עזרה - הבית הלבן בויקפדיה

[דינה מ]

האם יש מישהו שפתוח לו האתר "ויקפדיה"
ויכול להעתיק לי את הערך "הבית הלבן" לכאן,
או לשלוח באישי.
תודה!!!

 

[eden7115]

את כל הערך???

זו ההתחלה, אח"כ יש עוד פירוט לפי תוכן העניינים המצ"ב - אם אתה רוצה משהו ספציפי ממנו, אעלה לך.

הבית הלבן הוא המעון הרשמי ומקום העבודה העיקרי של נשיא ארצות הברית. המבנה שוכן בשדרת פנסילבניה מס' 1600 שבוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. הוא נבנה בשנים 1792 - 1800 מאבן אקוויה שנצבעה לבן, ומשמש כמעונם הרשמי של כל נשיאי ארצות הברית מאז כהונתו של ג'ון אדאמס.
כמעונו המנהלי של נשיא ארצות הברית, המונח "הבית הלבן" משמש כמילה נרדפת לממשל הנשיא וליועציו בכלליות. שטח הקרקע נמצא בבעלות שירות הפארקים הלאומיים ומהווה חלק מפארק הנשיא. בשנת 2007, הוא דורג במקום השני ב"רשימת הארכיטקטורה האמריקנית האהובה" של מכון האדריכלים האמריקאי.


תוכן עניינים

• 1 היסטוריה
  • 1.1 תחרות ארכיטקטונית
  • 1.2 השפעות על העיצוב
  • 1.3 תהליך הבנייה
  • 1.4 שם המבנה
• 2 התפתחות הבית הלבן
  • 2.1 שימוש מוקדם, שריפת 1814 והבנייה מחדש
  • 2.2 צפיפות יתר ובניית האגף המערבי
  • 2.3 השיפוץ של טרומן
• 3 האגף המערבי
• 4 האגף המזרחי
• 5 ראו גם
• 6 קישורים חיצוניים
• 7 הערות שוליים

 

[דינה מ]

תודה רבה על התגובה המהירה.

כתוב שם אולי פרטים מעניינים כמו כמות החדרים וכדו' ?
(מיועד לילדים )

 

[דניאל נ]

האגף המזרחי של הבית הלבן (באנגלית: East Wing of the White House) הינו מבנה דו קומתי, המצוי מזרחית לבית הלבן - משכנו של נשיא ארצות הברית המצוי בוושינגטון בירת ארצות הברית.

במבנה זה מצויים משרדי הגברת הראשונה של ארצות הברית וכן צוותים שונים של הבית הלבן ובהם צוות ההתכתבות (המענה לתכתובות) של הבית הלבן. באגף זה נמצא תיאטרון הבית הלבן (the White House theater), וכניסת המבקרים ולובי המיועד למבקרים.

האגף מחובר למבנה הראשי באכסדרת העמודים המזרחית (the East Colonnade).

הסתרההיסטוריה

הנשיא תומאס ג'פרסון הוסיף שתי אכסדראות עמודים, מזרחית ומערבית לבית הלבן בתקופת כהונתו. האכסדרה המזרחית הוסרה בשנת 1866 ונבנתה מחדש בשנת 1902 במהלך השיפוץ שנעשה בתקופת כהונתו של תיאודור רוזוולט. בקצה אכסדרה זו ניצבה חממת הבית הלבן.

המבנה הנוכחי נבנה בשנת 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה על מנת להסוות בניית מקלט מפני הפצצה אווירית עבור המשפחה הנשיאותית וצוות הבית הלבן. מקלט זה, האמור לעמוד בפני מתקפה אטומית הוסב ומשמש כיום את מרכז המבצעים הנשיאותי לשעת חירום.

החל משנת 1977 משמש האגף המזרחי את לשכתה של הגברת הראשונה של ארצות הברית. רוזלין קרטר הייתה הגברת הראשונה שמיקמה את משרדה האישי באגף המזרחי וקראה לו באופן רשמי "משרדה של הגברת הראשונה".

 

[דניאל נ]

בראשית המאה ה-20 נוספו שני אגפים משני צידי הבית הלבן בשל מחסור במשרדים עבור צוות הנשיא אשר הלך וגדל. קודם לכן השתמש צוות הנשיא במשרדים בבניין הקפיטול ובקומה השנייה של הבית הלבן. בניינים אלה נמוכים מהמבנה הראשי של הבית הלבן, ובשל הצמחייה סביבם לא נראים מקדמת הבית. לאחר בחירתו של תיאודור רוזוולט לנשיא (בעקבות רציחתו של ויליאם מקינלי), ובשל העובדה שלרוזוולט היו ששה ילדים, עברה המשפחה הנשיאותית להתגורר באזור הקומה השנייה של הבית הלבן. עקב אילוץ זה הוקם בניין האגף המערבי, וזאת על פי תכנון משרד האדריכלים הניו יורקי מק'קים מיד ווייט. במקור תוכנן המבנה להיות מבנה זמני, והוקם במקום בו עמדו חממות הבית הלבן ואורוות הבית הלבן. על פי התכנון המקורי היה צריך חדר הנשיא להיות במרכז המבנה - המקום בו נמצא כיום חדר רוזוולט.

בשנת 1909 הורה הנשיא ויליאם טאפט על שיפוץ המבנה, והוקם המשרד הסגלגל הראשון - המזכיר את שלושת החדרים הסגלגלים שבמבנה הראשי (חדר קבלת הפנים הדיפלומטי, החדר הכחול, והחדר הסגלגל הצהוב).

ב-24 בדצמבר 1929 נשרף מבנה האגף המערבי כתוצאה משריפת חשמל, ובשנת 1933, לאחר בחירת פרנקלין דלנו רוזוולט, הוחל בבניית בניין משרדים חדש, ובו משרד סגלגל (אובלי) חדש עבור הנשיא. בניין זה שינה את המיקום המרכזי המקורי של משרד הנשיא, כיוון שלחדר לא היו חלונות ולא חדר אליו אור יום.

המיקום החדש של המשרד סיפק לנשיא פרטיות רבה יותר, מאחר שהוא מאפשר לנשיא לעבור מהאגף המערבי למבנה הראשי מבלי לעבור דרך משרדים אחרים.

במהלך תקופת כהונתו של רוזוולט נבנתה במבנה בריכת שחייה עבורו, בשל נכותו. בשנת 1969 בשל מספר העיתונאים הרב שהוקצו לסקר את הבית הלבן הורה ריצ'רד ניקסון על כיסוי הבריכה בה לא נעשה שימוש ובניית מרכז עיתונות מעליה. במרכז עיתונות זה מעניק דובר הבית הלבן את דיווחיו היומיים. ניקסון שינה את שם החדר המרכזי (אשר קודם לשנת 1929 כונה "החדר הסגלגל הראשון") לשם "חדר רוזוולט", על שם שני הנשיאים בעלי שם זה, הראשון שהקים את המבנה, והשני שהקים את החדר הסגלגל הנוכחי. על פי המסורת, תמונתו של תיאודור רוזוולט הרפובליקני תלויה בחדר כאשר שולט נשיא מטעם המפלגה הרפובליקנית, ותמונתו של פרנקלין רוזוולט הדמוקרט תלויה שם בזמן כהונתו של נשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית.

כיום, בשל גודלו של צוות הנשיא, חלק מהצוות עובד מבניין המשרדים אייזנהאואר שבעבר שימש את מחלקת המדינה של ארצות הברית.

סדרת הטלוויזיה הפופולארית "הבית הלבן", ששמה המקורי הוא "האגף המערבי" (באנגלית: The West Wing), התמקדה בעובדי אגף זה.

 

[דניאל נ]

תחריט המתאר את הבית הלבן נשרף על ידי חיילים בריטיים.

הבית הלבן ב-1846.
ג'ון אדמס היה הנשיא הראשון שגר במבנה, החל מ-1 בנובמבר 1800. במהלך יומו השני של אדמס בבית, הוא כתב פתק לאשתו אביגייל, ובו תפילה לשלום הבית. אדמס כתב:

"אני מתפלל לשמיים, שיעניקו את מיטב הברכות לבית זה, ולכל אלה שיגורו בו בעתיד. הלוואי ורק גברים הגונים וחכמים ישלטו תחת גגו."
בהמשך, הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט חרט את ברכתו של אדמס על אדן האח בחדר האוכל הממלכתי.

אדמס גר בבית תקופה קצרה, ואחריו גר בו תומאס ג'פרסון. למרות טענותיו על כך שהבית גדול מדי, הוא תכנן התרחבויות עתידיות של הבית. לצד האדריכל בנג'מין הנרי לאטרוב, הוא סייע להכנת תוכניות לאכסדרה המערבית והמזרחית, אגפים קטנים שיוכלו להסתיר את הפעולות הפנימיות והשגרתיות בבית, כגון כביסה, מקום האורווה והמחסנים. כיום אכסדרות ג'פרסון מחברות בין המגורים לבין האגף המערבי והמזרחי.

