הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
בס"ד
שלום לכולם!
רציתי לשתף אתכם בניסיון קצת קשה שיש לי בפרוייקט של איור ספר. כפי שאני רואה יש לכם עצות טובות ואשמח לשמוע את עצתכם.
אז ככה-
אני מאיירת כרגע ספר ילדים קצת כבד. ז"א שהרקע של כתיבת הספר הוא אירוע טרגי. כבר איירתי ספר כזה למשפחת חטואל. אמא של טלי הי"ד כתבה ספר על כל אחת מהנכדות שנרצחו. הספר עצמו הוא ספר ילדים לכל דבר (הנושא לא קשור לסיפור רקע) חוץ מהדמות המרכזית שהיא דיוקן.
אז כעת הפרויקט הוא כבד עוד יותר כי מעורבים בו 2 אנשים (ואף יותר- אך איתם אני לא עומדת בקשר). כל אחד עם סיפורו האישי והמטען שלו ושניהם בסיפור אחד. אני מנועה מלספר את סיפור הרקע כי הספר רק בתהליך ולא לפרסום כרגע.
וכאן מתחילות הבעיות- לכל אחד יש דברים שהוא מדמיין ולא תמיד זה אחיד. אני ידעתי שתהיה כאן בעיה ומראש העליתי את העניין אך פעם אמרו שאחת תקבע ולאחר כמה זמן, האחרת. לעניינים מסויימים האחת, לעניינים מסויימים, האחרת.
חוץ מזה סיפור הרקע עוד טרי ולכן הציפייה מהספר היא גרנדיוזית. תחילה קבענו על דמות דיוקן (כמו בספר לעיל של חטואל) אח"כ נוספה עוד אחת, עכשיו עוד אחת... אין לזה סוף. ומצד שני הם רוצים שזה ישאר עליז ומצחיק- ספר ילדים ולא ספר זיכרון.
התוצאה- אנחנו עוד בשלב הסקיצות. אבל מעולם לא קרה לי שהגיעו כל כך הרבה הערות על כל סקיצה! חלק מההערות הן גם בגלל שהאיור הוא סקיצה (הערות על קווים בפנים שכרגע מעט חדים כי אין הרבה אור וצל- זה לצביעה), חלק מההערות "באוויר"- זה לא נראה ספר ילדים, זה נראה מפחיד... וחלק , מה לעשות, בגלל שזה עוד טרי ויש רצון להחיות את הדמויות, יש ציפייה למשהו עוצמתי ממש.
מה שיוצא הוא שלמרות שהיו דברים ברורים בהתחלה, בגלל סיפור הרקע אני זורמת יותר איתם אבל כבר לא יכולה. לא מצליחה לצייר. כל סקיצה שאני "מכריחה" את עצמי לצייר מלווה שמחשבות- על זה הן יעירו, זה לא טוב, ועוד- בקיצור חוסר בטחון רציני.
מעולם לא קרה לי דבר כזה.
מה עושים?
האם מגבילים גם בשלב הסקיצות את התיקונים וההערות?
האם לאור סיפור הרקע מנסים להכיל ולזרום על אף הקושי?
יש לציין שאם אומר שהסכום ישתנה בהתאם לתיקונים- נראה שלא תהיה בעיה. הבעיה היא בעיקר בחוסר בהירות, שכל רגע משהו משתנה ושעל כל פיפס יש הערות רבות.
מתוסכלת, מחכה לעצה טובה וקחו בחשבון שמדובר גם בסיפור רגשי כבד- לקבוע מראש לא עובד פה כל כך...
סליחה על האורך למי שהצליח לקרוא עד פה
שלום לכולם!
רציתי לשתף אתכם בניסיון קצת קשה שיש לי בפרוייקט של איור ספר. כפי שאני רואה יש לכם עצות טובות ואשמח לשמוע את עצתכם.
אז ככה-
אני מאיירת כרגע ספר ילדים קצת כבד. ז"א שהרקע של כתיבת הספר הוא אירוע טרגי. כבר איירתי ספר כזה למשפחת חטואל. אמא של טלי הי"ד כתבה ספר על כל אחת מהנכדות שנרצחו. הספר עצמו הוא ספר ילדים לכל דבר (הנושא לא קשור לסיפור רקע) חוץ מהדמות המרכזית שהיא דיוקן.
אז כעת הפרויקט הוא כבד עוד יותר כי מעורבים בו 2 אנשים (ואף יותר- אך איתם אני לא עומדת בקשר). כל אחד עם סיפורו האישי והמטען שלו ושניהם בסיפור אחד. אני מנועה מלספר את סיפור הרקע כי הספר רק בתהליך ולא לפרסום כרגע.
וכאן מתחילות הבעיות- לכל אחד יש דברים שהוא מדמיין ולא תמיד זה אחיד. אני ידעתי שתהיה כאן בעיה ומראש העליתי את העניין אך פעם אמרו שאחת תקבע ולאחר כמה זמן, האחרת. לעניינים מסויימים האחת, לעניינים מסויימים, האחרת.
חוץ מזה סיפור הרקע עוד טרי ולכן הציפייה מהספר היא גרנדיוזית. תחילה קבענו על דמות דיוקן (כמו בספר לעיל של חטואל) אח"כ נוספה עוד אחת, עכשיו עוד אחת... אין לזה סוף. ומצד שני הם רוצים שזה ישאר עליז ומצחיק- ספר ילדים ולא ספר זיכרון.
התוצאה- אנחנו עוד בשלב הסקיצות. אבל מעולם לא קרה לי שהגיעו כל כך הרבה הערות על כל סקיצה! חלק מההערות הן גם בגלל שהאיור הוא סקיצה (הערות על קווים בפנים שכרגע מעט חדים כי אין הרבה אור וצל- זה לצביעה), חלק מההערות "באוויר"- זה לא נראה ספר ילדים, זה נראה מפחיד... וחלק , מה לעשות, בגלל שזה עוד טרי ויש רצון להחיות את הדמויות, יש ציפייה למשהו עוצמתי ממש.
מה שיוצא הוא שלמרות שהיו דברים ברורים בהתחלה, בגלל סיפור הרקע אני זורמת יותר איתם אבל כבר לא יכולה. לא מצליחה לצייר. כל סקיצה שאני "מכריחה" את עצמי לצייר מלווה שמחשבות- על זה הן יעירו, זה לא טוב, ועוד- בקיצור חוסר בטחון רציני.
מעולם לא קרה לי דבר כזה.
מה עושים?
האם מגבילים גם בשלב הסקיצות את התיקונים וההערות?
האם לאור סיפור הרקע מנסים להכיל ולזרום על אף הקושי?
יש לציין שאם אומר שהסכום ישתנה בהתאם לתיקונים- נראה שלא תהיה בעיה. הבעיה היא בעיקר בחוסר בהירות, שכל רגע משהו משתנה ושעל כל פיפס יש הערות רבות.
מתוסכלת, מחכה לעצה טובה וקחו בחשבון שמדובר גם בסיפור רגשי כבד- לקבוע מראש לא עובד פה כל כך...
סליחה על האורך למי שהצליח לקרוא עד פה
