עזרה בפירסום מגבית

[יעל]

ישיבה לבחורים רגילים ומוכשרים שהמסגרת הישיבתית הרגילה לא מתאימה להם,
פונתה משיטחה ועומדת בפני סגירה בשיא פריחתה.
כחלק מנסיונות ההצלה נתרם שטח פרסום בעיתון יתד יום שלישי כדי לפרסם מגבית מיוחדת להצלת הישיבה,
וכאן אני פונה להתיעץ איתכם.
חשבנו לכתוב "פתח לנו שער בעת נעילת שער" על רקע שמש שוקעת.
ולצרף מכתב מאם של אחד הבחורים, בו היא מתארת איך הישיבה בנתה את בנה מחדש.
יש גם הסכמות מגדו"י.
אשמח לשמוע האם הכיוון נכון, או רעיונות נוספים.
תודה מראש.

 

[בנים]

כותרת קצת מינורית.

נסי משהו יותר דרמטי באותיות אדומות: ישיבה בסכנת סגירה!

 

[יעל]

האם הכיוון נכון?
(לא להתיחס לקטע העיצובי, זו אפילו לא סקיצה)
ואמור להכנס גם מכתב עם חתימה מהרב שטיינמן
תודה על כל עזרה בנושא.
תתיחסו גם לאותיות הקטנות.. צריך לשנות את הניסוח אבל זה הרעיון של מה שצריך להיות כתוב.

 

[קופיריטרית]

כותרת קצת מינורית.

נסי משהו יותר דרמטי באותיות אדומות: ישיבה בסכנת סגירה!

אני חושבת שלאור המצב הקשה במדינת ישראל, שיתכן מאד שכל הישיבות בסכנת סגירה, אם זו תהיה הכותרת, אנשים לא יקלטו את הדחיפות להצלת הישיבה הספציפית הזו וזה יראה כעוד 'קול קורא' להצלת עולם הישיבות...
לכן כדאי לחדד עוד את הכותרת ולגעת ברגש של האנשים, משהו כמו: אין להם היכן ללמוד... וכדומה
[כמובן שזה רק דוגמה ולא משפט מלוטש, נא לקחת בהתאם...]
[וכמובן, כמו תמיד, גם כאן דרוש חשיבה רצינית ויסודית מה יניע אנשים לפתוח ליבם דוקא למקרה זה.]
בהצלחה.

 

[לאה#]

כפי שידוע לכולנו, רגש מניע הרבה יותר מהר ויותר טוב מכל טיעון שכלי.
כשאנחנו רוצים תרומה עלינו ׳לדרוך׳ אצל הצרכן רגש חזק מאוד של ׳רצון לעזור׳.
הבעיה היא שהרגש הזה נמצא ברמה שניה של רגשות, שקשה להגיע אליהם באופן ישיר. הם מתעוררים על ידי ׳דריכת׳ רגשות אחרים ומונעים כרגש משני.
רגש חמלה ברמה מאוד גבוהה יכול להניע את הרצון לעזור. גם הזדהות ברמה ממש עמוקה יכול להביא תוצאה כזו. אבל צריך מינון גבוה מאוד של הרגשות האלה. לעומת זאת, אם נדרוך שני רגשות שכנים ל׳רצון לעזור׳ נוכל לתקוף אותו משני כיוונים ולעורר אותו יותר בקלות. כך השילוב של הזדהות-חמלה (חמלה ללא הזדהות או הזדהות ללא חמלה יביאו אפקט חלש יותר), חמלה-הערכה, הזדהות-חמלה, אהדה-פחד, הזדהות-פחד וכו׳.
בנוגע לפחד צריך להיזהר, שלא נגיע לפחד מעורר חרדה שיביא את הצרכן להדחקה, שזה סותר הזדהות ומרחיק מהרצון לעזור.
בנוגע לחמלה צריך להזהר שלא נגיע בטעות לרתיעה שזה גם סותר הזדהות ומרחיק מרצון לעזור.

כשאנחנו מדברים על שיווק רגשי, שזה נושא מורכב ביותר, אנחנו מתייחסים למיפוי רגשות. גם למיפוי של רגשות שנדרכים באופן משני. לאן יזרוק אותי המשפט פתח לנו שער וכו׳? בתקופה המתאימה בשנה הוא אולי יעורר אימת דין ברמה נמוכה. כעת הוא יעורר הנאה מההברקה. זה לא רגש שהיינו רוצים לעורר, בכלל לא. הוא מרחיק אותנו מסט הרגשות הרצוי.

בכלל, בקמפיינים של תרומות, אם אין רצון לעורר אהדה ולפעמים הערכה (רצון מושכל, לא סתם חשק פתאומי) רצוי שלא להבריק יותר מידי. ההנאה לא מתיישבת טוב עם פחד, חמלה או הזדהות, שכנים קרובים של רצון לעזור.

ישיבה בסכנת סגירה דורך חזק מאוד פחד. זה מצוין. צריך להוסיף לזה עוד אחד מהרגשות שהבאתי לעיל (אהדה או הזדהות יוכל המכתב להביא, לפי הניסוח שלו) ותצטרכו לסגור את זה היטב ולאחד במודעה.

ועוד הערה אחרונה: כדי לעורר את הרגש באופן נכון אנחנו נזהרים מאוד שלא להזכיר אותו במודעה (הלם ותדהמה ברחובות קריה, מעולם לא הכניס אדם להלם וגם לא הדהים אף אחד), אלא להכניס לאווירה ע״י יצירת סיטואציה בויזואל, במילים או בשימוש בקונוטציות ובמטפורות נכונות.

בעזרת השם, כשיהיה רגוע יותר במשרד החדש שלנו אוכל להרחיב יותר על כל נושא השיווק הרגשי ונגזרותיו. ׳המתמטיקה של הרגש׳ זה אחד הדברים שאנו מחדשים, בין השאר, והוא נותן לנו הרבה כוח מעשי להביא לתוצאות מדויקות יותר.

 

[לאה#]

עכשיו אני רואה את מה שהעלית...
הכותרת סוגרים לנו את הישיבה מעוררת הזדהות ומעט חמלה. אין כבר בכלל פחד. זה בסדר, רק לא מספיק. תלחצי על שני הרגשות האלה עוד ועוד במכתב.
תחילת המכתב במילים ׳פניה נרגשת׳ הוא קריאת הרגש בשמו, ומנטרל רגשות אוטומטית. תדברי במילים פשוטות, שיתנו יותר הזדהות, כמו הכותרת שלך. לא קראתי את כולו, בכל מקרה.
גם האורך שלו לא חייב להיות ארוך כל כך. אם את רוצה לעורר הזדהות לכי על גובה העיניים, פשוט, יוצא מהלב, בלי סופרלטיבים ועוד. הכי כן ואמיתי.

הכחול שחור הזה גם כן מנוכר מעט. תכניסי עוד צבע נוסף, קצת פחות חגיגי ויותר נעים ופשוט.

זה טוב. עוד קצת עבודה וזה יהיה מצוין.

לגבי הנעה לפעולה - גם היא חסרה כאן. ועוד משהו - יתכן שמלכתחילה היה כדאי לבחור סט רגשות פחות משומש (כמעט כל המודעות להתרמה משתמשות בסט הזה) אבל מכיון שכך בחרת - תדרכי אותן חזק!

בהצלחה.

 

[אלי אלימלך]

כפי שידוע לכולנו, רגש מניע הרבה יותר מהר ויותר טוב מכל טיעון שכלי.
כשאנחנו רוצים תרומה עלינו ׳לדרוך׳ אצל הצרכן רגש חזק מאוד של ׳רצון לעזור׳.
הבעיה היא שהרגש הזה נמצא ברמה שניה של רגשות, שקשה להגיע אליהם באופן ישיר. הם מתעוררים על ידי ׳דריכת׳ רגשות אחרים ומונעים כרגש משני.
רגש חמלה ברמה מאוד גבוהה יכול להניע את הרצון לעזור. גם הזדהות ברמה ממש עמוקה יכול להביא תוצאה כזו. אבל צריך מינון גבוה מאוד של הרגשות האלה. לעומת זאת, אם נדרוך שני רגשות שכנים ל׳רצון לעזור׳ נוכל לתקוף אותו משני כיוונים ולעורר אותו יותר בקלות. כך השילוב של הזדהות-חמלה (חמלה ללא הזדהות או הזדהות ללא חמלה יביאו אפקט חלש יותר), חמלה-הערכה, הזדהות-חמלה, אהדה-פחד, הזדהות-פחד וכו׳.
בנוגע לפחד צריך להיזהר, שלא נגיע לפחד מעורר חרדה שיביא את הצרכן להדחקה, שזה סותר הזדהות ומרחיק מהרצון לעזור.
בנוגע לחמלה צריך להזהר שלא נגיע בטעות לרתיעה שזה גם סותר הזדהות ומרחיק מרצון לעזור.

כשאנחנו מדברים על שיווק רגשי, שזה נושא מורכב ביותר, אנחנו מתייחסים למיפוי רגשות. גם למיפוי של רגשות שנדרכים באופן משני. לאן יזרוק אותי המשפט פתח לנו שער וכו׳? בתקופה המתאימה בשנה הוא אולי יעורר אימת דין ברמה נמוכה. כעת הוא יעורר הנאה מההברקה. זה לא רגש שהיינו רוצים לעורר, בכלל לא. הוא מרחיק אותנו מסט הרגשות הרצוי.

בכלל, בקמפיינים של תרומות, אם אין רצון לעורר אהדה ולפעמים הערכה (רצון מושכל, לא סתם חשק פתאומי) רצוי שלא להבריק יותר מידי. ההנאה לא מתיישבת טוב עם פחד, חמלה או הזדהות, שכנים קרובים של רצון לעזור.

ישיבה בסכנת סגירה דורך חזק מאוד פחד. זה מצוין. צריך להוסיף לזה עוד אחד מהרגשות שהבאתי לעיל (אהדה או הזדהות יוכל המכתב להביא, לפי הניסוח שלו) ותצטרכו לסגור את זה היטב ולאחד במודעה.

ועוד הערה אחרונה: כדי לעורר את הרגש באופן נכון אנחנו נזהרים מאוד שלא להזכיר אותו במודעה (הלם ותדהמה ברחובות קריה, מעולם לא הכניס אדם להלם וגם לא הדהים אף אחד), אלא להכניס לאווירה ע״י יצירת סיטואציה בויזואל, במילים או בשימוש בקונוטציות ובמטפורות נכונות.

בעזרת השם, כשיהיה רגוע יותר במשרד החדש שלנו אוכל להרחיב יותר על כל נושא השיווק הרגשי ונגזרותיו. ׳המתמטיקה של הרגש׳ זה אחד הדברים שאנו מחדשים, בין השאר, והוא נותן לנו הרבה כוח מעשי להביא לתוצאות מדויקות יותר.

CKUH

הריכוז שלי התפזר לכל עבר מרוב מתמטיקה רגשית.

הנס הוא שאני יודע שמי שיסמוך עליך, יש לו על מה.

 

[לאה#]

CKUH

הריכוז שלי התפזר לכל עבר מרוב מתמטיקה רגשית.

הנס הוא שאני יודע שמי שיסמוך עליך, יש לו על מה.

אויש.
כנראה שאסור להגיב בפרוג תוך מענה לעוד אימיילים דחופים וכמה שיחות טלפון, שניה לפני שנכנסת לפגישה.
מצד שני - זו הסיבה שהשביתה אותי בתקופה האחרונה וזה גם לא היה כיף.
בקיצור - זה מה יש עכשיו. יום אחד אערוך את זה כהוגן ואהיה ברורה יותר. בעזרת השם אז אפתח אשכול נפרד על הנושא.

 

[אלי אלימלך]

בעזרת השם אז אפתח אשכול נפרד על הנושא.

כבר הרווחנו כאן.

 

[יעל]

..

אשמח לקבל חוו"ד נוספת לאחר השינויים

 

[מטאור]

סליחה שאני תופסת טרמפ על האשכול הזה...
תגובתה של ckuh מצויינת, לקרוא וליישם.
רציתי לשתף אתכם בתהליך של פרסום חוצות של ארגון צדקה. הבריף שלהם הטריד את מנוחתי ב 48 השעות האחרונות והיה נראה שאין מוצא.
הלקוח ביקש משהו בעוצמה לא פחותה מזו של "אמא הבטחת לנו עוף לשבת". שברתי את ראשי, אכלתי עפרונות, ולא עלה במוחי שום דבר מרטיט יותר מזה. בסופו של דבר החלטתי שאני הולכת לישון (הגיע כבר 3:00 בלילה) וקמה עם הרעיון הראשון שצץ לי בבוקר. כל הלילה חלמתי על ילדים רעבים. בבוקר שאלתי את עצמי מה עושה ילד רעב שמחכה לארוחת צהריים שמתמהמהת. עניתי לעצמי שכנראה הוא מתחיל להכין שעורי בית. כך התחלתי לדמיין את התסכול שלו תוך כדי הכנת השיעורים, ומכאן הגעתי לעפרונות האכולים ולחידודים בצלחת. התיישבתי לבצע את הרעיון וברוך השם הלקוח אהב את זה. אחרי ששלחתי סוףסוף לדפוס, חשבתי על כך שרגש אמיתי הוא דבר שקשה לייצר אם משתמשים בחשיבה יותר מידי. רק כשהתחלתי להפעיל את הרגש שלי הגעתי לתוצאה משביעת רצון. בהצלחה לכל מי שמתמודד עם פרסומים של כל המגביות למיניהם...