בשנת 1814, במהלך מלחמת 1812, הבית הלבן הועלה באש על ידי כוחות בריטיים, בתגובה לשריפת בניין הפרלמנט של מחוז קנדה העליונה בקרב יורק; מרבית שטחה של וושינגטון נפגע באותה שריפה. רוב הקירות החיצוניים שנותרו על תילם בבית הלבן ניזוקו ונחלשו כתוצאה מהשריפה, ולמעט חלקים מהקיר הדרומי, נאלצו המתכננים להרוס את מרבית הקירות ולבנות אותם מחדש. הכוחות הבריטיים בזזו שלל רב מהבית הלבן, ורובו אבד כאשר שיירה של ספינות בריטיות טבעה בליל סערה ב-24 בנובמבר 1814. רק שני חפצים נותרו: ציור של ג'ורג' וושינגטון, שהוברח על ידי הגברת הראשונה דאז דולי מדיסון; וקופסת תכשיטים, שהוחזרה לנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בשנת 1939 על ידי גבר קנדי שטען כי סבו לקח את הקופסה מוושינגטון.

לאחר השריפה, שני האדריכלים, לאטרוב והובאן, עיצבו את הבית והשגיחו על הבנייה מחדש. המרפסת הדרומית נבנתה בשנת 1824 בתקופת כהונתו של ג'יימס מונרו; המרפסת הצפונית נבנתה שש שנים לאחר מכן. אמנם לאטרוב הציע מרפסות דומות לפני השריפה של 1814, אך לבסוף שתי המרפסות נבנו לפי עיצובו של הובאן. יש הטוענים כי מקור ההשראה שלו היה צרפתי, בשל הדמיון בין המרפסת הדרומית למרפסת האליפטית שבארמון הצרפתי שאטו דה ראסטיגנאק, והמדרגות הנוטות הזהות בשתיהן. עבודת האבן המקושטת בשתי המרפסות בוצעה על ידי אמן איטלקי שהובא לוושינגטון כדי לסייע בבניית בניין הקפיטול.

צפיפות יתר ובניית האגף המערבי

בפרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, ב-1861, הבית הלבן כבר נעשה צפוף למדי. גם מיקומו היה בעייתי - מצפון לתעלה ולאדמות בוצתיות, שהיוו תנאים נאותים להתפתחות מחלות כגון מלריה. על הבריגדיר ג'נרל נת'ניאל מיצ'לר הוטלה המשימה למצוא פתרונות לבעיות אלו; הוא הציע לנטוש את הבית הלבן כמקום מגורים, ולהשתמש בו רק לעבודה, ובמקומו הציע לבנות אחוזה חדשה למשפחת הנשיא, בגבעת מרידיאן שבתחום העיר וושינגטון די. סי.. התוכנית נדחתה על ידי הקונגרס.

ב-1881 נכנס לתפקידו הנשיא צ'סטר ארתור, שהורה על שיפוץ וקישוט החלל הפנימי בבית הלבן; השיפוץ הושלם ב-1882. בשנת 1891, הגברת הראשונה קרוליין הריסון הציעה לבנות הרחבות לבית הלבן, שכללו אגף לאומי במזרח לגלריית אמנות היסטורית, ואגף במערב לשימושים רשמיים. הקולונל תיאודור א. בינגהם הכין תוכנית בנייה לפי הצעותיה של הריסון. בשנת 1901, הנשיא תיאודור רוזוולט נכנס לתפקידו ושכר את חברת מ'קים, מיד וויט כדי להוציא לפועל את השיפוצים וההרחבות, שכללו את הוספת האגף המערבי. אחריו, הנשיא ויליאם האוורד טאפט גייס את עזרתו של האדריכל נייתן ס. וויט', כדי להוסיף שטח נוסף לאגף המערבי, שכלל את החדר הסגלגל.

האגף המערבי נפגע בשריפה בשנת 1929, ונבנה מחדש בשלהי כהונתו של הנשיא הרברט הובר. בשנות השלושים של המאה העשרים, נבנתה קומה שנייה לאגף, וכן מרתף גדול יותר לצוות הבית הלבן; בתקופה זו העביר הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט את המשרד הסגלגל למקומו הנוכחי, צמוד לגן הוורדים.

השיפוץ של טרומן


פנים הבית הלבן במהלך השיפוץ שנעשה בתקופת הארי טרומן.
לאורך שנות השלושים והארבעים נבנו עליית הגג בקומה הרביעית (במהלך כהונתו של הנשיא קלווין קולידג'), והמרפסת בקומה השנייה מעל למרפסת הדרומית (במהלך כהונתו של הארי טרומן). עם זאת, במהלך עשורים אלו ניכרה תחזוקה גרועה של המבנה, שהביאה לפגיעה בלבנים, באבן החול ובשלד עץ עליו נבנה הבית. בשנת 1948, עמד המבנה בסכנה חמורה של התמוטטות, והנשיא טרומן הורה על שיקום הבית, ובינתיים עבר למבנה מעבר לרחוב, בית בלייר, שם התגורר בשנים 1949 עד 1951 (בחלק מהזמן התגורר ב"בית הלבן" בעיר קי וסט שבמדינת פלורידה). העבודה בוצעה על ידי חברה שבראשה עמד הקבלן ג'ון מקשיין מפילדלפיה. במהלך השיפוץ הוצא הריהוט, פורקו כל הקירות הפנימיים, נבנה שלד פנימי חזק מפלדה, ולבסוף נבנו מחדש כל החדרים המקוריים. בוצעו מספר שינויים בתוכנית הקומות, החשוב שבהם היה הסבת גרם המדרגות המרכזי לאולם הכניסה, ולא לאולם בצורת צלב. הותקן מיזוג אוויר מרכזי, ונבנו שני מרתפים תת-קרקעיים נוספים, שיצרו עוד מקום לחדרי עבודה ומחסנים, וכן היוו מקלט מפני הפצצה של הבית הלבן. משפחת טרומן שבה אל הבית הלבן ב-27 במרץ 1952.

 

[דניאל נ]

תחריט המתאר את הבית הלבן נשרף על ידי חיילים בריטיים.

הבית הלבן ב-1846.
ג'ון אדמס היה הנשיא הראשון שגר במבנה, החל מ-1 בנובמבר 1800. במהלך יומו השני של אדמס בבית, הוא כתב פתק לאשתו אביגייל, ובו תפילה לשלום הבית. אדמס כתב:

"אני מתפלל לשמיים, שיעניקו את מיטב הברכות לבית זה, ולכל אלה שיגורו בו בעתיד. הלוואי ורק גברים הגונים וחכמים ישלטו תחת גגו."
בהמשך, הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט חרט את ברכתו של אדמס על אדן האח בחדר האוכל הממלכתי.

אדמס גר בבית תקופה קצרה, ואחריו גר בו תומאס ג'פרסון. למרות טענותיו על כך שהבית גדול מדי, הוא תכנן התרחבויות עתידיות של הבית. לצד האדריכל בנג'מין הנרי לאטרוב, הוא סייע להכנת תוכניות לאכסדרה המערבית והמזרחית, אגפים קטנים שיוכלו להסתיר את הפעולות הפנימיות והשגרתיות בבית, כגון כביסה, מקום האורווה והמחסנים. כיום אכסדרות ג'פרסון מחברות בין המגורים לבין האגף המערבי והמזרחי.

בשנת 1814, במהלך מלחמת 1812, הבית הלבן הועלה באש על ידי כוחות בריטיים, בתגובה לשריפת בניין הפרלמנט של מחוז קנדה העליונה בקרב יורק; מרבית שטחה של וושינגטון נפגע באותה שריפה. רוב הקירות החיצוניים שנותרו על תילם בבית הלבן ניזוקו ונחלשו כתוצאה מהשריפה, ולמעט חלקים מהקיר הדרומי, נאלצו המתכננים להרוס את מרבית הקירות ולבנות אותם מחדש. הכוחות הבריטיים בזזו שלל רב מהבית הלבן, ורובו אבד כאשר שיירה של ספינות בריטיות טבעה בליל סערה ב-24 בנובמבר 1814. רק שני חפצים נותרו: ציור של ג'ורג' וושינגטון, שהוברח על ידי הגברת הראשונה דאז דולי מדיסון; וקופסת תכשיטים, שהוחזרה לנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בשנת 1939 על ידי גבר קנדי שטען כי סבו לקח את הקופסה מוושינגטון.

לאחר השריפה, שני האדריכלים, לאטרוב והובאן, עיצבו את הבית והשגיחו על הבנייה מחדש. המרפסת הדרומית נבנתה בשנת 1824 בתקופת כהונתו של ג'יימס מונרו; המרפסת הצפונית נבנתה שש שנים לאחר מכן. אמנם לאטרוב הציע מרפסות דומות לפני השריפה של 1814, אך לבסוף שתי המרפסות נבנו לפי עיצובו של הובאן. יש הטוענים כי מקור ההשראה שלו היה צרפתי, בשל הדמיון בין המרפסת הדרומית למרפסת האליפטית שבארמון הצרפתי שאטו דה ראסטיגנאק, והמדרגות הנוטות הזהות בשתיהן. עבודת האבן המקושטת בשתי המרפסות בוצעה על ידי אמן איטלקי שהובא לוושינגטון כדי לסייע בבניית בניין הקפיטול.

צפיפות יתר ובניית האגף המערבי

בפרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, ב-1861, הבית הלבן כבר נעשה צפוף למדי. גם מיקומו היה בעייתי - מצפון לתעלה ולאדמות בוצתיות, שהיוו תנאים נאותים להתפתחות מחלות כגון מלריה. על הבריגדיר ג'נרל נת'ניאל מיצ'לר הוטלה המשימה למצוא פתרונות לבעיות אלו; הוא הציע לנטוש את הבית הלבן כמקום מגורים, ולהשתמש בו רק לעבודה, ובמקומו הציע לבנות אחוזה חדשה למשפחת הנשיא, בגבעת מרידיאן שבתחום העיר וושינגטון די. סי.. התוכנית נדחתה על ידי הקונגרס.

ב-1881 נכנס לתפקידו הנשיא צ'סטר ארתור, שהורה על שיפוץ וקישוט החלל הפנימי בבית הלבן; השיפוץ הושלם ב-1882. בשנת 1891, הגברת הראשונה קרוליין הריסון הציעה לבנות הרחבות לבית הלבן, שכללו אגף לאומי במזרח לגלריית אמנות היסטורית, ואגף במערב לשימושים רשמיים. הקולונל תיאודור א. בינגהם הכין תוכנית בנייה לפי הצעותיה של הריסון. בשנת 1901, הנשיא תיאודור רוזוולט נכנס לתפקידו ושכר את חברת מ'קים, מיד וויט כדי להוציא לפועל את השיפוצים וההרחבות, שכללו את הוספת האגף המערבי. אחריו, הנשיא ויליאם האוורד טאפט גייס את עזרתו של האדריכל נייתן ס. וויט', כדי להוסיף שטח נוסף לאגף המערבי, שכלל את החדר הסגלגל.

האגף המערבי נפגע בשריפה בשנת 1929, ונבנה מחדש בשלהי כהונתו של הנשיא הרברט הובר. בשנות השלושים של המאה העשרים, נבנתה קומה שנייה לאגף, וכן מרתף גדול יותר לצוות הבית הלבן; בתקופה זו העביר הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט את המשרד הסגלגל למקומו הנוכחי, צמוד לגן הוורדים.

השיפוץ של טרומן


פנים הבית הלבן במהלך השיפוץ שנעשה בתקופת הארי טרומן.
לאורך שנות השלושים והארבעים נבנו עליית הגג בקומה הרביעית (במהלך כהונתו של הנשיא קלווין קולידג'), והמרפסת בקומה השנייה מעל למרפסת הדרומית (במהלך כהונתו של הארי טרומן). עם זאת, במהלך עשורים אלו ניכרה תחזוקה גרועה של המבנה, שהביאה לפגיעה בלבנים, באבן החול ובשלד עץ עליו נבנה הבית. בשנת 1948, עמד המבנה בסכנה חמורה של התמוטטות, והנשיא טרומן הורה על שיקום הבית, ובינתיים עבר למבנה מעבר לרחוב, בית בלייר, שם התגורר בשנים 1949 עד 1951 (בחלק מהזמן התגורר ב"בית הלבן" בעיר קי וסט שבמדינת פלורידה). העבודה בוצעה על ידי חברה שבראשה עמד הקבלן ג'ון מקשיין מפילדלפיה. במהלך השיפוץ הוצא הריהוט, פורקו כל הקירות הפנימיים, נבנה שלד פנימי חזק מפלדה, ולבסוף נבנו מחדש כל החדרים המקוריים. בוצעו מספר שינויים בתוכנית הקומות, החשוב שבהם היה הסבת גרם המדרגות המרכזי לאולם הכניסה, ולא לאולם בצורת צלב. הותקן מיזוג אוויר מרכזי, ונבנו שני מרתפים תת-קרקעיים נוספים, שיצרו עוד מקום לחדרי עבודה ומחסנים, וכן היוו מקלט מפני הפצצה של הבית הלבן. משפחת טרומן שבה אל הבית הלבן ב-27 במרץ 1952.