה שבר.
    צעקות לא בונות מסגרת.
    הן שוברות ביטחון, מבלבלות זהות,
    ומלמדות את הילד שהוא רצוי רק כשהוא עומד בדרישות.
    וכאן מתחיל תהליך מסוכן:
    כיבוי רגשי.
    העמדת פנים.
    ניתוק.
    לפעמים אפילו נדר שקט מהחיים עצמם.
    לא בקול.
    לא במרד גלוי.
    אלא מבפנים.
    ילד חרדי שלא מרגיש אהבה אימהית יציבה,
    לא רק נושר מהמסגרת.
    הוא נושר מהקיום. מעצמו. מההרגשה. מהבחירה החופשית.

    ולכן האמת צריכה להיאמר בלי לעטוף:
    אמא לא אמורה לצעוק. בכלל. על כלום.
    אם הכעס עולה,
    אם הלב רותח,
    אם השליטה בורחת ,
    עדיף לצאת רגע מהבית.
    לחדר מדרגות. לחצר. לרחוב.
    עדיף שילד יחכה כמה דקות,
    מאשר שיישא צעקה של אמא כל החיים.
    אבא הוא הגבול.
    אמא היא הקשר.
    אבא מביא דין.
    אמא מביאה חיים.
    החלפת תפקידים לא מחזקת מסגרת ,
    היא מסכנת נשמות.
    ויש כאן גם תקווה גדולה.
    אמא שמתקנת , מתקנת עד השורש.
    אמא שבוחרת להיות חיבוק ולא מאבק,
    שהבית לא שדה קרב אלא מקום של אהבה ולא איום,
    מחזירה לילד את החיים.
    אמא מחבקת, אמא אוהבת,
    מגדלת פרחים שיפארו את רחובות החצר,
    את הבתים ואת הקהילות.
    ילדים שיגדלו וילכו בעולם עם גב זקוף ולב פתוח,
    ובכל מקום שאליו יגיעו ,
    יישמע ניגון תורתם למרחקים.
    אהבה אימהית לא הולכת לאיבוד.
    היא נעשית שורש.
    ושורש כזה ,מצמיח חיים.
    שנזכה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: הכובסת, eli7123, אוראל סולטן ועוד 13 משתמשים16 //
    0 תגובות
  • 307
    • י
    שיתוף - לביקורת השוטר הטוב, והשוטר הפחות טוב
  • יוסף יצחק פ. //
    • קול שרשראות המתכת המקרקשות הדהד בחלל המסדרון הארוך. מנורות פלורסנט ישנות האירו חלקים ממנו, והבלטות הישנות האפרוריות ניסו לשקוע עוד כמה סנטימטרים אל תוך הקרקע. החשוד הובל במהירות, שני שוטרים אחזו בו משני צדיו. ידיו היו אזוקות אל מאחורי גבו, ומדי הכלא גירדו לו בגב.

    הוא הוכנס אל תא החקירות, השוטר הימני הפעיל עליו לחץ באזור הצוואר והוא מיהר להתיישב, מחניק נאקה חרישית. השוטר השמאלי מיהר לשחרר את ידיו ולאזוק אותן מחדש אל הבליטה המתכתית שבמרכז השולחן הכבד. כעת הוא היה מאובטח. שני השוטרים טפחו על כפות ידיהם, משל הוא היה עשוי אבק כך שנגיעה בו מצריכה ניקיון יסודי. הוא בן אדם בדיוק כמוהם. אז מה אם יש לו דרכים שונות לשלוף כסף מהבנק? למה הכל חייב להיות דרך הכספומט? למה הוא צריך לשנן סיסמאות מסובכות אם ניתן לשבת לשיחה ידידותית עם פקידת בנק מבוהלת וצייתנית ולצאת עם תיק גב שחור עמוס בשטרות?!

    השוטרים גם שאלו למה המפגשים התכופים שלהם, איתו, חייבים תמיד להתבצע במסגרת המשטרתית? הוא באמת נהנה לדבר איתם על פוליטיקה במהלך נסיעה סתמית לתחנת המשטרה הקרובה?

    אולי הפעם הם יזכו לשמוע את התשובות האמיתיות. המפקד הורה להם לצאת עם תשובות מהחדר החשוך.

    "אז מה, ירון?", פתח השמאלי.
    "י-רון", הוא מיהר לתקן, "במלרע לא במלעיל".
    "י-רון, בסדר", השוטר גלגל עיניים, "מה הפעם?".
    "שום דבר, תגידו לי אתם".
    "הנה, אבי, הוא מתחיל עם הקונצים שלו...", אמר השוטר עם הקנקן הצרפתי החום. על דש בגדו הופיע שמו בתוך תג ממותג – בן ציון ביטון.

    "תשמע, חבוב", אבי התיישב על השולחן והביט במבט מתנשא על העצור, "יש שתי דרכים לעשות את זה...".
    "אני מכיר אתכם ואת השיטות שלכם, נראה לכם שדדתי אתמול?".
    השוטרים הביטו זה על זה במבטים לא מובנים, "הממ... כן, אתה שדדת את אתמול, זה כתוב בדו"ח".
    "לא חכמולוגים", הוא צעק עליהם, "זה רק ביטוי!". הם עדיין עמדו מופתעים. "הנה. דוגמא. נראה לכם שאני כל כך פתי לחשוב שהמראה על הקיר מראה רגילה? אני יודע שהיא שקופה ושאתם מצלמים אותי מאחוריה...".

    הם הביטו על המראה, הביטו עליו, הביטו שוב על המראה ושוב עליו. "אבי, לך תוריד את המראה". אבי הוריד את המראה וחשף מאחוריה קיר לבן שראה ימים טובים יותר. "למה אתה חושב שנצלם אותך מאחורי מראה?", בן ציון שאל בנינוחות, "יש מעליך מצלמת אבטחה...". י-רון הביט מעליו וראה שהצדק עם השוטרים.
    "אוף", רטן לעצמו במחשבתו, "הם כבר התחילו עם הטריקים שלהם".

    "תראה י-רון", בן ציון התיישב על אחד משני הכיסאות שמולו, "אני אהיה, מה שנקרא, השוטר הטוב, המתחשב, הנחמד, ה...", הוא חיפש דימויים נוספים, "אני אהיה השוטר הטוב".
    קול סטירת לחי מצלצלת ואחריה צפצוף באוזנו של ירון נשמע, ככל נראה, בצידו השמאלי, ולאחריו צעקה, "ואני אהיה השוטר הרע".
    "אגב, אתה יכול לקרוא לי בנצי".

    "אני שומר על זכות השתיקה", ירון החליט לדבוק בקו ההגנה שהציב לו עורך דינו, "אני דורש שיחה לעורך דין שלי".
    "עורך דין? שלך?", אבי התקצף, "מה אתה ראש הממשלה? אולי גם נפנק אותך במסאז' ודגים ברגליים... כאן אנחנו שואלים את השאלות ואתה עונה את התשובות, אחרת – אין על מה לדבר!".

    "אבי, אבי", בנצי היסה אותו, "תירגע. ראה ירון, אני בעדך". ירון הביט בו במבט חלול. "אנחנו רק צריכים ממך כמה הוד-".
    דלת החדר נפתחה ולתוכה נכנס צעיר, כובע משטרתי לראשו, אך בגדיו רחוקים מלהיות מזוהים עם המשטרה. הוא אחז בסיגריה מעשנת ובידו השנייה בכוס קפה.
    "יאללה חבר'ה, תורי. צאו להפסקת סיגריה".
    "לא תודה, אני לא מעשן", בנצי התנצל, ואבי שאל קצרות, "מי אתה?".

    "אני אורי. אני עכשיו לוקח את העניינים לידיים, אני מודה לכם על הזמן שהקדשתם".
    "אבל מ-מה?".
    "בהצלחה, יש בחוץ בורקסים, תזדרזו שלא יגמרו לכם", אמר אורי והחל לדחוף אותם בעדינות אל מחוץ לחדר, כשסיים נעל את הדלת והתנשף. "איזה נודניקים, נכון?".
    ירון הביט עליו במבט חשדן.

    אורי ניגש אל ירון והושיט לו סיגריה חדשה, "קח, אתה מעשן?". ירון בתגובה נטל את הסיגריה בין אצבעותיו, ואורי הדליק אותם. לאחר כמה שאיפות, אורי הניח את רגליו על השולחן, לגן לגימה מהקפה המתקרר ואמר: "נעים להכיר, אורי".
    "אני י-רון".
    "איזה י-רון? אתה קשור לעזרא? החמולה של שמעונוב?", אורי מיד נדלק.
    "לא, איזה, אני עובד לבד...".
    "וואלה, אתה נראה כמו אחד שמנהל עסק...". הוא המתין לתגובתו של ירון. "מה יש? בלעת את הלשון?".
    "אתם המנאייכ, אתה חושב עשו אותי מסוכר? מה, אני לא מכיר את הטריקים שאתה עושה לי? לך, לך תקרא לחברים שלך, חבל על המאמץ שלך".

    "אוי, אוי, אוי ירון", הוא נאנח וגיחך בחיוך, "למה להתחיל ככה?". הוא שאף שאיפה נוספת מהסיגריה ואז שלף את הסמרטפון שלו והפעיל סרטון. מוזיקה דרמטית-תאגידית נשמעה, וקול של קריין מקצועי החל לספר על השינויים החדשים במשטרה. אורי דילג כמה שניות ולבסוף סיכם, "בקיצור, נעים להכיר, אני השוטר הסבבה".
    "מה זה השוטר הסבבה?", ירון תמה. "אח, עוד פעם עושים ממני צחוק".
    "אה", עיניו של אורי ברקו, "טוב ששאלת. החלטנו, כאן במשטרה, ליצור את השוטר החדש – 'השוטר הסבבה'. שוטר שמבין אותך, שוטר שבעדך, שלא בעדך – מה שרק תבחר. אני כאן כמו חבר שלך".
    "חבר שלי לא היה מדבר איתי כשאני אזוק".
    "צודק", אמר אורי ושלף מפתח קטן מכיס מכנסיו, באמצעותו התיר את האזיקים. ירון שפשף את כפות ידיו הכואבות והביט במבט מבולבל על אורי.
    "ראית את המשחק האחרון?".
    "כן".
    "גועל נפש, למה משלמים לכם, הייתם יכולים לעשות את המהפך של העונה...".

    *

    וכך נרקמה חברות מעניינת בין השניים. אורי שיתף ירון בחדשות מעולם הפשע, הפלילים, הברונזה, האופנה, הגבייה, החירטוטים, הפוליטיקה והמשטרה, וירון התרברב במעשים שונים שעשה. הם עישנו ביחד, צחקו, ושמרו על קשר קרוב.
    אט אט י-רון נפתח יותר ויותר, הוא התרצה והודה בעבירות המיוחסות לו ואף התנהג בנימוס בבית המשפט.

    אורי היה בא לבקר את ירון בכלא, מביא לו עוגיות וסיגריות, ויחד הם היו מתעדכנים במה חדש בעולם הפשע.
    עד שיום אחד, ירון שאל אותו, "תגיד אורי, אתה שונה מכל המנאייכ כאן, איך זה? מה, אתה לא שוטר אמיתי?".
    אורי חייך, לגם מהקפה, ואמר:
    "אני עובד על זה. הגשתי קורות חיים. בינתיים אני פשוט בא עם כובע ונכנס לחדרי חקירות. איכשהו זה תמיד עובד".
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ספרות בנשמה, CynicalExplorer, דוד פרידמן השני ועוד 28 משתמשים31 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    חחח נהניתי לחלוטין! במיוחד: לא הפוך?
    הצטרפות לקהילת מעצבי כריכות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה