עושק הגננות ברשתות הגנים "החרדיות"

[חוה זילבר]

כמו למשל פיטורי עובדת בהריון. כן, הוא החתים אותה לפני זה שהוא יוכל לפטר אותה בכל מצב

זה לא תקף, החתמה הזאת,

 

[לבן]

יתכן שכן. עד לרגע שבו ה' מושיע אותן והן בורחות מהמשרד לחברה.
אבל לפעמים לוקח זמן עד שמגיעה הישועה...

איך דבורי גולובנציץ כתבה פעם?

יש כאלו שבוחרים להחנק עד שהפרה תמות ורק אז קונים חדשה או מחרשה, האומץ האמיתי הוא לדחוף את הפרה לבד לתהום...

לצערי, יש אנשים והרבה שמגבילים וכובלים את עצמם בכח מהפחד להתקדם ולעשות שינויים. אפר לראות אנשים שיש להם את כל הפוטנציאל והפאשרות להרוויח יותר והם רק יושבים ומיללים על מר גורלם. רואת חשבון שמקבלת פחות מ50 ש"ח לשעה צריכה לעשות חשבון נפש טוב עם עצמה ולקבל ייעוץ מקצועי ועסקי כי זו תקיעות אמיתית.

 

[Ruti Kepler]

אני מניחה את ההנחות הבאות - יכול להיות שאני טועה, אם כן תקנו אותי אבל בלי להתקיף בבקשה.

א. למשפחה חרדית יש יותר הוצאות ביחס להכנסות ממשפחה חרדית.
ב. למעסיק חרדי לא אמורות להיות יותר הוצאות ביחס להכנסות ממעסיק חילוני.
ג. אישה חרדית שתצטרך לשלם לבייבי סיטר 30 שח לשעה - בייביסיטר יהפוך להיות מותרות, והיא תשתמש בזה רק בלית ברירה.
ד. מעסיק חרדי לא מעסיק עובדות חרדיות בשביל לגמול חסדים - זה צורך שלו ולא מותרות.

זה יכול להסביר קצת את ההבדל בין תשלום חצי מחיר לבייבי סיטר לבין תשלום שכר מינימום - ויותר גרוע - התעלמות מחוקים לטובת העובדים, על ידי מעסיק חרדי.

לא דיברנו על התעלמות מחוקים, אלא אך ורק על תשלום שכר נמוך.

את א' לא הבנתי.
ב' אז מה? ממתי משלמים לעובדים לפי הכנסות המעסיק? ההכנסות שייכות למעסיק, לא לעובדים. (ולגבי הכנסות המעסיק החרדי, תלוי מאד באיזה תחום הוא עובד. יש בהחלט תחומים שבהם מחירי השירותים במגזר החרדי נמוכים יותר, וממילא גם ההכנסות).
ג'. נו, ואם? זה רק מגדיל את השאלה שלי - לא די שהאשה החרדית 'מנצלת' כביכול את הבייביסיטר ב-15 ש"ח לשעה, היא עוד עושה את זה בשביל מותרות? (שהרי לדבריכם, אם המחיר יעלה, יקחו בייביסיטר רק לצורך. כלומר, היום לוקחים בייביסיטר בשביל מותרות?)
ד', אף אחת לא מעסיקה בייביסיטר כדי לגמול חסדים. והצורך של המעסיק בעובדים, לא תמיד שונה מהצורך של אשה בבייביסיטר.
גם הוא יכול, למשל, לשבת בחנות כל היום במקום לשכור עובד.

 

[רפ]

זה לא תקף, החתמה הזאת,

זה לא תקף לפי חוקי המדינה,
לפי ההלכה יש לזה תוקף, בוודאי.

 

[לבן]

אני מניחה את ההנחות הבאות - יכול להיות שאני טועה, אם כן תקנו אותי אבל בלי להתקיף בבקשה.

א. למשפחה חרדית יש יותר הוצאות ביחס להכנסות ממשפחה חרדית.
ב. למעסיק חרדי לא אמורות להיות יותר הוצאות ביחס להכנסות ממעסיק חילוני.
ג. אישה חרדית שתצטרך לשלם לבייבי סיטר 30 שח לשעה - בייביסיטר יהפוך להיות מותרות, והיא תשתמש בזה רק בלית ברירה.
ד. מעסיק חרדי לא מעסיק עובדות חרדיות בשביל לגמול חסדים - זה צורך שלו ולא מותרות.

זה יכול להסביר קצת את ההבדל בין תשלום חצי מחיר לבייבי סיטר לבין תשלום שכר מינימום - ויותר גרוע - התעלמות מחוקים לטובת העובדים, על ידי מעסיק חרדי.

א. מה???
ב. נכון.
ג. תלוי אם זה שווה לה אם היא מרוויחה 80 ש"ח וגם אם היא מרוויחה 40 לשעה זה לפעמים יכול להיות אפילו מאד שווה לה. במידה וזה חד פעמ.
ד. נכון.

אולי זה מסביר למה מועסקות אסרטיביות שיודעות לעשות שיקולי הפסד ורווח ואפילו להפסיד פעם כסף של שעת עבודה כדי להוכיח רצינות ולבוא למשרד- שוות בסוף יותר למעסיק ואפילו זוכות להעלאה במשכורת.

 

[לבן]

זה לא תקף לפי חוקי המדינה,
לפי ההלכה יש לזה תוקף, בוודאי.

ממש לא ברור שלפי ההלכה יש תוקף למעסיק שמחתים נשים בכח על חוקים דרקוניים כדי לעשוק אותן.

 

[Ruti Kepler]

כמו למשל פיטורי עובדת בהריון. כן, הוא החתים אותה לפני זה שהוא יוכל לפטר אותה בכל מצב

אם היא התקבלה מלכתחילה רק לתקופת נסיון, עם חוזה לתקופת נסיון בלבד, אפשר לפטר אותה חוקית.

 

[חוה זילבר]

בעידן שחוזה הוא מותרות
שהמעביד מנסח רק כשהוא מעונין לפטר

זה לא תקף!

אני מכירה מישהי שפוטרה כך בהריון(בחודש שביעי) והמעסיק נתן לה כמה עשרות אלפים פיצויים!

 

[Natan Galant]

מה מאיים עליהם?

כותרת שלילית ביומונים החרדיים. רק וזה ולא שום דבר אחר.
(וההוכחה היא הרצון העמוק שלהם לקבל שם כל יום קרדיטים. משמע זה המניע שלהם)

פעם פעם לפני שעבדתי בתקופה שלמדתי גרפיקה-עבדתי כסייעת בגן ו--
קבלתי מינימום והתחייבתי להעביר מעשרות למוסד.

סוף סוף מישהו עם קצת אומץ... אנא מכם- אתם זוכרים את אחוז המעשרות מכלל המשכורת? (בכולל בו למדתי בעבר די החתימו את האברכים על הסדר 'מקסים'- את המעשרות הם משלמים מראש, בחזרה לקופת הכולל...)

גם פה, המשכורות בהייטק אצל המעסיקים החרדים נמוכים בצורה מחפירה ממש.
ניצול מזעזע של נשים חרדיות שלא רוצות לעבוד במקום עבודה חילוני

היו פה דיונים על זה. המסקנה היא שזה לא חד משמעי בגלל הילודה הגבוהה שלא מצדיקה תשלום גבוה כמקובל בענף.

השאלה מהו ניצול.
בערים חילוניות, משלמים 30 ש"ח לבייביסיטר.
בחרדיות מרכזיות, 15.
בשכונות חרדיות פשוטות יותר, 12.

אם את משלמת לבייביסיטר שלך 12 לשעה, האם את נצלנית?
ואם 15?
מה היא אשמה שהיא רוצה לעבוד בבית חרדי? בגלל זה היא אמורה לקבל חצי מחיר?

<השאלה רטורית>

נקודה נכונה. מן הסתם לנצל ביביסיטר זה לשלם לה 10 שקל.

אני מניחה את ההנחות הבאות - יכול להיות שאני טועה, אם כן תקנו אותי אבל בלי להתקיף בבקשה.

א. למשפחה חרדית יש יותר הוצאות ביחס להכנסות ממשפחה חרדית.
ב. למעסיק חרדי לא אמורות להיות יותר הוצאות ביחס להכנסות ממעסיק חילוני.
ג. אישה חרדית שתצטרך לשלם לבייבי סיטר 30 שח לשעה - בייביסיטר יהפוך להיות מותרות, והיא תשתמש בזה רק בלית ברירה.
ד. מעסיק חרדי לא מעסיק עובדות חרדיות בשביל לגמול חסדים - זה צורך שלו ולא מותרות.

זה יכול להסביר קצת את ההבדל בין תשלום חצי מחיר לבייבי סיטר לבין תשלום שכר מינימום - ויותר גרוע - התעלמות מחוקים לטובת העובדים, על ידי מעסיק חרדי.

א- ???
ב- יש לו הרבה פחות הוצאות.
ג- נכון בהחלט, כל רמת המחיה נמוכה יותר. ומכאן המחיר הנמוך לביביסטר ולמטפלות וכו'.
ד- למה פתחת את זה, למה??.... זאת הנקודה הכי כואבת, שממנה נובע כנראה כל העוולות המדוברות כאן באשכול. המעסיק החרדי הממוצע מסתכל על המשכורת שהוא משלם כ'חסד' ולא כמשכורת שהוא משלם לעובד/ת שבזכותו/ה יש לו הכנסות רבות. עניין של גישה.

הסוף לא לעניין,
וכי האשה עובדת בשביל עצמה, כל אשה עובדת בשביל לפרנס את המשפחה, אם עושקים את העובדת עושקים את כל המשפחה כולל הבעל והילדים.

נכון, אבל יש לי תחושה שעם כל הכבוד לנציגנו החרוצים בכנסת, יש דברים שנשים סובלות מהן ורק ח"כית- אישה- יהיה לה מספיק אכפת מזה בשביל לנסות להיאבק עבורן. דברים שלא ממש מטרידים את הנציגים הגברים שלנו, ובצדק מסויים מבחינתם.

***זהו**

 

[y&m]

הרבה פעמים עודף החוקים שנועד להגנת האשה, לבסוף דווקא פוגע בה.

אשה חרדית יכולה להיות רוב הזמן בהריון או אחרי לידה בשנות ה 20-35.
מה שמניח את המעסיק בפינה ולא מאפשר לו לפטר אותה במקרים בהם העסקה שלה פוגעת בעסק או לא משתלמת לו. (קשיים כלכליים למשל) נכון שבמקור החוק בא למנוע פיטורי אשה בשל מצבה. בפועל נכנסים תחתיו עוד הרבה מאד מקרים.

באופן אישי אני מודעת למעסיקים שנמנעים מהעסקת נשים נשואות בשלב זה, עקב היותם שבעי לקח.

 

[ציבי פרקל]

ד- למה פתחת את זה, למה??.... זאת הנקודה הכי כואבת, שממנה נובע כנראה כל העוולות המדוברות כאן באשכול. המעסיק החרדי הממוצע מסתכל על המשכורת שהוא משלם כ'חסד' ולא כמשכורת שהוא משלם לעובד/ת שבזכותו/ה יש לו הכנסות רבות. עניין של גישה.




***זהו**

נכון לגמרי!!

 

[Ruti Kepler]

. זאת הנקודה הכי כואבת, שממנה נובע כנראה כל העוולות המדוברות כאן באשכול. המעסיק החרדי הממוצע מסתכל על המשכורת שהוא משלם כ'חסד' ולא כמשכורת שהוא משלם לעובד/ת שבזכותו/ה יש לו הכנסות רבות. עניין של גישה.

אולי אפשר לומר שיש גם סוג של עובד חרדי ממוצע, שיושב עם עיניים גדולות ומסתכל בקנאה על כל שקל שנכנס לכיס של המעסיק שלו. במקום לחשוב איך הוא (העובד) יכול להתפתח ולהרוויח, הוא רק עסוק בלהרגיש שהכסף של המעסיק שייך לו. והמעסיק, בחוצפתו, מעיז לתת לו רק חלק מזה - למרות שהוא (העובד) יושב בחנות כל יום! או במשרד! ועונה לטלפונים!

אז לא. ממש לא.

הכסף הוא של מי שהרוויח אותו. במקרה זה: המעסיק.
ולא של השכיר שבא לבצע עבודה בפרק זמן מסויים, בתשלום מוסכם מראש.
כל עוד הסכום המשולם הוא זה שסוכם עליו, והעבודה המתבצעת היא זו שסוכם עליה, אין כאן ניצול.

(נניח שיש לכם עוזרת בית שמוכנה לעבוד ב-40 ש"ח, ועוזרת ברמה זהה ב-50 ש"ח. מי מכאן ייקח את העוזרת היקרה יותר, רק כדי 'לא לנצל' את הזולה...? נו באמת. די עם ההיתממות).

 

[נתין]

נו באמת. די עם ההיתממות).

נכון שכל אחד רוצה להיות מנהל, אבל תמיד יהיו שכירים וגננות, ומגיע להם את הזכויות המינימליות הקבועות בחוק.
כשיש דפוס פעולה של ניצול מצחין במגזר שלם ואין מי שיוקיע את העוול ברבים, זו תעודת עניות לכל הציבור. בושה.
נו באמת, די עם ההיתממות.

 

[Ruti Kepler]

נכון שכל אחד רוצה להיות מנהל, אבל תמיד יהיו שכירים וגננות, ומגיע להם את הזכויות המינימליות הקבועות בחוק.
כשיש דפוס פעולה של ניצול מצחין במגזר שלם ואין מי שיוקיע את העוול ברבים, זו תעודת עניות לכל הציבור. בושה.
נו באמת, די עם ההיתממות.

שום היתממות.
ודאי שיש ניצול במוסדות החינוך. מישהו אמר שלא?

כל מה שביקשתי היה למקד את התלונות. כי זעם בנוסח 'מנצלים אותי! נותנים לי שכר מינימום!' לא ישיג את מטרתו.

מכריחים אותך להחזיר מעשר במזומן למוסד? זה ניצול, וגם לא חוקי.
מכריחים אותך לשטוף את הגן למרות שזה לא בהגדרות התפקיד? זה ניצול.
לא נותנים לך תוספת שמגיעה לך חוקית, כמו הבראה? זה ניצול.

אבל אם מבקשים ממך לבוא בל"ג בעומר, בתשלום מלא, זה אינו ניצול. זה אפילו לא בן דוד של ניצול.
אם משלמים לך פחות ממה שהיית רוצה, או פחות ממה שחילוני משלם, זה לא ניצול, כל עוד אין חובה חוקית לשלם יותר.
אם מבקשים מהוד מעלתך להגיע בזמן, ומנכים לך מהמשכורת על כל דקה של איחור, זה לא ניצול. זה הגיון פשוט.

וכך הלאה.

 

[Ruti Kepler]

ולעניין הסייעות, השאלה פשוטה:
האם סייעת, גם במוסד פרטי של עמותה, מוגדרת כ'עובדת הוראה', לעניין כל זכויות התקשי"ר (תקנון שירות של עובדי המדינה, שמורחב גם לעובדים נוספים במוסדות מתוקצבים)?

אם כן, היא זכאית לחופשים ושאר הטבות שניתנות לגננות.
אם לא, היא לא זכאית להטבות, ודינה ככל עובד אחר במשק, שעובד 5-6 ימים בשבוע, 12 חודשים בשנה, פרט לחגים ולחופשה שנתית מצומקת.

 

[Natan Galant]

אולי אפשר לומר שיש גם סוג של עובד חרדי ממוצע, שיושב עם עיניים גדולות ומסתכל בקנאה על כל שקל שנכנס לכיס של המעסיק שלו. במקום לחשוב איך הוא (העובד) יכול להתפתח ולהרוויח, הוא רק עסוק בלהרגיש שהכסף של המעסיק שייך לו. והמעסיק, בחוצפתו, מעיז לתת לו רק חלק מזה - למרות שהוא (העובד) יושב בחנות כל יום! או במשרד! ועונה לטלפונים!

אז לא. ממש לא.

הכסף הוא של מי שהרוויח אותו. במקרה זה: המעסיק.
ולא של השכיר שבא לבצע עבודה בפרק זמן מסויים, בתשלום מוסכם מראש.
כל עוד הסכום המשולם הוא זה שסוכם עליו, והעבודה המתבצעת היא זו שסוכם עליה, אין כאן ניצול.

(נניח שיש לכם עוזרת בית שמוכנה לעבוד ב-40 ש"ח, ועוזרת ברמה זהה ב-50 ש"ח. מי מכאן ייקח את העוזרת היקרה יותר, רק כדי 'לא לנצל' את הזולה...? נו באמת. די עם ההיתממות).

הגב' קפלר.
עקרונית יש צדק בדברייכם.
עם זאת מספיק לקרוא את תגובת סלקום (יש לי חולשה לחברה הזו, מודה) למיליון תביעות נגדה, של לקוחות זועמים ושל עובדים עשוקים.
תמיד זאת אותה התשובה: לא טוב לך? תתפטר. אם אתה עובד המשמעות היא שאתה מסכים לעבוד בתנאים X.
משום מה בית המשפט לא ממש השתכנע מהטיעון.

האם בגלל שאין לה ברירה לכן מותר לקצץ לה בשכרה ולעשוק אותה על ימין ועל שמאל? (לא מאמין שגם לוקחים ממנה מעשרות בחזרה, פשוט לא מסוגל להאמין לזה)

 

[Natan Galant]

שום היתממות.
ודאי שיש ניצול במוסדות החינוך. מישהו אמר שלא?

כל מה שביקשתי היה למקד את התלונות. כי זעם בנוסח 'מנצלים אותי! נותנים לי שכר מינימום!' לא ישיג את מטרתו.

מכריחים אותך להחזיר מעשר במזומן למוסד? זה ניצול, וגם לא חוקי.
מכריחים אותך לשטוף את הגן למרות שזה לא בהגדרות התפקיד? זה ניצול.
לא נותנים לך תוספת שמגיעה לך חוקית, כמו הבראה? זה ניצול.

אבל אם מבקשים ממך לבוא בל"ג בעומר, בתשלום מלא, זה אינו ניצול. זה אפילו לא בן דוד של ניצול.
אם משלמים לך פחות ממה שהיית רוצה, או פחות ממה שחילוני משלם, זה לא ניצול, כל עוד אין חובה חוקית לשלם יותר.
אם מבקשים מהוד מעלתך להגיע בזמן, ומנכים לך מהמשכורת על כל דקה של איחור, זה לא ניצול. זה הגיון פשוט.

וכך הלאה.

אבחנות נכונות.

 

[Ruti Kepler]

האם בגלל שאין לה ברירה לכן מותר לקצץ לה בשכרה ולעשוק אותה על ימין ועל שמאל? (לא מאמין שגם לוקחים ממנה מעשרות בחזרה, פשוט לא מסוגל להאמין לזה)

לקצץ בשכרה - כן, בתנאים הקבועים בחוק (כדין הרעת תנאים, וכל עוד השכר לא פוחת מהמינימום או מהוראות חוק רלוונטי אחר).
לעשוק - לא.
לעשוק על ימין ועל שמאל - ודאי שלא.

 

[טברייני]

נכון, אבל יש לי תחושה שעם כל הכבוד לנציגנו החרוצים בכנסת, יש דברים שנשים סובלות מהן ורק ח"כית- אישה- יהיה לה מספיק אכפת מזה בשביל לנסות להיאבק עבורן. דברים שלא ממש מטרידים את הנציגים הגברים שלנו, ובצדק מסויים מבחינתם.

***זהו**

יש לי תחושה שעם כל הכבוד לשליח ציבור בימים נוראים בבית כנסת, אם זה היה אישה היה שם הרבה יותר רגש... (חס וחלילה)

 

[מנגנת]

איך דבורי גולובנציץ כתבה פעם?

יש כאלו שבוחרים להחנק עד שהפרה תמות ורק אז קונים חדשה או מחרשה, האומץ האמיתי הוא לדחוף את הפרה לבד לתהום...

לצערי, יש אנשים והרבה שמגבילים וכובלים את עצמם בכח מהפחד להתקדם ולעשות שינויים. אפר לראות אנשים שיש להם את כל הפוטנציאל והפאשרות להרוויח יותר והם רק יושבים ומיללים על מר גורלם. רואת חשבון שמקבלת פחות מ50 ש"ח לשעה צריכה לעשות חשבון נפש טוב עם עצמה ולקבל ייעוץ מקצועי ועסקי כי זו תקיעות אמיתית.

מאוד מאוד נכון.

עכשיו תלבישי את הפסקה החכמה הזאת, במקום על רואת חשבון, על גננת עשוקה.