דרוש מידע עושק במוסדות החינוך

  • פותח הנושא nori
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
בלת"ק
משתדלת לא להגיב כאן בפורום, אבל רגע לפני שאתם שולחים את כל המנהלים לכלא אני רוצה להבהיר כמה נקודות
לא יודעת מה קורה בכל המוסדות, אבל מהכירות אישית עם כמה מוסדות הכסף ממש אבל ממש לא מגיע לכיסו של המנהל
אלא נטו לטובת המוסד.
אם כל הכבוד למדינתנו המפרגנת, התקצובים רחוקים מלהשביע, מנסיון שלי כרכזת מה שקורה ברב המוסדות (אני מדברת על מוסדות יחסית קטנים) התקציב שמחזירות העובדות הולך ישירות לפעילות שוטפת של המוסד ובד"כ לכיסוי הקיטנה של בנות ז'ח', כי מי לדעתכן משלם את זה, ורגע לפני שאתם צועקים לי ההורים משלמים, אז ההשתתפות שלהם מכסה בקושי רבע עלות של מחנה, ומי שלא מאמין לי מוזמן להרים טלפון לחברות אוטובוסים ולאטקרציות ולבדוק עלויות...
ושוב, יכול להיות שיש מקומות שמתנהל אחרת, זה ההתנהלות שאני מכירה מקרוב ומנסיון אישי
זה לא משנה מה הם עושים עם הכסף שמחזירות העובדות, זה כסף ששייך אליהם.
תגידי, אפשר לגנוב ממך כמה חפצים מהבית למוסד שאני מקימה? זה למוסד, לא לכיס האישי שלי, כן?!
 
כיון שה'משכורת הרגילה' אותה היא מקבלת מהחיידר מגיעה היישר ממשרד החינוך, שהתנאים שלו ברורים - הבעלות חייבת להשוות את תנאי השכר של עובדותיה לתנאי השכר של הגננות במגזר הכללי - הרי שכל יום אחרי ה-30/6 שהוא מחייב את הגננות לעבוד בו הוא גזל, ואפשר לתבוע אותו עליו.
ואם כן ברור שלא ניתן לבוא בטענה ש'הגננת בכל מקרה חייבת לעבוד ביום הזה', כי היא לא חייבת, גם אם המנהל החתים אותה על חוזה לא-חוקי שכביכול מחייב אותה.
זה לא נכון.
היא לא עובדת של משרד החינוך, היא עובדת של הבעלות.
ומשרד החינוך מודע לזה שבמגזר שלנו יש יותר ימי עבודה בפרט אצל הבנים.
וזה בסדר ומאושר מצידם!!

והעובדת הזאת, החלה את עבודתה על סמך התנאים הללו,
אף אחד לא חייב אותה לבוא ולעבוד במוסד הזה ובבעלות הזאת.
זה לא חכמה להסכים לכל התנאים לפני שמקבלים את העבודה
ולהתלונן על עושק אחרי שכבר יושבים טוב...

לא ראיתי שבקורונה, עובדות התלוננו ששינוי בסדרי העבודה
זה עושק מצד המעביד, גם אם זה היה לא קל והרבה יותר מורכב
נשים השאירו ילדים בבית ויצאו לעבוד עם כל הקושי,
או לחילופין עבדו מהבית למרות הטרוף הלא נורמלי שהיה.
מישהו פתח עבורם אשכול שמגיע להם כפל משכורת וכדו'?

ומענין,
אם המוסדות יחליטו שהם מווים את ימי הלימוד למגזר הכללי
ולכן השנה חוזרים ללימודים רק לפי ראשון בספטמבר
מה ההורים יגידו על המורים/גננות האלה שלא מכינים את הילדים לחגים..
הכי קל זה פשוט להתלונן.

ובלי כל קשר:
לפני שדורשים להשוות את שכר הגננות למגזר הכללי,
ראוי לודא שכל התקצוב מושווה.
אפילו המוכש"ר אינו מקבל תיקצוב זהה לממלכתי.


לא יודעת למה הכי קל זה לשפוך את הכעס על מנהלים.
עדיין לא ראיתי אפילו אשכול אחד שנפתח על העושק של בתי חולים.
שמתוקצבים עבור כל יולדת על 3 ימים מלאים של אשפוז,
אבל מחשיבים אפילו שעתיים ליום שלם ומשחררים יולדות הרבה לפני...
ואם הם עוד יותר רוצים לזרז הליכים הם גם נקראים טובים שמעניקים יום חינם בבית החלמה..
כי זה שליש מהתקציב של יום במשרד הבריאות מתקצב עבור יולדת שמאושפזת..
 
אם כל אחד ואחת מאיתנו יעשה פעולה פשוטה וקלה ביותר, ישתף את האשכול הנוכחי עם משרד החינוך,
השערורייה הזאת מהר מאוד תהיה היסטוריה.
(חוץ מהעונשים שאותם מנהלים יצטרכו לשלם בכספם ובגופם שזה לא כ''כ מהר יהיה היסטוריה)
כל מי שכתב כאן והשמיץ והכליל
כנראה כבר לקח בחשבון
שזה פורום פתוח לגמרי גם לשאינם חרדים
השחרת הציבור החרדי כולו מתוך הכללות ופופליזם
מתוך תסכולים אישיים
היא מעשה מסוכן וחסר אחריות בעליל.
 
לא יודעת למה הכי קל זה לשפוך את הכעס על מנהלים.
עדיין לא ראיתי אפילו אשכול אחד שנפתח על העושק של בתי חולים.
שמתוקצבים עבור כל יולדת על 3 ימים מלאים של אשפוז,
אבל מחשיבים אפילו שעתיים ליום שלם ומשחררים יולדות הרבה לפני...
ואם הם עוד יותר רוצים לזרז הליכים הם גם נקראים טובים שמעניקים יום חינם בבית החלמה..
כי זה שליש מהתקציב של יום במשרד הבריאות מתקצב עבור יולדת שמאושפזת..
[/QUOTE]
כי ממנהלים שמגדלים את הדור הבא ומעסיקים רבהס מורות וגננות בעלי משפחות שנותנים את הנשמה גם אם עושקים אותםומנויים על ציבור נפלא ירא ה' -
אנחנו מצפים הרבה יותר ממנהלי בתי חולים.
וביננו גם יותר מפחדים מהם...
 
אם כבר התקבצנו כאן,
איך אפשר לדעת כמה ההורים אמורים לשלם לקייטנה בבית הספר השנה?
לפי עיר?
איך אפשר לבדוק את הענין? @גיטיgiti ועוד
 
כל מי שכתב כאן והשמיץ והכליל
כנראה כבר לקח בחשבון
שזה פורום פתוח לגמרי גם לשאינם חרדים
השחרת הציבור החרדי כולו מתוך הכללות ופופליזם
מתוך תסכולים אישיים
היא מעשה מסוכן וחסר אחריות בעליל.
מסוכן למי?
אמירות מהסוג הזה מונעות מאנשים לקבל מה שמגיע להם
מפחידות אותם שזה חילול ה' ומסוכן לציבור
ולכן כל הדבר הזה ממשיך.
דברו כאן על חלק מבעלי הסמכות והכח
שמתנהגים שלא כהוגן!
ונוהגים בחוסר אחריות כלפי משפחות שמשלמות מחיר כבד נפשי וכלכלי על העושק הזה!
לא יעזור להמשיך להסתיר כי השטיח שתחתיו מטאטאים את הבעיות
כבר בגובה שולחן...
ואם היתה היום סנהדרין היו מוקעים מזמן על מעשיהם.
קל לכתוב על הכללות כשלא חוית תסכול עמוק זה.
יש דעת תורה ועל פי זה צריך לשאול. לא הזכירו כאן שמות ולא מדובר בהכפשת ציבור שלם, אפשר להירגע.
 
אם כבר התקבצנו כאן,
איך אפשר לדעת כמה ההורים אמורים לשלם לקייטנה בבית הספר השנה?
לפי עיר?
איך אפשר לבדוק את הענין? @גיטיgiti ועוד
לכל רשות יש פרסומים בנושא. העיריות הגדולות וגם הבינוניות פרסמו את מדרג תשלומי ההורים והתאריכים של הקיטנות.
בתתי"ם וכד' זה נתון לשיקול דעתם.
 
