עושים צחוק מעצמם...

  • הוסף לסימניות
  • #1
בר"ח אלול תשע"ב זה קרה.
אגד תגברה את קווי המהדרין שלה בידיעה שהיום חוזרים עשרות אלפי בחורים לישיבותיהם ברחבי הארץ, אבל הפתעה אמיתית חכתה לה- האוטובוסים נשארו ריקים.
מעט הנהגים שבכל זאת יצאו לכביש גילו כי הארץ מלאה ברכבי סקודה נוצצים.
ברור קטן הסביר את המהפך שחל: סקודה יצאה במבצע מטורף לבחורי ישיבות על שני דגמי רכבים פופולראריים, הבחורים החליטו לווותר על 93,990\121,990 ש"ח מחשבון הבנק האישי שלהם ובתמורה לצאת לישיבה הקדושה ברכב נוצץ ולהתחיל את הזמן ברגל ימין.
משה-דוד, נכדו של האדמו"ר הזקן מצוליחוב, הלומד בישיבת 'מחסה-לשפנים', הסביר: היה לי ברור כי רכב סקודה חדש יגביר את המוטיבציה שלי ללימוד התורה הקדושה, יעורר בי את היראת שמים ויעזור לי בתיקון מידותי. רשיון נהיגה יש לי זה מכבר, חשבון הבנק שלי תפוח לחלוטין, א"כ- מדוע לא לנצל את ההזדמנות?


אדלר חומסקי & ורשבסקי, רציתם לעשות מאיתנו צחוק?!, מילא, נסלח לכם. אבל למה אתם עושים צחוק מעצמכם???
 

קבצים מצורפים

  • IMG_0512.JPG
    3.1 MB · צפיות: 51
  • הוסף לסימניות
  • #3
כשראיתי את המודעה הזו בעיתון, תמהתי גם אני את אותה התמיהה--מה זה 'חוזרים לישיבה עם סקודה'? מה נפל עליהם???
אבל נהניתי מאוד לראות איך שהצגת את הדברים, מהמם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מחלקת הפלנינג במשרדים השקופים של אקלר פומסקי & ורז'בינסקי.
תומר ואוהד מקשקשים עם הבלק.
מה עושים היום?
הופה, סקודה לצעירים במגזר החרדי.
פותחים ת'יומן. ראש השנה, לא צריך רכב. כיפור, ברור שלא. אם כבר, אופניים. סוכות? מגגלים קצת בתמונות ומגלים שבשווקי ערב סוכות אין מקום לזוז, אפילו את ההדסים צריכים להחזיק בעמידה. אז איפה מקום לסקודה?
מגלגלים ת'גלגלת של העכבר, חנוכה, הופס. מדי רחוק.
אין ברירה. ככה אתם הופכים ליצרתיים אמרו להם המרצים בבית-ספר לפרסום, עם תפוח על הראש או בלי: כשאין ברירה, יוצרים. ככה זה.
אלול? אוהד, מה זה אלול?
בוא נגגל.
אלול. 'זמן' חדש. ישיבה. מה זה?
גיגול גורר גיגול. ישיבה. מוסד לימודי לבחורים מגיל 13 עד גילאי 26 בממוצע.
הופה, גילאי העשרים ו'. הגיע זמן סקודה.
המשרד כולו מתעורר.
ההתלהבות עולה מרגע לרגע. הלב מרגיש מהלך גאוני מתבשל.
עד היום דחפו לבני העשרה של המגזר החרדי משקאות אנרגיה, צ'ולנט, כובעים וחליפות. די. פנו מקום לסקודה.
הקופירייטר זועק: חוזרים לישיבה… בסקודה חדשה!
אורנה, הגיברת מהארט לא נחפזת. אמנית בנשמה היא. לא תתן להתלהבות להדביק אותה. היי, חברה, לאט לאט. תנו לבדוק.
ושוב גוגל, ישיבה, בחורים, גמרות, מסכתות. גוגל תמונות. גמרא גדולה עם כריכה חומה. הופה! כריכה חומה.
החבורה נחפזת לפאני, המעצבת הגרפית, שמסתערת על המשימה לפי ההוראות: רקע חום של כריכת גמרא, הסקודה הכסופה פורצת בעוז, ומעל הסלוגן שיתזז את עולם הישיבות: חוזרים לישיבה… בסקודה חדשה.
שלושים ביולי, 2012 חדר המדרגות של בנין מגורים בלי מעלית בבני ברק
למחרת תשעה באב. היום הראשון של בין הזמנים. ישרול מייאיר, מבחירי תלמידיה של ארחויס תוירע חוזר מהתפילה. השכן החסיד עוד ישן, ולו יש את הפריבילגיה ואת הזמן לשלוף את עיתון המוואסער מהתיבה ולקרוא קצת על העולם הגדול. נו, בכל אויפן בין הזמנים. מכדי, למה נקרא שמו בין הזמנים, על שם שהוא בין שני זמנים. ונמצא הוא אינו זמן. כי אם יום שהוא לא זמן. זמן שאינו זמן. אה, איזו הגדרה נפלאה.
ישרול מייאיר אינו מבין את כל החדושעס. בראותו את מודעות על החופש ואת תמונות הנוף, חולפת מחשבה במוחו הישיבתי: אה, נו, כבר יצאתי ידי חובת הנופש. מה רבו מעשיך. איזה נוף יפה, איזה מפל מים יפה. נמשלה תורה למים, ואנוכי לנופש על אפיקי מים.
ולפתע צדה עינו משפט מרהיב:
חוזרים לישיבה…
…בסקודה חדשה.
אין ישרול מייאיר מבין בכגון דא.
סודה הוא מכיר. זה ששותים ממנו אחרי החמין בשבת בבוקר.
אבל סקודה? מאי האי?
אבל כבר אמר הראש-ישיבה, יש תורה יש חכמה.
התמונה המרהיבה אינה מותירה מקום לספק. הוא ניהו סקודה. רכב אישי.
נו, זה כבר לא דבר של מה בכך.
בכבוד התורה עסקינן.
ישרול מייאיר ממהר לקרוא בריכוז את מספר הטלפון, ומשנן אותו במנגינת אמת מה נהדַר – היה כהן גדול, ועולה הביתה בצעדים מתרוננים.
כבוד התורה קודם לפת שחרית, הוא לוחש ספק לעצמו ספק לאויר העולם, וממהר להתקשר למספר הטלפון שעל המודעה.
"סוכנות סקודה שלום".
"שלום רב לאוהבי תורתך".
סליחה?
"סולח. ראיתי המודעה שלכם על סקודה לחזור עמו לישיבה. ניתן לקבל פרטים?"
"אוהו, בוודאי. נשמח לקבוע איתך פגישה ולהסביר לך על המבצע המיוחד שלנו".
"אממ… אני מעדיף קודם לדבר בטלפון ונראה במה מדובר. אין בין שמיעה לראיה כי אם מראה עיניים בלבד".
"תראה, מדובר בסקודה אוקטביה דגם אחד נקודה שתיים טי. אס. איי. ואנחנו מציעים אותו עכשיו במחיר מיוחד לתלמידי ישיבה, בהנחה ענקית של אלפיים…
"מה?! הנחה של אלפיים? אז כמה כבר נשאר? שבע מאות ואחת עשרה?"
"מה פתאום, המחיר אחרי ההנחה הוא מאה עשרים ואחד אלף, ותשע מאות תשעים בלבד?"
"מה? מצאתם תלמוד בבלי חדש?"
"מה?"
"אה, אתם לא מוכרים את הסקודה תמורת דפי גמרא?"
צליל תפוס.
שוין. אגד יכולה להרגע.
מנהלי הישיבה יכולים לעצור את הטרקטורים. אין צורך ליישר את השטח ממול ולהכין חניונים לסקודות.
אולי בזמן הבא.
כשמנהלי סקודה יתעשתו ויבינו שלתלמידי הישיבות מוכרים סקודות תמורת דפי גמרא.
אלא אם כן אתה מוכר לו קופסת טשולנט פרווה, בחמשה שקלים.
וגם זה בהקפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הייתי מציעה כותרת יותר רלוונטית:"עפים מהישיבה בסקודה חדשה"
בהודעה ברוכת הכשרון מעלי לא צוין חוץ מהעניין הכלכלי, הקטע הכי מביך בסיפור:
"רכב? לבחור ישיבה? אהמממ... מי נתן לו רישיון?"
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י נוי;833516:
הייתי מציעה כותרת יותר רלוונטית:"עפים מהישיבה בסקודה חדשה"
בהודעה ברוכת הכשרון מעלי לא צוין חוץ מהעניין הכלכלי, הקטע הכי מביך בסיפור:
"רכב? לבחור ישיבה? אהמממ... מי נתן לו רישיון?"
זה כל הפאדיחה...

משהו יכול להגיד לי באיזה עיתון זה היה מפורסם ? (למה אני עוד לא מצאתי את זה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
פאדיחה רצינית.........
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יש ישיבות שבהם אין שום בעיה ברישיון
(לא ששולחים את הבחורים להוציא רישיון אבל אם יש זה לא מזיק)
אבל מה לומר זה אחת הבדיחות המוצלחות ביותר, חשבתי שרק בנקים חושבים שבחור ישיבה הוא רק סטודנט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני כותב משהו בכינות,

אני חושב שחוץ מהפאדיחה של המשרד פרסום, שיש לו פשוט חור בהשכלה (!),
יש כאן פאדיחה גדולה לעיתון המבשר, המודעה הזאת לא נמצאת בשום עיתון, כל מי שראה את זה , ראה אותה רק בעיתון המבשר (לכן שאלתי), כנראה שהמבקר של כל עיתון לא נתן אישור למודעה,

ורק המבשר השכילו לאשר את המודעה ?:confused:

(אין בכוונתי לחרחר כאן בין המודיע להמבשר,אני מתכוין את כלל העיתונים, תגובה עניינית נטו.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י מיסטר;833511:
מחלקת הפלנינג במשרדים השקופים של אקלר פומסקי & ורז'בינסקי.
תומר ואוהד מקשקשים עם הבלק.
מה עושים היום?
הופה, סקודה לצעירים במגזר החרדי.
פותחים ת'יומן. ראש השנה, לא צריך רכב. כיפור, ברור שלא. אם כבר, אופניים. סוכות? מגגלים קצת בתמונות ומגלים שבשווקי ערב סוכות אין מקום לזוז, אפילו את ההדסים צריכים להחזיק בעמידה. אז איפה מקום לסקודה?
מגלגלים ת'גלגלת של העכבר, חנוכה, הופס. מדי רחוק.
אין ברירה. ככה אתם הופכים ליצרתיים אמרו להם המרצים בבית-ספר לפרסום, עם תפוח על הראש או בלי: כשאין ברירה, יוצרים. ככה זה.
אלול? אוהד, מה זה אלול?
בוא נגגל.
אלול. 'זמן' חדש. ישיבה. מה זה?
גיגול גורר גיגול. ישיבה. מוסד לימודי לבחורים מגיל 13 עד גילאי 26 בממוצע.
הופה, גילאי העשרים ו'. הגיע זמן סקודה.
המשרד כולו מתעורר.
ההתלהבות עולה מרגע לרגע. הלב מרגיש מהלך גאוני מתבשל.
עד היום דחפו לבני העשרה של המגזר החרדי משקאות אנרגיה, צ'ולנט, כובעים וחליפות. די. פנו מקום לסקודה.
הקופירייטר זועק: חוזרים לישיבה… בסקודה חדשה!
אורנה, הגיברת מהארט לא נחפזת. אמנית בנשמה היא. לא תתן להתלהבות להדביק אותה. היי, חברה, לאט לאט. תנו לבדוק.
ושוב גוגל, ישיבה, בחורים, גמרות, מסכתות. גוגל תמונות. גמרא גדולה עם כריכה חומה. הופה! כריכה חומה.
החבורה נחפזת לפאני, המעצבת הגרפית, שמסתערת על המשימה לפי ההוראות: רקע חום של כריכת גמרא, הסקודה הכסופה פורצת בעוז, ומעל הסלוגן שיתזז את עולם הישיבות: חוזרים לישיבה… בסקודה חדשה.
שלושים ביולי, 2012 חדר המדרגות של בנין מגורים בלי מעלית בבני ברק
למחרת תשעה באב. היום הראשון של בין הזמנים. ישרול מייאיר, מבחירי תלמידיה של ארחויס תוירע חוזר מהתפילה. השכן החסיד עוד ישן, ולו יש את הפריבילגיה ואת הזמן לשלוף את עיתון המוואסער מהתיבה ולקרוא קצת על העולם הגדול. נו, בכל אויפן בין הזמנים. מכדי, למה נקרא שמו בין הזמנים, על שם שהוא בין שני זמנים. ונמצא הוא אינו זמן. כי אם יום שהוא לא זמן. זמן שאינו זמן. אה, איזו הגדרה נפלאה.
ישרול מייאיר אינו מבין את כל החדושעס. בראותו את מודעות על החופש ואת תמונות הנוף, חולפת מחשבה במוחו הישיבתי: אה, נו, כבר יצאתי ידי חובת הנופש. מה רבו מעשיך. איזה נוף יפה, איזה מפל מים יפה. נמשלה תורה למים, ואנוכי לנופש על אפיקי מים.
ולפתע צדה עינו משפט מרהיב:
חוזרים לישיבה…
…בסקודה חדשה.
אין ישרול מייאיר מבין בכגון דא.
סודה הוא מכיר. זה ששותים ממנו אחרי החמין בשבת בבוקר.
אבל סקודה? מאי האי?
אבל כבר אמר הראש-ישיבה, יש תורה יש חכמה.
התמונה המרהיבה אינה מותירה מקום לספק. הוא ניהו סקודה. רכב אישי.
נו, זה כבר לא דבר של מה בכך.
בכבוד התורה עסקינן.
ישרול מייאיר ממהר לקרוא בריכוז את מספר הטלפון, ומשנן אותו במנגינת אמת מה נהדַר – היה כהן גדול, ועולה הביתה בצעדים מתרוננים.
כבוד התורה קודם לפת שחרית, הוא לוחש ספק לעצמו ספק לאויר העולם, וממהר להתקשר למספר הטלפון שעל המודעה.
"סוכנות סקודה שלום".
"שלום רב לאוהבי תורתך".
סליחה?
"סולח. ראיתי המודעה שלכם על סקודה לחזור עמו לישיבה. ניתן לקבל פרטים?"
"אוהו, בוודאי. נשמח לקבוע איתך פגישה ולהסביר לך על המבצע המיוחד שלנו".
"אממ… אני מעדיף קודם לדבר בטלפון ונראה במה מדובר. אין בין שמיעה לראיה כי אם מראה עיניים בלבד".
"תראה, מדובר בסקודה אוקטביה דגם אחד נקודה שתיים טי. אס. איי. ואנחנו מציעים אותו עכשיו במחיר מיוחד לתלמידי ישיבה, בהנחה ענקית של אלפיים…
"מה?! הנחה של אלפיים? אז כמה כבר נשאר? שבע מאות ואחת עשרה?"
"מה פתאום, המחיר אחרי ההנחה הוא מאה עשרים ואחד אלף, ותשע מאות תשעים בלבד?"
"מה? מצאתם תלמוד בבלי חדש?"
"מה?"
"אה, אתם לא מוכרים את הסקודה תמורת דפי גמרא?"
צליל תפוס.
שוין. אגד יכולה להרגע.
מנהלי הישיבה יכולים לעצור את הטרקטורים. אין צורך ליישר את השטח ממול ולהכין חניונים לסקודות.
אולי בזמן הבא.
כשמנהלי סקודה יתעשתו ויבינו שלתלמידי הישיבות מוכרים סקודות תמורת דפי גמרא.
אלא אם כן אתה מוכר לו קופסת טשולנט פרווה, בחמשה שקלים.
וגם זה בהקפה.

חחח... ידעתי שעלי רק להתחיל, ויהיה מי שיסיים מוצלח ממני.

במיוחד הצחיק אותי:"מה?! הנחה של אלפיים? אז כמה כבר נשאר? שבע מאות ואחת עשרה?"

חזק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הם כנראה התכונו לכוילל
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כנראה שזה נכון שהם חושבים שאנחנו גונבים את המדינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אצל החילונים, 'ביתכינסת', כולל אברכים, ושיעור דף היומי הכל נקרא 'ישיבה'.
אולי 'חוזרים לישיבת בין הזמנים'?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י גולד;833554:
אני כותב משהו בכינות,

אני חושב שחוץ מהפאדיחה של המשרד פרסום, שיש לו פשוט חור בהשכלה (!),
יש כאן פאדיחה גדולה לעיתון המבשר, המודעה הזאת לא נמצאת בשום עיתון, כל מי שראה את זה , ראה אותה רק בעיתון המבשר (לכן שאלתי), כנראה שהמבקר של כל עיתון לא נתן אישור למודעה,

ורק המבשר השכילו לאשר את המודעה ?:confused:

(אין בכוונתי לחרחר כאן בין המודיע להמבשר,אני מתכוין את כלל העיתונים, תגובה עניינית נטו.)

גם בכוונתי אין לחרחר... גם לא בין יתד להפלס...;)
רק להציע, כי תפקחו עיניכם וליבכם ובדקו סוגי מודעות המתפרסמות בעלון האחד, כנגד...:rolleyes:
והמסקנה???
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י ROT;833897:

נו, באמת זה לא המקום לערבב פוליטיקות...

אבל אם כבר

מחר אומר לו עשה כך
http://hamodia.com/

ומחרתיים אומר לו עשה כך:
http://hamodia.fr/

:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י גולד;833554:
אני כותב משהו בכינות,

אני חושב שחוץ מהפאדיחה של המשרד פרסום, שיש לו פשוט חור בהשכלה (!),
יש כאן פאדיחה גדולה לעיתון המבשר, המודעה הזאת לא נמצאת בשום עיתון, כל מי שראה את זה , ראה אותה רק בעיתון המבשר (לכן שאלתי), כנראה שהמבקר של כל עיתון לא נתן אישור למודעה,

ורק המבשר השכילו לאשר את המודעה ?:confused:

(אין בכוונתי לחרחר כאן בין המודיע להמבשר,אני מתכוין את כלל העיתונים, תגובה עניינית נטו.)

ברור: זה בארטר.
מוישי פורוש קיבל סקודה בתמורה לפרסום בעיתון. (כנראה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
טוב שהם לא כתבו שחוזרים לסמינר בסקודה החדשה----
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה