קורונה 'עד מתי נחריש'?-עד מתי אנשים שמתפרנסים מאיתנו יוכלו להסית ולדבר עלינו ללא שום פחד?

[יצחק!]

ש אנשים שקשה לך להאמין להם גם שהם אומרים לך שבוקר, ואתה רואה אור בחוץ...... תמיד אתה מבין שיש להם אינטרס שתאמין לבוקר שהם אומרים לך, ולא למה שאתה רואה או מרגיש.
לא מידי סבוך!

ומה האינטרס של הנורמלי@

 

[שרית קובל]

חבל להפגע מאנשים צרי מוחין

ישנו משפט שהוא אבן יסוד בכלכלה,
מי שנכנס לזירת אגרוף ללא כפפות מתאימות, עדיף שיפרוש לפני הצלצול הראשון.
אני מתעסקת בזירה לא קלה, ורגילה ל'מחמאות' כאלה ואחרות, וברוך השם לא לוקחת ללב שום מילה.
אבל הסיבה שכתבתי כאן בעבר על הנושא, היה בעיקר לא בשבילי, אני אדע להתמודד עם כך בעזי''ת,
אבל ההפסד הרחב, הראיה למרחב גדול יותר הפחידה אותי, ולכן כתבתי בשביל שאחרים ילמדו,
אני לא רוצה להגיע למצב שבמכלול השיקולים האם לקבל עובדת או לא - תהיה השאלה - האם היא חרדית, זו סכנה אמיתית מבחינתי.

למשל אצלנו, כמו כל חברה בורסאית אחרת, יש חברת 'אם', וישנן חברות 'בת',
בחברת 'אם' מועסקת חרדית אחת, אך בחברות הבת מועסקות לא מעט, בוודאי מאות.
באם השיח המתלהם והמסוכן היה ממשיך, אני לא יודעת כיצד זה היה משפיע על קבלת עובדות בחברות הבת,
אצלנו - אני חושבת שההשפעה כרגע היא מינורית, אני מקווה שאני לא אופטימית מידי,
ולכן חזרתי על עצמי שוב ושוב, בואו נעצור אנחנו עם השיח המתלהם, ל'טנגו צריך' שתים', אם אנחנו הגולשים והכותבים, ואחרינו גם העיתונאים נדע לעצור שיח מתלהם, גם התקשורת הכללית תדע לעצור.

העובדות הענייניות הן, מה לעשות, שבריכוזים שלנו יש תחלואה יותר גבוהה.

יכולה להסכים, אבל לא לחתום.
כלומר - אין ספק שאנחנו משפחות ברוכות ילדים, חיים בצפיפות יתר מאשר משפחה חילונית ממוצעת,
וכך גם דרך החיים שלנו היא חברתית פיזית, ולא חברתית אינטרנטית.

מצד שני - כמות הבדיקות אצלנו מאד גבוהה, ועל כל חצי כאב ראש רצים להבדק [אפשר להבין]
ואילו במגזרים אחרים יש כאב ראש - נשארים בבית. הרי אצל 80 אחוז התסמינים חולפים אחרי 6 ימים.

אם נהיה ישרים - נודה שגם אנחנו במקומם היינו חוששים.

אני לא - הרי אני מגיעה כאשה אחראית, מודדת חום [כמו שהצהרת בריאות מחייבת] אין אף אחד בביתי שמחוייב בבידוד, אז הפחד הוא סקטורלי, וזהו גזענות לשמה.

כעס ועלבון אינם תגובה הולמת לחשש של אי מי.

משום מה נולדתי ללא מידת הכעס, לא מרוויחים מזה בחשבון הבנק, ולא בחשבון לעולם הבא,
אז לא מוצאת את עצמי כועסת, ולא זכור לי שאי פעם התלהמתי.
יודעת להבליג, אבל לחשוש אינו מפחיד אותי, כמו השיח המתלהם, והחוסר תגובה מבחינתנו [וזה כבר דיון אחר].

זו לא התנצלות. זו לא ממקום מתגונן. זה ממקום מבין, מכבד ומסביר.

אני לא נוהגת להתנצל על היותי חרדית, אלא רק להתגאות בכך!
החינוך אצלנו, המשפחתיות, לא צריך לספר... אנחנו העם הנבחר. כן!

לגבי מסכות, כמו שהם לא מספרים לי כמה הם נזהרים, גם אני לא אפתח דיון על כך, ולא אגיע למקום של 'מסבירה',
וכמו שאמרתי בישיבת דירקטוריון לפני מספר ימים -
החלטות של סכומים גדולים מאד עוברים בהצבעה בדירקטוריון, ושם אתם מבינים שאני אשה אחראית, ומודעת למעשי ולהשלכותיהם, אז תסמכו עלי גם בנושא הבריאות.

אני עובדת בחברה כבר שנים רבות, היו תקופות מאתגרות, היו תקופות לא פשוטות,
הפגנות, מפלגות שרצו על שנאת חרדים, ותמיד השיח הרגוע והמכיל שלי, היה מספק בצורה מושלמת,
הפעם מבחינתי זה מאתגר יותר, ומצריך מחשבה מעמיקה יותר כיצד להתמודד עם הסטיגמות שאני חווה עדין

האמת שכשקראתי את הביקורת שלך התחלתי לפקפק בראייה החיובית שלי שאין גזענות..

חבל שזאת אני זו שגורמת לך לאבד ראיה חיובית שכזו,
אבל אני חושבת שזאת נקודה רעה שגם תחלוף,

והסיפור שהבאת כל כך מגדיר את הדברים, שאני ממש לא צריכה להוסיף מילה.

המציאות היא שהשיח, האשמות, וכל הנלווה נוצר בתקשורת - ואם זה אין לנו דרך להתמודד!!!!

כתבתי בעבר אשכול ארוך ומיגע עם פתרונות שאני חושבת שיכולות להועיל,
ניצלתי כמה קשרים בשביל לפעול בענין זה, ואני חושבת שבעתיד הלא רחוק אולי נראה שינוי כל שהוא לטובה.

כרגע הסיפור עם מנכ''ל מקאן, לדעתי עושה לנו טוב
כי אנשים שפויים, חושבים, מעמיקים, מבינים שלהסתה שמשתוללת כרגע יש השלכות,
ולעיתים מקרי קיצון פועלים לטובת הנרדפים,

בסך הכללי אני שמחה עם הסיפור של מנכ''ל מקאן,
הוא חוטף קצת, יחטוף בעתיד עוד קצת,
וזה ילמד אחרים.
זו דעתי.

 

[ט תהילה]

הבעיה הגדולה שבגללה בציבור החרדי יש תחלואה גבוהה ביותר,
היא פשוטה:
רוב ההדבקות נעשו בבית (תחשבו - נמצאים שעות רבות עם אותם אנשים,
אוכלים, ישנים, משחקים ביחד ועוד)
ולכן למשפחה חרדית עם 10 ילדים, יש יותר מפי 5 סיכויי הדבקה מאשר למשפחה חילונית עם 2 ילדים
וברגע שזה ככה-
המספרים מכפילים את עצמם שוב ושוב.

אז אומנם בציבור החרדי יש תחלואה גבוהה מאוד,
אבל זה למרות שנזהרים מאוד!!
זו מציאות כואבת,
לא אשמה,
זו רק בעיה.

לכן זה נכון שבי ברק מובילה באחוז התחלואה,
אבל אין כאן מה להאשים, או להתריס או לזלזל.

 

[פנינה 99]

דיבורים לא יפים--- אבל נכונים!!!!
הקורונה חזרה בגדול לריכוזים החרדיים באשמתם ולגם לא באשמתם----
כמה עצוב וכואב----(לא כל מי שאומר את האמת הוא מסית ומדיח)

רק תקראי את כל הכתוב ואז תגיבי כך.

 

[מקשיב]

ישנו משפט שהוא אבן יסוד בכלכלה,
מי שנכנס לזירת אגרוף ללא כפפות מתאימות, עדיף שיפרוש לפני הצלצול הראשון.
אני מתעסקת בזירה לא קלה, ורגילה ל'מחמאות' כאלה ואחרות, וברוך השם לא לוקחת ללב שום מילה.
אבל הסיבה שכתבתי כאן בעבר על הנושא, היה בעיקר לא בשבילי, אני אדע להתמודד עם כך בעז"ה

לא התכוונתי לחילונים,
אלא לאלה שבינינו פה.
כמו שלא לוקחים ללב את השטויות של החילונים
כך לא צריך להתייחס למזוכיסטים החרדים.

 

[שרית קובל]

כך לא צריך להתייחס למזוכיסטים החרדים.

אני חושבת שזה מגיע ממקור טוב, ולא ממאזוכיזים,

אבל לקחת ללב? רחוק.

 

[בוקר מואר]

מאוד מצער מה שעובר עלייך ועל שאר העובדות במקומות כאלה.
לא התנסיתי במקומות עבודה מעורבים, כן בקשר עם סוגים מגוונים של אנשים.
ודנתי איתם לא אחת על הקורונה בכלל, ואצל החרדים בפרט...

מה שאני מציעה בשביל ההרגשה, לנסות להבחין בין שני דברים:
בין עובדות נכונות, ותגובה עניינית אליהן -
לבין השמצות, הכללות ושנאה.

העובדות הענייניות הן, מה לעשות, שבריכוזים שלנו יש תחלואה יותר גבוהה.
וזה דבר שגורם לאנשים מבחוץ לחשוש יותר.
אם נהיה כנים, הרי שעד גבול מסוים - החשש הזה הוא די בצדק.
אם נהיה ישרים - נודה שגם אנחנו במקומם היינו חוששים.

נתאר לעצמנו שבבני ברק היתה רמת תחלואה נמוכה למדי, ובתל אביב היתה התפרצות גבוהה בהרבה.
ונניח שהיו מגיעים אנשים מתל-אביב לבני-ברק למשרדים ולמרפאות ולמעייני הישועה.
האם היינו רואים פשע שנאה בלחשוש מהם? להיזהר מהם? להעדיף שלא יבואו?
זה בסך הכל תגובה טבעית ואפילו הגיונית.

אם נבין שמדובר בסך הכל בפחד מובן על בסיס הגיוני, התשובה היא להרגיע.
כעס ועלבון אינם תגובה הולמת לחשש של אי מי.

איך להרגיע?
קודם כל לגלות הבנה ואפילו הסכמה לחששם.
אחר כך להביא טיעונים מרגיעים אמיתיים. רק אמיתיים.

לדוגמא, את מתארת להם איך את וסביבתך נזהרים,
איך אתם הולכים רק עם מסכות, שומרים מרחק ולא משתתפים בהתקהלויות.
באיזו צורה זהירה את נוהגת בקניות, למשל.
איך אף אחד במשפחתך לא חולה, וכן הלאה.
כל דבר מרגיע - בתנאי שהוא נכון ואמיתי!
וכמו כן, שזה לא באמת כפי שנראה מבחוץ, שכל אדם שני חולה.

זו לא התנצלות. זו לא ממקום מתגונן. זה ממקום מבין, מכבד ומסביר.

יש גם את החלק השני, הלא ענייני, שהתקשורת דואגת לה בהידור רב -
האשמות, הכללות, הרבה שנאה, השמצות, וכו'.
הם חשופים לתקשורת הזו, וזו בעיה גדולה.
ואין לזה פיתרון קסם.

(גם מצדינו יש חוסר ענייניות. לקרוא לכל דבר אפליה ואנטישמיות, בלי להתייחס לעובדות - זה לא ענייני)

אני בהחלט מאמינה שגישה מבינה ועניינית כפי שתארתי, תוכל למתן במשך הזמן גם את החלק הזה.
אם לא נכפור בעובדות עצמן - שאצלנו התחלואה גבוהה יותר,
אם נבין את החשש הלגטימי שלהם,
ואם נענה לזה בהרגעה אמיתית - המצב לבטח ישתפר.

כנות נענית בדרך כלל בכנות.

תגובה חשובה מאוד!
מומלץ להעביר לדוברים

 

[מקשיב]

אבל מכיוון ואפילו על כך שכתבתי כאן את קשיי וצרתי וכאבי, קיבלתי גם כאן לא מעט מים צוננים על הרגשת הרפיסות שלי, מעדיפה לשתוק.

על המים הצוננים האלו אני אומר שזה מזוכיזם של יהודוני מה יפית,
או יותר גרוע-
חוסר הבנה מספיקה על העליונות שלנו כשומרי התורה והמצוות מול המסכנים שלא זכו...

 

[פיקאסה]

על המים הצוננים האלו אני אומר שזה מזוכיזם של יהודוני מה יפית,
או יותר גרוע-
חוסר הבנה מספיקה על העליונות שלנו כשומרי התורה והמצוות מול המסכנים שלא זכו...

אכן.
התגובות כאן בפרוג הם מורכבות מאוד, כמו הקהל שמגיב כאן.
כשמדברים על הסתה, התגובות נעות בין הזדהות מוחלטת קיצונית של "אם שוטר נתן לנו דוח כי עברנו באדום זה מכיון שאני חרדי" תגובות ספקניות נוסח, "ומי אמר שזה דוקא בגלל שאת חרדיה? אולי כי את גרה באזור עם תחלואה גבוהה/נדבק לך קורונה על המצח/הגעת לא עלינו עם מסיכה שלא כיסתה את גשר האף.
ותגובות מתלהמות נוסח "את נשמעת מימי הביניים/אנחנו בעולם שבו אין גזענות ומי שחושב כך הוא סתם נחיתי/אנחנו היינו ונהיה אשמים וחבל שהחילונים לא סוגרים אותנו יותר...
כשמקבלים תגובות כאלה. מבינים שאולי זה לא הפורמט הציבורי המתאים להתלונן בו. ומעדיפים לשתוק.

 

[מקשיב]

הדבר האחרון שאפשר להגיד על @שרית קובל זה שהגישה שלה הוא של "מה יפית" או שאינה בטוחה בצדקת דרכה.
אבל לא אדבר במקומה.
התגובות כאן בפרוג הם מורכבות מאוד, כמו הקהל שמגיב כאן.
כשמדברים על הסתה, התגובות נעות בין הזדהות מוחלטת קיצונית של "אם שוטר נתן לנו דוח כי עברנו באדום זה מכיון שאני חרדי" תגובות ספקניות נוסח, "ומי אמר שזה דוקא בגלל שאת חרדיה? אולי כי את גרה באזור עם תחלואה גבוהה/נדבק לך קורונה על המצח/הגעת לא עלינו עם מסיכה שלא כיסתה את גשר האף.
ותגובות מתלהמות נוסח "את נשמעת מימי הביניים/אנחנו בעולם שבו אין גזענות ומי שחושב כך הוא סתם נחיתי/אנחנו היינו ונהיה אשמים וחבל שהחילונים לא סוגרים אותנו יותר...
כשמקבלים תגובות כאלה. מבינים שאולי זה לא הפורמט הציבורי המתאים להתלונן בו. ומעדיפים לשתוק.

לא צריך לשתוק כשזה יכול להביא תועלת.

 

[פיקאסה]

לא הבנתם אותי,
ראו תיקון.

ולא צריך לשתוק כשזה יכול להביא תועלת.

סליחה, עכשיו הרבה יותר ברור . ערכתי את ההודעה שלי.

 

[גיטרה אקוסטית]

אשמח להסבר.
(תקראי ולא תקרא)

א. מחקתי את ההודעה רק בגלל שהבנתי שלא כולם הבינו.... ולא היה לי כח להסביר, אך מאחר וראיתי שהציטוט שלי לא נמחק אסביר.
ב. ההסבר הוא עבור הציטוט לא מדובשך ולא מעוקצך הוא שעדיף לפישר שלא יפרסמו אותו בפרסומות, ומיד לאחר מכן להביא כתבה רותחת מבית היוצר של המסית התורן שלא משנה השם שלו או התפקיד, נגד כל דבר שקשור לדת או לדתי או לחרדי או חלילה ליהדות...
נגיף ההסתה גובה קרבנות בזה אחר זה, ורבים מאד מאחינו התועים לצערנו נדבקים בו ללא שימת לב.
וכואב לי על עוד ועוד ידוענים הנדבקים בנגיף.
ובזכות אהבת חינם אי"ה ייבנה במהרה ביהמ"ק השלישי! אכי"ר

 

[הנורמלי]

אני לא נוהגת להתנצל על היותי חרדית, אלא רק להתגאות בכך!
החינוך אצלנו, המשפחתיות, לא צריך לספר... אנחנו העם הנבחר. כן!

כתבתי בעבר אשכול ארוך ומיגע עם פתרונות שאני חושבת שיכולות להועיל,
ניצלתי כמה קשרים בשביל לפעול בענין זה, ואני חושבת שבעתיד הלא רחוק אולי נראה שינוי כל שהוא לטובה.

כרגע הסיפור עם מנכ''ל מקאן, לדעתי עושה לנו טוב
כי אנשים שפויים, חושבים, מעמיקים, מבינים שלהסתה שמשתוללת כרגע יש השלכות,
ולעיתים מקרי קיצון פועלים לטובת הנרדפים,

בסך הכללי אני שמחה עם הסיפור של מנכ''ל מקאן,
הוא חוטף קצת, יחטוף בעתיד עוד קצת,
וזה ילמד אחרים.
זו דעתי.

שפו! גם על הגוואה החרדית שכאדם פרטי תמיד זו השיטה הכי יעילה מול הסתה/ שנאה !
ושפו נוסף על הפעילות בהבט הציבורי!
כולנו תקווה שיום יבוא וידנו בנו כאנשים ולא כמספרים!

 

[מרחבית]

כשמדברים על הסתה, התגובות נעות בין הזדהות מוחלטת קיצונית של "אם שוטר נתן לנו דוח כי עברנו באדום זה מכיון שאני חרדי" תגובות ספקניות נוסח, "ומי אמר שזה דוקא בגלל שאת חרדיה? אולי כי את גרה באזור עם תחלואה גבוהה/נדבק לך קורונה על המצח/הגעת לא עלינו עם מסיכה שלא כיסתה את גשר האף.
ותגובות מתלהמות נוסח "את נשמעת מימי הביניים/אנחנו בעולם שבו אין גזענות ומי שחושב כך הוא סתם נחיתי/אנחנו היינו ונהיה אשמים וחבל שהחילונים לא סוגרים אותנו יותר...

השאלה עד כמה אנשים מתאמצים להסתכל על דברים בצורה אובייקטיבית וביושר וכל מקרה לגופו.
ועד כמה הם מוכנים ללמוד את הנושא עליו מדובר, וממקום שמוכן להגיע לכל מסקנה אמיתית, בלי לירות חץ מראש ולסמן סביבו עיגול.
גם אז תהיינה מסקנות שונות. כי לכל אחד יש את ההסתכלות שלו. אך תגובות קיצוניות וחד ממדיות, שמתעלמות מהמורכבות שיש בכל דבר ועניין - הן בדרך כלל לא קולעות לאמת.