אם כבר התקבצנו כאן,
איך אפשר לדעת כמה ההורים אמורים לשלם לקייטנה בבית הספר השנה?
לפי עיר?
איך אפשר לבדוק את הענין? @גיטיgiti ועוד
אוכל לבדוק לך מחר בשמחה
תלוי במצב הסוציואקונומית של העיר
 
זה לא משנה מה הם עושים עם הכסף שמחזירות העובדות, זה כסף ששייך אליהם.
תגידי, אפשר לגנוב ממך כמה חפצים מהבית למוסד שאני מקימה? זה למוסד, לא לכיס האישי שלי, כן?!
אני לא יכנס איתך לויכוח, למרות שאני מבינה את ההגיון שבדבר, כי את לא בקטע לרצות להבין..
וסתם מענין אותי איפה כל האלו שצעקו על העוולות של משרד החינוך (חופשים ארוכים וכו') פתאום כולם נורא מבינים אותם, מענין...
 
לכל רשות יש פרסומים בנושא. העיריות הגדולות וגם הבינוניות פרסמו את מדרג תשלומי ההורים והתאריכים של הקיטנות.
בתתי"ם וכד' זה נתון לשיקול דעתם.
זה בדיוק הקטע לתתים שמפעילים קיטנות של משרד החינוך אין שיקול דעת בנושא
גם להם יש כללים ברורים
למוסד פטור ומוכש"ר כאחד
 
מבחינתי חיידרים זו המצאה נהדרת

לאור מספר הלייקים הנרגזים על הודעה זו ^ שעומד לשבור שיאים, והודעות זועמות באישי, התבקשתי לעדכן שמדובר על גיזרת החיידרים החסידיים בירושלים.
אולי בגלל התחרות ביניהם, אולי סתם בגלל אויר עיר הקודש, המצב בשטח הזה מצויין פלוס.

הורים נזעמים ממקומות אחרים, בהם אין תחרות, ביקשו לציין שהם לא מרוצים בכלל ממצב החיידרים.
ציינתי.
 
זה בדיוק הקטע לתתים שמפעילים קיטנות של משרד החינוך אין שיקול דעת בנושא
גם להם יש כללים ברורים
למוסד פטור ומוכש"ר כאחד
אא"כ זו קיטנה פרטית לחלוטין.
ולכו תבדקו אם קבלו תקציב מהמדינה או לא...
 
האם התיכונים גם קבלו תקצוב קיטנות? אם כן, למה שילמנו על מחנה סכום מכובד?
 
אם המוסדות יחליטו שהם מווים את ימי הלימוד למגזר הכללי
ולכן השנה חוזרים ללימודים רק לפי ראשון בספטמבר
רק מזכירה שהמורים המסכנים שמקריבים שבוע מחופשתם, מקבלים אותו חזרה בכל מיני זמנים יותר משתלמים כמו למחרת איסרו חג פסח, ערב פסח וכיו"ב. הם לא מלמדים יום אחד יותר מעמיתיהם החילוניים.
 
חברה, נא להפסיק לדאוג לגננות.הן זן נכחד. בהרבה סמינרים המגמה הזאת נסגרה ואנחנו לקראת שוקת שבורה לחינוך ילדינו. כמו בחינוך הכללי... רק מי שהיא עם לקות למידה משמעותית תסכים לעבוד בתחום הזה.
 
בקיצור אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש למה רק אצלנו
כנראה שאנחנו פחות חרדים לממון של האחר
 
חברה, נא להפסיק לדאוג לגננות.הן זן נכחד. בהרבה סמינרים המגמה הזאת נסגרה ואנחנו לקראת שוקת שבורה לחינוך ילדינו. כמו בחינוך הכללי... רק מי שהיא עם לקות למידה משמעותית תסכים לעבוד בתחום הזה.
וזה גם בגלל שמנהלי העמותות "הישרים" עושקים אותם
 
האם התיכונים גם קבלו תקצוב קיטנות? אם כן, למה שילמנו על מחנה סכום מכובד?
ממש לא!
תיכון שמאד רצה יכל לעשות קיטנה הכוללת תגבור לימודי לצד פעילות חברתית.
ולקבל תקציב (שיוצא די זעום) גם לפעילויות וגם לתשלום למורים המתגברים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה