התייעצות עזרה דחופה! ילד בגמילה- עושה לנו בית ספר!! וכמה זמן סביר לא לשלוח לגן?

  • הוסף לסימניות
  • #1
התחלנו ביום ראשון תהליך גמילה עם ילד בן שלוש בדיוק.
הילד עושה לנו בית ספר :)

היום היום הרביעי לגמילה (נגמר)- פעם אחת הילד לא עשה בשרותים, הכל בחוץ.
כשמזכירים לו ללכת לשרותים (בערך כל חצי שעה) הוא לא מעוניין, לא מוכן, תמיד הוא "לא צריך".

הוא עושה בריצפה- גם ליד ילדים, ולא מתבייש בזה...

חשבתי ילך לגן הוא יתבייש יותר- לא עזר, מה עוד שהגננת לא מעוניינת לקבל אותו (שלושה ימים בבית- כמה עוד צריך להישאר איתו לפני ששולחים לגן?!)

חייבת לציין שמדובר בילד חכם ופיקח במיוחד.

הצילו- אני מיואשת.

עזרות והמלצות יתקבלו בברכה ובתודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
קודם כל- בהצלחה!!!

כותבת את דעתי בלבד. אז אם לא נשמע לך, תעברי הלאה---:)
(מניסיון של 3 ילדים, ועוד אחת בדרך לגמילה)
מאוד יכול להיות שהתהליך התחיל לא טוב והידרדר לשם.
הילד לא רוצה?
רדו מזה.
אולי הוא מזהה שאפשר ללחוץ עליכם בדבר הזה.
אני הייתי מרפה לגמרי,
וחוזרת רק כשהילד יבקש, ירצה וירוץ לזה.
וזה יכול להיות ממש עוד מס' ימים.
ברגע שלא תלחצו עליו ותשחררו לגמרי אחריות.
פשוט להאמין שהוא יכול להיגמל ולהאמין שזה תהליך שלו!
ברגע שאתם נבהלים שהוא לא רוצה, ושהוא מפספס וכו'
הוא רוכב על זה ובאמת עושה לכם בית ספר....
אז תעצרו את זה,
ותתחילו את התהליך מהתחלה בצורה בריאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
וואי מתסכל...
מניסיון אצלי זה פשוט חייב להגיע מהרצון והמוטיבציה של הילד.
כמה לחץ היה לי לפני שהבן נכנס לגן חיידר והרבה סביבו במעון כבר היו גמולים .
ניסיתי שוב ושוב והוא פשוט לא היה בענין!
איך שהתחיל את גן החיידר, ממש בחסדי שמיים פתאום מעצמו רצה, נהיה לו מוטיבציה ופשוט נגמל ברגע בלי פיספוסים כמעט וגם לילה והכל!
מאחלת לכם הרבה הרבה הצלחה ושילך במהירות ובקלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אם אין לך אפשרות להישאר בבית פשוט תשלחי עם טיטול לגן ורק בבית שיהיה בלי
אם רוצים תהליך קצר וסופי,
חייבים להוציא את הטיטולים מהבית. לגמרי.
גם לא לגן.
פשוט
אין
יותר
טיטולים.

עכשיו פסח,
תעצרו הכל,
ותגמלו אותו בפסח... אז יש זמן בשפע.
אבל תוציאו את הטיטולים לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בלי לחץ אם לא הולך אז לא. אפשר להגמל גם אחרי גיל 3 עד החיידר עוד יש זמן.
אצלי לאחר 4 פעמים שניסיתי ולא הלך, בסוף הגננת הצדיקה עזרה לי וגמלה אותו אבל לא לגמרי והיה ממש קשה, עוד המשיך להרטיב בחיידר.
הלכתי למח אחד, עזר ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אם רוצים תהליך קצר וסופי,
חייבים להוציא את הטיטולים מהבית. לגמרי.
גם לא לגן.
פשוט
אין
יותר
טיטולים.

עכשיו פסח,
תעצרו הכל,
ותגמלו אותו בפסח... אז יש זמן בשפע.
אבל תוציאו את הטיטולים לגמרי.
לא אצל כולם זה עדיף ככה יש כאלה שאוהבים תהליכים,
ודווקא אני פעם חשבתי לגמול בחג שיש הרבה חופש ובסוף ירדתי מזה כי זה זמן שיוצאים ובאים ויותר קשה לילד שהרגע התחיל ללכת לשרותים ציבוריים בטיול, לי היה יותר נח בימי שגרה להישאר בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אם רוצים תהליך קצר וסופי,
חייבים להוציא את הטיטולים מהבית. לגמרי.
גם לא לגן.
פשוט
אין
יותר
טיטולים.

עכשיו פסח,
תעצרו הכל,
ותגמלו אותו בפסח... אז יש זמן בשפע.
אבל תוציאו את הטיטולים לגמרי.
אצלי זה לא עבד ככה,
אצל אחת מצוין אצל אחר- גמילה ארוכה אבל גם בלילה נגמל רק שנה אחרי- ובלי שעשינו משהו- דיברתי עם יועצת גמילה היא טענה שזה מאוד הגיוני ופיזיולוגי לחלוטין ולא כדאי לנסות בכח- כי זה יוצר חויית כישלון בעוד שזה פיזיולוגי כנראה ולא התנהגותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אם רוצים תהליך קצר וסופי,
חייבים להוציא את הטיטולים מהבית. לגמרי.
גם לא לגן.
פשוט
אין
מנסיון?! הרבה נסיון?!
גמלתי בלע"ר מספר דו ספרתי של ילדים ולא היה לנו יום בבית בלי טיטולים (עכשיו ב"ה צריך כבר לנכדים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מנסיון?! הרבה נסיון?!
גמלתי בלע"ר מספר דו ספרתי של ילדים ולא היה לנו יום בבית בלי טיטולים (עכשיו ב"ה צריך כבר לנכדים).
כמו שכתבתי לעיל.
בלי עין הרע שלושה ילדים. הרבה פחות מדו ספרתי :)
לא מתיימרת להיות מומחית.
רק יודעת שמה שעזר לי,
להחזיק "בראש" שלי את המחשבה שאין יותר בבית טיטולים.
וככה זה הלך מהר.
לא היה מקום להימרח עם זה ולחפש הקלות לברוח לטיטול.
פשוט אין וזהו.
וטכנית היו טיטולים בבית, כי ב"ה יש עוד תינוקות.
אבל מול הילד שנגמל התייחסתי כ"אין טיטולים".
מאמינה שיש הרבה גישות שונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
להחזיק "בראש" שלי את המחשבה שאין יותר בבית טיטולים.
אולי הוצאת הטיטולים מהבית, היתה זרז בשבילך ונתן לך כוח להתמיד. זה יכול בהחלט להיות רעיון טוב בשבילך ואולי גם לאחרות.
מבחינת הילדים, צריך תימוכין לפני שאת קובעת ש"אם רוצים תהליך קצר וסופי חייבים להוציא את הטיטולים מהבית" למניעת הרטבה.
כאחות של אחת מהרופאות הנוירו-התפתחותיות המנוסות ביותר בארץ, למיטב ידיעתי, ילדים אינם מרטיבים כי יש להם בראש אופציה לחזור לטיטול.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
תודה לכולן
מבחינתי אין אופציה של להתייאש או להכנע באמצע. (וגם כבר אין טיטולים במידה שלו אוטוטו :D הוא ילד גדול ומפותח שזה ממש כבר לא נעים להחליף לו טיטול)
אני מצ'פרת אותו ומביאה לו המון ממתקים לראות, ומתנות מול העניים והמון דברים- שאם יעשה בשרותים יקבל.
הוא ילד גדול, וככל שהוא גדל זה רק הולך וניהיה קשה יותר (ניסיינו לפני כחצי שנה היה הרבה יותר קל ומשום מה אחרי יום וחצי הפסקנו)

מעניין אותי כמה בעד העניין לקחת את הילד עם טיטול לגן- ורק בבית להוריד, ומי טוענת שזה ממש אסור, כאמור גמילה ראשונה ואין לי דעה בנושא.

עובדת כל יום כל היום עד חמישי וכולל, ממש בניתי על הבעל שיספיק פסח בבית אבל כבר שבוע הלך על גמילה.

אנחנו כן משתדלים לחזק אותו כל הזמן, לדבר על הממתקים והמתנות, אבל כרגע- הוא לא בעניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
דבר ראשון תשחררו- במיוחד עם הוא ילד חכם... וגם אני באמצע תהליך גמילה של ילד חמישי זורמת איתו עם טיטול כל היום וכשרוצה ללכת לשירותים כי הוא מקבל פרס או ממתק הולך יושב עם ספר כמה שבא לו... מחזירים טיטול נותנים צומי וכו וזהו עד הפעם הבא לאט אבל בטוח, היו ילדים שגמלתי מהר ומיד. אני חושבת שזה לגמרי תלוי בילד, בתקופה, בהורים ובגן....
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מבחינתי אין אופציה של להתייאש או להכנע באמצע.
הכל בחיים עניין של פרופורציה.
הקב"ה מנהל את העולם, לא אנחנו.
הרבה אנשים אומרים לעצמם לדוגמא "אין אופציה שהילד שלי לא חכם".
זה עזר להם במשהו?
הם הצליחו לשנות את המציאות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
חשבתי ילך לגן הוא יתבייש יותר- לא עזר, מה עוד שהגננת לא מעוניינת לקבל אותו (שלושה ימים בבית- כמה עוד צריך להישאר איתו לפני ששולחים לגן?!)
רק לגבי זה
הגננת צודקת
לא משנה כמה זמן נשארתם בבית אם הילד לא גמול בכלל בכלל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה