עזרה דחופה! האם: "מבפנים" זו מילה תקנית?

[שיבת ציון]

הרי: "בפנים"- "בתוך פנים". אולי כפי שאי אפשר לומר: "מבדרך", גם: "מבפנים" זו מילה לא תקנית שהשתרשה בשפה?
אשמח לעזרה באופן די דחוף.
תודה רבה.

 

[איש כתום]

לא יודע עם 'מבדרך' זה סותר.
דרך היא מקום שנמצאים 'עליה'. ולא מקום שנמצאים 'בתוכו'.
אולי באמת 'מבפנים' של הדרך זה גם תקין...

 

[שיבת ציון]

לא יודע עם 'מבדרך' זה סותר.
דרך היא מקום שנמצאים 'עליה'. ולא מקום שנמצאים 'בתוכו'.
אולי באמת 'מבפנים' של הדרך זה גם תקין...

תודה על התגובה!
נכון. אם כך, "מבדרך" זו לא דוגמא טובה.
אז: "מבחוץ". בתורה כתוב: "מבית ומחוץ תצפנו". אם כך, האם יש להגיד גם: "מפנים" ולא: "מבפנים"?

 

[איש כתום]

אז: "מבחוץ". בתורה כתוב: "מבית ומחוץ תצפנו". אם כך, האם יש להגיד גם: "מפנים" ולא: "מבפנים"?

עדיין לא אותו דבר.
כי שם זה לא מישהו שהגיע ממקום שהוא בחוץ, אלא 'מצד חוץ'.
פה זה מה-בחוץ, מישהו שהגיע מהמקום שהוא בחוץ.

 

[שיבת ציון]

עדיין לא אותו דבר.
כי שם זה לא מישהו שהגיע ממקום שהוא בחוץ, אלא 'מצד חוץ'.
פה זה מה-בחוץ, מישהו שהגיע מהמקום שהוא בחוץ.

זה לא דומה ל"פנים"? גם "פנים" זהו לא מקום מוגדר אלא: "מצד פנים".

 

[איש כתום]

זה לא דומה ל"פנים"? גם "פנים" זהו לא מקום מוגדר אלא: "מצד פנים".

נכון.
לכן בפסוק הנ"ל כתוב 'מבית' ולא 'מבבית'.

 

[איש כתום]

זה נקרא שהוא צודק?

 

[שיבת ציון]

נכון, תודה.
ובתאור עיצוב פנימי: "לעצב מבפנים", האם תקין?
או שכאן כן צריך לשנות ל: "מפנים"?
תודה רבה.

 

[איש כתום]

'לעצב בפנים' נראה לי

 

[שיבת ציון]

'לעצב בפנים' נראה לי

תודה רבה!

 

[חגי פאהן]

לא שמעתי אנשים אומרים "מפנים".
במשנה מופיע 19 פעמים "מבפנים" ולא פעם אחת "מפנים".

 

[בראש מילה]

השאלה סקרנה אותי. אז שאלתי את האקדמיה ללשון עברית, כי סקרן אותי גם מה יגידו שם. וזו התשובה הפשוטה שקיבלתי:

אפשר להשתמש במילים 'מבפנים', 'מבחוץ'.

התופעה של הוספת מילת היחס מן למילות יחס רווחת במקורות ומתועדת כבר במקרא:
'וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹתֿ כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן' (מלכים א ו, כט).
'וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד' (שמות כח, כז).
'חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים' (בראשית ז, כ).

 

[שיבת ציון]

השאלה סקרנה אותי. אז שאלתי את האקדמיה ללשון עברית, כי סקרן אותי גם מה יגידו שם. וזו התשובה הפשוטה שקיבלתי:

אפשר להשתמש במילים 'מבפנים', 'מבחוץ'.

התופעה של הוספת מילת היחס מן למילות יחס רווחת במקורות ומתועדת כבר במקרא:
'וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹתֿ כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן' (מלכים א ו, כט).
'וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד' (שמות כח, כז).
'חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים' (בראשית ז, כ).

וואו, תודה על התשובה המפורטת!