דרוש מידע עולם שטוח

מצב
הנושא נעול.
ח"ו אינו חוכא ואיטלולא, אבל זה מה שהיה רק בשני חודשים בשנה.
ובעניין אלול, יש גמ' על זה, שלא היה אלול מעובר מימות... ועד עתה.
אך בדורות מאוחרים יותר הגמ' מספרת שקרה שלא באו עדים ואלול התעבר, ונודע לבני בבל שהם צמו ביום הלא נכון.
זאת אומרת, לקדש, קידשו ע"פ הראיה.
אבל דאגו להיכנס לשבלונה מסוימת סביבות תשרי עקב יו"כ. (שלא יהיה צמוד לשבת. ומפני שא"א לצום יומיים כיו"ט רגילים.)
איך זה מסתדר?
מסתדר.
וחוכא ואטלולא זה לא. (א. כי רוב השנה זה לא ככה, ב. בגלל שזה אכן תלוי בראיה.)
דברי פי חכם חן.
ומתוך דבריך תשובה, שזה יתכן רק לרבנן ולא לאחרים.
 
יריב היינו בר פלוגתא.
יריב אינו אויב אלא אוהב.
אצל אנשים טובים כמוך, זה ככה. ברוך ה'.
אך יש כאן כאלו שעשויים להיפגע, (אם הם מרגישים מאויימים, ושיש להם "יריבים"...) ואז עלול להתחיל "קרב תרנגולים".... אז העדפתי להבהיר. כנראה שאצלך אין צורך להבהיר. :)
 
סליחה שאני מניחה כאן שאלת הדיוט.
באנגליה ישנם מס' שבועות בשנה שבהם מוצ"ש לפי שיטת ר"ת הוא לפני שיטת הגאונים. כמובן שאף אחד לא מוציא אז את השבת וכולם מוציאים את השבת ביחד.

אבל איך זה קורה - יש מצב להסבר פשוט?
 
ממפתח ראשי־התבות:

גא"מ - גם אני מצטרף־ת (או: מסכים־ה).
 
כדמבואר כל זה בר"ה ו.
[צ"ל ר"ה ו, ב. לא נורא].
שמא יתכן להעלות הצעה, שוב - מקופיא:
האם מן המופרך לומר שדעת אחרים היא בעצם שיטת רס"ג?


אבל איך זה קורה - יש מצב להסבר פשוט?
אסביר בקצרה. יבואו המונחים בסוגיא וידייקו את ההגדרה:
כיום, הנוהגים כדעת ר"ת נוקטים דתחלת הלילה אחר 72 דקות שוות מן השקיעה (בארצות הגולה, קשה עד מאד להחמיר כשיטה זו כפי הדקות הזמניות).
לעומת זאת, ההולכים בשיטת הגאונים מחשבים את הדקות הזמניות.

בחדשי הקיץ, זמן צה"כ דהגאונים הוא כ-74 דקות שוות אחר השקיעה (אאל"ט).
 
[צ"ל ר"ה ו, ב. לא נורא].
בחדשי הקיץ, זמן צה"כ דהגאונים הוא כ-74 דקות שוות אחר השקיעה (אאל"ט).
לא מסתדר, צר לי.
נראה לי שלפי שיטת הגאונים זה לא דקות קבועות- זה משתנה בכל פעם (וגם לפי המקום- הזמן בין השקיעה לבין צאת הכובים בלונדון קצר מבמנצסטר) ולכן רק בשבועות ספורים זה קורה ולא בכל הקיץ.

ואציין עוד כי ידוע לי על אדם במנצסטר שנוהג לעשות קידוש והבדלה רק לאחר חצות כי לפי שיטתו (אין לי מושג מהי) זה לא נהיה באמת לילה בכלל- אבל זה מנהגו הפרטי (הדיין פדווא זצוק"ל אסר זאת ממש).
 
הרי ממש אלו הם דברי לעיל:
כיום, הנוהגים כדעת ר"ת נוקטים דתחלת הלילה אחר 72 דקות שוות מן השקיעה (בארצות הגולה, קשה עד מאד להחמיר כשיטה זו כפי הדקות הזמניות).
לעומת זאת, ההולכים בשיטת הגאונים מחשבים את הדקות הזמניות.
בחדשי הקיץ, זמן צה"כ דהגאונים הוא כ-74 דקות שוות אחר השקיעה (אאל"ט).
ובמילים פשוטות:
אם נחשב דקות זמניות כפי דעת ר"ת, אכן התחלת הלילה תהא אחר זמן חצות המקובל (והוא מנהג אותו אדם, שחפץ להחמיר ולחשב באופן זה); כתוצאה מכך, הדבר אינו אפשרי.
הנוהגים כשיטת הגאונים אכן מחשבים דקות זמניות (שאינן 'שוות'. או בלשונך: 'זה לא דקות קבועות'), ולכן 'ב[משך] חדשי הקיץ [ישנה תקופה בה] זמן צה"כ דהגאונים הוא כ-74 דקות שוות אחר השקיעה (אאל"ט)'.
מחילה על שקצרתי במקום שאמרו להאריך...
 
נערך לאחרונה ב:
בגלל ברכת 'מאורי האש'... (ובכלל, ניתן להסתמך על־כך רק כדיעבד).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה