התייעצות עד כמה ההשתדלות-ט"ו באב....

[ציפוי]

מישהו שמע בשם החזון-איש שצריך לדבר עם 2/3 שדכניות וזהו?

 

[גלבוע]

מישהו שמע בשם החזון-איש שצריך לדבר עם 2/3 שדכניות וזהו?

אפילו אם נניח שכן, ההשתדלות הנאותה היא לפי תנאי הדור.

 

[דולפין .]

שוחחתי עם אימי

דווקא שיחה מעולה לתקופה זו, זכרה יחסית הרבה פרטים, אמרתי לה שאני הולכת לכתוב את זה, אז אמרה - אי אפשר לומר מסר בלבד, צריך להכיר את הרקע [מנהלת בנשמה...]
אז הנה תקציר השיחה בספוילר.

ספוילר

הורי זכרונם לברכה הגיעו לארץ בשנים שלפני השואה, ההשקפה שלהם הייתה שצריך למצוא חתן שמשלב בין תורה לדרך ארץ, צריך מישהו שמצד אחד יהיה שקוע בלימוד, ומלא כל כולו בתורה ויראה, אך מצד שני מישהו שיפרנס את המשפחה וידאג לצד הכלכלי.

כשהתבגרתי הגעתי למחזור הראשון של סמינר הרב וולף, והרב המנהל [כך כינו את הרב וולף זצ"ל] חינך אותנו שכיום צריך למצוא חתן שהוא רק יושב ולומד, ואת עול הפרנסה נשאיר לאשה, במיוחד אחרי שנות השואה הארורה אין ברירה, צריך להקים את עולם התורה מחדש, הורי שהיו גרים בקרבת מקום לחזו"א ניגשו אליו בשאלה, האם דרכו של הרב המנהל היא על פי השקפתו ומחשבתו, והחזו"א ברוב טוב לבו, לא סתם אמרו עליו שהיה 'ליבם של ישראל', זו לא סיסמה לקידום, זו מציאות מעמיקה ומלאת משמעות, ישב עם אבי ז"ל והסביר לו כי הבת שלו צריכה רק בחור ישיבה.

התפנית ההשקפתית לא הייתה קלה להורי ז"ל, הדרך בה חונכו בבית הוריהם, הדרך בה חונכו הוריהם משתנה, והדבר לקח מהם כוחות נפש ומחשבה רבים, באותו הזמן חברותי מהשכונה, נו באמת שרית את חושבת שזה כמו היום, כיתה של 40 שנות עם 12 כיתות במחזור, אוי נו.. בקושי 7 חברות היו לי מהשכונה, והם התחילו להתארס לאט לאט, ואני רווקה מתבגרת, מחפשת בחור ישיבה מהסוג של פעם, כזה שחוץ מלימוד לא יודע כלום מחייו.

בליל שבת שוחחתי עם הורי ביראת כבוד, ואמרתי להם שהגיע הזמן שלי למצוא את 'הבחור' 'הכי' טוב בעולם הישיבות, אבל אני רוצה להתארס, הורי הסבירו את דעתם, וכבת מחונכת לא אמרתי מילה, שמרתי לא פי, כי כך כיבדו את ההורים בתקופה שלי, מי העז לומר מילה נגד ההורים.

חברותי החלו להזמין אותי לברית של בניהם, ואני כמעט האחרונה שעדיין רווקה.

החלטתי שאפנה לדודי מירושלים, שהיה מקרוב להרבה מאד גדולי ישראל זצ"ל, שלחתי לו מכתב בו כתבתי את לבטי, ואת הבלבול השורר במחשבתי, והוא ניחם אותי שהוא ישוחח עם אבי ז"ל.

אז, לא כמו היום, גם בחורה צעירה לימים יכלה להכנס לכל גדולי ישראל ולשוחח עימהם, כל שיחה הם חשו תחושת שליחות שהנה מגיעה עוד מישהי ומסכימה להקים בית של תורה ורק של תורה, לבנות שכאלה מגיע להשקיע את הזמן ואת הכח.

עליתי לכמה רבנים, ודודי מירושלים הגיע במיוחד לבני ברק וסיפר את אשר קיבל מגדולי ישראל, אני לא זוכרת האם הרב מפונוביז' אמר לי, או אולי ר' חצ'קל [מרן המשגיח זי"ע] אולי זה היה בכלל הרב לנדא, אבל שנים מהם אמרו לי –

חובת ההשתדלות בתקופת שידוכים לא באמת מקדמת את השידוך, הקב"ה יושב כל היום ועוסק בזיווג איש לאשה, וארבעים יום לפני הלידה כבר הוחלט מי יהיה בעלך, אבל את צריכה לעשות רק את ההשתדלות, ולדעת שני דברים חשובים. א. ההשתדלות לא מקדמת ולו במעט. ב. התוצאה לא קשורה להשתדלות.

[במאמר המוסגר דוד שלי אמר לי שהבריסקר רוב היה אומר שההשתדלות המופרזת בשידוכים, אנשים עושים בשביל להרגיע את עצמם ולא באמת בגלל שהם חושבים שזה עוזר. הם חוששים, נו מה נראה לך, לפעמים עד הרגע שהים נקרע זה מפחיד, אבל רגע אחרי כל העולם נפתח ושוכחים את כל תקופת העבר. ]

אז שאלתי אותם, נו עכשיו להפסיק לעשות כל השתדלות? אז אני לא זוכרת מי אמר לי, שמקובל מגדולי ישראל מדורות עברו שהאדם צריך לעשות השתדלות, כן חייב, עם כל המרץ והכח, אבל להבין שהשידוך לא תלוי בהשתדלות שלו, עושים השתדלות, ....

ואת יודעת למה הקב"ה לא קרע את הים מיד, למה נתן להם להיות לחוצים ומפוחדים ככה? לא בשביל השתדלות, אלא בשביל לקבל את התפילות שלהם, תפילה של מי שעומד לי הים והים לא נקרע זה יותר מנעילה, זה יותר ממוסף של שמחת תורה, זה תפילה אמיתית מעומק הלב, אוי רבונו של עולם כמה הקב"ה אוהב תפילות שכאלה, זה ממש להתענג על ה', אני מתגעגעת לתפילות שלי בימי השידוכים הארוכים שלי. אלו היו תפילות אמיתיות.

אחרי השיחות האלו, שהיו מרוממות מאד, החלטתי שההורים שלי עושים מספיק השתדלות, וקיבלתי על עצמי שאני לא מתעסקת בזה יותר, ונותנת להורי ז"ל לנהל הכל. אחרי תקופה לא ארוכה הגיע מירושלים ההצעה של אבא, בדרך לא דרך. בחתונה של השכנה שלנו הגיע יהודי תלמיד חכם שאבי ז"ל זכר מהשנים ההם שלפני השואה, ואבי ז"ל כדרך אגב מספר לו שבתו ממתינה לשידוך, והוא מספר שהכיר בחור תלמיד חכם גדול, וכך יצא השידוך.

את יודעת – אחד מהצוות של הישיבה [אצל אימי 'הישיבה' זו 'פונוביז'] אמר פעם לאבי ז"ל שבשידוכים צריך לברר על עקשנות ועל קמצנות, ואבא היה אוחז ששניהם מגיעים ממקור אחד, חוסר יכולת לעגל פינות, וזה נורא ואיום הדבר הזה, זה אבא ז"ל לא הסכים לשמוע על עקשנים, הוא מאס בזה ממש.

ממש אותנטי
הנה דיבור אמיתי ברור ונקיא - פשוט קלור

שכחתי לציין שכיון שאנו מצווים להתחתן ואף להקדים כמה שניתן, ממילא לא נגרעת מכל מצווה שההתעסקות בה וההשתדלות בהשגתה נחשבת למצווה, וככזו כל התעסקות היא מצווה ואה"נ שכל מאמץ אפשרי הוא נכלל במצווה.
ולכן
כמו שבקניית אתרוג בזמנינו שבכל פינת רחוב יש עשרות מכירות ובהם אתרוגים מהודרים עשרת מונים מעל הרמה המהודרת הדרושה, ממילא כל בר דעת קל לו לחשבן מתי כמה ואיך עליו להשתדל להשיג את אתרוגו. כך ובדיוק כך עליו ל'השתדל' עבור זיווגו.
לגבי גילאים מתבגרים, עד כמה שהביקוש הוא קטן והצורך (למצווה) גדל - (וכמו להשיג אתרוג בעיירה נידחת לפני 150 שנה), ההשתדלות גדלה לפי הצרכים
אבל
יתר השתדלות, (וכל אחד מרגיש מתי הוא מנסה 'בכח' לדחוף את מצבו), התעסקות אובססיבית ומהירות תגובה לא תואמת עם שאר השתדלויותיו למצוות, בודאי סוטה מהמכוון הנ"ל להשתדל ותו לא.

ועוד נקודה קטנה, האם רצון הבורא הוא להשאיר את האדם רווק עוד זמן מה, האם הוא מסכים בשמחה או לא???
אז לצד השתדלות (מכשיר למצווה) צריך גם רוגע שלווה ושמחה ממצבו, כי הרי כך רצון הבורא.

אלא שרצון הבורא הוא כך כל עוד שלא התפלל והתרומם לדרגה מספקת שהחשבונות שמים יתחשבנו בצורה אחרת, אבל בתפילה בכוחינו להתרומם ולשנות את החשבון הכולל, כדי שנתקן את הכל בצורות אחרות, ולזכות גם בשידוך מידי.

ועדיין אפשר שלא נזכה כי בכל הדרגות זהו התיקון לעכשיו, ובל נשכח שזהו התיקון לעצמינו, (כמה וכמה סיפורים על שידוכים שנדחפו ב'כח' ולבסוף נשברו לרסיסים..., כמה תוצאות טרגיות ומסמרות שער קראו מדחיפת יתר ללא אמונה ובטחון בה'. אז אל יאוש עם תפילה ורק עם תפילה (בטחון רק בו) נצליח לשנות בעצמינו את הדרגה לתיקון הנדרש ואז הדברים יזוזו.

 

[ציפוי]

למה שלא יקום גוף /פורום ויעשה אשכולות בין אנשים לשידוכים בצורה אנונימית?

 

[אביגיל לוי]

יש גופים ושדכנים הרבה מאוד, ומשוועים לזיווג לא פחות
כל אחד מכיר רווקים/ת בעבודה, בישיבה, חברים קרובים וכד'
צריך להפעיל ראש ולנסות להציע את ההוא להיא, עם קצת רצון טוב יכול להיות מכך שידוכים לרוב.
אך כמובן שהקב"ה רוצה ומחליט שהגיע העת הוא מביא את החתן גם לתוך מגדל סגור (סיפור מהמקורות)
בגימל- mazaltovshidoch - אחד מהנ"ל שעוסקים בשידוכים
בהצלחה לכל המחכים
(ישנם הרבה נשואים שמתגעגעים לימים האלו של החופשיות...)

 

[ציפוי]

יש גופים ושדכנים הרבה מאוד, ומשוועים לזיווג לא פחות
כל אחד מכיר רווקים/ת בעבודה, בישיבה, חברים קרובים וכד'
צריך להפעיל ראש ולנסות להציע את ההוא להיא, עם קצת רצון טוב יכול להיות מכך שידוכים לרוב.
אך כמובן שהקב"ה רוצה ומחליט שהגיע העת הוא מביא את החתן גם לתוך מגדל סגור (סיפור מהמקורות)
בגימל- mazaltovshidoch - אחד מהנ"ל שעוסקים בשידוכים
בהצלחה לכל המחכים
(ישנם הרבה נשואים שמתגעגעים לימים האלו של החופשיות...)

תאמיני לי שלמרות שמתגעגים לימים האלו
הם בשום אופן לא היו רוצים להתחלף עם הרווקים והרווקות.....

 

[דולפין .]

תמיד הירוק של השכן...

 

[ציפוי]

תמיד הירוק של השכן...

ירוק של השכן.....?
את/ה מוזמנת לשאול אותם ותראו שיגידו...
להחליף אותם????
בחיים לא!!!!!

 

[קרעפט]

לפעמים ההשתדלות , זה להתפשר...

 

[הבוטח בה']

בשם האדמו"ר מסאטמר, ר' יואליש זי"ע, אומרים שההשתדלות הנכונה היא פניה אחת אל שדכן בשבוע.
זה המינימום הנדרש, וכל השאר כבר חורג מגדר השתדלות.

 

[גלבוע]

זה המינימום הנדרש, וכל השאר כבר חורג מגדר השתדלות.

זה המינימום או המקסימום?

 

[חיה .ר.]

מישהו שמע בשם החזון-איש שצריך לדבר עם 2/3 שדכניות וזהו?

הרב מבריסק שהילדים שלו התחילו שידוכים הוא היה אומר את זה לאדם הראשון שהוא פגש והיה חוזר ללמוד והוא אמר שהוא קיים בזה את חובת ההשתדלות.

 

[חיה .ר.]

ואולי בגלל שהוא ידע שזה יהיה הנייעס החם בכל ירושלים.

 

[גלבוע]

הרב מבריסק שהילדים שלו התחילו שידוכים הוא היה אומר את זה לאדם הראשון שהוא פגש והיה חוזר ללמוד והוא אמר שהוא קיים בזה את חובת ההשתדלות.

יש לזה לכאורה שני הסברים:
א. דרגת הבטחון של הרב מבריסק.
ב. רמת ההשתדלות הנדרשת.... מס' האנשים שרצו להשתדך עם הרב מבריסק היה מן הסתם לא נמוך במיוחד.

 

[גלבוע]

ואולי בגלל שהוא ידע שזה יהיה הנייעס החם בכל ירושלים.

ברוך שכיוונתי

 

[נעמיתוש]

שוחחתי עם אימי

מרתק ביותר.
תודה!

 

[נעמיתוש]

כנראה חלקכן תלמידות שלה או כמורה או כמנהלת ואולי כמפקחת..... בחינוך העצמאי.

אולי את אחותי??

 

[שרית קובל]

אולי את אחותי??

כשנכנסתי לפרוג הייתי בטוחה שאני היחידה מבנות המשפחה
באחת החתונות, גיסה אחת ציטטה מילים מפרוג [לא משנה של מי ] ונדהמתי שגם היא כאן.

אז אולי הופתע שוב

 

[נעמיתוש]

כשנכנסתי לפרוג הייתי בטוחה שאני היחידה מבנות המשפחה
באחת החתונות, גיסה אחת ציטטה מילים מפרוג [לא משנה של מי ] ונדהמתי שגם היא כאן.

אז אולי הופתע שוב

רק שאמא שלי לא למדה אצל הרב המנהל..

 

[שרית קובל]

רק שאמא שלי לא למדה אצל הרב המנהל..

אז אין סיכוי
גדלנו על מילים של הרב המנהל ....

אלול זה לא רק חודש - לחודש אלול יש נשמה ואוויר משלו
לא זוכרת ממש את המילים, אבל זה העיקרון.

אבל אם אמא שלך מנהלת/מפקחת... אז בטח הכרנו.