עוד אתר, לעוד לקוח מרוצה :) חו"ד

  • הוסף לסימניות
  • #2
יפה מאד!

טעם אישי שלי- הייתי מנסה אולי להחליף את הרקע הבהיר בכהה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
יפה מאוד!
הערה חשובה - לא נכון מבחינה אפיונית לעשות תפריט בצורה הזאת לדסטקופ
וגם לדעתי תעשי את הטופס התחתון יותר מרובע...זה לא ניראה כ"כ טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יפה מאוד!
הערה חשובה - לא נכון מבחינה אפיונית לעשות תפריט בצורה הזאת לדסטקופ
מעניין, כי תפריט המבורגר הוא טרנד עכשווי, ואני גם די מתחבר לזה ולא רק בגלל המופשטות שלו שנצרכת בפרט בדף הבית, ובמקרה דנן רוב הלינקים נמצאים לאורך דף הבית כך שאין שימוש דיו כ"כ בתפריט וניתן להיעזר גם בתפריט בפוטר...
השאלה היא האם באמת מבחינה אפיונית כדאי להימנע מזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מעניין, כי תפריט המבורגר הוא טרנד עכשווי, ואני גם די מתחבר לזה ולא רק בגלל המופשטות שלו שנצרכת בפרט בדף הבית, ובמקרה דנן רוב הלינקים נמצאים לאורך דף הבית כך שאין שימוש דיו כ"כ בתפריט וניתן להיעזר גם בתפריט בפוטר...
השאלה היא האם באמת מבחינה אפיונית כדאי להימנע מזה?
אז קודם כל - זה טרנד בשלבי גסיסה! גם במובייל שם זה בעיקר מקובל...
היום הבינו שזה לא חכם בכלל במובייל שהיד תעלה עד למעלה בשביל תפריט נפתח וחותרים לכיוון של תפריט בתחתית המסך באזור האצבע (שלוש/ארבע כפתורים עיקריים ועוד שלוש נקודות בשביל עוד..)
אבל זה טעות נפוצה (בעיקר של מעצבים) לשים את זה גם בדסקטופ...שם זה נאבד קליל ולא מצופה
לוקח זמן להבין שיש פה עוד אפשרויות.
לא חכם להסתמך על התפריט בפוטר.
הרעיון הבסיסי מאחורי אפיון נכון הוא חווית משתמש טובה ומוצלחת!
משתמש שנכנס לאתר ולוקח לו יותר מחלקיק השניה להבין איך עוברים לדף הבא ומה ההיררכיה של האתר- זה אומר שזה לא מאופיין נכון! משתמש סטנדרטי ממוצע לא חושב שבצד ימין הוא אמור למצוא וללחוץ על שלושת הפסים על מנת לקבל תפריט (ושוב - מה שבולט במובייל לא בולט בדסקטופ)
מה גם שהלחיצה זה עוד פעולה, ואנחנו מנסים לצמצם פעולות ולא להוסיף
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ממש לא מוסכם עלי.

מאוד ברור למשתמשים במחשבים שיש ללחוץ על הכפתור לפתיחת תפריט אפשרויות
FireFox משתמשים בזה. Google משתמשים בזה. ולדעתי בצורה הרבה פחות מוצלחת מהמקרה הזה.

וסתם, גם בלי קשר לטרנדים.
במקרה הזה מאוד ברור שיש ללחוץ שם. הכפתור גדול. הוא מאיר עיניים.
זה בולט גם כי זה האלמנט היחיד שלא נגלל, מלבד הסמל.
צופה שנכנס לאתר רואה ראשית שניתן לגלול כדי לצפות בעוד מידע בגלל הטקסט החתוך במרכז, הכפתורים נשארים דבוקים לפינה, כך שמיד כשמתחילים לגלול העין נתפסת לאלמנט היחיד שלא זז.
היות שהאתר פשוט וברור, מתחשק ללחוץ כדי לבדוק מה יקרה, כי אין הרבה אלמנטים אחרים שמרתיעים את המשתמש ומושכים את תשומת ליבו. כך הוא יכול להתרכז באופן חופשי בתפריט.

בנוסף, הצבעים המוצלחים מבליטים את הכפתורים במיקומם על אף שהשתמשו בצבעים אלו במקומות אחרים באתר.
יפה שהצלחתם להגיע לכפתורים בגודל ברור שכזה בלי לעבד את שיווי המשקל העיצובי.

הבעיה היא שזה לא חוזר על עצמו לאורך כל הדפים.
הלקוח לא מבין שהתוכן בחלק העליון של הדפים המשניים הם אותו תפריט בדף הנחיתה.
ברגע שהוא נכנס לדף משנה הוא מאבד את הכפתור, ונדרש להחזיק ראש יותר.

יכולתי להגיד שכדאי לעשות תפריט עליון כמו בשאר הדפים, אך הכפתור ההוא כל כך מצא חן בעיני.
חושבני שאין פה עניין של לחיצות כפולות, כי זה לא תפריט שחובה ללחוץ עליו. ניתן לגשת לשאר הדפים בלעדיו.
פשוט אופציה שפתוחה בפני משתמש שמעדיף "תוכן נתונים" לפני שהוא צולל לתוך האתר.

לכן כדאי לטעמי שבכל הדפים יהיה את הכפתור של התפריט.

חוצמזה, לא אהבתי שהתפריט שנפתח בלחיצה מכסה את כל המסך. הוא נותן הרגשה כאילו הגענו לאלמנט חדש לגמרי, כמעט דף נפרד. כאילו איבדנו את הדף הקודם. אם הוא היה נשלף מהצד או מלמעלה לכדי חמישית בערך מהמסך , זה היה מרגיש יותר מנומס, ולא כאילו נדרשים לחיצות רבות מדי לניווט.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
מצטרף לגמרי לדברי DigiTali, אני בכלל לא שמתי לב בהתחלה שיש את הכפתור של התפריט.

דבר נוסף, כאשר לוחצים על החץ "שמאלה" בתפריט עליון, התמונות משום מה זזות ימינה (והפוך, כאשר לוחצים "ימינה" התמונות זזות שמאלה), מאוד לא אינטואיטיבי.

הערה נוספת, האייקון + כשעומדים על התמונות יוצר הרגשה של "להוסיף תמונה" ולא של זום. אני הייתי מצפה לזכוכית מגדלת עם + (מצורף)

הערה אחרונה, כאשר עומדים על ה"עיצובי פרחים\שוקולד\מתנות וכו'" עשית שם אנימציה שמתחלפת ל"מעבר לגלריה", האנימציה לכשעצמה יפה מאוד, אני הייתי עושה אותה קצת יותר מהירה ממה שהיא, כרגע היא קצת מייגעת

מלבד הקשקושונים האלו, האתר יפה מאוד!
 

קבצים מצורפים

  • icons8-zoom-in-50.png
    icons8-zoom-in-50.png
    KB 1.2 · צפיות: 5
  • הוסף לסימניות
  • #8
תפריט ההמבורגר הוא טרנד עיצובי
וזה הויכוח הישן בין מעצבים לבין מאפיינים.
אפיונית זו טעות, וטעות שגם חברות גדולות לוקות בה.

מתי כן משתמשים בו?
כשהוא משרת את האסטרטגיה שלנו.
כמו בכל עולם חווית המשתמש השאלה כאן היא היררכיה.
האם אנחנו רוצים שהמשתמש יראה את התפריט מול העיניים, או שחשוב לנו דברים אחרים.

אישית אני עושה שימוש בהמבורגר באתרי תדמית למשל, שהויזואליות שם חשובה מאוד, והתפריט פחות משרת לי המטרה, אבל כן חשוב לי שהמשתמש ידע איפה למצוא אותם במידה ויהיה מעוניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אתר יפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בהחלט יפה, עיצוב חדשני.

לעניות דעתי יש רק בעיה קטנה:
אין מספיק "הנעה לפעולה", כלומר, מי שייכנס לאתר הזה, יצטרך לדפדף את כל התצוגה עד שימצא את הצור קשר.
גם מספר הטלפון נמצא רק בחלק העליון של הדף הראשי, בצורה לא מספיק בולטת (צבע/פונט/BOLD) ביחס לשאר האלמנטים הרועשים.

הייתי ממליץ להשאיר את מספר הטלפון יחד עם לחצן צור קשר, בחלקו העליון של המסך בשמאל, מתחת הלוגו
ולהנמיך את רמת השקיפות. כדי שיהיה בולט יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
האתר יפה מאד.
הייתי מעירה בנוגע לתמונות הראשיות בפתיחה - לדעתי כדאי לתת למעצבת גרפית לעדן אותן ולרכך אותן. הן זקוקות לעיבוד.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אתר יפה, אבל קצת מבלבל בעינים הייתי ממליצה לשנות את הצבעים, לצבעים עם פחות אפרוריות.
לשים בכניסה רק תמונה אחת יפה,
לתת מרווח בין התמונות והפונטים שיהיה אויר, כי יש המון טקטסטים רקע וזה די מבלבל.
בנוסף את הלוגו לא הייתי תוחמת למסגרת, אלא שמה אותו בפני עצמו מתחת לתמונה גדולה ומרשימה,
בהצלחה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

להיות אמיתי. נקודה.jpg

יש רגעים בחיים שבהם אתה יושב מול לקוח, הקפה מתקרר לאט על השולחן, והמילים שאתה עומד לומר עלולות לפוצץ לך את התקציב החודשי. זה בדיוק מה שקורה לי כשאני מבין שהדבר שהכי יעזור ללקוח שלי לקדם את העסק שלו זה לא פרסום - אלא "הפניית לקוחות" מפה לאוזן.

הקול הקטן בראש מתחיל לצעוק: "תגיד לו שהוא צריך קמפיין בדיגיטל! תמציא לו משהו עם אינפלואנסרים! תכין לו פרזנטציה עם גרפים יפים!" אבל אז מתעורר הקול השני, הזה שלא לימדו אותי עליו בקורס הפרסום: להיות אמיתי וכנה. לא עדכנו אותי שאני יאלץ להחזיק מאגרים של "כנות" אצלי במשרד. איפה זה כתוב בתיאור התפקיד?

המורה שלנו תמיד אמר: "זכרו - אתם לא רק פרסומאים, אתם סוכני שינוי תרבותי." הוא שכח להזכיר שלפעמים השינוי הכי גדול הוא לא ליצור פרסומת בכלל.

אז אני יושב מול יעקב, יועץ המשכנתאות שמשרדו הקטן בקומה מינוס של הבניין הישן בחזון איש, מרוהט כיסאות עור מתקלפים וארון תיקים מתכת אפור. העיניים שלו - כחולות ומעט עייפות מאחורי המשקפיים - מלאות תקווה ונחישות שקשה לא להתרגש ממנה. הוא מחזיק בתיק עור חום שנים, מלא בתיקים מוכנים להפקדה בבנק, מלא מרץ, ומוכן להשקיע בקמפיין ארצי שיהפוך אותו ל"יועץ המשכנתאות המוביל במגזר"
הוא מדבר על סקיצות, על אינצ'ים, על ראיון בעיתון משפחה כאילו זה איזה כלי קסם שיפתח בפניו שערים לאוצרות הלקוחות הפוטנציאליים. הקול שלו נרגש, כמעט רועד, כשהוא מסביר לי איך הוא רואה את עצמו מופיע בעמוד הראשון של "יתד נאמן" בשלישי.

אבל אני יודע משהו שיעקב לא יודע: הוא כבר יועץ המשכנתאות ידוע ולעוס. הלקוחות שלו מלאים הכרת הטוב, מספרים לחברים שלהם איך הוא הצליח להשיג להם ריבית טובה יותר מכל בנק, איך הוא היה זמין בטלפון גם רגע לפני סוף זמן ביעור חמץ כשהם פחדו שהעסקה תיפול.

הבעיה היחידה שלו זה שהוא לא מבין שהפרסום הכי טוב עבורו זה לבקש מהלקוחות המרוצים שלו להפנות אליו את החברים והמשפחה.
הלב נגד הארנק - הדביל הקטן על הכתף הימנית לוחש לי: "תגיד לו שהוא צריך קמפיין חוצות! תמציא לו משהו עם 'קהל מותאם'! תכין לו אסטרטגיה של בריף בן 50 עמודים על משכנתאות לזוצי"ם!"

המלאך על הכתף השמאלית (שלא שילמתי עליו בלימודים) אומר: "תגיד לו את האמת. שיתמקד בשירות, שיטפח את הלקוחות הקיימים, שיבנה מערכת הפניות אסטרטגית."

ואז באמצע הקרב הזה, אני נזכר בחשבון הבנק שלי. בילדים שרוצים להירשם לקייטנה השכונתית. בהלוואה על הדירה.

אני נושם עמוק, מביט ביעקב בעיניים, ואומר לו את המילים הכי קשות שפרסומאי יכול לומר: "תקשיב יעקב, אל תפרסם יותר מדי. תבנה במקום זאת מערך הפניות מקצועית."

השקט שנוצר במשרד הוא כמו השקט שנוצר בבית כנסת אחרי שמכריזים "יעלה ויבוא". יעקב מביט בי כאילו זה עתה אמרתי לו שהבנק פשט את הרגל.
"איך זה, אתה פרסומאי ואתה אומר לי לא לפרסם?!" הוא שואל, והקול שלו מלא בבלבול קיומי.

אני מסביר לו שפרסום זה לא תמיד הפתרון. לפעמים הפתרון הוא "חבר מביא חבר" – מפה לאוזן. לעצור לרגע, ולחשוב, איך גורמים ללקוחות המרוצים להמליץ עליו לאחרים.

"אבל איך זה עובד?" הוא שואל, בצליל בקולו מזכירה לי את הבלבול של בעלי עסקים, כשהם מגלים שהפתרון הכי טוב הוא הכי פשוט.

"זה עובד כמו אפקט הדומינו, כל לקוח מרוצה יביא לך עוד שניים," אני עונה.

העובדה היא שחלק גדול של העסקים הקטנים, בתחומים שונים, לא צריכים פרסום מסובך. הם צריכים:
מחשבה, השקעה, מערכת הפניות חכמה, וקצת סבלנות.

אבל איך אני אסביר את זה לאשתי? "החודש הרווחתי פחות כי הייתי כנה עם הלקוחות"?

= = =

בסופו של יום, דוד משה הטמיע בעסק שלו במערכת הפניות חכמה. הוא התקשר להודות לי, ואפילו הציע לי משכנתא חינם (אבל אני לא צריך משכנתא - אז מה עושים?).

האמת? אני עדיין לא יודע איך לנהל את המאגר הזה של כנות שאני מחזיק במשרד. אין לזה מדריך הפעלה, אין לזה מחיר קטלוגי. אבל יש לו משהו שאף טכניקת פרסום לא יכולה לתת - יכולת להסתכל על עצמי במראה בלי לרצות להתחבא.

זו זכותי וחובתי המקצועית. גם אם זה "על חשבוני" לטווח הקצר. גם אם זה אומר שאני צריך ללמוד מחדש איך להיות פרסומאי - פרסומאי שלפעמים אומר "לא לפרסם".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה