קודם כל יש המון מורים-ות ומחנכים-ות מקסימים-ות!
עם המורים היקר.
לא כל סיטואציה של התנגשות מורה - תלמיד. בה יוצאים כנגד מורה זה, או סיטואציות דומות.
שופטת את כל עם המורים.
אני חושבת שדווקא אתם, כמורים איכותיים מבינים את הנזק החינוכי שנעשה במקרים האלו ושואפים שהמצב ישתנה ומורים גרועים יעזבו או יועמדו על מקומם.
נכון, כמו בכל מקום יש אנשים שמועלים בתפקיד שלהם, במודע או שלא, וזה נורא עצוב,
אבל אנחנו כהורים לא טועים לפעמים? אל תשפטו!
ההבדל בין מורה טוב שטעה, לבין מורה שעובד בעבודה הלא נכונה.
זה בדיוק מה שקורה במקרה הקצה של הטעויות. האם יש הידבות, קשיבות, נכונות לעבוד בשת"פ באופן מיטבי לילד.
או עקשנות והמשך הטעות למען יראו ויראו, ולמען האגו הפגוע.
(עובר להאשמת התלמיד, האשמת הורי התלמיד וכו' כולם אשמים חוץ ממנו)
אז נכון שהוא צריך לעבוד קשה ולהפריד כמה שיותר אבל גם בשביל החינוך של התלמיד, מורה שפגע בכבוד התלמיד חייב להבין שהוא טעה ושהוא צריך להכנע מחדש לסמכות שמעליו, חלילה לא בהשפלה, אבל כן בקבלת סמכות.
כאם אין לי שום מטרה ללמד את הבן שלי להיכנע לסמכות, כסמכות.
ואם סמכות תורה לו משהו בניגוד לחוק והלכה, שגם יכנע לה?
המטרה שלי ללמד את הילדים שלי להיכנע למרות כשיש לה תפקיד לפיתוח אישיותם, לחינוכם, ולהיותם יהודים טובים.
לפעמים עולה המחשבה, שאם נכפה על ילדים/תלמידים להיכנע, נכופף אותם בכח, אז הם ילמדו להיות כנועים. ואם הם עקשנים? אז בטח צריך "לשבור" אותם.
הבעיה היא שענף קשה שמכופף בכח נשבר עולמית.
ילד שמוכנע לסמכות לרעה, או באופן פוגעני, עלול לצמוח למבוגר שמורד כליל בכל סמכות וחוק.
המטרה שלנו לפתח בהם ענווה, הכפפה לדעת תורה, שמירת הלכה גם במצבי קושי ואי נוחות, הכנעות לחוק. והדרך לזה עוברת כמו כל תהליך חינוכי קודם כל בדוגמא אישית. אנחנו נכפפים לדעת תורה
שלנו, לסמכות
שלנו. (מורה הילד אינו סמכות להורים) בכיבוד הורים
שלנו, בלהיות איתו במקום שלו ויחד איתו לעלות.
לפני שתחשדו אותי בקריאה לגדל ילדי פרא. אז ממש לא כך.
צריך להבין שבאופן טבעי ילד הוא ילד. וככזה נשמע לסמכות, ואם הוא טעה, וזה משגה ח"פ או פעמים בודדות, אין מה ללכת יקוב הדין את ההר, העמדה קלה על מקומו, תחזיר אותו למוטב.
אם זה חוזר על עצמו, כנראה יש לו גורם מהותי שמפריע לו. אולי קש"ר? אולי בעיית תקשורת? אולי קשיים בהבנת קודים חברתיים? אולי קשיים אחרים? (לפעמים חוצפה היא פשוט חוסר טאקט, אי הבנה מה אומרים למי)
בכל הנ"ל, אם לא נטפל בשורש, אף "שבירה" לא תחנך את הילד. אולי תאלף אותו מקומית.
ודווקא במקרים האלו צריכים להיות רגישים ולפעול בחכמה.
אתם דורשים את טובת הילדים שלכם-התלמידים האהובים שלנו,
ואם המטרה שלנו אחידה עדיף שניתן להם כח גם אם יש חילוקי דעות לגבי האמצעים.
ולכן אם אתם המורים דורשים את טובת הילדים שלנו - התלמידים האהובים שלכם,
ואם המטרה שלנו אחידה, עדיף שנפעל כהורים בצורה שתחזק את הילדים ותתן להם כח לבניין אישיותם, גם אם אתם המורים חולקים על הדרך.
למורה יש תחליף. להורה ובית אין תחליף.
הנושאים החמים
