עוד אתגר ; - )

[גוגלית]

(מלחמת היצר זה אתגר, לא?)

/כל היצרים וכל התאוות

כל היצרים, כל התאוות
לא מרימים בכלל.
רק מעיפים
ומשאירים אותך כך שמה.

ואין שם באוויר מה לחוות,
יש רק חלל.
אז מרחפים
ולא יודעים עד כמה.

כשהעיניים עצומות
הכל אתה רואה.
רק לא שחור, וכן יש אור
עד שאתה פוקח.

ואז מחושך הלומות
אולי אתה טועה,
אולי כדאי לסגור?
אך עד מתי, ומתי תתפכח?

כל התאוות, כל היצרים
לא מרימים בכלל.
רק מגיפים
תריס, על חלונות המח שלך.

פולשים למחשבות ומתבצרים.
ואת הנופל חלל
הם רודפים
גם אחרי שנכנע לכח המשיכה.

 

[גדי ישראלי]

אהבתי עד למאד. והתחברתי עוד יותר, בפרט שיצא לי בדיוק היום להשמיס לאיזה מזרחיסט על הנקודה הזאת בדיוק, אבל בדיוק!!!
נ.ב. נהיה טרנדי הסגנון הזה, אה?

 

[גוגלית]

תודה.
טרנדי?
אהמ... זה שיר מלפני כמה שנים,
היום שכתבתי אותו.
(שכתבתי, לא הטרנדתי)

 

[מלפפון]

בכל זאת יש ליצרים ולתאוות תפקיד.
להילחם איתם,
ובאמצעות המלחמה הזו
להתרומם טפח מעל הקרקע,
ולכבוש שטחים נוספים.

 

[גילת ורנן]

יפה מאד!!

 

[גדי ישראלי]

בכל זאת יש ליצרים ולתאוות תפקיד.
להילחם איתם,
ובאמצעות המלחמה הזו
להתרומם טפח מעל הקרקע,
ולכבוש שטחים נוספים.

הייתי שמח להסבר.
כי לי בעניי ידוע שלא נלחמים עם תאוות אלא מנווטים אותם.
או שגם את התכוונת לזה?

 

[אריאל 1]

אשחיל את דעתי לתוך הדיון...
תאוות משולות לטיל שעליו מרכיבים חללית עמה טסים למרחקים
מי שהרכיב את החללית, טס.
מי שלא, התפוצץ.
החללית היא התוכן הפנימי או המטרה העליונה שלשמה אנו מקדשים את התאוות.

ועכשיו, אפשר לקרוא שוב את הטור למעלה,
ולהבין סוף סוף את הקשר לכוח המשיכה והנופל חלל...

 

[גוגלית]

לא יודעת אם ועד כמה אתה רציני..
ואולי סתם לא ירדתי לסוף דעתך.

אבל נראה לי שאפשר להבין את הקשר
בין כח משיכה -לנופל חלל,
גם בלי משלים מחוץ לאטמוספירה..