עוז והדר מתיבתא שו''ע

  • הוסף לסימניות
  • #21
אכן בכל בית מדרש יש משנ"ב עוז והדר, ויש משנ"ב דרשו - ובעוד הכחולים בתפוסת שיא, הרי שהאדומים עומדים ומעלים אבק.
המשנ"ב המבואר איננו כלל מקביל למשנ"ב דרשו. זה נועד לסקטור אחר.
אני הייתי יותר משווה בין הפסקי תשובות למשנ"ב דרשו.
שניהם מביאים דברי הפוסקים האחרונים על השאלות האקטואליות.

'המבואר' נועד לבאר את המשנ"ב, על הדרך יש גם התייחסות לאקטואליה.
כמו ש'מתיבתא' נועד לבאר את הש"ס ומפרשיו, ועל הדרך תפסו טרמפ כל מיני מדורים מחכימים.

אכן, הלומד המצוי המבין לשונם של הפוסקים אינו נצרך לביאור.
עריכה: אם כי בהתקלו במשנה ברורה או ביאור הלכה מוקשים, ויש לא מעט כאלו, 'המבואר' הוא המענה היחיד לכך.
(וגם הוא לא תמיד מספק את הסחורה).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #22
המשנ"ב המבואר איננו כלל מקביל למשנ"ב דרשו. זה נועד לסקטור אחר.
אני הייתי יותר משווה בין הפסקי תשובות למשנ"ב דרשו.
שניהם מביאים דברי הפוסקים האחרונים על השאלות האקטואליות.

'המבואר' נועד לבאר את המשנ"ב, על הדרך יש גם התייחסות לאקטואליה.
כמו ש'מתיבתא' נועד לבאר את הש"ס ומפרשיו, ועל הדרך תפסו טרמפ כל מיני מסורים מחכימים.

אכן, הלומד המצוי המבין לשונם של הפוסקים אינו נצרך לביאור.
עריכה: אם כי בהתקלו במשנה ברורה או ביאור הלכה מוקשים, ויש לא מעט כאלו, 'המבואר' הוא המענה היחיד לכך.
(וגם הוא לא תמיד מספק את הסחורה).

ההגדרה של הביאורים בשנ"ב, כמו עוד כמה מהחיבורים של עוז והדר (ביאורי רש"י ותוספות למשל): את מה שהם כותבים אני יודע כבר, ואת מה שאני לא יודע הם לא כותבים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ישמעו אזניך מה שפיך מדבר:
בעוז והדר העורך מקבל חוברת עבה של הוראות שיורדות לפרטי פרטים של צורת כתיבה
היינו לא להשתמש בעברית, מאיזו מהדורה ובאיזו צורה לציין מ"מ.
ובאילו מילים להשתמש
מקרא: האם לכתוב 'הייתה' או 'היתה'.
ובהחלט יש כאן מדיניות ברורה ומקצועית.
ומבלי להמעיט בחשיבות הדברים: הכל קוסמטיקה מקצועית שאין בינה לבין איכות התוכן ולא כלום. וכל המרבה בפמפום וניפוח הרי זה משובח.

עברתי על כמה חוברות שלהם מכמה פרויקטים, וחוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ לא מצאתי שם כלום. וכן יראה הרואה בכל הספרים שלהם. הקנקן הוא אחד המשובחים אם לא ה... ומה שיש בו - אוי לאותה בושה. וכבר קרא לכך @מי שקרא , 'בית דפוס'.
אולי בספרים הבאים יהיה שינוי - לפי מה שראינו עד עכשיו קשה לי להאמין. זה הכל ענין של כוחות שוק והיצע וביקוש, ומה לעשות שהרוב מחפש את הכריכות היפות והפרסומות הנוצצות, ולא את העבודה האיכותית. זו הסיבה שרוב האנשים שקצת מבינים בתחום ובעלי טעם אנין לא מסוגלים להסתכל בספרים שלהם ושל עוד כמה מכונים ידועים.
רק חבל שהם נגררו מלכתחילה לכיוון הזה...

מקוה שלא חרגתי מגבולות הטעם הטוב, ואשתדל לא להגיב יותר בנושא זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
ההגדרה של הביאורים בשנ"ב, כמו עוד כמה מהחיבורים של עוז והדר (ביאורי רש"י ותוספות למשל): את מה שהם כותבים אני יודע כבר, ואת מה שאני לא יודע הם לא כותבים..
בביאורי רש"י ותוס' יש שגיאות ממוסמכות. עם חותמת.
כאלו שמשמשים תמרור אזהרה לעריכה גרועה. לימוד הסוגיא מקופיא.
חוסר ידע בפיסוק נכון של הגפ"ת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
טוב רבותי - שלא יהפוך לאשכול עליהום על עוז והדר - מדובר במפעל תורני אדיר ממדים, שעושה עבודות תורניות עצומות היקף - שלא לדבר על כך שהוא מחזיק תורה בסדר גודל בינלאומי להרבה מאות לומדים.

אבל בהחלט יש מקום לשיפורים - ויש מקום להעלות את זה בפומבי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
קודם כל צריך להבין שיש מספיק ספרים אחרים בשביל 'יודעי ספר', והמתיבתא של 'עוז והדר' נועד לאלו שפחות מבינים. ולכן צריך להאריך, השאלה היא מידת האריכות, ובזה יכול להיות נידון.
בשונה ממכונים אחרים, בעוז והדר העורך מקבל חוברת עבה של הוראות שיורדות לפרטי פרטים של צורת כתיבה ובאילו מילים להשתמש, ובהחלט יש כאן מדיניות ברורה ומקצועית.
אני מבין שאתה מתלונן על המתיבתא על השו"ע יו''ד, שיצאה לפני המון שנים, והיא שוות ערך כנראה למתיבתא על הש"ס. כיום עובדים שם בסטנדרטים הרבה יותר גבוהים, לעורכים טובים משלמים לפי שעות בשביל שיעבדו על החומר בצורה רצינית ולא רק יעשו 'העתק הדבק' מספרים שונים כדי לסיים את העמוד ולקבל עליו את הכסף, כל חומר צריך להילמד בצורה מעמיקה עובר לכתיבתו, יושבים 'שבעה נקיים' על כל מילה איך לפרשה, ויכול קובץ להסתובב 7-8 פעמים בין העורך למבקר עד שהם מגיעים להסכמה ביניהם, ועורכים ומבקרים שלא עושים את עבודתם נאמנה, מוצאים את עצמם בחוץ.

הערתי על נקודת האריכות, שמאחר שצריך לפרש הכל בצורה ברורה, יש עורכים או מבקרים שלוקחים את התפקיד ביתר רצינות, וחוזרים על הסברים כמה פעמים, כשבהוראות העריכה נאמר בבירור שצריך לחזור לאחר הכתיבה על החומר שנערך ולראות אולי כדאי לקצץ אותו פה ושם, ויש בעיה מסוימת עם העורכים האחראיים, ש'קשה להם לראות את התמונה המלאה' מרוב חומר, ולכן לפעמים העורך תופס 'ראש קטן' ועושה מה שאומרים לו, בלי לנסות להבין בדיוק מה שרוצים ממנו.
נבחנתי לפני כחודשיים
אני חושב שלא גרעתי כי הוא זה מהדרישות (ולפני ששלחתי להם נתתי לאברך שעובד איתם שנים לעבור על החומר והוא אישר שהכל מעולה) אממה שקיצרתי לטעמם אחרי שניסיתי להאריך... זה היתה הטענה היחידה שלהם. אא'כ נימא שישנה גזענות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בביאורי רש"י ותוס' יש שגיאות ממוסמכות. עם חותמת.
כאלו שמשמשים תמרור אזהרה לעריכה גרועה. לימוד הסוגיא מקופיא.
חוסר ידע בפיסוק נכון של הגפ"ת.
אלא שמאן דהו לחש לי שזה בעריכה מחודשת ומשופרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
ישמעו אזניך מה שפיך מדבר:

היינו לא להשתמש בעברית, מאיזו מהדורה ובאיזו צורה לציין מ"מ.

מקרא: האם לכתוב 'הייתה' או 'היתה'.

ומבלי להמעיט בחשיבות הדברים: הכל קוסמטיקה מקצועית שאין בינה לבין איכות התוכן ולא כלום. וכל המרבה בפמפום וניפוח הרי זה משובח.

עברתי על כמה חוברות שלהם מכמה פרויקטים, וחוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ לא מצאתי שם כלום. וכן יראה הרואה בכל הספרים שלהם. הקנקן הוא אחד המשובחים אם לא ה... ומה שיש בו - אוי לאותה בושה. וכבר קרא לכך @מי שקרא , 'בית דפוס'.
אולי בספרים הבאים יהיה שינוי - לפי מה שראינו עד עכשיו קשה לי להאמין. זה הכל ענין של כוחות שוק והיצע וביקוש, ומה לעשות שהרוב מחפש את הכריכות היפות והפרסומות הנוצצות, ולא את העבודה האיכותית. זו הסיבה שרוב האנשים שקצת מבינים בתחום ובעלי טעם אנין לא מסוגלים להסתכל בספרים שלהם ושל עוד כמה מכונים ידועים.
רק חבל שהם נגררו מלכתחילה לכיוון הזה...

מקוה שלא חרגתי מגבולות הטעם הטוב, ואשתדל לא להגיב יותר בנושא זה.
ממש לא נכון לומר ש'חוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ, אין שם כלום'.
מה עם הוראות כמו 'הכתיבה צריכה להיות מנוסחת ומלוטשת ברמה מקצועית ללא פשרות, יש לערוך את המדורים השונים בבהירות ובשפה ברורה וקולחת באופן קריא ברור ושוטף, מרתק ונעים לעיון, וצורת ההגשה של החומר תהיה בהירה וממוקדת. אין לקצר ולתמצת יתר על המידה ולכתוב חצאי דברים, ומאידך לא להאריך יתר על המידה'?
וזו ההוראה הראשונה בחוברת!
ברור שאלו הוראות כלליות מאד, מאחר שאי אפשר לתת הוראות מפורטות בקשר לאיכות החומר, וההוראות המפורטות יכולות להינתן רק בקשר לצורה החיצונית של כתיבת החומר, בשביל שהמעיין לא ירגיש שכל סעיף נכתב על ידי אברך אחר.
מה שייך 'עניין של כוחות שוק והיצע וביקוש'? עוז והדר זה לא ארגון רווחי. כל הכספים מגיעים מתרומות, והם עושים ככל יכולתם בשביל להוציא את הטופ שבטופ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הכל קוסמטיקה מקצועית שאין בינה לבין איכות התוכן ולא כלום. וכל המרבה בפמפום וניפוח הרי זה משובח.

עברתי על כמה חוברות שלהם מכמה פרויקטים, וחוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ לא מצאתי שם כלום. וכן יראה הרואה בכל הספרים שלהם. הקנקן הוא אחד המשובחים אם לא ה... ומה שיש בו - אוי לאותה בושה. וכבר קרא לכך @מי שקרא , 'בית דפוס'.
אולי בספרים הבאים יהיה שינוי - לפי מה שראינו עד עכשיו קשה לי להאמין. זה הכל ענין של כוחות שוק והיצע וביקוש, ומה לעשות שהרוב מחפש את הכריכות היפות והפרסומות הנוצצות, ולא את העבודה האיכותית. זו הסיבה שרוב האנשים שקצת מבינים בתחום ובעלי טעם אנין לא מסוגלים להסתכל בספרים שלהם ושל עוד כמה מכונים ידועים.
רק חבל שהם נגררו מלכתחילה לכיוון הזה...

אגיב בקצירת האומר:
ההוראות שניתנות לעורכים אינן מעידות על טיב העריכה.
מאחר וכל תכליתן הוא לייצר אחידות בין כל העורכים.
הם אינם יכולים לתת הוראות מדוייקות באיזה סוג נוסח לכתוב כל דבר.
בזה הם סומכים על העורך, והמבקרים, ואם יהיו בעיות - יש אחראי/ם שמכריעים בכל דבר.

בספרים הרבים שהם מוציאים קשה לאדם מן השורה, שאיננו עורך, לעמוד על טיב עריכתם.
קח לדוגמא את ספרי החסידות שבהוצאתם: רק פיסוק ומראה מקומות זה חתיכת עבודה.
קל וחומר אם יש השוואות לספרים נוספים והערות נחוצות.
קל וחומר בנו של ק"ו אם יש ביאור ממשי. וק"ו בן בנו של ק"ו אם יש ביאור משולב.
אח"כ העימוד הוא פרשה שלימה (ולדעתי - מכרעת).
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ממש לא נכון לומר ש'חוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ, אין שם כלום'.
מה עם הוראות כמו 'הכתיבה צריכה להיות מנוסחת ומלוטשת ברמה מקצועית ללא פשרות, יש לערוך את המדורים השונים בבהירות ובשפה ברורה וקולחת באופן קריא ברור ושוטף, מרתק ונעים לעיון, וצורת ההגשה של החומר תהיה בהירה וממוקדת. אין לקצר ולתמצת יתר על המידה ולכתוב חצאי דברים, ומאידך לא להאריך יתר על המידה'?
וזו ההוראה הראשונה בחוברת!
ברור שאלו הוראות כלליות מאד, מאחר שאי אפשר לתת הוראות מפורטות בקשר לאיכות החומר, וההוראות המפורטות יכולות להינתן רק בקשר לצורה החיצונית של כתיבת החומר, בשביל שהמעיין לא ירגיש שכל סעיף נכתב על ידי אברך אחר.
מה שייך 'עניין של כוחות שוק והיצע וביקוש'? עוז והדר זה לא ארגון רווחי. כל הכספים מגיעים מתרומות, והם עושים ככל יכולתם בשביל להוציא את הטופ שבטופ.
אף אחד לא עובד בהתנדבות... הרוב אכן מגיע מתרומות, אבל אחרי התרומות זה רווחי גם רווחי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אף אחד לא עובד בהתנדבות... הרוב אכן מגיע מתרומות, אבל אחרי התרומות זה רווחי גם רווחי.
הם לא עובדים בהתנדבות, התרומות הם גם למשכורות :)

יש כמה פרויקטים שמסתבר שהם רווחיים כמו הש"ס מתיבתא וכו'
מצד שני יש להם פרויקטים שהושקעו בהם מליונים רבים כמו הרמב"ם והם שקעו בתהום הנשייה.

במאזן הכללי לא מסתבר שהם רווחיים ממכירה נטו, ברור שהם בנויים על תרומות.
ולמי שקצת מכיר, גם מערך השיקולים שלהם הוא אף פעם לא מה ימכור יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
בואו ניזהר שלא לגלוש לרכילות שאין בה תועלת. ברשותכם כמה מלים בקווים כלליים. [רק התייחסות קצרה לעוז והדר, כמו שכבר נאמר לא מעט, יש שם המון מערכות ועורכים ראשיים ומנהלי פרויקטים. יש מוצלחים יותר ויש מוצלחים פחות. פעם קיבלתי מספר עבודות של עורכים כדי לתת חוו"ד אם אפשר לקבל אותם. כמוני מן הסתם היו עוד רבים שקיבלו. מה הפריע לי לחפף ולהתרשם מחיצוניות ולאשר את עורך פלוני ולפסול את אלמוני?! אני רק בא לומר שאי אפשר לשפוט לפי תשובה שקיבל א' או ב', כי זה יכול להיות תלוי בקפריזה של מבקר מסוים. כך בדיוק לגבי טיב העבודות, לא הרי ספרי חז"ל כספרי ראשונים, לא הרי ראשונים כאחרונים, ולא הרי ספרי הלכה כספרי מוסר או חסידות, ובכל תחום יש מקצועיים ויש בורים ועמי ארצות שבכל הקשת מקלדת הם עושים נזק איום ונורא. כל מכון מעסיק מגוון אנשים ולא תמיד נופלים על האדם הנכון. חשוב לציין שגם בעו"ה יש חלקים מוצלחים ומקצועיים מאוד, ומאידך יש מכונים יוקרתיים שנחשבים מוצלחים שלעתים נופלים בחלק מהדברים.]

מי שמבין קצת בכלכלה יודע שיש כזה מושג 'שוק חופשי', כלומר שככל שהשוק יתנהל חופשי יותר לפי מודל של היצע וביקוש, וככל שתפחת הרגולציה והממשל יתערב פחות במחירים ובמוצרים, כך יפרח השוק באופן המיטבי ביותר וללא עיוותים מלאכותיים לא הוגנים [בדרך כלל זו עמדה ששייכת לימין כלכלי ולימין בכלל, אבל אין כאן המקום]. אני רגיל להשתמש במשל זה גם לגבי איכות הספרים. השוק חופשי וכל מו"ל יכול להוציא מה שהוא רוצה, אם הוא יביא איכות - הציבור יצביע ברגליים.

לא נעים לומר, אבל השוק היום מלא בספרים באיכות נמוכה. זה לא רק בתחום ספרי הקודש, אלא גם בספרות הכללית. יש אינפלציה של קומיקסים, גם ירודים ביותר, אבל אלו שנמכרים בזול זוכים להצלחה. יותר משזה מעיד על הסופרים, זה מעיד על מצב הצרכנים. אם הצרכנים קונים ומצדיקים את התוצר, אז כנראה שזה הביקוש, ואין לנו להתלונן על המו"לים. גם בספרי קודש, אם הציבור מתרשם יותר מכריכה יפה, מעימוד יפה ומאיר עיניים, ופחות מכך מהתוכן, אז זה מצב הציבור.

כשמדברים על איכות, מדברים על דיוק בהעתקה מהמקור, בחיבור עתיק מדברים על בחירת קורפוס מוצלח יותר של כת"י ודפוסים מדויקים יותר, מדברים על דיוק במלים, דיוק בפענוח ראשי תיבות או מקורות, נדרשים גם ידע ומקצועיות בהפניות נכונות [למשל לדעת שיש מדרשי רבה שרש"י לא ראה ולכן צריך לציין בהם לתנחומא וזו רק דוגמה קלה שנתקלתי בה היום], בחומרים מבוארים מדברים על ביאור אמתי ומדויק, מדברים על כתיבה ברמה גבוהה של ניסוח ותחביר, ועוד ועוד.

מנסיוני, תשאל אדם מן השורה עד כמה הדברים האלו חשובים לו אל מול הקריאה הנעימה בעימוד משובב עיניים, יתכן והוא יביט בך כתרנגול בבני אדם. מבחינת לא מעט אנשים, זה לעשות עסק משטויות. אז מה לעשות, אולי באמת אין כאן אסון כ"כ גדול מבחינת רמת השוק, אולי באמת לרוב הציבור זה מה שחשוב, ולפי הביקוש בא ההיצע.

אין לכם מושג אלו חיבורים הזויים יש בשוק, ואלו חיבורים עומדים בקנה. אני מוצא את עצמי אומר הרבה ללקוחות: אני לא רואה עצמי ראוי לחוות דעה בעניין חיבורך, אישית קשה לי אתו, אבל תשאל אנשים מהשוק. השוק חופשי, ואם אתה חושב שיהיה לזה ביקוש, תוציא. לבריאות.

הכלל, זה הדור בו אתם חיים. מי שמעיק עליו מצב הזוועות שנעשות היום בשוק המדרשים, שיחפש את המדרשים הישנים שרק וגשל מדפיסים עדיין. מי שחשוב לו הדיוק בדברי חז"ל או ראשונים, שיחפש את ההוצאות המדעיות יותר [וזה יכול להיות גם בהוצאת מוה"ק]. מי שחשובות לו הרחבות והפניות מוצלחות בהערות שוליים לספרי חסידות, שיברר אצל המומחים איזו מהדורה נחשבת למוצלחת, וכן בכל ספר וספר. בינתיים הציבור רוצה את היופי והחיצוניות, אין לציבור מבחן של איכות והוא לא מגלה את הפאשלות, גם התורמים לא מבינים מה אתם - הנודניקים - רוצים, העסק ממשיך לחגוג, והמו"לים ממשיכים לצחוק בדרך אל הבנק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מנסיוני, תשאל אדם מן השורה עד כמה הדברים האלו חשובים לו אל מול הקריאה הנעימה בעימוד משובב עיניים, יתכן והוא יביט בך כתרנגול בבני אדם. מבחינת לא מעט אנשים, זה לעשות עסק משטויות. אז מה לעשות, אולי באמת אין כאן אסון כ"כ גדול מבחינת רמת השוק, אולי באמת לרוב הציבור זה מה שחשוב, ולפי הביקוש בא ההיצע.

אין לכם מושג אלו חיבורים הזויים יש בשוק, ואלו חיבורים עומדים בקנה. אני מוצא את עצמי אומר הרבה ללקוחות: אני לא רואה עצמי ראוי לחוות דעה בעניין חיבורך, אישית קשה לי אתו, אבל תשאל אנשים מהשוק. השוק חופשי, ואם אתה חושב שיהיה לזה ביקוש, תוציא. לבריאות.

הכלל, זה הדור בו אתם חיים. מי שמעיק עליו מצב הזוועות שנעשות היום בשוק המדרשים, שיחפש את המדרשים הישנים שרק וגשל מדפיסים עדיין. מי שחשוב לו הדיוק בדברי חז"ל או ראשונים, שיחפש את ההוצאות המדעיות יותר [וזה יכול להיות גם בהוצאת מוה"ק]. מי שחשובות לו הרחבות והפניות מוצלחות בהערות שוליים לספרי חסידות, שיברר אצל המומחים איזו מהדורה נחשבת למוצלחת, וכן בכל ספר וספר. בינתיים הציבור רוצה את היופי והחיצוניות, אין לציבור מבחן של איכות והוא לא מגלה את הפאשלות, גם התורמים לא מבינים מה אתם - הנודניקים - רוצים, העסק ממשיך לחגוג, והמו"לים ממשיכים לצחוק בדרך אל הבנק.
בשתי מילים - אין ביקורת.
אם אין ביקורת, הציבור אינו יודע להבחין בין תכלת לקלא אילן. בין ספר ערוך כהוגן לבין...

לכולי עלמא אם היה גוף כלשהו מוציא ביקורת ספרים, גם אם לא קוטלת, הכל היה נעצר.
הציבור היה יודע מה לדרוש ולחפש, אנשים היו משקיעים בספרים, והנורמות היו עם רמה גבוהה יותר.
וכבר דשו בזה רבות בפורום הכתיבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לא נעים לומר, אבל השוק היום מלא בספרים באיכות נמוכה. זה לא רק בתחום ספרי הקודש, אלא גם בספרות הכללית. יש אינפלציה של קומיקסים, גם ירודים ביותר, אבל אלו שנמכרים בזול זוכים להצלחה. יותר משזה מעיד על הסופרים, זה מעיד על מצב הצרכנים.
אני לא חושב שזו גזירה משמים שצריך להשלים איתה.
ואני גם חושב שזה כן הגיע מלמעלה ללמטה, השוק הוצף בספרות באיכות ירודה והצרכנים נפלו בפח.
יש מכונים ששומרים על איכות ובטווח הארוך זה מוכיח את עצמו (פרטים לדוגמא שמורים במערכת).

באופן כללי חשבתי לאחרונה ששוק ספרי הקודש עבר תהליך דומה לתהליך שעבר על העולם כולו, להבדיל אא"ה.
היום הכל עבר ל'חכמת ההמונים' לא עוד קבוצה מצומצמת של פרופסורים בחדר סגור שיושבים וכותבים אנציקלופידה אלא מליארדי איש יערכו את האנציקלופדיה העולמית - ויקיפדיה.
גם בעולם הספר - לא עוד קבוצה קטנה של עורכים מוכשרים ותלמידי חכמים אלא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול.

האם זה תהליך חיובי? כמו תמיד, אולי כן ואולי לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בשתי מילים - אין ביקורת.
אם אין ביקורת, הציבור אינו יודע להבחין בין תכלת לקלא אילן. בין ספר ערוך כהוגן לבין...

לכולי עלמא אם היה גוף כלשהו מוציא ביקורת ספרים, גם אם לא קוטלת, הכל היה נעצר.
הציבור היה יודע מה לדרוש ולחפש, אנשים היו משקיעים בספרים, והנורמות היו עם רמה גבוהה יותר.
וכבר דשו בזה רבות בפורום הכתיבה.
ואני גם חושב שזה כן הגיע מלמעלה ללמטה, השוק הוצף בספרות באיכות ירודה והצרכנים נפלו בפח.
שוב התבוננתי שהחסרתי פסקה בתוך המלל שלי. בשוק חופשי אסור שתהיה התערבות במחירים [למשל פיקוח על מוצרי יסוד, או שכר מינימום, חוק הספרים ושאר גזרות פופוליסטיות], אבל עדיין צריך פיקוח על שרלטנות. במבט ראשון נראה שמה שהציבור כאן דורש זה מינימום הגינות וחשיפת השרלטנים בשוק, אבל כפי שכתבתי אך לא הבהרתי מספיק, הציבור עצמו דורש את המוצרים האלו גם אם הוא יידע שיש חוסר דיוק ורמה לא הכי מדעית. אדם רגיל באמת משוכנע שמלה פה מלה שם, זה באמת לא חשוב מול יופי הכתב ושטף הקריאה. אם המכונים המקצועיים ישקיעו גם בחיצוניות והלקוח יתרשם שהם באמת מקצועיים יותר, לא שביק היתרא ואכיל "איסורא".
ועדיין -
אני לגמרי בעד הביקורת, וכבר הבעתי את זה כאן לא מעט פעמים (ראו כאן וגם כאן ועוד). אילו הייתה ביקורת ספרים ראויה לשמה, הרמה הייתה עולה פלאות. המצב כיום זוועתי, אין ביקורות ספרים ראויות בציבור שלנו, מלבד קולות בודדים הקוראים במדבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
הציבור עצמו דורש את המוצרים האלו גם אם הוא יידע שיש חוסר דיוק ורמה לא הכי מדעית. אדם רגיל באמת משוכנע שמלה פה מלה שם, זה באמת לא חשוב מול יופי הכתב ושטף הקריאה. אם המכונים המקצועיים ישקיעו גם בחיצוניות והלקוח יתרשם שהם באמת מקצועיים יותר, לא שביק היתרא ואכיל "איסורא".
ביקורת לא חייבת להיות מדעית. כזו שתנאי הסף יהיו מדעיים.
היא צריכה למנוע פרסום ספר בוסרי. שהיו צריכים להשקיע בו יותר.
בקונספט, בעריכה, בניסוח, בהגהה, ובעימוד.

הדפסת ספר בוסרי היא נחלתם של הרבה מחברים פרטיים,
אך היא איננה פוסחת על המכונים השונים, ואטו כי רוכלא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ביקורת לא חייבת להיות מדעית. כזו שתנאי הסף יהיו מדעיים.
היא צריכה למנוע פרסום ספר בוסרי. שהיו צריכים להשקיע בו יותר.
בקונספט, בעריכה, בניסוח, בהגהה, ובעימוד.

הדפסת ספר בוסרי היא נחלתם של הרבה מחברים פרטיים,
אך היא איננה פוסחת על המכונים השונים, ואטו כי רוכלא...
מסכים אתך. כוונתי 'מדעי' למובן הקליל יותר של המילה, משהו שעומד במבחן ביקורת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אחדד עוד יותר ואתן דוגמא:
השוק כיום מוצף בספרים מוהדרים.
ישנם מהדירי ספרים שפשוט כינסו את כל השינויי נוסחאות בכתבי היד ובדפוסים הראשונים, והכניסו אותם בהערות שוליים.
עכשיו, אם זה מהדורה מדעית, כעין ספרי מוסד הרב קוק, זה מאוד מקובל.
אם זה מהדורה רגילה, כרוב הספרים כיום, זה פשוט מכביד על הלומד. זה ממש לא מעניין אותם.
וזה גורם לספר להיות בוסרי. המהדיר היה צריך לברור את השינו"ס שאינם נחוצים ולהשליכם, או למצער להעבירם לסוף הספר במדור שינויי נוסחאות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה