דרוש מידע עולם שטוח

[פינחס רוזנצוויג]

ח"ו אינו חוכא ואיטלולא, אבל זה מה שהיה רק בשני חודשים בשנה.
ובעניין אלול, יש גמ' על זה, שלא היה אלול מעובר מימות... ועד עתה.
אך בדורות מאוחרים יותר הגמ' מספרת שקרה שלא באו עדים ואלול התעבר, ונודע לבני בבל שהם צמו ביום הלא נכון.
זאת אומרת, לקדש, קידשו ע"פ הראיה.
אבל דאגו להיכנס לשבלונה מסוימת סביבות תשרי עקב יו"כ. (שלא יהיה צמוד לשבת. ומפני שא"א לצום יומיים כיו"ט רגילים.)
איך זה מסתדר?
מסתדר.
וחוכא ואטלולא זה לא. (א. כי רוב השנה זה לא ככה, ב. בגלל שזה אכן תלוי בראיה.)

דברי פי חכם חן.
ומתוך דבריך תשובה, שזה יתכן רק לרבנן ולא לאחרים.

 

[פינחס רוזנצוויג]

יריב היינו בר פלוגתא.
יריב אינו אויב אלא אוהב.

 

[שארפער]

דברי פי חכם חן.
ומתוך דבריך תשובה, שזה יתכן רק לרבנן ולא לאחרים.

ולמה? הרחב בבקשה.

 

[שארפער]

יריב היינו בר פלוגתא.
יריב אינו אויב אלא אוהב.

אצל אנשים טובים כמוך, זה ככה. ברוך ה'.
אך יש כאן כאלו שעשויים להיפגע, (אם הם מרגישים מאויימים, ושיש להם "יריבים"...) ואז עלול להתחיל "קרב תרנגולים".... אז העדפתי להבהיר. כנראה שאצלך אין צורך להבהיר.

 

[סערצע]

גא"מ.

 

[פינחס רוזנצוויג]

ולמה? הרחב בבקשה.

כי לאחרים כל חודש היו צריכים לאיים
כי לאחרים לעולם חודש אחד חסר ואחד מלא
כדמבואר כל זה בר"ה ו. (אין בין עצרת לעצרת ולא בין ראש השנה לראש השנה)

 

[שארפער]

כי לאחרים כל חודש היו צריכים לאיים
כי לאחרים לעולם חודש אחד חסר ואחד מלא
כדמבואר כל זה בר"ה ו. (אין בין עצרת לעצרת ולא בין ראש השנה לראש השנה)

אם כך, הצדק איתך. איני יודע.

 

[גם אני לא]

גא"מ.

גלים אלקטרו מגנטים??

 

[mum]

סליחה שאני מניחה כאן שאלת הדיוט.
באנגליה ישנם מס' שבועות בשנה שבהם מוצ"ש לפי שיטת ר"ת הוא לפני שיטת הגאונים. כמובן שאף אחד לא מוציא אז את השבת וכולם מוציאים את השבת ביחד.

אבל איך זה קורה - יש מצב להסבר פשוט?

 

[יחודית]

גלים אלקטרו מגנטים??

סוג של אכל"מ

 

[סערצע]

ממפתח ראשי־התבות:

גא"מ - גם אני מצטרף־ת (או: מסכים־ה).

 

[גם אני לא]

סוג של אכל"מ

ממפתח ראשי־התבות:

גא"מ - גם אני מצטרף־ת (או: מסכים־ה).

חבל שהרסתם לי
לדעתי זה כן גלים אלקטרומגנטים

 

[גם אני לא]

סוג של אכל"מ

אין כאן מיץ לימון? יש מנגו, גם טוב?

 

[סערצע]

כדמבואר כל זה בר"ה ו.

[צ"ל ר"ה ו, ב. לא נורא].
שמא יתכן להעלות הצעה, שוב - מקופיא:
האם מן המופרך לומר שדעת אחרים היא בעצם שיטת רס"ג?

אבל איך זה קורה - יש מצב להסבר פשוט?

אסביר בקצרה. יבואו המונחים בסוגיא וידייקו את ההגדרה:
כיום, הנוהגים כדעת ר"ת נוקטים דתחלת הלילה אחר 72 דקות שוות מן השקיעה (בארצות הגולה, קשה עד מאד להחמיר כשיטה זו כפי הדקות הזמניות).
לעומת זאת, ההולכים בשיטת הגאונים מחשבים את הדקות הזמניות.

בחדשי הקיץ, זמן צה"כ דהגאונים הוא כ-74 דקות שוות אחר השקיעה (אאל"ט).

 

[mum]

[צ"ל ר"ה ו, ב. לא נורא].
בחדשי הקיץ, זמן צה"כ דהגאונים הוא כ-74 דקות שוות אחר השקיעה (אאל"ט).

לא מסתדר, צר לי.
נראה לי שלפי שיטת הגאונים זה לא דקות קבועות- זה משתנה בכל פעם (וגם לפי המקום- הזמן בין השקיעה לבין צאת הכובים בלונדון קצר מבמנצסטר) ולכן רק בשבועות ספורים זה קורה ולא בכל הקיץ.

ואציין עוד כי ידוע לי על אדם במנצסטר שנוהג לעשות קידוש והבדלה רק לאחר חצות כי לפי שיטתו (אין לי מושג מהי) זה לא נהיה באמת לילה בכלל- אבל זה מנהגו הפרטי (הדיין פדווא זצוק"ל אסר זאת ממש).

 

[סערצע]

הרי ממש אלו הם דברי לעיל:

כיום, הנוהגים כדעת ר"ת נוקטים דתחלת הלילה אחר 72 דקות שוות מן השקיעה (בארצות הגולה, קשה עד מאד להחמיר כשיטה זו כפי הדקות הזמניות).
לעומת זאת, ההולכים בשיטת הגאונים מחשבים את הדקות הזמניות.
בחדשי הקיץ, זמן צה"כ דהגאונים הוא כ-74 דקות שוות אחר השקיעה (אאל"ט).

ובמילים פשוטות:
אם נחשב דקות זמניות כפי דעת ר"ת, אכן התחלת הלילה תהא אחר זמן חצות המקובל (והוא מנהג אותו אדם, שחפץ להחמיר ולחשב באופן זה); כתוצאה מכך, הדבר אינו אפשרי.
הנוהגים כשיטת הגאונים אכן מחשבים דקות זמניות (שאינן 'שוות'. או בלשונך: 'זה לא דקות קבועות'), ולכן 'ב[משך] חדשי הקיץ [ישנה תקופה בה] זמן צה"כ דהגאונים הוא כ-74 דקות שוות אחר השקיעה (אאל"ט)'.
מחילה על שקצרתי במקום שאמרו להאריך...

 

[סערצע]

(הדיין פדווא זצוק"ל אסר זאת ממש).

מן הסתם, משום הוצאת לעז על כלל ישראל (שאינם נוהגים כך).

 

[פינחס רוזנצוויג]

לא מבין למה הוא לא יכול לעשות הבדלה מבעוד יום.

 

[סערצע]

בגלל ברכת 'מאורי האש'... (ובכלל, ניתן להסתמך על־כך רק כדיעבד).

 

[שארפער]

[צ"ל ר"ה ו, ב. לא נורא].
שמא יתכן להעלות הצעה, שוב - מקופיא:
האם מן המופרך לומר שדעת אחרים היא בעצם שיטת רס"ג?

על איזה שיטת רס"ג כבוד תורתו מדבר?